תאשימו את המחאה, את אהוד ברק, את השמ��ל המדומיין, את אנשי הלטאה, אבל מי שגרם לטבח היו אלו שעשו החלטות. אלה שבראש. ישראל כבר שנות דור ממלאת משימה עיקרית אחת: תחזוק הכיבוש וההתנחלויות. הטעות של המחאה, אם כבר, שהיא לא אמרה את זה. שלא השכילה להבין, או להגיד, שסדר העדיפויות הזה מעוות, שהוא הגורם להתקפה על הדמוקרטיה ושהוא מפורר את ישראל. והורג את אזרחיה. שהבחירה האסטרטגית של הימין המשיחי והביביסטי היא לחזק את המרצחים על חשבון המתונים, על חשבון סיכוי להסדר. ולטירוף הזה לשעבד את כל מערכות חיינו. הכלכלה, החינוך, הלכידות, ההשקעות, הכל. אלוף בן: "קריאת הנתונים מכאיבה פיזית, אבל אי אפשר ואסור להתעלם: ב–7 באוקטובר הציב צה"ל בגבול עם רצועת עזה 400 לוחמים ותריסר טנקים, מול אלפי לוחמי חמאס. בגבול לבנון נפרס כוח גדול יותר, 4–5 גדודים, אבל גם הם היו בנחיתות מספרית מול חיזבאללה (עמוס הראל, "הארץ", 16.2). באותו זמן הוצבו בגדה המערבית כוחות ג��ולים בהרבה, 21–22 גדודים, שעוד תוגברו ברגע האחרון בשתי פלוגות העתודה של פיקוד הדרום בגלל המתיחות סביב סוכתו של ח"כ צבי סוכות בחווארה. לא צריך להיות הרמטכ"ל או ראש אגף המבצעים כדי להבין, שהגנת הגבולות היתה משימתו המשנית של צה"ל ערב המלחמה. המשימה הצבאית העיקרית היתה הגנת ההתנחלויות בגדה המערבית, כלומר תחזוקת הכיבוש ואכיפתו על הפלסטינים. לכיבוש הוקצה כוח גדול פי חמישה מבצפון, ופי עשרה מבדרום. אלה יחסי הכוחות המבטאים את סדר העדיפות הלאומי: ההתנחלויות הוצבו בראש, ויישובי הגליל ועוטף עזה בקושי בזנב". (אלוף בן)
66 אלף
מול 540.
זה כל הסיפור, ושאף אחד אחר לא יבלבל את המוח ולא יזרוק הנפצות.
המצב הזה מוכרח להשתנות. מוכרח.
לא מוכנים לשרת? לא צריך. שאו במחיר ותאבדו את זכויות היתר.
אחרי שאמרתי שהשביעי באוקטובר הוא יום חג לסמוטריץ עשו עלי אייטם של 14 דקות בפטריוטים.
אני מבין שבדיעבד הייתי מתון. לא יום חג. היום היפה בחייהם של המשיחיים ומהגליסטים. איזה אושר הם מהשביעי באוקטובר. אי אפשר למחוק להם את החיוך מהפרצוף
נתניהו, בן גביר, סמוטריץ'.
הגרזן האמריקאי הקטלני עומד ליפול על ראשיכם מהר וקרוב מאשר אתם משערים.
העולם החופשי לא יכול לסבול שני משטרים דתיים, קיצוניים ומגורענים במזרח התיכון...
האבחנה בינכם לבין ישראל תהייה ברורה וחדה.