@TheSharkLady נשמע שזה ה "dark souls" הראשון שלך (אני מחשיב את אלדן רינג לדארק סולז 4 בתכלס) אז ברוכה הבאה! נכנסת לעולם שכולו טוב :)
באלדן רינג ספציפית נותנים לנו הרבה אפשרויות להקל על עצמנו אם זה קשה מידי כמו לזמן רוחות עם הפעמון או ללכת על בילד של קסמים שנחשב קל יותר
@avner_vilan@naftalibennett@gadi_eisenkot איחוד יאבד להם מנדטים. אין שום סיבה לעשות את זה ואני לא מבין את האובססיה הזאת. מה הבעיה שהם יהיו במפלגות נפרדות? זה נותן אופציות לאנשים שלא אוהבים את בנט או את לפיד. התאחדות מבריחה קולות ראינו את זה שוב ושוב וגם הפעם עם ביחד.
רק עכשיו נתקלתי בפוסט הזה (יש המשך מטופש ופחות רלוונטי) של עמית סגל. אדם רציונלי שקורא אותו מבין ממנו דבר אחד - ההתנחלויות פוגעות בביטחון.
אורך הגבול עם עזה הוא אכן באזור ה 50-60 ק"מ, והקו הירוק הוא באורך של כ 300 ק"מ, וגם זה כי הוא מפותל במיוחד. גדר ההפרדה, שנועדה לסמן גבול עתידי בו נכנסות גם התנחלויות אל תוך מדינת ישראל הוא כבר באורך של מעל 700 ק"מ.
אם מתחשבים גם בגדרות של התנחלויות ובצירים שצריך לאבטח, אנ��נו מגיעים לגבול אפקטיבי של כ 4,000 ק"מ ביהודה ושומרון.
אם ניקח בחשבון שסדר גודל של אורך גבול מחויב המציאות הוא בערך 300 ק"מ, בדומה לקו הירוק, ונוסיף 100 ק"מ של גבול בין השטחים לבין ירדן שהגיוני שישראל תרצה להח��יק - נקבל שההתנחלויות מכפילות את אורך הגבול האפקטיבי ביהודה ושומרון פי 10.
גם אם נתעלם מאבטחת צירים שהיא שונה מגבול נקבל שהיחס בין מה שצריך היה להיות אילו השיקולים היו ביטחוניים לבין מה שההתנחלויות כופות הוא בערך 1 ל 6.
כל ההערכות הנ''ל הן מאוד שמרניות ולא כוללות מאחזים בלתי חוקיים וחוות.
מעבר לכך, גודל הכוח הנדרש תלוי גם באיום הייחוס וגם פה ההתנחלויות דופקות אותנו. הלובי המתנחלי בממשלה מחליש בכוונה את הרשות הפלסטינית ומחזק את הטרור ביהודה ושומרון ובמקביל מימן, טיפח וחיזק את חמאס בעזה (ועדיין עושה זאת במובנים מסוימים). חמאס ערב השבעה באוקטובר חזק בהרבה מכל כ��ח שקיים באיו"ש. מעבר לאיום הייחוס, יש גם סבירות למימוש שלו, וגם שם - הסיכוי לפשיטה אל שטח הארץ בסד"כ משמעותי הוא תרחיש סביר שהיה ידוע שחמאס מתכונן אליו בעזה ותרחיש הרבה פחות סביר באיו"ש.
אגב, עוד נקודה היא שהמעבר בין א��ו"ש לישראל הוא פרוץ וקל, כי אדוני הארץ צריכים לעבור בנוחות יום-יום.
בקיצור, ההתנחלויות כופות על צה''ל להגן על גבול שהוא ארוך בערך פי 10 ממה שנדרש ביטחונית והמדיניות שתפקידה לשמור על ההתנחלויות מגדילה את האיום שנשקף הן מעזה והן מאיו"ש.
יש גם את העניין המעוות הזה שצה"ל מגן על מתנחלים הרבה יותר מכל יישובי גבול ביחס לאיום הייחוס המקומי.
קשה לי להעריך במדויק כמה סד"כ מתבזבז על האירוע הזה, אבל סביר להניח שהגדלה פי 10 של גבול דורשת סד"כ גדול פי 2-3 בקלות, וזה רוב הסיפור, מבלי להתעמק בהשלכות עומק של ההתנחלויות על יחסי החוץ, הכלכלה, החברה, מוסדות המדינה והמדיניות שנגענו ��ה קצת בהקשר של חיזוק החמאס והחלשת הרשות.
בקיצור - עמית סגל פותח פה בטמטום רב דיון שמוכיח בדיוק את ההיפך ממה שהוא רוצה להגיד. הנתונים מראים שההתנחלויות הן עול ביטחוני עצום מובהק.
ועוד נקודה קטנה לסיום - הדיון על 100 או 150 חיילים שעברו מגבול עזה לאיו"ש ערב השבעה באוקטובר הוא הסחת דעת ברמת סדרי הגודל של הנזק שההתנחלויות עושות לנו, ולכן נוח למשיחיים שנתווכח על זה. גם זה בפני עצמו עלה כנראה בחייהם של עוד עשרות או מאות ישראלים, אבל זה רק הדובדבן שבקצפת.
מישהו שאל אותי השבוע מה התחביבים שלי חוץ מאיראן. ישר חשבתי על משה סיני הגדול ועניתי: "גרעין איראן."
אז בואו נקדיש את הפוסט החופר היומי לנושא הגרעין.
נשק גרעיני בשלושים שניות: חומר בקיע, מנ��נון נפץ, אמצעי נשיאה (טיל).
מהסוף להתחלה: טילים יש. מנגנון נפץ - "קבוצת הנשק" היתה פעילה באופן מלא עד 2003, אחכ עברו למוד שימור יכולות בלי לפתח נשק בפועל, בסוף 24' חזרו לעסוק בזה אז ביוני האחרון הרגנו את כולם.
בגדול לפתח את מנגנון הנשק זה לא מאוד מסובך, עבודה הנדסית שאיראן תדע לעשות בערך בשנתיים אם היא תדע לאסוף קבוצת מדענים רלוונטית ולשמור עליה חשאית כדי שלא נהרוג אותם שוב. לגמרי doable וקשה לעקוב אחרי זה.
מה שמביא אותנו למנה העיקרית וזה האורניום המועשר.
בהרבה מובנים אפשר לעשות רדוקציה של סוגיית הגרעין לסוגיית החומר. ברגע שיש שליטה בטכנולוגית העשרה, מתקנים להעשיר בהם ואת החומר עצמו, ההתקדמות לweapons grade uranium היא רק עניין של החלטה.
את השליטה בטכנולוגיית ההעשרה האירנים השיגו בערך ב-2010. יש אלפי אנשים באיראן שיודעים לייצר צנטריפוגות, יש הרבה יתירות בתהליך, ואת הידע הזה כבר אי אפשר יהיה לקחת מהם. אני לא מזיל דמעה על כל פצצה שמורידה איזה בית מלאכה בכרג', אבל אני לא חושב שהשמדה טוטאלית של יכולות הייצור זה יעד אסטרטגי ראוי, בטח אם בוחנים את זה בטווח זמן ארוך - זה לא משהו שהם לא ידעו להתאושש ממנו תוך שנה שנתיים אם הם רוצים.
לגבי המתקנים - לאיראן היו שני מתקני העשרה מרכזיים, אחד בנתנז ואחד בקום. שניהם תת קרקעיים - נתנז "רק" כ-15 מטר מתחת לאדמה מה שהופך אותו פגיע גם לחימושים של חיל האוויר הישראלי, ואילו קום קבור בתוך צלע הר כ-60-90 מטר מתחת לפני הקרקע.
היה צריך את פטיש חצות עם הביוטיפול ביוטיפ��ל בומבס שלו כדי לפגוע באתר בקום, אבל חשוב להבין - מדובר באולמות ייצור גדולים מתחת לפני הקרקע וגם אם משחילים פצצה פנימה זה לא אומר שהאתרים האלו הושמדו לחלוטין. אין הרבה דיווחים על מה היה המצב שלהם בסוף ��וני, אבל מקריאה בין השורות אני מבין שזה לא השמדה מוחלטת. איפה הקץ'? המתקנים האלה לא מעשירים וברגע שיתחילו לעשות זאת הם פשוט יחטפו עוד פצצה. אמל"ק: הם לא באמת מהווים איום.
אז מה כן? שני כיוונים. האחד – מתקן חדש שאיראן החלה לבנות סמוך למתקן בנתנז - מתקן שלישי, קבור עמוק בתוך הר Pickaxe, בעומק של כ 100 מטר מתחת לפני האדמה, באופן שאמור להיות חסין לחלוטין להפצצות מהאוויר. עבודה על המתקן הזה החלה לפני יוני אך קיבלה האצה משמעותית בחודשים שמאז.
אני חייב להגיד שאותי אישית פחות מטרידים מתקנים שאנחנו מכירים. When push comes to shove תמיד אפשר לפוצץ אותם, אם צריך אז מהקרקע. מה שאותי מטריד זה אתר העשרה חשאי לחלוטין.
הוא לא צריך להיות קבור תחת הר, והוא לא צריך להיות גדול במיוחד. אפשר לקחת אולם ספורט באיזה חור במזרח איראן, לשים שם אלף צנטריפוגות מתקדמות שיתחילו להסתובב ותוך פחות משנה יש לך מספיק חומר לפצצה ראשונה. האם אנחנו מספיק סומכים על יכולות המודיעין שלנו שנד�� לאתר מתקן כזה, גם לאורך זמן? אולי הוא כבר קיים?
מה שמביא אותנו לנקודה הקריטית ביותר והוא החומר עצמו. תחת הסכם הגרעין לאיראן כמעט לא היה חומר מועשר, וההסכם שימר אותה במרחק תיאורטי מינימלי של שנה מפצצה. היציאה מהסכם הגרעין אפשרה להם לעלות הילוך ולהעשיר כמו מטורפים עד שביוני 25 הם הגיעו למצב שיש להם 460 קילו של אורניום מועשר ל-60%, או במילים אחרות כפסע מ-11 פצצות גרעין.
זה לא הוכחת יכולת, זה ארסנל.
לקחת את החומר הזה ולהעשיר אותו ל-90% זה עניין של ימים או שבועות בודדים. מפחיד.
הקטע עם אורניום, בין אם מועשר או לא, זה שהוא די אדיש. אפשר להנחית פצצה ממש לידו ולא יקרה לו כלום. ��קסימום יסדק המיכל שמאחסן אותו אז צריך לבוא עם מטאטא ולאסוף את השאריות. ליטרלי.
את מלחמת 12 הימים סיימנו במצב שלאיראן עדיין יש את אותם 460 קילו, לא תחת פיקוח, עם שליטה ביכולות העשרה ומתקנים מושבתים אבל לא טוטאל לוס.
הלקח שהייתי מפיק בתוך איראני זה להשיג נשק גרעיני כמה שיותר מהר. יכול להיות שהם כבר התחילו לעשות את זה. לא אתפלא אם מישהו כבר התחיל.
אז כל עוד החומר נמצא באיראן, אני לא ישן בשקט ולא אכפת לי מי המנהיג. המלחמה הזו חייבת להסתיים כשהחומר לא שם (זה לא רק ה60%, יש גם הר ב-20%). אפשר לעשות את זה בהסכם ואפשר פשוט לקחת אותו בכוח. כנראה הוא קבור כרגע במנהרות באיספהאן ואני ממש מקווה שהמודיעין שלנו יודע איפה כל גרם.
ומי שהבטיח לנו אחרי יוני שזכינו לשקט לדורות? רמת אמינות החמאס מורתע. אמרתי את זה כבר אז.
את קרתגו יש להשמיד ואת החומר יש לקחת.
עד כאן להבוקר. כרגיל, אשמח לשאלות והערות בתגובות.
אין לי מושג מה יהיה עם המבצע הזה
כולי תקווה שהמשטר האיראני יפול
אם זאת
מציע כהפקת לקחים
לא להאמין לחצי מילה של ביבי וגם לא של הצבא.
מכרו את מבצע שומר חומות כגיים ציינגר שהיכה את חמאס. אז מכרו
מכרו את עם כלביא כגדול הנצחונות בהיסטוריה אז מכרו. אנחנו שוב שם "להסרת איום קיומי".
המדינה מונהגת על ידי שקרן פתולוגי שלעולם לא יודע בכישלון או בטעות. אם יצליח מה טוב
אם לא ילך היועמשית אשמה.
זה מה יש
ביחד ��נצח