גם אני לא מצליחה לישון מאז חסימות 2023.
יש אשה שאיבדה את התינוק שלה בגלל חסימות הכבישים של המחנה שלך. יום אחד, כשהפצע שלה יגליד מעט, יהיה לה את האומץ לדבר על זה בקול.
יש קשישים שלא הגיעו לבדיקות קריטיות בגלל חסימות צירי התנועה בשנת 2023. יש אמא שלא די בכך שחסמו את דרכה, אלא גם ניפצו את זגוגיות הרכב שלה כשילדיה יושבים בתוכו.
שני שוטרי מע"צ קיפחו את חייהם בעקבות פסולת שהותירו על הכביש במפגני השטנה.
חצי מדינה על קלונקס בגלל מה שחבורה משולהבת אדרנלין ושיכורת כוח מדומה, עוללה כאן בשנת 2023.
כך שאם מרדכי אחד הפך אותך לחרדתי ומדיר שינה מעיניך - כתוב מכתב תלונה ותגיש אותו למי שהכשירו, עודדו והפכו את חסימות הכבישים לכלי פוליטי לגיטימי.
פחות קורבנות מנופחת. אני יודעת שזה סקסי במיוחד כשזה מופנה למרדכי דוד, אני מבינה שמצאת אחלה מקפצה טרנדית להפוך את עצמך שוב לרלוונטי בשיח, אבל הכתובת לתלונה שלך אינה הוא, אלא המחנה המטורף שלך שהכשיר את הטירוף הזה מלכתחילה.
@alterman
מטרת הסיכול: הפללת מתנחלים
1. בעת שעוצרים קצין בכיר וזורקים אותו לכלא עם חקירה מצוצה מהאצבע, אחד הדברים שהנחקר לא מבין זו הסיבה האמיתית שבגללה הוא נמצא על הכוונת. אני אסביר את הסיבה האמיתית לסיכול אבישי מועלם באמצעות הראיון ההיסטורי בעיניי, ששודר אתמול (איילה חסון, כאן 11) שהרים את הטראפיק ברשתות הבוקר לשיא.
2. בראיון מספר ניצב משנה מועלם שבכל ימי החקירה התקשה להבין מדוע נעצר כאשר לא הוצגה בפניו הוכחה ממשית להפרת חוק. הוא גם מספר שהקצינה שחקרה אותו כשהוא בכלא השרון בתנאים משפילים מוקף באסירים שיושבים על פדופיליה ואונס, גם כוח הקצינה תש מול העוול והי�� אמרה בעיניים ריקות שאינה מבינה.
3. אז אציע לכם פתרון שהוא פרי המחקר העצמאי שלי על המנגנון. למנגנון יש מטרות מוגדרות סמויות, אג׳נדה שקטה, שפה פנימית של המערכת. והמטרות נחשפות כאשר מקשיבים היטב לבקשות: השבכ פנה אל הקצין מועלם כראש יחידה מרחבית שומרון ויהודה וביקש באופן חוזר הפללה של נוער ��בעות בכל דבר, העיקר שיהיה דוח שנעצרו מנהלית לזמן ארוך. את הדוחות הללו שהכילו מעצרים אלימים ובלי הוכחות של מתנחלים על פגיעה בפלסטינים, דאגו לדברר אל מעבר לים. "הם שלחו את זה לביידן", משתומם מועלם.
4. וזה מה שהשב"כ דרש בתקופת רונן בר. מעצר סיטונאי של מתנחלים על טרור. אותו אריק שיתף את מועלם במטרה ובתרבות הארגונית של המחלקה לטרור יהודי: אין צורך בראיות, אל תדאג לשופט. אבל מועלם, קצין ישר דרך, לא הבין את שפת ההגמוניה. כשהוא לא הבין , החליטו להזיז אותו וכדי שלא יבין את המטרה הפוליטית, עשו לו את תרגיל הפירוק האישי. זה כל הסיפור. לשים שם מישהו שמוכן לקומבינה על חשבון נערים תמימים.
5. פריסייל. ניתוח המנגנון שגרם לי להתפכח יתפרסם בספרי "המסע משמאל לימין", שייצא לאור ביולי 2026. לרכישה במכירה מוקדמת 129 ש״ח לספר ומשלוח באמצעות ביט או פייבוקס 0544-564-886. ניתן לתמוך בפרוייקט גם בסכום חופשי. כתובת למשלוח השאירו בווטסאפ. תודה לתומכים הנדיבים.
סמדר הילה שמואלי
אנא שתפו
במשך שנה וחצי אני ומשפחתי ניסינו להעביר לציבור את מה שאבא שלי עובר.
התראיינו בכל מקום אפשרי ונסענו לכל מקום בארץ כדי להשמיע את הסיפור שלו.
אבל אף אחד לא הכין אותי לרגע הזה. אני עוד מנסה להתאושש מאתמול, למרות שידעתי את הדברים, אבל הראיון הזה טילטל גם אותי.
לראות את אבא שלי מתפרק ככה ומדבר מהלב ומהנשמה שלו על מפעל חייו שהתפרק ביום אחד בגלל אנשים שמחפשים להפיץ רק רוע ושלא מפחדים לרמוס אדם ולהרוס את חייו ככה סתם כי אפשר.
שהציבור יבין שהדברים שפורסמו אתמול ��ם עדיין קומץ לעומת הדברים שהוא עבר והמלחמות שנלחם במשך שנתיים והתגובות שאנחנו מקבלים הם הרבה מעבר למה שציפינו.
אנחנו רוצים להודות מעומק הלב לעם ישראל על התמיכה, החיזוקים והאכפתיות.
נמשיך לעמוד איתנים ולהילחם את המלחמה שלו ומקווים שהתיק ייסגר במהרה ואם לא נצא למלחמה הרבה יותר עוצמתית.
וליד דקה המחבל, היה ראש חוליית המחבלים שבשנת 1984 חטפה את החייל משה תמם ז"ל. הם עינו אותו באכזריות קשה, ואז רצחו אותו, כנראה כשהגיעו למסקנה שלא יצליחו להגיע לעסקה (כפי שקיוו בעת חטיפתו) לשחרור מחבלים בתמורה לשחרורו.
לאחר הרשעתו של דקה, נוצר קשר בינו לבין סנא דקה, ישראלית מבאקה אל גרביה, וכעבור זמן הם אף התחתנו. בהמשך, לפני מספר שנים, נולדה לה בת ממנו. הכל כשהוא בכלא.
בשנים האחרונות לחייו, דקה הפך בקרב חלקים בשמאל הקיצוני וכמובן בעיתון הארץ לסמל לשלום ואחווה ורעות.
ניסיונות לעמת את מלביניו ומעריציו עם המעשים החמורים והאכזריים שהורשע בהם, נתקלו בטענות על כך שהוא נטש את דרך הטרור, וכעת הוא איש ואף סמל לשלום ודו קיום. לא פחות. ממש התקווה ��לבנה של כולנו לסיום סכסוך הדמים. עיתון הארץ דרש במאמר מערכת "לשחרר את דקה". לאור מאבק עיקש והירואי, די לבד, של משפחתו של משה תמם - דקה לא שוחרר, גם כשחלה בכלא.
אשתו סנא הפכה למרצה מבוקשת בכנסים בחו"ל, הובילה מאבקים לשחרורו, ויחד עם אחרים הפכה אותו למעין קדוש מעונה שמדינת ישראל מתעללת בו ללא סיבה והצדקה, בהיותו איש שלום "שזנח את הטרור".
במהלך פרעות שומר חומות והשתוללות הטרור ברחבי הארץ, סנא פחות דאגה לנראטיב החדש שבנתה בשיתוף השמאל הקיצוני על וליד דקה ועליה - כשוחרי השלום והאחווה. כך למשל היא פרסמה תמיכה במתפרעים ואף קישרה בין הפרות סדר אלימות לשחרור וליד מהכלא.
למי שפספס את הסאב טקסט הלא עדין, בסוף שומר חומות כשהיו פרסומים על מגעים לעסקה בין ישראל לחמאס (להחזרת גופות אורון שאול והדר גולדין הי"ד), פרסמה סנא תמונה מעריצה ליחיא סינוואר, בפייס��וק לעיני כל, וקראה לו: אבו אבראהים, אל תסכים לשום עסקה עם ישראל בלי וליד דקה ו"אסירי ירושלים.
כלומר, אזרחית ישראלית פרסמה ברשת קריאה לרב המרצחים סינוואר לא להסכים לבקשת ישראל ומשפחות החיילים, להביאם לפחות לקבורה בישראל ולסיים מסע קשה מנשוא של שנים של משפחות אורון וגולדין לקבל לפחות את זה.
בינתיים המשיכה סנא והמשיכו מעריצי דקה החדשים להללו כקדוש מעונה, וכאיש שלום ודו קיום.
טבח 7.10 מצא את סנא דווקא שמחה. בערב היום הנורא, דובר חמאס פרסם הודעה למחבלים בכלא הישראלי: תהיו סבלניים, יש לנו המון חטופים וחטופות ישראלים. ההודעה המצמיתה והכואבת הזו לישראלים וישראליות, כול�� ערביי ישראל שנרצחו גם הם בנובה או בניסיונות סיוע בנובה, או שלחמו כשוטרים חיילים או מתנדבים להגנה על המדינה ואזרחיה - מצאה כאמור את סנא דקה, אשת איש השלום וליד, מאושרת במיוחד. עד כדי כך שהיא פרסמה מיד אחרי הודעת דובר חמאס, לאלפי עוקביה ברשת, ציור שלה, של המחבל וליד ושל ביתם הקטנה, וכ��בה "בסוף אוקטובר יש לי יום הולדת, מה דעתכם? האם נחגוג אותו אתו השנה? יכול להיות שהוא יהיה המתנה? תגידו אמן".
חבריה ועוקביה ענו בשמחה ותקווה. "הנצחון להתנגדות" - ענה לה אחד. "אינשאלללה, ברכות להתנגדות" - ענתה אחרת. סתם "תגידו אינשאלללה" ענה אחר.
לא למותר לציין שהיא גם פרסמה הלל למחבל זכריה זביידי ומחבלים אחרים, קראה לברגותי ואחרים "הגיבורים", היללה את אחד מרוצחי רנה שנרב הי"ד, פרסמה תמונות והלל שלה לחוטפי ורוצחי החייל אברהם ברומברג ב-1980, וגם תמונות שלה עם הח"כ לשעבר עזמי בשארה ואפילו היללה שותף של וליד דקה לחטיפת ורצח משה תמם.
בעקבות ניטור יזום ברשת לאיתור הסתה לטרור (זה שהשופט כשר אסר בצו של שתי שורות אתם זוכרים...) מצאה המשטרה (לבקשת סנ"צ אודי רונן) את הפרסומים של סנא. היא גם נעצרה ונחקרה, אבל בשל עיכובים בקבלת אישורי חקירה מהפרקליטות היא שוחררה בהמשך ממעצרה.
מאז - שנה שלמה!!! שתיק החקירה ממתין לאישור היועמ"שית בכובעה השלישי כחוסמת מאבק בטרור - שתאשר הגשת כתב אישום. אתם מבינים? הראיות ברורות. העניין רב מאוד. אבל כתב אישום אין ולא נראה שגם יהיה. זה הרי לא חשוב או חמור מספיק - תמיכה בטרור.
אבל בכל זאת זו אזרחית ישראלית שמנצלת את אזרחותה כדי לפגוע במדינה. אז מה אפשר עוד לעשות? בנובמבר 2024 הכנסת חוקקה ברוב חוצה קואליציה ואופוזיציה - חוק חשוב שנועד למנוע טרור ותמיכה בו: החוק קובע שבן משפחה של מחבל, שתומך בעצמו בטרור או מסית לו, יגורש על ידי שר הפנים. החוק עבר בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, שאף הכשיל, עיכב וניסה לשבש את הליכי חקיקתו מעל שנה וחצי.
לאחר שחוקק החוק למגינת לב משרד היועמ"ש, החליט מאן דהו במשרד היועמ"ש שעליו למנוע את מימושו ויישומו (רמז עושים ממנו לימונדה).
המשטרה מצידה חשבה לתומה שחוק של הכנסת מחייב גם עובדי ציבור שאמורים לעבוד בשביל הציבור ובט��ונו האישי, ושחוק חשוב למאבק בטרור אף מחייב אותם לעבוד קשה ליישומו. אז סנ"צ אודי רונן בהנחיית המפכ"ל, חיפש ומצא משפחות מסיתות לטרור והכין מעל מאה בקשות!! לגרש קרובים תומכי טרור של מחבלים קשים בכל הארץ. כולל את סנא דקה מיודעתנו.
אבל גיל לימון, בלי בג"צ ואפילו בלי בצלם, פשוט הנחה את פקידי משרד הפנים שאסור להם לממש את החוק! - כן ככה פשוט - החוק הזה שהכנסת חוקקה בחוצפתה כי רבה בלי אישורם של לימון ושל היועצת, ועל כן הוא אינו מאשר לפקידים הללו לתת לשר אפילו אופציה לשקול לממש את סמכותו שבחוק הזה.
אז מה היה לנו?
תומכת טרור ומחבלים, תומכת ב 7.10 ונשואה למחבל אכזרי - משוחררת ממעצ�� כי ממתינים לאישורים מהפרקליטות שמתעכבים.
בשולי הדברים, לגבי הפרסום שלה שקורא בחיבה בפייסבוק לסינוואר לא לשחרר את שאול וגולדין, הפרקליטות קבעה שהוא בכלל לא עבירה של תמיכה בסינוואר ובחמאס או הסתה לפגיעה בחיילים ושאסור לחקור אותה על זה. גם לא על תמיכתה בפרעות שומר חומות ובמרגל חיזבאללה הנמלט בעזמי בשארה.
כתב אישום ? לא מגיע ולא יגיע לעולם - כי היועמ"שית לא מאשרת.
וצעדים מנהליים - כמו גירוש בני משפחה תומכי טרור של מחבלים? נחסמים ללא סמכות ובניגוד לכל עקרון חוקי שהוא על ידי גיל לימון ושות', שמתנגדים לחוק ולמרות שלא הצליחו למנוע את חקיקתו (אחרי שניסו באמת הכל לפני שחוקק), פשוט סיכלו אותו הלכה למעשה.
ותגידו: בטח הפרסומים הקשים לפחות כבר לא ברשת. שלא יגיעו לעוד מוסתים ומחבלים. לפחות זה! אז נחשו מי מונע את הסרת הפרסומים? נכון, פרקליטות המדינה. למה? נו באמת אתם יודעים למה בדיוק כמוני. כי הם יכולים.
ב-1984 הביאו בשביל זה את הגשש לתשדירי התעמולה של המערך. היום לא צריך את הגשש ולא צריך תשדירים מיוחדים - התעמולה היא אשכרה מהמקפצה, במהדורות החדשות.
וידיאו 1: תשדיר של המערך, 1984
וידיאו 2: חדשות 12, 2026
אתה הבנת את זה, ברוך?
@HGoldich@meiretingr אשמח שתראה לי על המפה איפה בדיוק נמצא בית הקברות שבשטח A.
למען הסר ספק, בית הקברות נמצא היכן שהחץ הירוק, בשטח C מובהק, 100 מטרים מבתי הישוב ובסמוך לשורה של מבנים ערבים בלתי חוקיים שנבנו בחסות הגירוש.
לא כל תדרוך מקושקש צריך להדהד. זה סתם מביך.
כשמדברים על הביטול בפועל של הפרימטר, חשוב להבין את תהליך ביטולו ואת המשמעות האופרטיבית של ביטולו. והדרך הכי טובה לעשות זאת היא באמצעות השוואה בין תקופות שונות בהיסטוריה של הפרימטר מאז הקמתו ועד 7 באוקטובר.
***
*2001, הקמת הפרימטר כשטח הריגה*
הקטע להלן לקוח מתוך "בומרנג" מאת רביב דרוקר ועפר שלח:
[אלוף פיקוד הדרום דורון] אלמוג מיסד דברים רבים שהיו עד אז בגדר של הלך רוח או סתם העלמת עין. תחילה הגדיר "אזורי ביטחון מיוחדים" (אב"מ) בתוך הרצועה ובגבולותיה – הגבול עם ישראל וציר פילדלפי שבין ישראל למצרים באזור רפיח. האב"מ לא היה אלא שטח הריגה בלתי רשמי: רצועה ברוחב של מאות מטרים, ש"חושפה" ללא היסוס מבתים, חממות ופרדסים, והונהגו בה הוראות פתיחה באש חופשיות במיוחד. אלה, בצירוף היעדר כמעט מוחלט של חקירות של מקרי מוות של פלסטינים לא חמושים, הפכו את האב"מים לשטח הפקר, שכל פלסטיני שנכנס אליו, רבים היו סיכוייו שלא לחזור.
אלמוג אישר אישית את האב"מים על גבי תצלומי אוויר. אחר כך הגדיר אס"מים, אזורי סכנה מיוחדים, שרוחבם היה גדול עוד יותר והירי בהם חופשי עוד יותר. אנחנו צריכים לשנות את הוראות הפתיחה באש, אמר אלמוג. אנחנו נקבע, ולא הפרקליטות הצבאית. אני מוכן לדבר איתם, אבל הם לא יקבעו.
בפיקוד הדרום התגלמה מערכת המשפט בדמותו של פרקליט הפיקוד דייויד בנימין: עורך דין ממוצא דרום אפריקני, מנומס ודבק בנהלים. בנימין מחה באוזני אלמוג על הבעייתיות המשפטית של צעדיו. מיום ליום הפך הדיאלוג ביניהם תוקפני יותר, כשאלוף הפיקוד אינו מהסס להשפיל את הפרקליט, לאיים בפיטוריו ולגייס לעזרתו נימוקים אישיים . "אני בן למשפחה שכולה," אמר אלמוג, שאחיו ערן נפל במלחמת יום הכי��ורים, "ולא אתן שיהיו משפחות שכולות בנחל עוז ובכיסופים."
...
רוחב האב"מים גדל במקומות מסוימים עד לקילומטר ויותר מזה. בארבע השנים הראשונות של העימות הרס צה"ל ברצועת עזה למעלה מ-2500 בתים, למעלה משני שליש מהם ברפיח. מאוחר יותר הודה צה"ל שחלק מהבתים נהרסו ללא צורך.
***
*2018, ביטול בפועל של הפרימטר בתגובה ל"צעדות השיבה"*
הקטע להלן לקוח מתוך בג"צ צעדות השיבה (3003/18) שדן בהוראות הפתיחה באש של כוחות הביטחון בפרימטר ובגדר:
על פי התיאור הגלוי של הוראות הפתיחה באש שהציגו המשיבים [הרמטכ"ל והפצ"ר] בטיעוניהם, ההוראות מאפשרות שימוש בירי חי רק לשם התמודדות עם הפרות סדר אלימות אשר מהן נשקפת סכנה ממשית וקרובה לכוחות צה"ל או לאזרחים ישראלים והן קובעות כי ההתמודדות עם הסכנה תעשה באופן הדרגתי: תחילה באמצעות אזהרות מילוליות ובאמצעים בלתי קטלניים לפיזור הפגנות. בהמשך, ככל שהשימוש באמצעים אלה לא הוביל להסרת הסכנה הנשקפת מהפרת הסדר האלימה, ההוראות מתירות ירי מדויק לעבר רגליו של "מפר סדר מרכזי או מסית מרכזי" במטרה להסיר את הסכנה. נטען כי ההוראות קובעות שעל הירי לעבר רגליו של מפר הסדר המרכזי או המסית המרכזי להתבצע כמוצא אחרון בלבד ובכפוף לדרישות מחמירות הנגזרות מן העקרונות של צורך הכרחי ומידתיות. המשיבים הבהירו כי ההוראות אושרו על ידי הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי לממשלה וכי ההוראות אינן מתירות ירי חי לעבר אדם אך בשל שהייתו באזור החיץ או בשל הימצאותו בסמוך לגדר המערכת, והן אינן מתירות ירי חי לעבר אדם אך בשל השתתפותו בהפרת סדר אלימה או תמיכתו בארגון בחמאס.
***
*2023, המשמעות האופרטיבית של העדר פרימטר בחודשים לפני 7 באוקטובר*
מתוך ראיון עם שתי תצפיתניות ממחנה נחל עוז, "זמן אמיתי", כאן 11:
מראיינת: שלושה חודשים לפני, מה הם עשו?
יעל רוטנברג: הם עושים המון דברים. הם מאוד פעילים. הם בונים מלא דברים, ממש על הגדר. הרבה טרקטורים, הרבה דברים שנמצאים שם כל יום. מנסים לקרב אותם עוד לגדר ועוד לגדר.
...
יעל רוטנברג: פתאום כאילו הגיעו 200 חיילים של חמאס ונעמדו 100 מטר מהגדר ככה [משלבת ידיים].
***
*7 באוקטובר 2023, המשמעות האופרטיבית של העדר פרימטר 7-6 שעות ***אחרי*** תחילת מתקפת חמאס*
מתוך ריאיון ברדיו קול ברמה עם סג"מ יותם, גדוד 77, חטיבה 7:
יותם: אזור השעה 13-12 בצהריים, הצבא התחיל להבין מה קורה. התחילו להגיע המון המון כוחות. עדיין היו המון מחבלים, המון עזתים בתוך שטח העוטף. וזה רק מדהים כמה שהצבא ��לנו מיוחד וכמה הלוחמים שלנו מיוחדים, כשאנחנו רואים כמות עזתים מטורפת מבלי שאנחנו מבינים מה הם עושים, ואיך הם בוזזים, ולוקחים ציוד, ואונסים בחורות בעוטף. אנחנו לא מבצעים על רובם הגדול ירי, כי אנחנו רואים שאין להם נשקים. זה מדהים כמה הצבא שלנו גם בשעת מה שנקרא 'מלחמה בהפתעה' עדיין שומר על מוסריות, על אותם עזתים שפורצים את הגדר בלי נשקים, רק עם מקלות ומסתובבים בשדות החקלאים שלנו. באותם רגעים אנחנו לא מבצעים עליהם ירי.
הקבוצה הכי גזענית במערב, חזרנו לגזענות הזואולוגית.
כרגיל, כאשר השבט הלבן מגיע לבחירות, הם חוזרים למה שמאחד אותם באמת, לא פוליטיקה ולא אידיאולוגיה.
הדבק היחידי של השבט הלבן הוא שנאה יוקדת למזרחית, תיעובם אומנותם. הבעיה אינה הגזענים, הבעיה היא שבקרב אלו המכנים עצמם ״ליברלים״ בישראל אין שום מחיר חברתי לגזענות בוטה, להיפך, הם מוחאים כף לגזענים
ואתם רוקדים
52 שנה לטבח הנורא במעלות שבוצע בידי מחבלים לבנונים שחדרו לישראל. הם טבחו בכל הנקרה בדרכם: בזוג הורים ובנם בן ה-4, במתפלל שהשכים לבית הכנסת לפנות בוקר ובנערים בבית הספר.
הים אותו הים. ה׳ יקום דמם.
(צילום מעיתון ׳מעריב׳)