אין דבר שמסמל את ריקבונה של הקואליציה הנוכחית, שאחראית על האסונות הגדולים בהסטוריה, יותר מהענקת החסינות לטלי גוטליב.
האשה המופקרת הזו, משולחת הרסן והמעורערת, חשפה שם של לוחם שב"כ ו"צירפה" לזה שלל תיאוריות קונספירציה מצמררות וחסרות כל ביסוס, תוך ידיעה שהחברים חסרי הבושה שלה יעניקו לה חסינות.
זה ירדוף אתכם, כל המצביעים בעד החסינות הזו, לדראון עולם.
שומע שגם הערב נתניהו חוזר על השקר של "החזרנו את כל החטופים”.
אז אני כאן כדי להזכיר ש-46 חטופים שנחטפו חיים חזרו בגללו בשקיות.
גם הערב חשוב לזכור את הדברים של רייצל גולדברג פולין הגיבורה:
“אל תגידו לעצמכם כל הכבוד! כל הכבוד כי החזרנו אותם בשקים? החזרתם ��הורים שקים עם ילדים. בבקשה אל תחשיבו את הירש כמישהו שהצלתם״.
🚨🚨🚨ראש ממשלת פקיסטן שריף: ״לאחר שיחות אינטנסיביות, אנו שמחים להודיע כי הושג הסכם שלום בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן. שני הצדדים הכריזו על הפסקה מיידית וקבועה של הפעילות הצבאית בכל הזירות, כולל בלבנון. טקס החתימה הרשמי יתקיים ביום שישי, 19 ביוני, בשווייץ״
מרב סבירסקי:
הממשלה מינתה לתפקיד מבקר המדינה את עו״ד הפרטי של ראש הממשלה.
אני אגיד זאת שוב: הנחקר מינה לתפקיד החוקר של עצמו את עורך הדין הפרטי שלו.
זה נשמע כמו כשל לשוני, אבל לא. זהו כשל מוסרי. או יותר נכון – העדר מוסר. ובושה. אבל כבר מזמן אין בושה.
שוב בחירה באיש אמון, או ליתר דיוק במי שיספק נאמנות עיוורת, לאחד התפקידים החשובים שאמורים להגן על האינטרסים של הציבור. בדיוק כפי שנבחר גופמן לתפקיד ראש המוסד וזיני לראש השב"כ. בדיוק כפי שנבחר גל הירש למתאם השבויים והנעדרים.
אני ��רבים אחרים כבר שילמנו על כך את המחיר.
אחי, איתי, נחטף בחיים. הוא היה אמור לחזור בחיים. איתי ועוד 45 חטופים שנחטפו בחיים וחזרו בארון, יכלו אולי להיות כאן היום אילו מי שהיה אמון על השבתם היה פועל להצילם במקום לפעול למען הישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה.
הממשלה עושה הכל כדי למחוק את הטבח, את ההפקרה ואת אחריותה. היא עושה הכול כדי להימנע מחקר האמת, משום שהיא יודעת שכאשר האמת תיחשף, יהיה עליה לתת על כך את הדין. זו הסיבה שבגללה מונה השבוע לתפקיד המבקר איש אמונם – מי שיבין היטב מה כדאי לבדוק ומה עדיף לטייח.
בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, מתפרסמים תחקירים אמיצים על התקופה שק��מה לטבח. שוב ושוב מתברר כיצד התעלמו מסימני האזהרה, נמנעו מהשמעת ביקורת והתעלמו מהקולות שביקשו לאתגר את הקונספציה.
וכעת, שנתיים ו-8 חודשים אחרי, כשהחזיתות עדיין פתוחות ואנחנו ממשיכים לשלם מחירים נוראיים בחיי אדם, כשרק בשבוע שעבר איבדנו עוד 4 חיילים, איך הם עדיין מרשים לעצמם להמשיך ולרמוס את מוסדות הביקורת? איך הם עדיין כל כך יהירים וזחוחים?
התשובה פשוטה: כי הם יכולים. כי אנחנו, האזרחים, לא מעניינים אותם. לא החיים שלנו ולא האינטרסים הביטחוניים של המדינה.
הממשלה הזו לא היתה אמורה לשרוד דקה אחרי השבעה באוקטובר. אבל הם השתמשו בכל הנדוס תודעתי כדי לשרוד. הציפו אותנו בסיסמאות חלולות והבטחות שווא. האריכו את המלחמה עד אין קץ ודאגו לשמר לפחות חזית אחת פתוחה בכל רגע. הכל כדי לבצר את שלטונם.
והנה עכשיו, לקראת הבחירות, משחקים אית��ו בתאריכים, העיקר שצירוף הספרות 7 1,ו-0 לא יראה. אני רוצה לומר לך, נתניהו, ולכל ממשלתך: שום דבר שתעשו לא ישנה את העובדות ולא ישכיח את השבעה באוקטובר. לא משנה מה תעשו, הכתם על מצחכם לא יימחה. לנצח תיזכרו כממשלת ��טבח וממשלת ההפקרה.
ואנחנו נוודא שכל אזרח שניגש להצביע ישאל את עצמו האם הוא נותן את אמונו באחראים לטבח או בוחר להחליפם.
גדלתי בבית שבו יום הבחירות הוא יום מקודש. אבא שלי תמיד פעל ככל יכולתו לקראתו. בבחירות האחרונות שימש כמשקיף באחת מקלפיות הדרום. איתי היה מזכיר בקלפי אחרת. שניהם פעלו מתוך אחריות אזרחית.
בבחירות הקרובות הם לא יהיו כאן. גם לא אמא שלי. רבים כל כך לא יהיו כאן, כי שילמו בחייהם על מחדלי ממשלת ההפקרה.
אבל אנחנו נהיה. אתם, ואני והמון אזרחים שמבינים את גודל השעה.
ברגע הזה אני מבקשת מכם: עבורי, עבור ילדיי ועבור העתיד של כולנו – זה הזמן לשנס מותניים ולשאול מה עוד ביכולתנו לעשות כדי שבבחירות הקרובות נצליח לשנות את הכיוון של הספינה הטובעת ולנווטה לעבר החוף, בתקווה שיהיה חוף מבטחים.
ולמנהיגי האופוזיציה אני קוראת: הגיע הזמן לשחק קבוצתי. הציבור הישראלי זקוק למחנה דמוקרטי־ליברלי שיודע לעבוד אחד עם השני, כולל שותפות אמיתית עם החברה הערבית. המטרה גדולה יותר מכל אגו פוליטי.
המטרה היא תיקון.
תיקון שיתחיל בהחלפת ממשלת המפקירים, ימשיך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ויעבור דרך בנייה מחדש של האמון, האחריות והחיים כאן.
ועוד דבר שחשוב לי להשמיע בו עמדה ברורה: אחרי ה-7 באוקטובר התקבעה אצל רבים התפיסה שאין מקום לנציגות של החברה הערבית בממשלה הבאה. זו תפיסה שאני לא יכולה לקבל.
973 הימים מאז השבעה באוקטובר הראו לנו בדיוק את ההפך. החברה הערבית לא בחרה בהצטרפות לטרור ולא בחרה בהסלמה. אזרחי ישראל הערבים בחרו להיות חלק מהמדינה ולא לפעול נגדה.
מחבלי ה��וח'בה, הטילים מאיראן והירי מחיזבאללה לא הבחינו בין יהודים לערבים. כולם ניסו לפגוע בנו משום שאנחנו ישראלים.
במקום להפחיד ולהסית, הגיע הזמן לבסס מחדש את האמון ולהרחיב שותפויות. בסופו של דבר כולנו אזרחי המדינה, ובהחלט הגיע הזמן של־20% מהציבור הישראלי תהיה נציגות בממשלה הבאה.
ודבר אחרון שלא היה חלק מהנאום אבל אני מרגישה מחוייבת להתייחס – בשבוע שעבר נהרג בחברון תינוק פלסטיני בן 7 חודשים מאש צה"ל. זה נורא ואיום וזה לא היה צריך להתרחש.
אסור לנו להסכים למציאות הזו בה חיי אדם הפכו זולים כל כך.
הנזק הגדול ביותר שהממשלה הזו עשתה לנו הוא זילות ערך החיים שלנו.
הגיע הזמן להחזיר את ערך חיי האדם להיות ערך עליון. אין דבר חשוב יותר מהחיים עצמם.
ממש דחוף להעלות את בן המחבל אוכל המוות לתת פרשנות על הפגר המהלך ולשפוך עוד קצת דלק ללהבות. להקיא מכם 12, שותפים מלאים להחרבת המדינה. מזבלה משיחיסטית מופרעת חברה לעבריין כדי להשמיד את ישראל. ערוץ של ע��ובי נפש