@Manekineko_Maya לפחות אחד הפורמטים יכול להיות דומה לספר כל היצורים גדולים הקטנים של ג' הריוט: קמתי בבוקר, ציצחתי שיניים, הצלתי חיים, חזרתי הביתה :)
ברצינות, אסופת סיפורים קצרים שמתארת שיגרה מיוחדת בלי לחסוך פרטים שעשויים להיראות לך טריוויאליים יומיומיים.
אני לא עובד בחינם, או נותן הנחות. אף פעם.
אבל, אני מטפל עכשיו במשפחה שכולה, שאיבדה את בנה ב 7/10.
ואת זה אני כמובן עושה ללא כל תמורה.
אז בעצם כן.
לעיתים אני כן עובד ״בחינם״.
אם יש לכם חברים או קרובים שכולים, אשמח לעזור.
אשתדל לסייע לכמה שיותר.
כל מה שקשור להשקעות, פנסיה, תכנון לעתיד, אשראי או כל דבר פיננסי.
משהו כולל או שאלה ספציפית, אני לרשותם.
אז כתבו לי או שהם יכתבו בפרטי. תודה.
זו הפעם השנייה שאני מבקש בכל שנותי בטוויטר (הראשונה הייתה גם בקשר לשכול). אנא טרטווטו.
"שכחו אותי".
המילים האלה, שנאמרו לי בטלפון בקול חנוק מדמעות, לא עוזבות אותי.
תנסו רגע לדמיין: אתם ישנים בשלווה במיטה שלכם. בשנייה אחת העולם מתהפך - אזעקות, מחבלים, אש. אתם נחטפים לעזה, עוברים גיהנום של הרעבה, השפלה והכאות במשך שבועות. אז מפרידים אתכם מבן הזוג שלכם. אתם משתחררים, אבל הלב נשאר שם. אין לכם שנייה אחת להשתקם כי אתם נלחמים על החיים שלו. ואז מגיעה הבשורה המרסקת מכולן: הוא נרצח שם, בשבי. אחרי שעבר את כל הזוועות.
זה הסיפור של רימון בוכשטב קירשט. בן זוגה, יגב ז"ל, נרצח בעזה.
לא לכל השורדים יש את הכוחות הנפשיים להתראיין, לכתוב ספרים או לצעוק את כאבם. רימון פשוט נשכחה מאחור. היא מרגישה זנוחה ובודדת בעולם, בלי עזרה, מנסה לאסוף את השברים של חיים מרוסקים.
לקחתי על עצמי לעזור לה במה שניתן, בדברים הכי קטנים והכי קריטיים כרגע:
תרומות לכיסוי פנסיון הכלבים שלה (סכום של כ-15 אלף ש"ח, לא מיליונים).
מציאת בית חם לשניים מכלביה.
עזרה פיזית באריזת הבית הזמני שלה.
אני מפרסמת, מפיצה באלפי קבוצות, והטלפון שלי? דומם. השקט הזה מחריש אוזניים ומפחיד. הוא מוכיח את מה שרימון בכתה לי: שפשוט שכחנו. שיש לנו עם עם זיכרון קצר מדי.
אני מתחננת אליכם – אם אין לכם יכולת לתרום או לעזור פיזית, בבקשה תשתפו. שיתוף אחד לא עולה כסף, אבל הוא יכול להגיע לאדם הנכון ולהציל נפש אחת שעברה את התופת וחזרה אלינו. אל תתנו לה להישאר לבד.
בתמונה: רימון הגיבורה מישירה מבט למחבל
ניתן לתרום:
בביט: 0523950822
בפייבוקס: https://t.co/EEfpd2oxX1
בהעברה בנקאית (יש לציין שהתרומה עבור הכלבים של רימון ולשלוח לי אסמכתת העברה לצורך אישור ומעקב):
רועי שמשון הכלב במושב
בנק מזרחי טפחות
סניף 428
מספר חשבון 330137
רעות צוק
קרדיט:סטטוסים מצייצים דרך פייסבוק
על גן העדן האבוד של טולקין:
1/ בשנת 1966 הגיע עיתונאי צעיר בשם ג'ון איזארד לראיין את ג'ון רונלד רעואל טולקין. מבחינתו של איזארד, זה היה רגע מצוין לפגוש את האיש שמאחורי ההוביט ושר הטבעות. הספרים של טולקין כבר התחילו להפוך לתופעה, בארצות הברית התחוללה סביבם סערה בגלל מהדורה פיראטית, והיה אפשר לצפות שסופר במעמדו ירצה לדבר על הצלחה, מכירות, ביקורות או על העולם העצום שברא.
אבל טולקין רצה לדבר על דבר אחר לגמרי. לא על פרודו, לא על גנדלף, ולא על הטבעת.
הוא רצה לדבר על סרהול.