לפני שבוע יצאתי לבדי לטיול בעקבות הגשמת חלומות של 3 הדברים שאני הכי אוהב בעולם: כדורגל, פורמולה 1, ומוזיקה.
חששות לפני הטיסה, מה אני אעשה לבד בארץ זרה, איך אני אסתדר וזה חלפו ברגע הנחיתה בלונדון, שמתי את הדברים במלון ופשוט יצאתי להסתובב בעיר המדהימה הזו בלי שאני תלוי באף אחד.
עכשיו הגיע הרגע שבו אנחנו סומכים עליכם.
אנחנו הציבור שהציל את ישראל. עכשיו נציל אותה גם מתוך הממשלה.
פתק אמת ועוד פתק אמת. גשם של אמת.
את הסרטון הזה כל אחד שיצא לרחוב חייב לראות. כל איש ואישה שהחזיקו דגל. שמדינת ישראל יקרה להם.
זה עלינו. זה בכוחנו.
עכשיו לקלפיות, ומשם לממשלה.
מי אתם, אנשים שחיים פה ורוצים להמשיך לחיות ככה? כמה טוב לכם?
אתם קמים בבוקר ועוד לפני שצחצחתם שיניים, אתם כבר שומעים שהיה בלילה פיגו��, 2 הרוגים. הותר לפרסום.
בדרך לעבודה אתם בפקקים שאי אפשר להכיל, ברדיו אתם ש��מעים דיווח על עוד תאונה. אתם מגיעים באיחור של 40 דקות, הבוס כועס. בצדק.
אתם נזכרים שאתם צריכים לקבוע תור לרופא אף אוזן גרון כי כבר שבוע שכואבת האוזן, נכנסים לאפליקציה והתור הקרוב הוא עוד 4 חודשים. יאללה קבעתי. שטויות, נחכה, אולי נמות עד אז. מה אני עכשיו אתקשר ואנסה לקבל קומבינה? הרי רק ככה זה עובד פה.
בעבודה אתם קצת גוללים בפייסבוק ורואים פוסט של דניאל עמרם על עוד 5 נערים שדפקו מכות רצח לילד בכיתה ז' רק כי הוא קיים, ואתם לא יכולים לחשוב שאולי זה הבן שלכם. ואולי מתישהו זה באמת יהיה. ואז הוא מתקשר לספר לך שהוא קיבל 75 באיזה מבחן ואתה גאה בו בטירוף כי כל הכיתה נכשלה. הסטנד��טים ירדו אה?
הגיעה הפסקת צהרים, אתם לא מאלה שהתברכו בתן ביס, פשוט בא לכם מנה שווארמה אבל אתם מגלים ש��ה שפעם עלה 30 שקל היום עולה 60 בלי שתיה. אבל אתם רעבים, אז לא תאכלו? לא תשתו?
בדרך חזרה הביתה במהדורת החדשות של השעה 19:00, כי זו השעה שאנשים במדינה הזו חוזרים הביתה, יש דיווח על עוד גבר שרצח את אשתו ועוד רצח בחברה הערבית. מוזר, אתה אומר, הייתי בטוח שחלוקת נשק לכל אזרח תעזור.
אתה מנסה להעביר את הדרך בשיחה עם החבר הכי טוב שלך אבל כל השיחה הוא רק מתלונן איך הוא קורס כי הוא משלם אלפי שקלים פרוטקשן לעסק שלו ואין לו ברירה, המשטרה לא עושה כלום. איזה בכיין יא אללה.
בשבוע הבא הבן הגדול שלך מתגייס לגבעתי. אתה גאה אבל מת מפחד, אולי שיחזור בתשובה, אתה חושב לרגע ואז שוכח מזה.
בערב בבית אתה עובר על החשבונות. 9500 שכר דירת 3 חדרים קטנה לך ושני הבנים שלך. החסכונות שניסית לשמור עליהם בגיל צעיר התפוגגו ומתו, על דירה משלך כבר אי אפשר לחשוב. אתה יודע שמחר בבוקר צריך למלא דלק ומבין ש-400 שקל זה פשוט לא הגיוני, זה פשוט לא הגיוני.
אה, אתה נזכר שיום חמישי היום, בשעה כזו כבר היית אמור להיות בדרך להיכל לראות יורוליג. זה יקר אבל זה בשביל הנשמה. אבל לא, אין משחקים בארץ. אין משחקים כי לאף אחד לא אכפת. ואין הופעות, כי מי יבוא למדינה שכולם שונאים? בפעם האחרונה שנסעת לחו"ל צעקו עליך שאתה רוצח ילדים, אז למה שמישהו ירצה לשחק כאן?
אתה בטוח שעוד רגע יתחילו לחקור את האסון הכי גדול שהיה למדינת ישראל, זה רק עניין של זמן. הרי לא יכול להיות שאנחנו לא חוקרים מה קרה. לא יכול להיות שאנחנו לוקחים את הסיכון שהדבר הנורא הזה יקרה שוב, רק כ�� לא הפקנו את הלקחים, רק כי אותם אנשים נמצאים באותם תפקידים. לא יכול להיות. ואתה נזכר שלא חקרו שום דבר בעצם עוד לפני זה. לא את האסון במירון ולא את האסון ההוא ולא את זה. זה הפך לנורמה. אם רק האישה היתה חוזרת חיה מהנובה, היה לך גם עם מי לדבר על זה.
אז אתה הולך לסופר. ו��וצא עם עגלה ב-1800 ש"ח, נזכר שרק לפני כמה שנים זה היה 1000 ביום רע. למה הכל יקר ואיך אני אסגור את החודש הזה? כולה רציתי קרמבו, מה פשעתי?
ובחניה אתה פתאום קולט איזה דמות מוכרת, חטוף שחזר בחיים. כמה מזל וכמה חוסר מזל היה לבן אדם אחד, אתה חושב. אבל אז אתה מבין לרגע, זה לא חוסר מזל. הוא הופקר. ואיך החיים שלו השתנו ואתה לא יכול שלא לבהות ורק לחשוב מה הוא עבר. והוא רק רוצה לחזור לחיות אבל הוא לא יכול, זה לא עוזב אותו. וזה לא עוזב את המילואמניק שהחיים שלו כבר נהרסו ועכשיו הוא רק מנסה להבין באיזו דרך לסיים אותם.
נגמר עוד יום. בכוחותיך האחרונים במיטה אתה מנסה להבין איך יכול להיות שא��ה חי ככה ובשביל מה אתה קם מחר ליום חדש חוץ מהילדים שלך. שום דבר פה לא מתפקד. משרד התחבורה מת, אתה לא מעניין אותו, משרד הבריאות מת, אתה לא מעניין אותו והרופאים הכי טובים כבר לא גרים כאן. משרד הבטחון לא מתפקד, אתה חושש לחיים שלך ושל הסובבים אותך, המשרד לבטחון פנים לא שם על החיים שלך, משרד החוץ ישן בעמידה ולא מזיז לו שאנחנו בבידוד מדיני, משרד החינוך עסוק בלדאוג ולהסתיר את הבורות ואין לו זמן להתעסק עם ילדים שמסתובבים עם סכינים. למשרד הכלכלה לא מזיז שאתה לא גומר את החודש. וראש הממשלה שלך. אין לך מילים. כולם משקרים, אף אחד לא עובד בשבילך. למה זה מגיע לי? ואיך ממשיכים מכאן?
איך אנשים מוכנים להמשיך לחיות ככה? ולמה הדרכון הרומני שלי לא מוכן ולמה ללמוד רומנית עולה 8000 שקל?
אנשים בטוחים שזו גזירת גורל, שזה המצב ואין מה לעשות. שאם הוא לא יהיה אז יהיה הרבה יותר גרוע, אנחנו פשוט נמות כולנו. שאם רק ניתן עוד צ'אנס, אז נצליח וננצח והמשיח יגיע והכל יהיה מדהים. יש מאות אלפי אנשים, אם לא מליונים, שבאמת חושבים ככה. זה המצב שהגענו אליו. זו לא גזירת גורל, אפשר לשנות את זה בפתק אחד. אל תישארו בבית, אלו החיים שלכם.
Breaking: the Arizona Cardinals are finalizing a deal to trade WR Marvin Harrison, sources tell me and @RapSheet.
The team informed Harrison this morning that he will be inactive for Sunday’s game vs Detroit as details of the trade are finalized.