🔴*נתנאל אנגל, מי שקיבל במכון הפתולוגי את הגופות של ילדי משפחת ביבס, במכתב פתוח ומצמרר ליאיר גולן*
*״בפברואר האחרון, כשהחזירו את גופות משפחת ביבס — כפיר התינוק ואחיו אריאל — הייתי שם.*
במכון הפתולוגי.
ראיתי את מה שעשו להם.
*את הסימנים. את ההתעללות. את הרוע.
ובמיוחד — ראיתי את הפנים של אנשי הצוות שטיפלו בהם.*
הצוות הזה כבר ראה הכול.
מאות גופות עברו שם מאז אותו יום נורא.
גופות של תינוקות, נשים, חיילים, אזרחים.
אבל מול הילדים מהמשפחה הזו — גם הם נשברו.
הם עמדו שם, שותקים. עיניים דומעות. עיניים כבויות.
לא היה צריך לדבר. הכול היה כתוב להם בפנים.
ושאני שומע את יאיר גולן אומר:
*"מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב"* — ומתכוון לחיילי צה"ל.
לא לחמאס.
לא לרוצחים שירו, שחטפו, שהתעללו —
שהחזיקו את הילדים האלה בשבי, כשאחד מהם עדיין יונק, בלי לקבל חלב אם!
אלא לחיילים שלנו.
לאחים שלנו. לבנים שלנו. לאלה שמגֵנים גם עליו.
והאמת?
*חיילי צה"ל הם קודם בני אדם — ורק אחר כך לוחמים.*
*הם אלה שסייעו לתינוקות פלסטינים חולים, חילקו מים, מזון ותרופות גם בתוך שטח האויב.*
הם שמרו על צלם אנוש — גם כשמולם עמד רוע חסר אנוש.
*ויאיר גולן יודע ��דיוק מה קרה.*
ובכל זאת — בחר להכפיש את חיילי צה"ל.
זו לא ביקורת. זו לא דעת מיעוט.
זו עלילת דם בזויה.
גם אם עזר ב-7 באוקטובר — אין בזה מחיקה.
אין בזה סליחה.
יש גבולות. והוא חצה אותם.
הוא חייב להיחקר.
ודרגותיו – חייבות להילקח ממנו.
*מי שמשמיץ כך את חיילי צה"ל, לא ראוי לשאת על כתפיו את הדרגות שלו״ חלאת המין האנושי! איש בזוי!*
עם מופלא, הנהגה דפוקה:
אני לא ביביסט. מעולם לא הייתי. כנראה שמעולם לא אהיה.
אבל כשאני שומע את אייזנקוט. ליברמן. בנט. וגולן. כשאני שומע אותם, אני נחרד.
ההופעה העלובה שלהם. האנגלית הנמוכה. הטיעונים הכושלים. ההסברים הפסיכיים. ההצעות המנותקות ממציאות. ההפקרות. חוסר האכפתיות. האגו. מתהפכת לי הבטן.
כל פעם שאני שומע אותם, אני הופך לביביסט מאונס, בכפייה. הם ממש מכריחים אותי לאהוב את נתניהו ולהעריץ אותו. ואני לא רוצה. ממש לא.
כן, מה לעשות. זה מה שקורה לי אחרי שאני מנסה להקשיב להם ולמצוא טעם כלשהו במהלכים שלהם, ברעיונות שלהם, במעשים שלהם.
נתניהו לא חף מטעויות. הוא ממש לא מושלם. אני מצביע בן גביר כדי לשמור עליו שלא יעשה לנו טעויות לעולם. בן גביר הוא תעודת הביטוח שלי לנתניהו.
אבל, כשאני שומע את הפסיכים בשמאל אני אומר "אלוהים, תודה שיש את ביבי". ומיד אני מתחיל לחשוב בתוך עצמי, "מה יקרה עוד 4 שנים"? "מה יקרה כשביבי ילך"? "איך נשרוד כאן"?. ביבי הוא באמת המזל שלנו. אין מילה אחרת. בלעדיו איפה ה��ינו, אם בכלל היינו? (לא סתם טראמפ אמר שבלי ביבי ישראל לא הייתה קיימת עכשיו. אני מאמין לו).
הנהגת המדינה היא כל כך עלובה ומביישת, כל כך מאכזבת ואימפוטנטית, כל כך מטופשת ומאובנת, שקשה להאמין.
יש לנו עם גאוני, חזק, נחוש, מקריב, יצירתי, מדהים, מופלא. אבל יש לנו הנהגה עלובה, חלשה, חסרת כישורים ודפוקה מהיסוד.
זה לא הגיוני. פשוט כך. אין התאמה בין העם להנהגה שלו. רק מה, כרגע לפחות - מזל שיש את ביבי. באמת מזל. תודה אלוהים שיש אותו. כי בלעדיו היינו תקועים עם גנץ העילג וחסר הבינה, עם ליברמן הדפוק והדמנטי, עם אייזנקוט הפסיכופט שרק רוצה להכניס לכאן 150,000 מחבלים בפוטנציה כל יום שיעבדו אצלנו וישחטו אותנו, את יאיר גולן שמזמן הפסיק להיות ציוני וחבר לאויבים הכי גרועים שלנו.
זה כל מה שיש לנו? במה חטאנו ופשענו שהחרא הזה מגיע לנו!??
מגיע לנו יותר!! הרבה יותר מחבורת הזבל הז��! מגיע לנו עוד מנתניהו. זה מה שמגיע לנו! עוד מנהיגים ברמה שלו ובאיכות שלו.