בטוח ששמעתם על 'אולימפיאדת הסטרואידים' בלוס אנג'לס (כל ספורטאי יכול לקחת איזה סמים שבא לו כל עוד יש תוצאות פנומנליות), כל הרשת מלאה בפוסטים על הנ"ל.
ככה נראיתה תחרות השחייה דהיום 🙃
לא יודע אם לא מצאתי מילים, או שיש רגעים שאין להם מילים. אביה, רגע לפני החופה אתמול, לצד הוריו של ישי סלוטקי ז״ל, אהובה שנפל יחד עם אחיו ב-7 באוקטובר מגיעים לחבק ולשמוח איתה
אם כבר בן כהן...
במשך שנים, בן כהן הבעלים של בן אנד ג׳ריס טוען שהוא לא מוכן למכור את הגלידה שלו ״בשטחים הכבושים״ כי זה לא מוסרי.
ואז המראיינת אמרה לו שהגלידה נמכרת במדינות רבות ששם המוסר שונה ממה שהוא מאמין ועדיין מוכרים שם גלידה.
התגובה שלו נפלאה בעיניי
"9 מחבלים מולי. אני עם כדור בקנה. שמע ישראל".
זו ההודעה ששלחה סגן אדר בן סימון ז"ל לאחותה בבוקר ה-7 באוקטובר.
אדר, קצינה בת 20 מהיישוב נווה זיו בגליל. היא שירתה כמפקדת מחלקה בבסיס הטירונים של פיקוד העורף בזיקים.
ביום שבו המערכת קרסה וההנהגה נעלמה, אדר לא חיכתה לפקודות.
כשהמחבלים התחילו לחדור לבסיס, היא ושאר המפקדים דאגו קודם כל להכניס 120 טירונים חסרי ניסיון אל תוך המיגוניות. הם יכלו להישאר איתם בפנים ולהסתתר.
במקום זה, הם בחרו לרוץ החוצה אל ה-ש.ג., ולחסום את המחבלים בגופם.
במשך 40 דקות ארוכות, התנהל שם קרב קשה. קומץ מפקדים חמושים בנשק אישי בלבד, מול עשרות מחבלי נוח'בה שזרקו רימונים וירו טילי RPG. אדר נלחמה בחירוף נפש מול המחבלים שניסו לחדור פנימה, עד שנהרגה.
אדר וחבריה המפקדים הצילו חיים של רבים באותו בוקר שחור. קיבוץ זיקים ואשקלון ניצלו מטבח גדול הרבה יותר, בזכות החומה האנושית שהם הציבו למחבלים.
קצינה צעירה וגיבורה לקחה אחריות על החיים של כולנו.
תזכרו את אדר בן סימון. תכירו את הסיפור שלה.
ביום בו נפטר מנחם בגין, נדהמו כולם לגלות כי בשונה מהמצופה, ציווה בגין כי יקברוהו בהר הזיתים, בצמידות לקבריהם של עולי הגרדום, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני.
בשביל להבין את צוואתו של בגין ז"ל, צריך לחזור בדיוק 79 שנים אחורה מהיום, לליל ב' באייר תש"ז.
הייתה זו שעת לילה בתא הנידונים למוות שבמגרש הרוסים בירושלים.
שני בחורים בני עשרים ישבו שם.
האחד, מאיר פיינשטיין, ירושלמי, אשכנזי.
והשני, משה ברזני, יהודי מבגדד.
שניהם נידונו למוות על ידי הבריטים,
והיו אמורים למחרת בבוקר להיות מובלים אל הגרדום.
אבל התוכנית שלהם הייתה אחרת.
הם הסתירו רימון יד בתוך תפוז.
והתכנון שלהם היה שכשיבואו הזקיפים להוציא אותם בבוקר לתלייה,
הם יתפוצצו יחד עם התליינים.
הם החליטו שאם הם ילכו,
לא יובילו אותם כצאן לטבח.
אלא הם ילכו כלוחמים,
בבחינת ״תמות נפשי עם פלשתים״,
כשמשון הגיבור בשעתו.
אך ביום שלפני ביצוע גזר הדין, נודע להם כי בכוונת הרב יעקב גולדמן, להגיע בבוקר ולהתפלל איתם לפני התליה,
ללוות אותם בדרכם האחרונה.
הם הבינו שתוכניתם עלולה לסכן את הרב, אז הם קראו לו לבוא מוקדם, בלילה.
הם נתנו לו תנ"ך עם מסרים אחרונים למשפחותיהם וביקשו ממנו לצאת מהתא ולהתפלל במסדרון.
הוא יצא.
והם התחילו לשיר ״אדון עולם אשר מלך״.
ברזני אחז ברימון ביד שמאל.
פיינשטיין נצמד אליו,
חזה אל חזה כשהרימון בין לבבותיהם.
וכשהם חבוקים, הפעילו את הרימונים,
בטרם ישיגם התליין.
והפיצוץ הרעיד את הבניין כולו.
כשהבריטים פרצו פנימה,
הם מצאו שתי גופות מחוברות זו לזו.
לא הצליחו להפריד ביניהם.
הם התחבקו חזק מדי.
בגין זכר את הסיפור הזה כל חייו.
ובשנת 1981, כשהשדרן דודו טופז,
בז למחנה הלאומי,
וכינה את בני עדות המזרח,
צ׳חצ׳חים ושין גימלים,
בגין הגיב בנאום שנחרט בזיכרון הלאומי:
"בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים!
פיינשטיין היה ממוצא אירופי, אשכנזי.
משה ברזני היה ספרדי מעיראק.
בלילה לאחר שנידונו למוות,
והרב התעקש לבוא להוביל אותם אל התלייה,
והם לא רצו לפגוע ברב -
הם לקחו בליבותיהם רימון יד. ולחצו!
אשכנזי? עיראקי?
יהודים! אחים! לוחמים!״
זה לא היה נאום פוליטי.
זו הייתה זעקה אמיתית מהנשמה.
וכשבגין נפטר,
אחת עשרה שנים אחרי אותו נאום,
הוא כתב בצוואתו:
״יחיאל יקירי, בבוא היום - אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד מאיר פיינשטיין ומשה ברזני.״
לא בחלקת גדולי האומה.
אלא ליד שני בחורים בני עשרים.
למה?
כי בעיני בגין, הם היוו סמל לאחדות ישראל.
אשכנזי ועיראקי שלחמו יחדיו למען חירות ישראל,
וכשהגיעה שעתם, התחבקו כל כך חזק,
עד שאי אפשר היה להפריד ביניהם גם במוות.
היום, ב׳ באייר תשפ״ו, 79 שנים מאז אותו בוקר,
כמה ישראלים יודעים מי זה מאיר פיינשטיין?
כמה שמעו על משה ברזני?
כמה מבקרים בקבר שלהם בהר הזיתים?
תפקידנו וחובתנו, לוודא שהדור הבא יידע מי היו פיינשטיין וברזני.
לוודא שנבין למה בגין התעקש להיקבר דווקא שם.
כי כששוכחים את פיינשטיין וברזני - שוכחים גם מה אנחנו אמורים להיות.
יהודים. אחים. לוחמים.
האשכנזי והעיראקי,
הפיינשטיין והברזני, יחדיו.
יהי זכרם ברוך ונצור בלבנו לעד.🕯️
A few years ago, my husband — a cycling enthusiast — invested almost $300 in a “built to last” balance bike from @LittleBigBikes for our kids, specifically because parts could be replaced over time.
Today, as our youngest needs new pedals and brakes, the company refuses to ship to Israel.
Not to a government — to customers.
Companies are, of course, free to take political positions.
But refusing to serve individuals based solely on where they live is not a “peace stance.” It’s collective exclusion and discrimination.
People who oppose boycotts should know where this company stand.
הגנרל ג'ק קין, פרשן צבאי ראשי של 'פוקס ניוז':
"יש לנו את 2 הצבאות המנוסים והמוכחים ביותר כיום בעולם, ארה"ב וישראל, פועלים ביחד, ורמת האמון והביטחון שיש לנו בעבודה המשותפת היא משהו מיוחד. שנים רבות מאוד לא היתה לנו בת ברית כזו, כזו שהיא ברמה שלנו מבחינת ניסיון ומנהיגות ובעלת יכולות אדירות שהיא מביאה בעצמה לשדה הקרב. שיתוף המודיעין והטמעתו בצבאות אלה היא משהו מיוחד. לישראלים יש המון ניסיון, יש להם מערכות משלהם. לא כפינו עליהם להשתמש במערכות שלנו. נתנו להם להשתמש במערכות שלהם ולתפקד עצמאית, ובמקביל משתפים מודיעין זה עם זה ומדברים באופן עקבי ורציף. כמה שהמצב הנוכחי הוא חדש לישראלים, שאף פעם לא היה להם פרטנר, זה גם חדש לגמרי עבורנו - שיש לנו פרטנר בעל יכולות, כזה שמסוגל להשיג את התוצאות שארה"ב רגילה להשיג"
אין תקדים היסטורי לחיסולי בכירים שישראל עשתה כאן. אין.
למעשה התקדימים העולמיים היחידים הם אלה שישראל עשתה בעצמה בפעם הקודמת ובפעמים שקדמו לה.
חיסול בכירים בזמן מלחמה זה דבר מורכב כל כך עד שבתיאוריה הצבאית הוא נחשב כמעט בלתי אפשרי.
החיסולים שביצעה ארה"ב לקסאם סולימאני, בן לאדן ואבו באכר אל בגדדי היו אחרי שנים ארוכות של מצוד ולא התבצעו תוך כדי מלחמה ( בזמן שהיעדים בעירנות מלאה ובכוננות-על אלא בתקופת שיגרה)
אני זוכר שקראתי פעם את ספרו של פיט בלאבר שהיה קצין המבצעים של יחידת דלתא והוא הסביר כמה הנושא הזה של ציד אדם הוא מורכב וקשה. לסגור מעגל ולהצליח לפגוע באופן מדויק בבן אדם אחד בזמן ובמקום ספציפיים.
מהלומת העריפה של בכירי המשטר האיראני היא חד משמעית מכת הפתיחה הצבאית המוצלחת ביותר בתולדות האנושות. וזה קרה בזמן שאיראן היתה מודעת לחלוטין לסכנה שנשקפה מישראל וארה"ב.
ההסתברות שכל זה יצליח מבצעית בדיוק כמו שזה יצליח ועוד בתזמון מושלם עם פרשת מחיית עמלק שאנחנו קוראים בשבת זכור ערב חג הפורים ( ישראל הרי לא יכלה לתכנן מראש מתי יפגשו מנהיגי איראן )
היא פשוט בלתי קיימת. זה נס פשוט , ברור, בהיר ומובהק.
נס מעשי ידי אלוקים ואדם. קודם כל צריך להכיר בזה. זה כבר לא מקריות משעשעת. זאת התערבות ברורה וחתימה של אלוקים על מעשה יצירה ייחודי, וגם חתימה מחודשת שלו על מחויבותו לעם ישראל ועל האותנטיות של מסורת ישראל ותורת ישראל לעיני כל העולם כולו.( וארשתיך לי לעולם ...וידעת את השם)
חוץ מלהכיר בכל זה צריך להוקיר את זה. אלוהי העולם, בורא היקום כולו מראה את אהבתו ומגן על עמו ועושה את זה אחרי אלפי שנות גלות באמצעות צבא ישראלי גאה שמבצע מה שאף צבא אחר בעולם לא מסוגל.
אחרי ההודאה על האמת וההודיה צריך לשמוח . לשמוח על הזכות לחיות כיהודים וישראלים בדור המופלא והנורא הזה. בשלב הבא צריך המון ענווה.
אלוהים לא "בכיס שלנו" ולא "עובד בשבילנו" חלילה. אנחנו צריכים להיות מלאי הכרת הטוב ותודה
ולנסות להיות ראויים . לא להשתחצן, לא להתרברב , לא לחשוב "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא לשאול את עצמנו איך גומלים טובה ותודה חזרה, איך מתנהגים בצורה יותר ראויה , יהודית ונכונה.
פורים שמח!