@ayeletlash9 יש כל כך הרבה דברים שמטריפים אותי בסיפור הזה. הכי מטריף אותי שיש מגזרים שלמים במדינה שאשכרה בטוחים שגברים לא יכולים לשלוט בעצמם ליד אישה לבושת מדים, קסדה ואפוד מגן. מטריד אותי שאני מגדלת בת בעולם כזה. אני לא מצליחה להבין נשים שמחזקות את התפיסה הזו.
רק להסב את תשומת הלב למשהו שמתפספס -
בסדר ראשון (סליחה על השימוש במושג מפיזיקה) אין הבדל בין סמוטריץ׳ לוינטר לבן גביר. אפילו לא לגולדקנופף ודרעי. הם כולם רוצים מדינת הלכה דתית. בלי נשים במרחב הציבורי. ההבדלים הם בניואנסים. סדר שלישי ורביעי.
מה קרה: חבורת בגירים כשירה קוגנטיבית החליטה במודע לסרב פקודה ולצאת לפעילות מבצעית אחרי שכולם, כולל רב החטיבה, הסבירו להם שזה מה שהם עושים
המסקנה: הבת אשמה אחי
כל הפיד שלי מלא ברגשותיהם הפגועים של הביינישים שנאלצו לנסוע עם פראמדיקית בנמ״ר.
הפראמדיקית, שעברה הכשרה מייגעת עד שהיא הגיעה לשלב שבו היא יוצאת למשימות מבצעיות בתוך רצועת עזה - יש לה רגשות? הם מעניינים מישהו? היא אדישה לזה שלוחמים מסרבים פקודה רק כדי לא לצאת איתה למשימה מבצעית?
זאת הולכת להיות השאלה הכי מכשילה בבגרות בהיסטוריה בשנת 2056:
1. באיזו מדינה הוחלט שנשים וגברים לא יכולים לצאת יחד לפעילות מבצעית במסגרת צבאית?
א. אפגניסטן
ב. איראן
ג. ישראל
ד. סודאן
שנתיים לרצח ששת החטופים.
נחטפו חיים, הופקרו והוקרבו על ידי ממשלת ישראל.
מי שרמסו את הדמוקרטיה, את שלטון החוק ורוצים פה דיקטטורה, איבדו בדרך כל מוסר ומצפון והעדיפו להקריב חיים עבור שרידות פוליטית.
לאחר מכן, בציניות מלאה ברוע נטול אחריות, הדליפו ל’בילד’ מידע מסווג וסיכנו חיילים וחטופים נוספים.
תראו אותם, כמה אור. כמה עוד היה להם לתת ולזרוח.
איך אפשר היה להקריב אותם? איך אפשר לחשוב שיחמקו מאחריות לאבדן הזה.
ממשלה שעושה חרם על קדושת החיים.
לא נשכח אותם. יפים וטובים.
יהי זכרם ברוך. יהי זכרם מהפכה.
איור: Elisabetta Furcht
הסתיים הדיון הפתוח לקהל במשפט פריג׳ה
אציין שמשפחת קסטלמן בניגוד לצייצנית פרובוקטיבית שדעתה קלה, דווקא היו אדיבים מאוד, אפילו צחקו לבדיחות הקלות שנאמרו באולם
באמת מדובר במשפחה חזקה שגם ריגש אותם מאוד שיש מי שמתעניין וחשוב לו שיתקיים צדק ליובל, עד כדי הגעה עד לכפר יונה
אז אני מפציר בכם, הפיצו את תמונת יובל, ספרו על גבורתו וצייצו #צדק_ליובל עם התמונה הבאה
חזקו את משפחת קסטלמן שעומדת אל מול משפט ארוך, מתיש ולעיתים בלי ספק - מורט עצבים
אין לי ספק שזה יחזק אותם עד מאוד
(סיכום דיון בהמשך היום)
שטח הפקר. אין כבר נשימה ואין כבר הכלה.
הבוקר בנקודות הכינוס ראינו את הפער: מצד אחד סירוב מוחלט להתגייס, מצד שני חוצפה להיכנס פיזית לאוטובוסים ולעשות ככל העולה על רוחם מול הילדים שלנו.
בזמן שצה״ל דואג לשירות סטרילי לילדים שלהם – הילדים שלנו הפכו לקהל שבוי. לא עוד.