פידטק

ריפוסטים ומחשבות #פידטק.

[Subhamoy @neo_subhamoy]

Best resume I've seen so far 😂

[Michael Lugassy @mluggy]

הדבר הכי טוב שתראו השבוע. אופוס יעשה לכם את כל ההפקה, אבל צריך תסריטאי גאון כמו טל להגיע לשלמות כזו.

[Ranju @whatRanjuSaid]

whose kid is this

[Ido Frizler @idofrizler]

כאשר הדיילת מבקשת לסגור את המגש לקראת הנחיתה, אבל יש לך סשן פתוח בקלוד

[Michael Lugassy @mluggy]

ה-AI כתב לך אפליקציה, אבל מה מחזיק אותה באוויר? קורס של 20 שעות שסוגר את הפער.

⁨38⁩ פרקים, ניתוחי מקרה אמיתיים, מטלות מעשי��ת ושאלוני ידע.

[beginbot 🃏 @beginbot]

sub agents being released into my codebase

[פידטק @FeedTechIL]

גיט כעד תביעה

[Michael Lugassy @mluggy]

אין לי את הלוגים של @israelrailways לברר עומסים או קריסה, אבל יש משהו אחר - כל היסטוריית ה-Git של בטר רייל, שמתארת כל שינוי, מי עשה אותו ולמה. בניתי ממנו ציר זמן, ופרק פודקאסט חדש. אז האם @better_rail באמת הפילה את רכבת ישראל?

להאזנה: https://t.co/D8Ob5ubjwu

[Victor @vimtor]

life before knowing what a token limit was

[Michael Lugassy @mluggy]

הקורס הזה ישב אצלי על המדף יותר מדי זמן, דווקא בגלל AI וחוסר היכולת שלו לפתור בירוקרטיה. הוא נוצר כולו ב-AI עם סיליבוס משלי, כשאני מזרים לו טוקנים בלי הפסקה, כמו פחם ברכבת:

טוקנים לפרק המלא (ויש 38 כאלה), טוקנים ל-2 גירסאות מתחרות של הפרק המלא וע��ד טוקנים לשופט LLM שיחליט מה נכנס ומה נשאר על הרצפה.

ואז טוקנים למבנה של הפרק, תוך סיווג כל נושא ותת-נושא ל-1 מ-20 סוגי שקופיות, ויצירת הפרק (30-40 דקות) ב-remotion, שהוא LLM לסרטים, טוקנים לדיבוב, שישבו בדיוק על הביט במעבר בין המילים, ועוד טוקנים ליצירה של פרק מקוצר (5-6 דקות) ופרקי reels.

היו גם טוקנים לבניית האתר, התאמה שלו למובייל, הטמעה של אנליטיקס, וטוקנים להתייעצות על מחיר הקורס, והדרכים לסלוק אותו.

ופה זה קצת נתקע, כי AI יעזור עם החומרים, אבל לא יכול לשכנע את סטרייפ לקבל ישראלי, או להסביר ל-Teachable ו-Udemy למה כדאי להם לקבל אותי, ואז להפיק אישור שהחברה שלי והחשבון בנק עדיין שלי. הוא לא יודע לעבוד עם אתרים בלי API, או להעלות 38 פרקים ל-3 פלטפורמות עם אוטומציה שלא נחסמת. הוא לא יודע לחוות דעה באמת על העיצוב, או לוודא שהוא pixel perfect.

אבל בסוף AI, עם קצת עזרה מבן תמותה, הצליח לייצר קורס שאפשר לתקן ברגע, ואם טעיתי אז להקליט את עצמו מחדש, או להוסיף פרק, או לייצר עוד תבניות, או דיאגרמות, ��הוא יישאר עקבי ומעודכן לצופה הבא. זה לא רעיון שלי, זה מה ש-coursera החדשה מנסה להיות.

קצת על הקורס:

לפני 20 שנה בערך הרצתי מיגרציה ביד, מול דאטהבייס חי ב-11 בלילה. עשיתי את זה כי משהו היה תקוע, או לא הייתה לי סבלנות, או שחשבתי שאני מבין מסדי נתונים. לא הבנתי. הנעילה החזיקה 40 דקות. כל יוזר נאלם דום, כל כתיבה עמדה בתור, בלי rollback, בלי אפשרות להתחרט. הרגשתי את האוזניים מתחממות. אף אחד מעולם לא הושיב אותי והסביר לי מה נעילה עושה תחת עומס.

כל מה שיש בקורס הזה הגיע אליי ככה. תקלה אחת בכל פעם. לכל שיעור היה מחיר, לפעמים דאטה נאבד, לפעמים יוזר קילל, לפעמים נדפק למישהו הסופשבוע...

הקורס הזה עולה כסף, כי הוא עלה לא מעט כסף וזמן לייצר. זה לא קורס במדעי המחשב, אין בו syntax, אין בו שפה ספציפית והוא מנסה להיות אל-זמני, בדיוק הקורס שהייתי רוצה לעצמי.

הוא אל-זמני אבל מותאם לתקופה, למתכנתים צעירים ממני ונמרצים לא פחות, שיש להם כלים שרק יכלתי לחלום עליהם אבל פסחו על הבסיס, על ארכיטקטורה, ועל ההבדל בין ״זה עובד״ ו״זה רץ בסקייל בפרודקשן״.

38 פרקים - כל אחד מתמצת בעיה, איך לגשת אליה, איזה נזק היא גרמה בפרודקשן ואיך לנתח אותה בפרוייקט שלך, בין אם אתה וייב-קודר שרק מתחיל, או מתכנת סניור שמחפש בעיות.

https://t.co/Ahk9moEBQi

[הדייג @TheDayag]

יום חמישי היום. אתה באמצע ישיבת צוות בעבודה. מחניק בחדר. אתה מביט מהחלון החוצה ואז על השעון. הזמן לא זז. הבוס אוכל את הראש על משהו. אין לך מושג על מה. אתה מחליט לקום פתאום. הוא עוצר את המשפט באמצע ומסתכל עליך. הוא שואל מה אתה עושה. אתה לא עונה לו ופשוט יוצא מהחדר. אתה יורד במעלית לחניון ונכנס לרכב. אתה נוסע הביתה. אתה מוציא מהארון את הטרולי ומתחיל להכניס אליו דברים. חולצות, בגד ים, מטען. אתה מחפש את הדרכון. כל פעם אתה אומר שתזכור איפה שמת אותו וכל פעם אתה שוכח. אתה מוצא אותו בסוף.

אתה נוסע לנתב״ג. לאן אתה טס, מישהי מהבידוק שואלת אותך. אתה עונה שאתה לא יודע. היא מעקמת מבט ושולחת אותך לאיזה דלפק. אתה שואל שם לאיזה יעדים יש מקומות פנויים. הנציג מסתכל במחשב. ספרד, הוא אומר לך, וגם יוון וצרפת. יאללה יוון, אתה עונה לו. אתה מעביר ��ת האשראי והוא מדפיס לך את הכרטיס.

הטיסה עוד שעתיים. אתה חוזר לזאת מהבידוק עם השלל. עכשיו היא כבר לא מעקמת מבט. ההפך. אתה מסיים את הבידוק ושותה קפה במחיר מופקע בדיוטי פרי. מנשנש כמה נאגטס במקדונלדס. במטוס אתה יושב ליד איזה איש בן חמישים. אתה ממציא לעצמך בראש את סיפור החיים שלו. אחרי שעה וחצי המטוס נוחת.

אתה ביוון. אין לך מושג על המקום. אתה לוקח מונית לכיוון הים. יש שם בריזה נעימה. ושקט. גלים קטנים מתנפצים על החוף. אתה מתיישב באיזו טברנה. אוכל סלט יווני, איזה דג טרי. בעל המסעדה מסביר לך על הכפר. ממליץ לך על מלון. אתה מתמקם בו והולך לחוף. הוא די ריק, חוץ מכמה אנשים בודדי��. אתה פורש מגבת על החול ונשכב. השמש מלטפת אותך. החיים טובים.

לא יאומן שבבוקר עוד היית בישיבת צוות במשרד. אתה באמת מתקשה להאמין שזה קרה. אולי כי זה בכלל לא קרה. דמיינת את כל זה. אתה עדיין בישיבת הצוות הזו. אתה מביט מהחלון החוצה, חושב על כל מה שאפשר לעשות בעולם הזה ואתה לא עושה. לפחות הסופ״ש מתחיל היום. גמר אותך השבוע הזה.

[Michael Lugassy @mluggy]

בטיול האחרון מצאתי את עצמי מטעין 5 טלפונים, 5 סוללות גיבוי ו-5 אוז��יות. התעשייה בעטה אותנו לכיוון תקן USB אחיד, אבל העולם בפועל התפזר. ברכבות ובמטוסים מוצאים בעיקר USB-A ישן, במלונות גם, כולל חיבורי USB שיועדו בכלל לשעונים, מחוברים למנורה או חבויים בתוך שקע. גם היצרנים, ובראשם Apple, עברו מ-30-pin ל-Lightning ואז ל-USB-C, ומספקים מכשירים פעם עם ראש ופעם בלי ראש. אתה מגיע לטיול, וזו קקופוניה של אנשים שרבים על שקעים, ראשים וכבלים כדי להישאר בחיים.

וכך, הראש שקנית למסיר שיער בכלל מתחבר לכבל שמצאת בפוקס הום, ואתה תוהה למה לוקח לסוללת גיבוי סוף שבוע שלם להטעין את עצמה.

אז בניתי ערכת טעינה מושלמת, לא רק לטיול הבא אלא גם ליום יום. לינקים לדגמים הספציפיים בסוף.

מטען שולחני
מהירות הטעינה נקבעת לפי החוליה הכי איטית בשרשרת. חיברתם כבל של 240W ליציאת USB בטלוויזיה? קיבלתם כנראה 2.5W עד 5W. התחברתם במלון מודרני לשקע USB-C ליד המיטה? סביר להניח שהוא רק נראה כמו USB-C וייתן 10W או 15W. חיברתם כבל דפוק למטען שמוצ��א 140W? תקבלו 20W מקסימום ב-USB-A או 30W~ ב-USB-C כי זה מה שהאייפון מקבל.

מטען שולחני לוקח את החשמל הכי טוב שיש, מחברת החשמל, ומחלק אותו ל-4 יציאות או יותר. זה אמנם מצריך לקבוע נקודת טעינה מרכזית לכל הדיירים, אבל מונע את הצורך לאתר שקעים מאחורי מיטה או וילון, מביא את כל המכשירים קדימה והרבה יותר מאורגן.

אני ממליץ על מטעני GaN של 140-200W לפחות, שתומכים בכניסת 100-240V ומתחברים לשקע באמצעות כבל נפרד. מטעני קיר נוטים לקרוס מהמשקל, במיוחד שמלבישים עליהם מתאם נסיעות. מטען עם כבל נפרד אפשר למקם איפה שרוצים, ובדגמים שמשתמשים בכבל C7 ("שמינייה") או C5 (״מיקי מאוס״) אפשר לקנות אירופאי, ולהחליף בקלות לכבל עם תקע אמריקאי, אוסטרלי או בריטי.

למה 200W אם האייפון נטען רק ב-30W? כדי להטעין מחשב נייד בלי להיסחב עם עוד מטען, או להטעין סוללת גיבוי במינימום זמן, או כמה מכשירים במקביל.

למה לא פחות מ-140W? כי ככל שמתקרבים לגבול הטעינה, המטען מתחמם יותר, מאט להתקררות, מאבד יעילות, וקצת מאורך חייו.

כבלים
לאייפון או AirPods ישנים שנטענים ב-Lightning, עדיף להשתמש בכבל USB-C ל-Lightning מקורי או בעל תקן MFi. אין סיבה להישאר עם USB-A רק מפני שזה הכבל שקיבלתם פעם בקופסה. למכשירים ישנים מאוד עם Micro-USB אפשר לשמור כבל אחד תקין בתיק, בעיקר למקרי חירום.

למחשבים ניידים, סוללות גיבוי ובעצם לכל מכשיר שנטען ב-USB-C, תשקיעו בכבלי USB-C ל-USB-C איכותיים שמסומנים 240W. כבל כזה אמור לתמוך ב-5A ולהכיל את האלקטרוניקה הנדרשת לזיהוי היכולת שלו.

אני מציע שני כבלים באורך מטר ושניים באורך שני מטרים.

יש הבדל, לפעמים פסיכי, במחיר הכבלים. בדרך כלל הוא לא קשור למהירות הטעינה אלא למהירות העברת המידע ולתמיכה בווידאו.
אם המטרה היא טעינה בלבד, אין צורך לשלם על כבל שמסומן USB4, 40Gbps או Thunderbolt. כבל 240W פשוט יכול להטעין בדיוק באותה מהירות, גם אם הוא מעביר מידע רק במהירות USB 2.0 של 480Mbps.

סוללת גיבוי "כבדה"
עד עכשיו הטענו במלון או בדירה. כשיוצאים החוצה צריך גיבוי. פה יש כמה דרישות: סוללה שתספיק לכמה טעינות, תוכל להטעין כמה מכשירים במקביל, כולל לפעמים מחשב נייד, תיטען מהר בעצמה, לא תהיה כבדה מדי ותעמוד בדרישות חברות התעופה (עד 100Wh).

אפשר לקנות כמה, נאמר 10,000mAh (שהם 37Wh) שיספיקו ל-2 טעינות או 20,000-27,6500mAh (שהם 74-99.5Wh) שיספיקו לכפול. לא לקנות גדול מזה, ותמיד לקחת את הסוללה בתיק היד לטיסה ולא להטעין במהלכה.

גם כאן יש איבוד חשמל, וחום. לכו על מטען עם 2 יציאות USB-C לפחות, שנטען ב-100W ומוציא 100W לפחות.

סוללת גיבוי "נדבקת"
במקום לחפש כבל או להסתובב עם סוללה של חצי קילו, סוללה מגנטית שיושבת טוב על האייפון יכולה להוסיף עוד כמה שעות שימוש.

ההמלצה היא לחפש Qi2+ Certified, לא רק MagSafe Compatible, עם USB-C כמובן. אם חשוב לכם לטעון את הטלפון ואת הסוללה ברצף, אפשר לחפש תמיכה ב-Pass-through.

צריך לזכור שזו סוללת הצלה, לא תחליף לסוללה גדולה. טעינה אלחוטית פחות יעילה, מייצרת יותר חום ובדרך כלל איטית יותר מכבל.

שוב אפשר לקנות כמה, 5,000mAh כדי לשמור על משקל ועובי סבירים או 10,000mAh שנותנת כפול, אבל הופכת את האייפון ללבנה. שימו לב שאתם משתמשים בכיסוי תומך MagSafe או Qi2, אחרת המ��נט עלול להיות חלש מדי.

זהו. יש לכם ערכת טעינה שיכולה להספיק לשנים הקרובות. הנה כמה לינקים, חלקם אפיליאייט, למוצרים שהזמנתי בעצמי: https://t.co/p8V3cYGZ69

[Michael Lugassy @mluggy]

צריך ביצים XL (או 4 לארג׳) כדי לפטר 20% בשיא המשבר ועדיין להעלות תחזית רווח. @mondaydotcom בחרה להפעיל על עצמה את הדמו של עתיד העבודה.

שנים ניס�� להסביר לנו שהעולם הזה שבור, שאנשים טובעים באימיילים וישיבות וחייבים מערכת שתשקף הכל בזמן אמת. מערכת שברובה יצרה עוד עומס, והרגשה מדומה שאתה בשליטה.

מערכת שהמציאה תפקידים, ושכנעה את הארגון לקחת עוד משימות, לייצר עבורן אוטומציות שבורות ולשכור עוד אנשים לתקן אותן.

מהפכת הסוכנים אפשרה לארגונים לחתוך בכוח אדם, מיותר, אבל גם לבנות מחדש, ובעיקר לשקול מחדש כל תהליך שבור.

הבעיה שהתהליכים האלה הוחלפו באוטומציות שבורות נוספות, נבנו בחטף ע״י אנשים שלומדים תכנות תוך כדי תנועה, והשאירו את הארגון עם אותו מספר אנשים וכפול תלויות.

לתת לכל עובד לא-טכני לבנות סוכן זו קללה. לתת לכל מתכנת-על לבנות עם אינסוף טוקנים - גם.

ההימור של מאנדיי, ״לבנות בית לסוכנים ובני אדם שעובדים יחד״, הוא סיפור יפה על חוסר כיוון. זה לא רק סיפור שלה, זה סיפור שהמון סאאסים מספרים לעצמם. מאנדיי בחרה לספר ולהיות הסיפור בעצמה. מרשים - אבל היא בתחרות עם ספרייה שלמה של חברות שמבטיחות את אותו הדבר בדיוק.

אתם מאנדיי, ראיתם תהליכים של עשרות אלפי חברות, מפיצריה לסטודיו גרפי, ממנהלת אירועים לחברת סליקה.. אתם יודעים בדיוק איפה עבודה נתקעת, אילו אוטומציות נשברות אחרי חודש, ואיזה רעיון מת שבועות אחרי שנפתח בהתלהבות.

אם הייתי מאתחל את מאנדיי היום, הייתי בונה אותה סביב זה. ספרייה אינסופית של סוכנים שעושה רק את הדבר הנכון. אם חסר לך דאטה, היא מנקה ומביאה אותו אליך, אם הסוכן לא קיים היא בונה אותו בשבילך עם מתכנת אמיתי, ואם הוא גדול מדי היא שולחת אליך FDE. היא צריכה מומחה בכל דומיין (למשל מלונאות) ולתפור תהליך שאפשר למחזר.

בלי דמויות מונפשות, בלי פרוייקטי צד, בלי מעבדות ניסויים או קוד שהמנכ״ל דחף בסופשבוע. סתם מקום שמייצר אוטומציות מורכבות שאשכרה עובדות, ומוחק את אלו שאתה לא צריך.

מאנדיי הימרה על עתיד נוצץ, שלכל אדם יש עשרים סוכנים, אבל אנשים כאלה חכמים מספיק כדי לא להזדקק למאנדיי. עבור כל היתר, בעצם 90% מהשוק, העתיד הרבה פחות זוהר - הוא צריך עזרה בלמח��ק תהליכים, ודחיפה להודות שחצי מהעבודה שניהלנו בעשרים השנים האחרונות פשוט לא הייתה צריכה להתקיים, או שיש דרך אחת, טובה, לעשות אותה.

[Michael Lugassy @mluggy]

החליפו לנו בעבודה סוכן מתפעל. קיבלתי שעה וחצי של ייעוץ פרטני והמלצות סבירות ביותר, אבל הן לא התקרבו לכמות הידע, הסבלנות והירידה לפרטים שקלוד פייבל הרעיף עליי במשך שעות, וימים.

עכשיו שיש לי בסיס להשוואה, אני תוהה אם יישארו בכלל יועצים (משכנתא, פיננסים, משפטיים). סוכן אנושי הוא אמנם היחיד שרשאי לבצע בשמי פעולות, אבל הזמן שלו מוגבל. עם קלוד אני שואל את אותה שאלה 3 פעמים ולא נמאס לו להסביר. אני יכול לבקש סימולציה והיא תופיע בגרף. אני יכול לחזור לשיחה מתי שאני רוצה - היא מתומללת ואפשר לחפש בה. אני יכול לשתף אותו בהכל, וגם לדחות המלצות שלו בלי שייעלב. והכי חשוב - הוא נייטרלי (לפחות לבינתיים), ולא ידחוף לי שום פוליסה כי הוא מרוויח עליה.

אני רואה שלושה מוצרים.

סקילים של ייעוץ משכנתא או פיננסיים שהפרומפט שלהם פתוח והם יוצרו ספציפית לדמות יועץ ישראלי, שמכיר את החוקים המקומיים ויודע מה לשאול/לבקש.

אפשרות להתייעץ עם פאנל של מודלי שפה, לתקף את ההמלצות בין כמה מודלים, אפילו למחוק חלקים מהשיחה כדי ל��ודא שה-LLM חוזר על אותן מסקנות.

אפשרות לשלוח את הפלט הסופי לסוכן אנושי, שיחתום שההמלצות האלו לא תלושות (קשה לי להאמין), ולא יסכנו אותי.

עד שזה יקרה, אני משתף כמה מההמלצות שלו שלא הכרתי ו/או הותירו בי רושם. אני לא יועץ ולא סוכן, קחו את הדברים האלה לפייבל שלכם:

[Michael Lugassy @mluggy]

גוגל השקיעה בחיפוש יותר כסף, דאטה וכוח מחשוב מכל חברה מסחרית בעולם. עדיין מוזר שאמצא דרכה מוצרים ב-KSP ש-KSP לא מצליחה למצוא לי בעצמה.

על איך אפשר לבנות חיפוש טוב לאתר בעצמנו, בפרק 54 בפודקאסט שלי: https://t.co/LdAJ5NILag

[Michael Lugassy @mluggy]

איך נראים פיטורים בהייטק? לא איך הם נראים בלינקדאין או בהודעה ל-@calcalist, איך הם נראים בעו"ש, איך הם נראים לגדי, שם בדוי שמרוויח 30 ברוטו, מוציא 20 ואז מקבל הודעה שהוא מפוטר.

בפרק 53 בפודקאסט שלי: https://t.co/aEJZJim1E6

[פידטק @FeedTechIL]

RT @mluggy: ה-esim הזה מעולה למי שטס כמה פעמים בשנה ונמאס לו לזרוק לפח חבילות לא מנוצלות. זה יוצא זול לרוב מ-airalo וגם מהיר יותר ברוב הארצ…

[Michael Lugassy @mluggy]

עוד מסמר בארון של @mondaydotcom עם הטאג החדש של @AnthropicAI. לא רק מאנדיי, המון חברות ניהול וחיפוש ארגוני (כמו @glean).

התיאום עובר לצ׳אט. להבין מי עושה מה, להזכיר למישהו לעשות משהו, להעיר, לשלוח נוטיפיקציה - הלחם והחמאה של מאנדיי, עובר לסלאק, איפה שהשיחות ממילא קורות. הקונספט של בורד סטטי ממשיך להתיישן.

הזיכרון הקולקטיבי קורה תוך כדי תנועה, לא צריך אף אחד שינהל אותו, יהפוך אותו למשימות או שיעביר למקום מרכזי.

הרשאות, עץ משתמשים, פרו��ילים, לוגים - מי עשה מה, מי בזבז, מי חסך, וכמובן הפעולות עצמן - מנוהלות כבר בשני ספקים. @SlackHQ כ-wrapper, קלוד כאופרטור - אין סיבה באמת לשלם לצד שלישי.

בעצם הרבה ממה שמאנדיי עבדה עליו, להיות מטה השליטה של סוכנים, וגם לבצע בעצמה הרבה מהאוטומציות נחתך. המתווך נחתך. אתה שולח הודעה והיא מתבצעת, עם קונטקסט, עם סטטוס, עם הרשאות, ע״י מודל ומפלצת הטוקנים של קלוד.

[trash @trashh_dev]

“sir no cameras allowed in the venue”

“what camera”