אני תוהה אם אנשים מבינים לאן פנינו. כל מי שמוכר לעצמו ש״זו רק הפרדה באקדמיה״, כל מי שמסביר לעצמו שהנוביקים דווקא נראים חמודים וחייכנים והם מסבירים שזה לא ממש נורא… תתעוררו. אנחנו חיים במדינה שיש בה כפייה דתית, היא אוסרת על בעלי עסקים להפעיל עסקים בשבת, היא מונעת מאזרחים תחבורה בשבת (אפילו מלוחמים), היא כופה על נשים גירושים לפי דין התורה, היא מכריחה עסקים לקרוס תחת נטל כלכלי של עסקני כשרות, היא לוקחת את הכסף של האזרחים העובדים, התורמים, המשרתים, ומרפדת את כיסי הרבנים, היא מפלה תלמידים בחינוך הממלכתי כי הם לא חרדים, היא משחדת משתמטים, כופה על נשים להתכסות, לא להכנס לבסיסים, לא להילחם על המדינה שלהן, לא להיות שוות, כי האנשים השפויים שותקים.
אני תוהה אם אנשים מבינים שהפרדה באקדמיה, היא ממש לא ״כלי לשילוב חרדים״, רוצים לשלב חרדים? תכריחו אותם ללמוד לימודי ליב״ה, אל תשחדו אותם כשהם לא לומדים ועובדים. אבל הרבה יותר קל לדרוש ״הפרדה״, להעלים נשים, לפגוע במרצות.
בושה של חוק.
בושה של ממשלה.
כתם על ספר החוקים שלנו.
הלוואי ובקרוב יהיה תיקון.
רשימת העשר.
עשרה דברים, שאם היינו רושמים לפי 5 שנים - היינו נחשבים לקונספירטורים מטורפים.
מטורפים!!
הרחק בקצה, לצד אנשי הארץ השטוחה וזורעי העננים.
והיום?
היום אנחנו מקווים שרק 90% מהרשימה תתממש ולא 100%.
מתחילים?
1. לומדי תורה יתועדפו בחוק על פני לוחמים, כולל תגמול כספי עודף.
2. עורך דינו הפרטי של ראש הממשלה ימונה למבקר המדינה.
3. 1,200 אזרחים וחיילים יהרגו ביום אחד, בטבח הגדול ביותר מאז השואה. 254 יחטפו.
4. מי שיביא לשחרור החטופים יהיה נשיא ארצות הברית, לא ראש ממשלת ישראל.
5. לא תוקם וועדת חקירה בשביל לחקור את הטבח.
6. תיפתח מלחמה של 3 שנים. חבר הקבינט שיצביע בעד היציאה למלחמה יתגאה בכך שנכדיו משתמטים משרות צבאי.
7. חברי לשכת ראש הממשלה יממומנו על ידי אותה המדינה שמימנה את הטבח. ראש הממשלה ייחבק אותם ולא יפטר אותם.
8. למרות הטבח, עקב התנהלות הממשלה, כמעט כל מדינות העולם יפנו לנו גב.
9. שר האוצר, השר לבטחון פנים, ראש המוסד, ראש השב"כ - לא דוברים אנגלית.
10. בנו של ראש הממשלה, שגר במיאמי ולא תמך במאמץ המלחמתי - ישוריין לרשימת הליכוד לכנסת, ממוצב כיורשו של אביו.
לפעמים פרספקטיבה עוזרת לסדר הדברים בראש.
מגיע לנו הרבה יותר טוב מזה.
מגיע לנו שלטון ראוי.
בידנו לשנות הנתיב.
ההזדמנות האחרונה מגיעה עוד פחות מ 4 חודשים.
מקווה שלא נחמיץ אותה.
@ShainYaal
השרלטן יובל אלבשן, אתמול בערוץ התעמולה i24:
"להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, שזה דבר מאוד תקדימי, ועם כזו תשתית ראייתית בעייתית, אתה לא יכול ללכת לעבירת סל כמו הפרת אמונים.
אתה חייב ללכת לעבירה ׳אמיתית׳. ולכן, הלכו בעצם על השוחד, מתוך התפיסה שזו אבן הראשה.
כי בלי השוחד בהרבה מאוד מובנים אפשר עדיין להרשיע, אפשר עדיין לפסוק קלון, אבל הדברים הופכים להיות הרבה פחות בטוחים - ולכן כל הקשת נבנית על אבן הראשה הזאת ששמה ׳שוחד׳. זה היה הסיפור".
המציאות:
לפני שנתניהו החל בכהונת הנצח שלו, אי שם בשנת 2009, כיהן פה ראש ממשלה בשם אהוד אולמרט.
הוא התפטר בשלב החקירות נגדו. לפני המלצות המשטרה, לפני שימוע, בטח לפני כתב אישום.
ונחשו מה? הוא לא הועמד לדין בגין לקיחת שוחד, והעבירה המרכזית שיוחסה לו היתה... הפרת אמונים.
כזכור, זה לא הפריע לבנימין נתניהו לטעון שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות – חייב להתפטר, כי יש חשש מבוסס שהוא יעדיף את טובתו האישית על פני טובת המדינה. זה גם הספיק למי שמשתייכים כיום למחנה הציוני והדמוקרטי לדרוש מאולמרט להתפטר, ולהילחם על חפותו כאדם פרטי, ולא כראש ממשלה.
לימים, אולמרט *זוכה* משתי הפרשיות המרכזיות שבהן הואשם, ושבגינן התפטר – פרשת מעטפות הכסף ופרשת ראשונטורס. הוא הורשע "רק" בפרשה המשנית, שכונתה "מרכז ההשקעות".
נכון, היו גם קולות שוליים שקראו לפרקליט המדינה להתאבד. אבל הרוב מוחלט הכיר בכך שאף על פי שאולמרט נאלץ להתפטר בגלל חשדות שמהם זוכה – זה לא אומר ש-"תפרו תיקים".
אף אחד לא האשים את הפרקליטות בניסיון להפיל ראש ממשלה חזק, וכמובן שאף תומך נתניהו לא התעלף כאשר הפרקליטות הגישה ערעור על הזיכוי.
אל תצרכו מידע מליצנים. וגם לא משרלטנים.
אכן, מעט מדי מדברים על זה: מגזר שלם מחונך לחשוב שהלימודים שלו מזיזים משהו בעולם, משתמש בזה כדי להתחמק מחובותיו החברתיות, ומדינה שלמה זורמת עם ההזייה הזאת באהלן אהלן. בחור חילוני שיבוא לקב"ן ויגיד שהוא צריך לקרוא ספר כי אחרת העולם יתמוטט, יישלח דחוף להסתכלות. אבל כשזה "דת" זה בסדר
the key pieces to capture from the image are the line, circle edge, and then the yellow & red, ideally distributed with the red ‘leaking’ out, and then also with a green background. kandinsky does circles/partial circles, lines, oftentimes reds and yellows, and no bounds of symmetry. so yeah, looking at the image, it just feels ‘Kandinsky’ (some examples below of other work of his that could fit that same mold)
יום שלישי, נתניהו מגיע בבהילות ל״פטריוטים״ כדי להשיק את הדבר היחיד שהוא באמת מוכשר בו: מלחמת המיסגור!
זה כל מה שנשאר לו: להיפרד מהמציאות, למסגר מחדש כשלון מטורף לניצחון היסטורי!
רעות ענבר מפרקת ביסודיות את קמפיין התעמולה העלוב שהושק השבוע יחד עם שופרות הבית
@papanyula
@Tamir114 נתניהו לא מחכה לאחרי הבחירות כדי לחסל את חמאס. נתניהו בשלטון 19 שנה מתוכם 3 אחרי 7/10. הוא לא מסוגל (ורוב הזמן גם לא רוצה) לחסל את חמאס.
מתי מגיעה הנקודה שאתה אומר לעצמך ״חאלס, מבטיחים לי הבטחות שווא״.
בשולי הדברים. זה כל כך מוזר, ומביך, כמעט סוריאליסטי, שבמדינת ההייטק מתנהל דיון אמיתי בשאלה אם לימוד תורה תורם ומגן על המדינה.
מצופה מכולנו לקבל בשתיקה שאנשים מתנועעים מול טקסט של פרשן מימי הביניים על שור שנגח פרה, והפעולה הזו באורח פלא מפעילה כיפת ברזל רוחנית מעל מדינת ישראל ששווה בערכה לשירות צבאי, או רפואי, או לתשלום מיסים.
עכשיו ברור לי שלאנשים יש כל מיני אמונות מוזרות. קמעות. ניסים. באבות. אסטרולוגיה. פיית השיניים. סנטה קלאוס. ניתוח טכני. אבל כשאמונות מעולם המאגיה והכישופים מתורגמות למדיניות ציבורית ולמקור לאפליה בזכויות וחובות בין אזרחים זה פשוט מעורר צמרמורת של מבוכה, במיוחד כשאיש לא מעז לצעוק שהמלך הוא ערום.
הם לא נלחמים על ראבילו - הם חייבים משבר חוקתי
זו לא באמת פרשת ראבילו. זו תוכנית מילוט.
מיכאל ראבילו הוא האירוע הנוכחי. מבקר המדינה הוא הזירה הנוכחית. אבל המהלך רחב הרבה יותר: נתניהו והקואליציה שלו צריכים עימות חזיתי עם בג״ץ. הם מחפשים אותו, דוחפים אליו, ואם זה לא היה סביב מבקר המדינה - זה היה סביב גיוס בני הישיבות. ואם לא סביב הגיוס - זה היה סביב היועצת המשפטית לממשלה, הוועדה לבחירת שופטים או כל פסיקה אחרת שלא מתאימה להם.
הם חייבים את המשבר החוקתי, כי הוא מאפשר להם להחליף נושא.
הפרטים המשפטיים חשובים, אבל מבחינת הקמפיין הם רק התפאורה: הצבעה חשאית שצולמה מאחורי הפרגוד, פסק דין שמבטל את התוצאה, יו״ר כנסת שמאותת שלא ימהר לציית, וקואליציה שמקבלת בדיוק את מה שהיא צריכה - עימות גדול, פשוט וקל לשיווק: הכנסת נגד בג״ץ.
כי על זה הם יודעים לדבר.
הרבה יותר נוח לדבר על “בג״ץ נגד העם” מאשר על גיוס בני הישיבות.
הרבה יותר נוח לדבר על “שלטון הדיפסטייט” מאשר על חמאס שעדיין עומד על הרגליים.
הרבה יותר נוח לדבר על “היועמ״שית” מאשר על חיזבאללה, על הצפון, על איראן ועל ההבטחות שהתנפצו מול המציאות.
נתניהו יודע שבמגרש של התוצאות אין לו תשובות טובות. ההבטחות ל“ניצחון מוחלט” כבר נשמעות כמו מסר שמנהלי הקמפיין שלו עצמם היו מעדיפים לקבור. גיוס בני הישיבות הוא פצע פתוח בתוך הימין. המילואימניקים נשחקים. הציבור משלם מחיר. והקואליציה ממשיכה לברוח מכל שאלה אמיתית של אחריות.
אז מה עושים? מחליפים מגרש.
במקום ביטחון - בג״ץ.
במקום גיוס - יועמ״שית.
במקום אחריות - “אליטות”.
במקום תוצאות - “העם נגד השופטים”.
ככה בונים קמפיין בחירות כשאין הישגים להציג.
המשבר החוקתי הוא לא תאונה בדרך - הוא הדרך. הוא לא התחיל בראבילו, והוא לא ייגמר במבקר המדינה. אם העימות הזה ישרת את הקמפיין, הם ימשיכו לחפש את הפרשה הבאה, את הפסיקה הבאה, את הכותרת הבאה.
כי בסוף, בג״ץ הוא לא הבעיה של נתניהו.
בג״ץ הוא דרך המילוט שלו.
אלף ימים.
פעם, כשהיינו ילדים, אלף היה מספר של אגדות. אלף לילה ולילה, אלף נשיקות, אלף כבאים שלא יצליחו לכבות אותי.
אבל אלף ימים לימדו אותנו, בדרך הקשה והמדממת, שהזמן הוא רופא אליל, שעון חול שבור. הוא לא מרפא פצעים, הוא רק מכסה אותם באבק.
באלף הימים האלה היו לי אינסוף מחשבות. אבל אחת ניקרה בי בלי הרף, כמו פטיש קטן בראש: למה?
ובאותו זמן ממש, באקווריום האטום שלו, יושב ראש הממשלה ושואל רק שאלה אחת: איך? איך אני נשאר בשלטון למרות שאני בראש, ולכן אני, מה לעשות, אחראי.
אלף פעמים ״הותר לפרסום״. מילים מכובסות שהפכו לשיר ערש שחור של אומה שלמה.
מצאו אלף אשמים: את הצבא, את השופטים, את כולם. ורק אדם אשם אחד עדיין עומד שם, מסרב לזוז.
אלף. פעם, בבית הספר, לימדו אותנו שזה מספר עגול, מספר שלם, מספר מושלם. עכשיו, כשאני מסתכל עליו, אני רואה רק שורה ארוכה של אפסים, ואדם אחד שעומד בראש. איזה מספר מכוער.
נתניהו: "אף אחד לא האמין שנחזיר את כל החטופים, אבל עשינו את זה,
(פונה לקהל מחוייך) אף אחד לא מוחא כפיים?
ניצן אלון: "כארבעים חטופים נהרגו או נרצחו, ואני לא שוכח את זה"
זה הבדל בין דמגוג חסר מצפון, לבין אדם ערכי עם לב ומוסר
אני מכיר עוד כמה אנשים שירדו במשקל מאז 7/10.
חלק בגלל שהרעיבו אותם במשך שנתיים במנהרות החמאס, וגם הרביצו להם וחישמלו אותם, בזמן שנתניהו ומשפחתו סעדו במסעדות היוקרה של ניו-יורק, בודפשט ולונדון.
חלק הפסיקו לאכול כי מישהו במשפחה שלהם נהרג, נרצח, נשרף למוות בבית או בחמ"ל בוער. דברים שלא קורים למי שנמצא בחוף המבטחים של מיאמי ביץ'.
חלק נכנסו לדיכאון משולב עם פוסט-טראומה כי הם איבדו את הבית שלהם ועדיין לא חזרו אחרי שלוש שנים בלי בית, בזמן שנתניהו ומשפחתו נדדו בין הבית ברחוב עזה, המקלט של משפחת פאליק ברחוב כספי, הדירה החדשה והסודית בירושלים, והדירות בחו"ל.
אז מהבחינה הזו, נתניהו, ראש ממשלת טבח אוקטובר, האיש שאחראי לרצח, מוות, אונס, התעללות, שריפת בתים, חורבן יישובים ואלפי פצועים, הוא בהחלט מחובר לעם. כמו כל האנשים הללו, גם הוא ירד במשקל מאז 7/10. נאחל לו הרבה בריאות.
זה מתחיל להיראות כמו study case בתחום הפסיכופתיה.
רה״מ ה-7.10 מתבדח על חשבון טבח 7.10. כולל חיוך, כולל סיבוב הראש כדי לקבל אישרור על הדאחקה מצד הקהל והפאנל.
זה שפל הזוי ובזוי, שכנראה טרם נראה במנהיגות של העולם הדמוקרטי. עזבו שביפן, מנהיגות כזו כבר הייתה עושה את המצופה ממנה.
הבן שלי נרצח ב-7 באוקטובר. העולם שלי נגמר באותו יום. וכשאתה נשאל מה השתנה אצלך מאז, התשובה היא 'הורדתי קצת במשקל'. זו לא רק תשובה פוגענית, זו עדות לנתק מוחלט בין מי שמנהל את המדינה לבין האנשים שאיבדו בה הכל. אל תספר על המשקל שלך, תשיב איך אתה לוקח אחריות על מה שקרה לילדים שלנו.
"התחלפו שרי ביטחון אבל אני ראש ממשלה ואני דואג כל הזמן לדברים האלה כמו שאני דואג לצה"ל...
התחלפו רמטכ"לים...
משום שהרמטכ"לים...
האחריות... הם חשובים מאוד... אבל בסוף מי שמקבל את ההחלטות האלו זה ראש הממשלה ואני דואג באחריות, בשיקול דעת וגם בתקיפות גדולה..."