The Mitvim Institute

Mitvim is a pro-peace Israeli foreign policy think tank working to reshape Israel's foreign relations in the Middle East, Europe & the Mediterranean.

[Maya_Sion @MayaSionT]

1/ אז מה יקרה עכשיו עם הסנקציות?
התראיינתי ל @MeiravAr
הסנקציות הכי מסוכנות הן לא חרם על מוצרי התנחלויות, אלא אלו שיוטלו על בנקים שנתנו ערבות לקבלנים לבנות ב-E1 ובאזורים שפוגעים בהיתכנות לרציפות הטריטוריאלית הפלסטינית.
פתיחת המעטפות של מי שניגש למכרז ה-I ל-E1 יכולה להתחיל >>

[The Mitvim Institute @Mitvim]

שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר והמלחמות שבאו אחריה, ניצבת מדינת ישראל בפני צומת הכרעות היסטורי. ממשלת ישראל הבאה תידרש להוביל מיומה הראשון שינויי עומק במדיניות החוץ והביטחון.
במסמך מיוחד, אנחנו מבקשים להציג תכנית לשינוי כיוון מדיני עבור הממשלה הבאה. התכנית כוללת שורה של מאמצים אסטרטגיים וצעדים קונקרטיים, לשיקום מעמדה המדיני וחוסנה הביטחוני של מדינת ישראל, בתוך מאה ימים מתחילת כהונתה.
לכל הפרטים:
https://t.co/JcBVRWuVwa

[GilMurciano @MurcianoGil]

Discussing the upcoming elections in Israel and the possibility of a real shift in Israel’s strategic course at the EU Community of Practice on Peace Mediation in Brussels last week.
Many thanks to @PrinciplesPeace for the partnership and for the meaningful discussions

[The Mitvim Institute @Mitvim]

"להטיל סנקציות על הבנקים זה לגמור את מדינת ישראל", ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במיתווים, בכתבה חשובה בדה מרקר
https://t.co/9wcZ58t4pg
@MayaSionT

[The Mitvim Institute @Mitvim]

מה משמעות הבחירות בישראל לדמוקרטיה ולחברה הישראלית?
רועי קיבריק, מנהל המחקרים של מיתווים, השתתף בפאנל של צ׳טהאם האוס לצד נדב איל וסתיו שפיר, בהנחיית יוסי מקלברג.
לצפייה בהקלטה: https://t.co/O3r3gAOldA
@SergioKkibrik

[GilMurciano @MurcianoGil]

Everything you wanted to know about Eisenkot’s foreign policy plan — if he has one. My humble contirbution to Christian Meier's great piece.
https://t.co/p3WznZoyIi

[The Mitvim Institute @Mitvim]

התמיכה באוקראינה היא לא רק עמדה ערכית – היא גם אינטרס מדיני ישראלי.
אחרי שנים של "הליכה בין הטיפות", הממשלה הבאה צריכה להבהיר שישראל עומדת לצד ריבונותה של אוקראינה ונגד הפלישה הרוסית. שינוי כזה יכול להיות חלק משמעותי בשיקום האמון עם אירופה ובהחזרת ישראל למקומה כשותפה בעולם המערבי-דמוקרטי.
בתוכנית המדינית של מכון מיתווים למאה הימים הראשונים אנחנו מציעים לתרגם את שינוי הכיוון גם לצעדים מעשיים: ביקור של שר החוץ בקייב והזמנת הנשיא זלנסקי לישראל, הידוק התיאום עם משטר הסנקציות האירופי, ופתיחת דיאלוג מקצועי בין ישראל לאוקראינה בנושאי הגנת העורף, מערכות בלתי מאוישות, סייבר, חוסן אזרחי ושיקום.
לתוכנית המלאה של מכון מיתווים:
https://t.co/JcBVRWvtlI

[The Mitvim Institute @Mitvim]

האיום האיראני לא נעלם – והאפשרות של ניסיון פריצה לנשק גרעיני מחייבת את ישראל להיערך מראש, לא להגיב בדיעבד.
בתוכנית המדינית של מכון מיתווים ל־100 הימים הראשונים של הממשלה הבאה' אנחנו מציעים לכונן דיאלוג אסטרטגי מעמיק עם ארה״ב, ובשיתוף שותפות אזוריות מרכזיות, כדי לגבש מראש קווים אדומים ברורים ולהסכים על דרכי הפעולה במקרה של ניסיון איראני לפרוץ לנשק גרעיני.
המשמעות היא לא רק הצהרות מדיניות, אלא עבודת מטה ותכנון אופרטיבי משותף עם ארה״ב ומדינות האזור – לצד העברת מסר ברור לאיראן ולקהילה הבינלאומית לגבי המחירים והתגובות שמהלך כזה יגרור.

לתוכנית המלאה: https://t.co/9xBohMosOi

[The Mitvim Institute @Mitvim]

📖 Read the full Mitvim policy plan:
https://t.co/tXNjMGNygJ

[The Mitvim Institute @Mitvim]

הסנקציות הבינלאומיות סביב ההתנחלויות כבר לא נעצרות במתנחלים עצמם - ומתרחבות גם לחברות, לבנקים ולגופים כלכליים המעורבים בפעילות מעבר לקו הירוק.
מה המשמעות של המגמה הזו עבור הציבור הישראלי והמשק? האם היא עלולה לחלחל גם לפעילות של חברות בתוך ישראל הריבונית? והאם עדיין אפשר לעצור את ההידרדרות ביחסים עם אירופה והמערב?
מוזמנים לצפות בוובינר מיוחד בהשתתפות ד"ר מאיה שיאון צדקיהו - מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים.
https://t.co/BTgJEuy3Tr
@MayaSionT

[The Mitvim Institute @Mitvim]

מעמיקים את הדיאלוג המדיני בין ישראל לגרמניה 📷📷
בשבוע שעבר קיים ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, תדרוך מיוחד לד"ר גזה אנדראס פון גייר, מזכיר המדינה במשרד החוץ הגרמני, ולקורט גאורג שטקל־שטילפריד, ראש אגף המזרח התיכון ואפריקה במשרד - בעת ביקורם בארץ.
במפגש נדונו ההתפתחויות בישראל ובמזרח התיכון והאתגרים המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני האזור. המפגש היווה חלק מהדיאלוג השוטף שמקיים מכון מיתווים עם הדרג המדיני והמקצועי בגרמניה ובאירופה, במסגרת הקשרים ההדוקים שהמכון מטפח עם מקבלי החלטות, דיפלומטים ומומחי מדיניות חוץ.
Deepening the political dialogue between Israel and German
Last week, Dr. Gil Murciano, CEO of the Mitvim Institute, held a special briefing for Dr. Géza Andreas von Geyr, State Secretary at the German Federal Foreign Office, and Kurt Georg Stoeckl-Stillfried, Head of the Middle East and Africa Department, during their visit to Israel.
The meeting focused on recent developments in Israel and across the Middle East, as well as the political and security challenges facing the region.
The briefing was part of Mitvim’s ongoing dialogue with political and professional counterparts in Germany and Europe, and reflects the close ties the Institute continues to cultivate with policymakers, diplomats, and foreign policy experts.
@MurcianoGil

[The Mitvim Institute @Mitvim]

🇮🇱🇺🇸 ביקור מדיני בוושינגטון, חתימה על הסכם ביטחוני עם סוריה והכרזה אמריקאית על ועידת שלום אזורית בריאד – אלה כמה מהמהלכים המרכזיים שמציע מכון מיתווים בתוכנית למאה הימים הראשונים של הממשלה הבאה:

🔹 ביקור מכונן בבית הלבן – פגישה של ראש הממשלה עם הנשיא טראמפ והצגת תפיסת הביטחון והמדיניות החדשה של ישראל בפני הקונגרס האמריקאי.

🔹 קידום הסדרים מדיניים באזור – חתימה על הסכם ביטחוני עם סוריה במהלך הביקור בוושינגטון, כצעד לחיזוק היציבות האזורית והשותפות עם ארצות הברית.

🔹 ועידת ריאד – הכרזה אמריקאית על ועידה אזורית־בינלאומית שתחבר בין שיקום עזה, קידום תהליך מדיני ישראלי־פלסטיני ועיצוב סדר אזורי חדש.

🔹 חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני – המשך הדיאלוג המקצועי על עתיד הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל ותיאום אסטרטגי מול האיום האיראני.

🔹 שיקום היחסים עם יהדות ארצות הברית – חידוש הדיאלוג עם מנהיגי הקהילות היהודיות מכל הזרמים, לצד קשר עם חברי קונגרס, אנשי מדיניות ומובילי דעת קהל, גם כאלה המבקרים את מדיניות ישראל.

היעד: מעבר מיחסים הנשענים בעיקר על תמיכה ביטחונית לשותפות אסטרטגית שבמסגרתה ישראל וארצות הברית מקדמות יחד הסדרים מדיניים ויציבות אזורית.

📖 לקריאת התוכנית המלאה של מכון מיתווים: https://t.co/9xBohMosOi

[The Mitvim Institute @Mitvim]

Has the Iran War Changed the U.S.–Israel Relationship?
The war with Iran has intensified an important debate in Washington and across the United States about the future of the U.S.–Israel alliance, American security commitments in the Middle East, and the potentially diverging strategic interests of the two countries.
Yonatan Touval, Senior Fellow at the Mitvim Institute, participated in a special webinar hosted by the Institute for Peace & Diplomacy (IPD), titled: "has the Iran War Debacle Broken the U.S–Israel Relationship?"
The discussion explored several pressing questions: How has the war with Iran affected American public and political support for Israel? Could growing scrutiny lead Washington to reassess its commitments in the Middle East? And how might a recalibration of U.S. support for Israel reshape the bilateral relationship and the regional balance of power?
Touval was joined by Sohrab Ahmari, U.S. Editor at UnHerd; Jon Hoffman, Research Fellow at the Cato Institute; and Annelle Sheline, Research Fellow at the Quincy Institute for Responsible Statecraft. The conversation was moderated by Andrew Day, Senior Editor at The American Conservative.
https://t.co/OmplRETcgl
@Yonatan_Touval
@Diplomacy_Peace

[The Mitvim Institute @Mitvim]

מחזירים את הדיפלומטיה למרכז קבלת ההחלטות: כך מציע מכון מיתווים לשקם את מערך החוץ הישראלי!
החלטות על מלחמה ושלום אינן יכולות להתקבל על בסיס שיקולים צבאיים בלבד. למערכת המדינית ולמשרד החוץ חייב להיות תפקיד מרכזי בעיצוב אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל.
במסגרת התוכנית המדינית־ביטחונית למאה הימים הראשונים של הממשלה הבאה, מכון מיתווים מציע שינוי יסודי במעמדה של הדיפלומטיה בישראל: הפיכתה ל"רגל החמישית" של הביטחון הלאומי, לצד מרכיבי העוצמה האחרים של המדינה.
התוכנית מציגה שורה של צעדים מעשיים לחיזוק מערך החוץ ולשילוב השיקול המדיני בתהליכי קבלת ההחלטות:
🔹 דיפלומטיה סביב שולחן קבלת ההחלטות – שילוב שר החוץ ואנשי המקצוע של משרד החוץ בדיונים אסטרטגיים ובדיוני הקבינט, והרחבת מעורבותם בעבודת המטה לביטחון לאומי.
🔹 חוק החלופות המדיניות – קידום חקיקה שתחייב את מקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות ולא־צבאיות בצומתי החלטה מרכזיים, לפני יציאה למהלכים צבאיים.
🔹 חיזוק משרד החוץ – הגדלת התקציבים, כוח האדם ויכולות התכנון האסטרטגי של המשרד, כדי שיוכל למלא תפקיד משמעותי בעיצוב מדיניות הביטחון והחוץ.
🔹 חיבור בין המערכות המדינית והביטחונית – שילוב דיפלומטים בכירים במטה לביטחון לאומי ובמערכת הביטחון, הצבת יועצים מדיניים לצד הרמטכ״ל ובכירי צה״ל, וחיזוק התיאום השוטף בין משרד החוץ לגופי המודיעין.
🔹 שיפור התיאום בין משרדי הממשלה – הקמת פורום קבוע של מנכ״לי משרדי הממשלה, בהובלת מנכ״ל משרד החוץ, לתיאום הפעילות הממשלתית בזירה הבינלאומית.
🔹 הקמת חטיבה לדיפלומטיית אקלים – ריכוז הידע והיכולות בתחום האקלים והסביבה במסגרת ייעודית במשרד החוץ, שתוביל שיתופי פעולה בינלאומיים ותשלב את הנושא במדיניות החוץ הישראלית.
תפיסת הביטחון העמוק שמקדם מכון מיתווים מבוססת על ההבנה שעוצמה צבאית חיונית, אך אינה מספיקה. כדי להבטיח ביטחון ארוך טווח, ישראל זקוקה גם למערך דיפלומטי מקצועי, בעל משאבים וסמכויות, שמסוגל לקדם הסדרים מדיניים, לחזק בריתות ולזהות הזדמנויות לפני שהן הופכות למשברים.
📖 לקריאת התוכנית המלאה של מכון מיתווים:
https://t.co/9xBohMosOi

[The Mitvim Institute @Mitvim]

Three years after October 7, what remains of the vision of regional cooperation in the Middle East - and how can it be rebuilt?
Eitan Ishai, Head of the Middle East and North Africa Program at the Mitvim Institute, took part in a https://t.co/Up8FMM47pm webinar bringing together voices from Israel, Palestine, Egypt and Morocco to reflect on the human toll of the war, the changes reshaping the region, and the future of cross-border cooperation.
Alongside Aimane Cherrugui, Nasreen Ibrahim Abu Gosh, Mohamed Mashharawi and Ahmed Elsabagh, Ishai discussed the deterioration in regional relations, the rise of extremism, the growing obstacles to cooperation - and why sustained dialogue remains essential even in the most difficult political environment.
The conversation highlighted a core principle shared by Mitvim and ROPES: regional integration cannot be built only through governments and security arrangements. It also depends on people-to-people ties, civil society, and the ability to preserve channels of dialogue when politics pushes societies further apart
https://t.co/hCLiOP1Nr6
@EitanIshai
@ROPESorg

[The Mitvim Institute @Mitvim]

איך הופכים את הגבול עם סוריה מזירת חיכוך למרחב יציב ובטוח יותר? 🇮🇱🇸🇾
בתוכנית "100 הימים הראשונים" של מכון מיתווים לממשלה הבאה, אחד היעדים המרכזיים בזירה הצפונית הוא קידום הסכם ביטחוני עם סוריה - לא כתחליף לעוצמה הצבאית, אלא כדרך לתרגם אותה להסדרים ארוכי טווח. התוכנית מציעה לעבור מניהול מתמשך של איומים להסדרים מדורגים ומותנים, שיחזקו את הריבונות הסורית ויצמצמו את הסיכונים לישראל.
בלב ההסכם צריכים לעמוד מנגנוני ביטחון משותפים: ערוצי תיאום קבועים, מניעת הסלמה ואי-הבנות, הגדרת קווים אדומים, ופיקוח על איומים שעלולים להתפתח בשטח.
המטרה היא לייצר מציאות שבה ניתן לצמצם את הסיכון להתבססות איראנית, להגביל איומים צבאיים מדרום סוריה, וליצור כללים ברורים שמאפשרים לשני הצדדים לדעת כיצד לפעול גם בעת משבר.
בתוכנית מאה הימים אנחנו מציעים להתחיל להכין את ההסכם כבר מראשית כהונת הממשלה, ולכוון להשלמתו כחלק ממהלך מדיני רחב יותר מול ארה"ב והאזור.
העיקרון פשוט: ביטחון עמוק נבנה לא רק באמצעות הרתעה - אלא גם באמצעות מנגנונים שמונעים את המשבר הבא לפני שהוא מתחיל.
לקריאת תוכנית 100 הימים המלאה >>
https://t.co/9xBohMosOi

[The Mitvim Institute @Mitvim]

From Endless Wars to Long-Term Security: A Diplomatic Plan for Israel’s Next Government!
How can Israel move from recurring wars and growing international isolation toward lasting security, renewed alliances, and a more stable Middle East?
In a new policy paper, the Mitvim Institute presents a concrete diplomatic and security roadmap for the first 100 days of Israel’s next government.
The plan calls for a fundamental shift in Israel’s national security doctrine: recognizing diplomacy, political agreements, and regional partnerships as essential components of national security, alongside military strength.
Among its key recommendations:
1. Gaza and the Palestinian arena: Advance the implementation of President Trump’s 20-Point Plan, establish a credible governing alternative to Hamas, stabilize the West Bank, and create a pathway toward a two-state solution.

2. Regional diplomacy: Pursue phased security agreements with Syria and Lebanon, rebuild trust with Egypt and Jordan, and relaunch an expanded Negev Forum with *Jordanian and Palestinian participation.

3. A Riyadh Peace Conference: Convene a U.S.-led regional and international summit at the end of the first 100 days to connect Israeli-Palestinian progress with a broader regional framework and a five-year strategic vision.

4. Renewing international partnerships: Rebuild strategic relations with the United States and Europe, strengthen ties with Ukraine, and expand cooperation on regional security, energy, and economic connectivity.

5. Putting diplomacy at the heart of security: Strengthen Israel’s foreign-policy institutions and ensure that diplomatic alternatives are considered in national security decision-making.

The central message is clear: Military achievements alone cannot guarantee long-term security. They must be translated into lasting diplomatic arrangements.
Mitvim’s proposed approach to deep security seeks not only to respond to immediate threats, but to shape the political, economic, and regional conditions that can prevent future conflicts.

The paper offers a practical sequence of diplomatic initiatives, regional engagements, and concrete steps designed to begin changing Israel’s strategic reality within 100 days.

Read the full Mitvim policy plan:
https://t.co/c6PxX6EJyF

[The Mitvim Institute @Mitvim]

אנו כואבים את מותו הטרגי והפתאומי של ד"ר עזיז אל־ע'שיאן - עמית יקר, שותף לדרך, ואחד הקולות המיוחדים והמשמעותיים שפעלו בשנים האחרונות לקידום הבנה, דיאלוג וביטחון אזורי במזרח התיכון.
העבודה המשותפת עם עזיז הייתה ייחודית. כחוקר סעודי שהתמחה במדיניות החוץ של הממלכה וביחסיה עם ישראל והאזור, הוא הביא לשיח זווית נדירה, ישירה ומפוכחת – כזו שאפשרה לנו במיתווים להבין טוב יותר לא רק את האינטרסים של ערב הסעודית, אלא גם את האופן שבו האזור כולו משתנה, ואיך ישראל יכולה וצריכה להשתלב בו באופן אחראי, יציב ומשתף יותר. היינו גאים במיוחד בכך שעזיז נמנה עם עמיתי המדיניות של מיתווים – לא רק בשל המשמעות הסמלית של חוקר סעודי במכון מחקר ישראלי, אלא בעיקר בזכות קולו הייחודי, שהיה לנו חשוב להשמיע ולהנגיש לציבור הישראלי.
לעזיז עצמו היה חשוב במיוחד שדבריו יגיעו ישירות לקהל הישראלי. הוא ביקש שמאמריו יתפרסמו בעברית, כדי שישראלים יוכלו להיחשף לעמדותיו, להבין את נקודת מבטו ולהשתתף בשיח שהוא ביקש לקדם. הרצון הזה שיקף את אמונתו העמוקה בחשיבותו של דיאלוג כן וישיר, גם ובעיקר כאשר המציאות הפוליטית מקשה עליו.
מעבר למומחיות המרשימה שלו, עזיז היה אדם חם, סקרן, נדיב ומלא אמונה בכוחם של שיח, היכרות ועבודה משותפת לגשר על פערים עמוקים. הוא היה שותף אמיתי למאמץ לבנות מזרח תיכון שבו ביטחון, דיפלומטיה ושיתוף פעולה אינם סיסמאות – אלא דרך פעולה.
היה לנו הכבוד לעבוד לצדו, ללמוד ממנו, לפרסם את ניתוחיו ולהשמיע את קולו במסגרת הפעילות של מיתווים. חסרונו יורגש מאוד.
ליבנו עם משפחתו, חבריו, עמיתיו וכל מי שזכה להכיר אותו.

[GilMurciano @MurcianoGil]

It was a pleasure to participate in the Raisina Middle East Confernce in Abu Dhabi this week and to discuss regional resilience in a time of great peril — but also some opportunities.
My bottom line: Resilience is not about preventing surprises. In our disruptive era of accelerated change, surprises are bound to happen. Resilience is about developing the ability to absorb the shock and adapt quickly.
My gratitdue to the lovely team at @orfmiddleeast for the excellent discussions and organization.

[The Mitvim Institute @Mitvim]

אירופה חייבת לחזור למרכז המדיניות הישראלית!
שיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל אינו יכול להישען רק על היחסים עם ארצות הברית. גם אירופה חייבת לחזור למרכז תשומת הלב המדינית.
התוכנית החדשה של מכון מיתווים ל-100 הימים הראשונים של הממשלה הבאה כוללת מסר ברור: שינוי ממשי במדיניות הישראלית יוכל לשקם את האמון עם אירופה, לחדש את הדיאלוג עם מוסדות האיחוד האירופי ועם מדינות המפתח ביבשת, ולרתום את אירופה מחדש לקידום היעדים הביטחוניים והמדיניים של ישראל.
במסגרת זו, אנו מציעים:
🔹 לחדש את העבודה עם מוסדות האיחוד האירופי ועם המדינות המרכזיות ביבשת
🔹 לקיים סבב מדיני באירופה, כולל ביקורים בבריסל ובגרמניה, כדי להחזיר את השיח המדיני והאסטרטגי למסלול
🔹 לחזק את השותפות עם אוקראינה, באמצעות תמיכה מדינית ומעשית ושיתוף פעולה הגנתי
🔹 לרתום את אירופה למהלכים רחבים יותר של ייצוב האזור, קידום הסדרים מדיניים ובלימת מגמות של בידוד וחרמות
אירופה היא לא רק זירה להסברה, אלא שותפה חשובה לעיצוב הסדר האזורי, לחיזוק הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ולקידום מהלכים מדיניים שיתרמו לביטחונה לאורך זמן.
לקריאת מתווה מאה הימים הראשונים של מכון מיתווים: https://t.co/9xBohMosOi
@MayaSionT