One lesson I took from my years in government: American administrations rarely surprise themselves. They only surprise foreign governments.
The hardest task in managing the U.S.-Israel relationship is not persuading Washington. It is correctly understanding where Washington is headed before the decision is made.
If the reports about an Iran deal are true, the most important question is not whether it is better or worse than the Obama deal. While that argument will consume the media and social media for months, it is relatively unimportant.
The more important question is what conclusions Israeli decision-makers should draw from it.
For decades, Israeli strategy rested on an assumption that if diplomacy failed, the United States would eventually be prepared to impose meaningful costs on Iran.
If Israeli leaders conclude that assumption is no longer reliable, the question is not whether America remains our most important ally. It does. The question is which elements of our national security strategy can safely rely on American decisions, and which must remain entirely in Israeli hands.
Those are the kinds of questions serious governments ask when the world changes.
ארבעה אמיצים מהקואליציה הצביעו היום נגד החוק המחורטט של המפלגות החרדיות.
אילוז מצרפת, אדלשטיין מברית המועצות, השכל מקנדה וסלומון מאתיופיה. ארבעה עולים שזוכרים מה זאת ציונות. הליכוד מזמן מפלגה חרדית לחלוטין
קידוש הגוש האמוני בכל מחיר הפך לעבודה זרה שמסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל.
הצבא זקוק ללוחמים, אבל העסקנים החרדים דורשים למנוע גיוס דווקא בזמן מלחמת מצווה. כשמוסיפים לזה את המאמצים למנוע שילוב בכלכלה בזמן שהאוכלוסייה החרדית גדלה בקצב מהיר, מקבלים מתכון לקריסה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור המשרת והעובד שקורס תחת הנטל.
בליץ החקיקה שהם דוחפים עכשיו, תוך איום מתמיד על פירוק הגוש, מוכיח דבר אחד: כדי ליישם את דרך הימין, אנחנו אלה שצריכים לפרק את הברית הזו.
האחריות הלאומית שלנו היא להפסיק לפחד משיקולים פוליטיים, ולעמוד מול הבוחר עם דרך לאומית וליברלית ברורה. רק ככה נבטיח ימין אמיתי, חזק ואחראי.
ברית ביבי-טיבי נמשכת - והפעם על חשבון המשרתים ואנשי המילואים.
המפלגות הערביות והחרדיות רקמו דיל: הם לא יצביעו שם, וכשיעלה חוק המואזין, המפלגות החרדיות לא יצביעו.
אנחנו נשים סוף לשלטון המשתמטים והאנטי ציוניים.
אין שום קשר בין החוק הזה ללימוד תורה.
התכלית היחידה של החוק היא להכשיר השתמטות משירות ולהעביר עוד כסף לחרדים.
ללימוד התורה עצמו הוא כמובן מזיק. מצוות התורה לא צריכות ולא תלויות בחוק יסוד. הפיכתן לחוקים של הכנסת רק מחללת שם שמיים.
אבל לחרדים כבר מזמן אין אלוהים.
חוק ביזוי התורה שעבר היום בכנסת הוא חילול כל מה שקדוש כאן.
דורות של בוני הארץ, אין סוף הקרבה ומאות אלפי מילואימניקים. חילול הציווי לצאת למלחמת מצווה.
בעזרת המפלגות האנטי ציוניות החרדיות והערביות פגעו בקודשי היהדות והציונות. זה קו פרשת מים.
מי שלמד תורה ולא מתייצב למלחמה - לא הבין את מה שלמד. אלפי לומדי תורה שמשרתים מוכיחים שאין שום הצדקה להשתמטות.
יבורכו @YuliEdelstein, @dillouz@SharrenHaskel ו- @Moshe_solomon_ שמרדו במשמעת הקואליציונית והצביעו נגד החרפה שתעגן השתמטות במונית משירות צבאי בחוקי היסוד.
בושה לכל מי שתמך במהלך הזה בזמן שהציבור היצרני קורס תחת הנטל של תחזוקת המפעל הציוני.
קואליציה שלמה (+חכים ערבים) שמבזה את התורה והופכת אותה לבולדוזר לחפור בה.
ומשה סלומון ודן אילוז. שני צדיקים בסדום שבאמת אכפת להם מהתורה ומעם ישראל.
@Moshe_solomon_@dillouz
הרב דוד סתיו: "אנשים רבים בסביבתי ובמגזר הדתי לאומי בכלל כועסים מאוד מאוד על הדרך החמקמקה של מפלגת הציונות הדתית בעניין גיוס חרדים, מימון מעונות, חוק יסוד לימוד תורה והענקת עולם הכשרות לעסקנים החרדים"
כמדומני, קרה משהו מאז הבחירות ששינה את העמדה של חלק גדול מהציונות הדתית (הדמיון בשם מקרי) לגבי גיוס חרדים, ולגבי חוקים שנועדו פשוט לוותר להם ושרק יצאו לעבודה.
להיתקע באופן החשיבה של לפני המלחמה זה לא רק במדיני בטחוני. ובמה שנוגע ליחס לחרדים, מפלגת הציונות הדתית עמוק ב6.10.
שמחה אחי.
א. סעיף 2 במצע שלנו, ממש מתחת למה שסימנת, מדבר על שילוב חרדים בתעסוקה. אני חושב שכולנו מסכימים שמאז שמחת תורה המציאות השתנתה, ואיתה גם המצע והדרישות שלנו.
ב. אני בעד "ערך לימוד תורה". אבל החרדים דרשו וקיבלו שינוי של סעיף 1 בחוק והוא- "זכות יסוד במדינת ישראל".
השינוי הזה אומר שכל דרישה כלפי החרדים לצאת לתעסוקה או לצבא, תהווה פגיעה בזכות היסוד שלהם ללמוד תורה.
המטרה המקורית בחוק היתה לפטור את החרדים מהתייצבות לתרומה למדינה, ונשארה ככה גם לאחר הסיכום, כשהורידו את סעיף 2, אבל שינו את סעיף 1.
חוק שאומר שלא צריך לשלב תורה וצבא, אי אפשר לקבל.
התבשרתי זה עתה כי סיעת הציונות הדתית ויו"ר הסיעה החליטו על הדחתי מחברות מכל ועדות הכנסת.
כואב לי על ההחלטה, אני חלק ואשאר חלק מהציונות הדתית.
לעמדתי, וכפי שאמרתי בכל מקום מאז פרוץ המלחמה, אני מייצג את ערכי הציונות הדתית ומי ששלח אותנו.
כמובן, יש מחלוקות. בין אם בפרשנות חוק, בהתנהלות פוליטית או בהחלטות ציבוריות.
אבל אני בטוח שגם חבריי בציונות הדתית לא היו רוצים שהחוק יעלה להצבעה, ובטוחים שהם מייצגים את הציבור שלנו.
אני נאמן לסיעה, ולהחלטות משותפות. אך בד בבד *אני שליח ציבור*. אינני יכול לעשות שקר בנפשי. איני יכול להביט בעיניהם של המשפחות השכולות מהציבור שלנו, הציונות הדתית, ולהצביע בעד חוק שאומר: אין צורך בשילוב תורה וצבא.
כשליוויתי לאורך המלחמה עשרות תלמידי ובוגרי ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות לקבורה, הבטחתי לעצמי שלא אתן יד לעוול מוסרי ונצחי כזה.
אם המחיר שאני צריך לשלם הוא זה, יהיה זה המחיר.
אני מקבל את החלטת יו"ר המפלגה, ומקווה שאצליח לשנות את עמדת הסיעה בהמשך.
"עלובין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין- עליהן הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"(שבת פח:).
חוק המעונות הוא חוק לא טוב.
שלילת הטבת מעונות היום אפקטיבית ותורמת לגיוס.
בועדה דרשתי, כי ככל ויעבור חוק המעונות, יתועדפו משרתי המילואים.
קיבלתי:
1. בחקיקה יופיע בפירוש כי בנהלי קבלה למעון- מי ששירתו 30 ומעלה ימי מילואים, יהיו קודמים למשפחות אחרות בקבלה למעון.
2. בין משפחות משרתי המילואים, תהיה קדימות למי ששירתו יותר ימי מילואים.
3. תנתן קפיצה של מספר מדרגות בסבסוד החודשי.
הדברים הללו נכנסו בנוסח החוק לקריאה ראשונה, ונדייק ונטייב אותם בהכנה לקריאה שניה ושלישית ככל והחוק יתקדם במליאה.
אני מודה ליו"ר הועדה ח"כ חנוך על הנכונות להכניס את הסעיפים.
בכדי לקבל את דרישותיי, הייתי צריך להצביע בעד בוועדה.
אך אני חוזר ואומר, החוק לא טוב, וראוי שלא יתקדם כלל