MayaEt

‏דברים שרואים מכאן לא רואים משם

(זו דעתי, רק דעתי ולא יותר מדעתי)

[MayaEt @EtzMaya]

"שכל הנוסעים שלי יהיו כמוך", אמר לי נהג האוטובוס אחרי שירדתי והודיתי לו על הסבלנות ואורך הרוח בנסיעה הארוכה בה הקפנו את כל איזור צפון יפו מכיכר השעון, דרך סלמה והעלייה, בשביל להגיע לשוק הכרמל ממזרח, וכללה עשרות נוסעים מרוגזים, עצבניים, חסרי סבלנות ולא נחמדים.

[MayaEt @EtzMaya]

@israelconnect זה כל יום ככה. כל יום. כבר חודשים.
שעה ורבע הלוך
שעה ו45/שעתיים חזור.
כל יום.

[MayaEt @EtzMaya]

סתם יום של חול

[MayaEt @EtzMaya]

@BarkolAmir ואוו
נפלתי איתם על מזרון מתקפל בתחילת המלחמה שלא הגיע
התווכחתי עם בוט וואטסאפ ועם טלפונים שחז��ו אלי פעם ב
בסוף גם ביטלו עסקה
וגם המזרון הגיע🤷🏻‍♀️

[MayaEt @EtzMaya]

@lidorsultan_ זה כל יום ככה - כל בוקר וכל אחהצ, בדיוק אותם פקקים. בלי קשר לחג

[MayaEt @EtzMaya]

@Josinive

[MayaEt @EtzMaya]

@Idaneretz כביש 90 צומת מחניים

[MayaEt @EtzMaya]

הצילום מטושטש, אבל יש פה שיירת אופנועני משטרה, עם דגל זכרון שנוסעים, עכשיו על הטיילת, איפה שמותר *רק* לרוץ וללכת.
וזה שמצלם אותם נוסע על שביל האופניים.
מה?

[MayaEt @EtzMaya]

90% 😎😎😎

[MayaEt @EtzMaya]

@rubih67 יש בדן

[MayaEt @EtzMaya]

הביצוע המחודש להייתי נער, הופך לי את הבטן בצורה בלתי הגיונית

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shauli]

דוד גרוסמן - בשכול אני מבין

ההולכים מעל התהום/דוד גרוסמן

״אחרי השנים הראשונות שבהן הכאב הוא חריף ונורא, באות שנים שבהן הפצע מתחיל להתכסות בשכבות של מציאות ויום־יום. יש דברים שצריך לעשותם. יש עבודה וקשרים עם משפחה וחברים. יש את כל חובות החיים וגם את השמחות שלהם. יש קורונה ויש פוליטיקה ויש — להבדיל — תינוקות חדשים שנולדים למשפחה האבלה. יש אפילו הסחות דעת מהכאב. לרגעים כאילו שוכחים שהדבר קרה.

לאט לאט, מתוך המשא ומתן האינסופי עם החיים, מסתמנת דרך לחיות עם האובדן.

המציאות כאילו פורשת מעל לפצע שלנו, מעל לתהום הפרטית שלנו, איזו יריעה דקה וגמישה, ואנחנו, האבלים, לומדים ללכת על היריעה הזאת, המתוחה מעל לתהום.

ואנחנו הולכים עליה ממש יפה. בגבורה, אפשר לומר.

כמעט כל המשפחות השכולות שאני מכיר חיות בגבורה.

כן, אנחנו חיים את חיינו בכל הכוח. אנחנו ממלאים את כל החובות של��ו, במשפחה ובעבודה ובלימודים ובכל תחומי החיים שלנו. רבּים מאיתנו עוזרים לאנשים שזקוקים לעזרה, אנחנו פעילים ומעורָבים ויוצרים — אבל האמת היא —
שאין שום יריעה מעל לתהום. אנחנו מעמידים פנים כאילו יש — אבל אין.

כל המעשים הטובים והחשובים שאנחנו עושים כדי להישאר מעל לתהום אינם יכולים לבטל את התהום, ואת עוצמת הקרינה שלה אלינו.

אני אומר "תהום", כי אין לי מילה אחרת לתאר את זה. את הריק המוחלט, את השואֵב המֵת הזה. אי אפשר לתאר, ואי אפשר להבין.

כי בַּמקום שבו יש מוות אין היגיון. המוות, ובעיקר מוות של איש צעיר, סותר את ההיגיון המוכר לנו. אני לא יכול להבין באמת שאורי, הבן שלי, איננו. זה פשוט לא נתפס. בעינַיי, בעינֵי האבא שהייתי לו, בעינֵי כל מה שאני חושב על אבהות ואימהוּת — זה לא הגיוני. באופן הכי מילולי — זה לא מתקבל על הדעת.

ואפילו שאני יודע את העובדה, עובדת מותו, אני לא באמת יו��ע אותה. לא כפי שאני יודע את העובדות האחרות שבעולמי. בסופו של דבר זאת עובדה אטומה, לא חדירה. המשמעות שלה נודעת לי לשבריר של שנייה, ואז חוזרת ומתנפצת לרסיסים של אי הבנה.

לפעמים אני חושב — אם נעז להבין באמת מה קרה ל��קירנו, אם ניגע אפילו לרגע, בכל נפשנו, בליבת העובדה הזאת; אם נרשה לעצמנו להביט לתוכה באופן שאין שום הגנה מפניו — התהום תבלע אותנו כהרף עין.

גם אנחנו ניהפך ללא.

זאת אולי המשימה הגדולה, משימת החיים שלנו, של מי שהתנסו באובדן כזה: ללמוד ללכת על היריעה ששומרת עלינו מפני הנפילה תהומה.

ולדעת שאין שום יריעה ששומרת עלינו.

ובכל זאת ללכת עליה

וליפול פעם אחר פעם,

ובכל זאת ללכת.

וגם תוך כדי הנפילה,

ובתוך התהום עצמה

ללכת.״

קצר פה כל כך האביב/דוד גרוסמן

״יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות -
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.

קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.

אביב עול-ימים וסוער
וסופו-
כבר כתוב בעלי ניצניו,
אבל הוא ��סתחרר
כפרפר במעופו,
וכמוהו-נצחי בעיניו.

קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.

ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא -
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שניתנו לו.

נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.״

נופל מחוץ לזמן/דוד גרוסמן

״סיפר לי פעם איש מארץ
רחוקה, שבשפתו
אומרים על מי שמת
במלחמה, "נַפל".
וכך אתה: מחוץ
לזמן נפלת, הזמן
שבו אני שוכן
חולף
על פניך:
דמות עומדת לבדה
על רציף
בלילה
ששחורו
דלף מתוכו
עד כלות.
אני רואה אותך
אבל איני נוגע.
אינני חש אותך
במחושי הזמן
שלי.
אבל אתה
כבר לא
עצמך כבר
לא.
מחוץ
לזמן אתה.
גם געגועי אליך
כלואים בתוך הזמן. הֵאבל
נעשה ותיק יותר
עם השנים, ויש ימים שהוא חדש,
טרי.
כך גם הזעם על כל מה שנגזל
ממך. אבל אתה
כבר לא.
עצמך כבר
לא. מחוץ
לזמן אתה.
איך להסביר
לך,
הלא גם ההסבר
דחוק בתוך הזמן. סיפר
לי פעם איש מארץ
רחוקה.״

[arie maoz @MaozArie]

נהג משאית בעל 185 עבירות!
פגע באישה יקרה אשת חינוך מקיבוץ ד��נה
185!
לא 85
לא 8
185
משטרת התנועה? הלו משרד התחבורה?
מישהו???

[MayaEt @EtzMaya]

@YoavSoffer @amsterdamski2 עברתי ברבע לשבע, בצד של הסקרנים, עוד עלה קצת עשן אבל לא הבנתי איך הפקק מגיע עד ירושלים ולמה המשטרה לא מפנה את היורדים מהעיר לכיוון הכבישים החלופיים.

[MayaEt @EtzMaya]

@Josinive יש גם מערכת ממש פשוטה לדיווח על הכנסה מהשכרת דירה מול תשלום דמי שכירות

אבל...לא מצאתי את הלינק🤦🏻‍♀️

[MayaEt @EtzMaya]

כביש 1, הבוקר

[MayaEt @EtzMaya]

@BendavidAmir יוצאים לטייל ברחבי ישראל

[MayaEt @EtzMaya]

@uricovagerev @RadioFace15 🤣

[MayaEt @EtzMaya]

מחפיר

[כאן חדשות @kann_news]

חיילים שמשרתים בגבול הצפון עודכנו מראש שקיימת הערכה לירי כבד מלבנון, תושבי האזור לא קיבלו התרעה מקדימה דומה

@rubih67

[MayaEt @EtzMaya]

לא הבנתי

הם ב 900 יום איחור, או שאני מתבלבלת?

[החדשות - N12 @N12News]

משרד הביטחון, בשיתוף פיקוד העורף, החל במהלך מואץ לשיקום והשמשה של למעלה מ-100 מקלטים ציבוריים ביישובי גבול הצפון וקו העימות