*מפת דרכים לאפס פליטות נטו*: כתבה יחד עם הקולגות המעולות שלי ב-OECD על המאמר שפרסמנו בפברואר.
בקצרה, מדיניות אקלים מקיפה, שעוברת דרך צמצום פליטות משמעותי, מצריכה:
1) מס פחמן
2) תִּקְנוּן ורגולציה
3) כלים משלימים לתמיכה בנפגעים מ-1 ו-2 לצד תמרוץ השקעה בהון וחדשנות ירוקים
>>
@GadiTaub1@DvirKariv@GadiTaub1 הנתון לא מתוקנן לרמת מחירים, ולכן די גרוע כדי להסביר את רמת החיים בישראל בפועל.
להלן הנתונים ש*כן* מתוקננים לרמת מחירים:
(מקור: https://t.co/NOr5u2tZFX)
@MosheHazan6 ייתכן, אבל כשהמדינה בת 10 מיליון תושבים בלבד וישנם מיליוני זכאי אזרחות מתוקף חוק השבות, ייתכנו גם מאמצים מאורגנים להצבעה של קבוצות גדולות שדווקא לא מתנגדות לממשלה ואף תומכות בה.
בדסק הישראלי ב-OECD מחפשים סטודנט/ית לכלכלה (עדיפות ל��ואר שני ומעלה) לסיוע בהכנת הדוח על ישראל ל-2027.
הדוח יעסוק בתחרות במגזר הפיננסי, השקעה בתשתיות וניהול פסולת. ההתמחות בפריז או מרחוק (לפחות 3 חודשים, מיוני)
להגשת מועמדות: [email protected] עד 31.3
(או לדאם לי ואעביר)
@History__Speaks This is flattening, if not ahistorical. Zionism is modern, but Jewish attachment to the Land of Israel is foundational to our peoplehood, identity, and religion since we coalesced as a people millennia ago. Persecution explains Zionism’s appeal and rise, not the attachment itself
@NeilMegas באופן שמערער את עצם התנאים שמאפשרים דמוקרטיה ליברלית? במיוחד כשברור שהאדנים הרעיוניים יונקים מכהנא, ושיש כאן התאמה מודעת של השפה והעטיפה לצייטגייסט כדי להישאר בתוך תחום הלגיטימיות - בזמן שהפרויקט הפוליטי עצמו חותר תחת המסגרת הליברלית שמכוננת את התחום הלגיטימי הזה מלכתחילה. >>
צריך לראות את הסרטון המופרע הזה כדי להבין עד כמה משתרשת בחלקים ��א מבוטלים בישראל של ימינו ההצדקה לרצח המוני של מיליוני בני אדם, גברים נשים וילדים. רצח עם במובן הכי פשוט של המילה. מרחץ דמים המוני.
נתקלתי בו בעקבות הטור של ניסן שור בהארץ, והאמת היא שהתקשיתי להאמין לציטוטים ולסתמיות שבה מתקבלת הכרזה על רצון לטבח, אז בדקתי וזה אמיתי.
מה שהכי מפחיד אותי בטקסט החולני הזה הוא הרוגע שבו הוא נאמר, וההצדקות הפסאודו דתיות ("עמלק") והפסאודו מוסריות ("הם רוע מוחלט ואנחנו טוב שצריך להשמיד אותו") שניתנות לתכניות ההשמדה.
למרות שאני לא מזדהה איתן, אפשר להבין את מי שטבח ה-7.10, התיאורים המזעזעים של החטופים על תנאי שביים וכל מה שמסביב הביאו אותו לרצון לנקמה ולתחושות קשות מאוד. במידה מסויימת זה טבעית. הסכנה האמיתית מ��רחשת כשהתרבות, מערכות המוסר והדת, במקום לעכב, לעדן ולשים גבול לרגש האנושי, מספקות לו הצדקה כאילו רציונליות והופכות אותו לאידאולוגיה ומשם לתכנית פעולה. זה דבר מסוכן מאוד, במיוחד כשלמטורפים כאלה יש נציגות משמעותית בממשלה והשפעה על חלקים גדולים ממנה, ולממשלה הזאת יש צבא שיכול לבצע את זה.
"הרוע השכלי, הרוע השקרי, הרוע הפוליטי - כלומר הרוע הבא בלוית "תירוץ" בצדו, הוא המשחית היותר גדול בעולם", כתב לפני יותר ממאה שנים הרב אהרן שמואל תמרת בדרשה לפסח, "ממנו מקור כל האסונות והחורבנות... מה שהשקר מאגד "גוים", "חברות" שלימות באגודה אחת על מנת לרדוף ולצרור את העמים החלשים מהם. זהו סוד כל ה"מלחמות", האנגריות, השחיטות וההריגות הגדולות שבעולם בכלל ורדיפות היהודים והפוגרומים שעליהם בפרט; סוד התאגדות עמים שלמים להכות וללחוץ בצבור וכהמון רב את העמים החלשים".
זה כמובן נכון כלפי החמאס והאידאולוגיה הרצחנית שלו, אבל זה נכון גם לגבינו. אסור לתת לאמירות כאלה לעבור בשתיקה, חייבים לחזור ולהבהיר שהן לא לגיטימיות ולגרום למי שחושב אותן עמוק בפנים להתבייש ולא להתגאות בהן.