@nirmaltz@sthernhall42433 הערבים בישראל לא פטורים מחובת שירות ביטחון. זה מקרה שונה מהסוגיה של נשים נשואות ויתר האוכלוסיות שלהן יש פטור לפי חוק. פירוט ההסדר החוקי כתוב במאמר שצירפתי -)
ח״כ אמסלם עתר לבג״ץ כנגד אי-החוקיות הסדר אי-גיוס הערבים בישראל לשירות ביטחון. גם מי שמתנגד לרעיון או מתנגד לשימוש הפוליטי שעושה בו ח״כ אמסלם, צריך להודות כי מבחינה משפטית לא ניתן למסמס את העתירה כפי שעשה בג״ץ בפעמים קודמות.
הסדר אי-אכיפת חובת הגיוס על ערבים-מוסלמים הוא לא חוקי. זאת ללא קשר לשאלה האם רצוי לגייס ערבים לשירות בצה״ל. ההתעלמות של בג״ץ מהנושא היא טעות משפטית ופוליטית.
מצרף את מאמרי בנושא שפורסם החודש ב-ICON-S-IL Blog.
https://t.co/mJiozRimKV
חברים יקרים,
הגעתי הבוקר לארמונו של הריבון, בג"ץ, כדי להגיש בפעם החמ��שית עתירה שקוראת לגייס גם את ערביי ישראל, לפ��ות לשירות לאומי/אזרחי.
את העתירה הגשתי יחד עם מרדכי, מלש"ב צעיר, ובאמצעות ידידי עו"ד מוטי שמעון.
רק אל תחסירו פעימה והסירו דאגה מליבכם -
גם הפעם יזרקו אותנו, רק יצטרכו להמציא סיבה חדשה...
15 המופלאים כאן הרי החליפו כבר את הכנסת, את הממשלה -
הם הם הריבון.
אז כבוד הריבון, במטותא ממך, עשה חסד עם פשוטי העם היושבים בציון ואל תשיב פנינו ריקם.🙏
הרבה דברים שעושה ח״כ אמסלם מתריסים. או לפחות מתקבלים ככה בציבור. אבל מה זה שייך למשפט? יש פה הסדר לא חוקי. ואם כבר מתערבים באכיפה הסלקטיבית של חוק שירות ביטחון כלפי החרדים, לא ראוי לעשות זאת בפסיקה סלקטיבית. או שהטענה שלך היא שאם כוונותיו של העותר הן להתריס, ראוי לדחות את עתירתו גם אם יש לה בסיס משפטי? כי אם זו הטענה, צריך היה לדחות חלק ניכר מהעתירות של התנועה לאיכות השלטון :)
הסדר אי-גיוס ערבים היה צריך להיות מוסדר לפני 25 שנה. מי שהתחייב בפני בג״ץ כי כך יעשה (״הנ��ייתו של היועץ המשפטי לממשלה היא לנהוג לגבי בני המיעוטים כפי שנפסק לגבי בחורי הישיבות בבג"צ 3267/97 ו-715/98. לענין זה תוכן הצעת חוק שתסדיר את הנושא, כפי שנאמר בפסק הדין האמור״) הוא לא אחר ממי שהיום הוא מ״מ הנשיא, השופט עוזי פוגלמן
העתירה מעלה חשש לחופש העיתונות נוכח שיטה של ״דלתות מסתובבות״ במינויים והשפעה ממשלתית.
הממשלה ממנה את חברי מועצת הרשות השנייה, המועצה ממנה את הדירקטורים של חברת החדשות, והדירקטורים ממנים את המנכ״ל.
במרץ 2021 מינתה יוליה שמאלוב ברקוביץ, יו״ר מועצת הרשות השניה דאז, את אייל דה פאו לדירקטור מטעם הרשות השנייה בדירקטוריון חדשות 10 (כיום, ערוץ 13).
מהדיון בבג״ץ עולה כי דה פאו הוא אחד משני חברי וועדת האיתור שפגש אותה והמליץ עליה לתפקיד. וועדת האיתור בשלמותה לא נפגשה עם יוליה שמאלוב ברקוביץ' והיא לא רואיינה בוועדה.
איזונים ובלמים? 🤷��♂️🤷♂️
אחת השאלות התקדימיות שבהן נדרש בג״ץ להכריע היא באשר למעמד המשפטי של חדשות 13.
חברת החדשות טוענת – ״אנחנו חברה פרטית״.
העותרים דורשים מבג״ץ לקבוע שחדשות 13 אינה רק חברה פרטית אלא גוף ״דו-מהותי״, פרטי וציבורי משולב, שיש להטיל על הדירקטוריון שלה שלוש חובות של משפט ציבורי:
(1) חובה לנהוג בסבירות
(2) חובה שלא לפעול בניגוד עניינ��ם
(3) חובה להליך תקין במינוי בכירים.
מהדיון עולה שהשופטים לא פוסלים טענה זו.
השופט עמית ציין, ״אתם ׳לא יוסף ובניו דגים מלוחים בע״מ׳".
במידה ובג״ץ ילך בדרך זו, מדובר בתקדים שיקשה על השתלטות ממשלתית על העיתונות הפרטית בישראל.
@OrgadLiav
What are the constitutional commitments and arguments that the trauma of WWII and the Holocaust have given rise to, and how they have changed over time? How do historical traumas shape collective perceptions of what is good and just? How should we reconcile the European meaning of "never again "with the meaning that the term received in Jewish-Israeli memory? What are its implications for the Palestinians? What is the meaning of "never again" in China, India, Russia, and Mexico? What impact has it had on international law? And is it a promise that can be kept?
https://t.co/mcRU9mBEYu
Please join our symposium, hosted by @Verfassungsblog and joined by the @WZB_Berlin and the @Runi_RCCC , on the meaning and impact of the pledge "never again."
@EUI_Schuman@PKUSTL
האם בג״ץ יכול להורות על מאסר שר המשפטים? 👮♂️ האם בג״ץ רשאי להטיל עליו קנס כספי? לדעת השופט (בדימוס) יצחק זמיר, זו אפשרות. אם למשל בג״ץ יקבע שעליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור את נשיא בית המשפט העליון (נזכיר, העתירה תלויה ועומדת) והשר יסרב לציית לפסיקה 🤷♂️🤷♂️🤷♂️
פרופ׳ @roznaiy ואני שוחחנו עם פרופ׳ זמיר. לראיון המלא-
https://t.co/sDaz1PPD9P
למאמרו של זמיר בנושא-
https://t.co/kTE36MRNBQ
זה עניין פסיכולוגי. קשה לאנשים לנתק מוטיבציות ממעשים. קשה לאנשים לשפוט עניינית יוזמה (נכונה בעיני, גם אם מאוחרת) של אדם שאנשים רואים בכוונותיו וגם במעשיו ״אויב הדמוקרטיה״. הניסיון להגן על ״המבצר״ בכל מחיר פוגע לדעתי במטרה בטווח הארוך, בבחינת באים לברך ויוצאים מקללים
זה לא נכון בעיני שהגורם המבקר יבוא מהגוף המבוקר. זה עיקרון שיפה כוחו גם לגופים אחרים. רוב התלונות על שופטים אגב הם בנושאים ״עורך דינים״ של התעמרות בבעלי דין או סוגיות של אתיקה ויתר עניינים שהם ״יומיום״ של בית משפט. לא יזיק למשל אם יהיה עורך דין ישר ולא תלוי שיבחן את התלונות על שופטים
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להצעה לשנות את אופן המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים. שלוש הערות: (1) ליועמ״ש: הרעיון ששופט הוא נציב התלונות על שופטים בעייתי מעיקרו (הסבר, בקטע מ״רלוונט״). כדאי לתחם את המלחמות רק לאותם מקרים שבהם יש פגיעה בעקרונות יסוד ואמון הציבור. אם לא רוצים פוליטיזציה של המשפט צריך להפסיק עם המשפטיזציה של הפוליטיקהֿ; (2) לשופטים: מתי תיפסק שיטת ״הדלתות המסתובבות״ של שופטים בעליון שפורשים ואז מתמנים למבקרי המדינה, נציבי תלונות על שופטים, נשיאי מועצת העיתונות וכד׳, לעתים אותו אדם בכמה תפקידים?; (3) לחבריי באקדמיה: זה קשה אבל כדאי לשפוט את הצעותיו של ח״כ שמחה רוטמן לגוף העניין ולא לגוף המציע. לא כל דבר זה פולין והקריאה ״זאב זאב״ פוגעת במטרה
לקטע המלא מ-״רלוונט״ (ממרץ 2024) לחצו על הלינק 🔗
https://t.co/ppFB8Emthj
הצעת החוק שמבקשת להעביר את מינוי נציב תלונות השופטים לאחריות הכנסת מאיימת על עצמאות השופטים ומבטאת ניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות אתיות עליהם: נציב התלונות, שבסמכותו להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהדחת שופט | ד"ר גיא לוריא: https://t.co/udfWmu8tOM
ת��כורת :)
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להצעה לשנות את אופן המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים. שלוש הערות: (1) ליועמ״ש: הרעיון ששופט הוא נציב התלונות על שופטים בעייתי מעיקרו (הסבר, בקטע מ״רלוונט״). כדאי לתחם את המלחמות רק לאותם מקרים שבהם יש פגיעה בעקרונות יסוד ואמון הציבור. אם לא רוצים פוליטיזציה של המשפט צריך להפסיק עם המשפטיזציה של הפוליטיקהֿ; (2) לשופטים: מתי תיפסק שיטת ״הדלתות המסתובבות״ של שופטים בעליון שפורשים ואז מתמנים למבקרי המדינה, נציבי תלונות על שופטים, נשיאי מועצת העיתונות וכד׳, לעתים אותו אדם בכמה תפקידים?; (3) לחבריי באקדמיה: זה קשה אבל כדאי לשפוט את הצעותיו של ח״כ שמחה רוטמן לגוף העניין ולא לגוף המציע. לא כל דבר זה פולין והקריאה ״זאב זאב״ פוגעת במטרה
לקטע המלא מ-״רלוונט״ (ממרץ 2024) לחצו על הלינק 🔗
https://t.co/ppFB8Emthj
מגישת ״רלוונט״ @Ranin_Boulos הוזמנה למושב בכנס השנתי של @rccc_ru ב-@ReichmanUni. ואז... גזען מהקהל התחיל לגדף. התוצאה לפניכם. אני שם בצד את זה שהוא יכול להיות אבא שלה מבחינת פער הגילאים, שהוא גבר והיא אישה, שהוא הרוב והיא המיעוט, ושהאמירה גזענית. מה שמטריד אינו רק שאמר את שאמר אלא שככה הוא חושב. החדשות הטובות הן שרנין נהגה בתושיה ואומץ. החדשות הרעות הן שהכנס היה זירת התגוששות ששיקפה את מלחמת האזרחים בחברה הישראלית
רנין בולוס השתתפה בכנס ״דמוקרטיה תחת אש״ ונתקלה באמירה גזענית ודוחה מאחד הצופים. זה מה שהיה לה ולפרופ׳ ליאב אורגד להגיד על כך 👇
@Ranin_Boulos@OrgadLiav@relevant_il
לצפייה בפאנל המלא - https://t.co/tJQPBpMbS7
טיעון מוזר. יפן היא החריג במערב. להציג את החריג ככלל?! תמוה. יתרה מכך, אם הפרלמנט היפני יחוקק חוק המנוגד לחוקה, הסיכוי שבית המשפט העליון ביפן יבטלו אפסי. רק שמונה חוקים בוטלו ביפן במשך 70 שנה, ולחלק מפסיקותיו לא צייתו. בימ״ש ביפן גם כמעט ולא מתערב בהחלטות הממשלה; זה נדיר. ושופטיו אגב ממונים ע״י הקבינט היפני וקיסר יפן במקרה של נשיא העליון. אם מציגים שיטה, עדיף לא לעשות ״קטיף דובדבנים״ של מה שמתאים לתזה. האם מנדלבליט היה מאמץ את השיטה היפנית בכללה? שום סיכוי.
ואגב, החלטות הי��עמ״ש ביפן (אני מניח שהכוונה לתובע הכללי ומשרד המשפטים?) לא מחייבות משפטית באותו מובן שהחלטות היועמ״ש מחייבות אצלנו. יש תרבות של ציות אבל זה יפן, לטוב ולרע.
הרב רפאל קרויזר: התורה לא יכולה להיראות ככה בזמן מלחמה, שמחלקים ג׳ובים ותפקידים. עם זאת, יש שינוי ותקווה גדולה בחברה הח��דית.
ח״כ יצחק פינדרוס: אם הצבא יצור מסגרת שמי שמתגייס אליה חרדי גם יוצא ממנה חרדי, זה יצליח.
לצפייה בפאנל ״גיוס חרדים - צורך לאומי או מאבק אבוד״ לחצו על הלינק🔗
https://t.co/yPRNPhyHLD
״ממשלת עלבון לאומי״!!
על רקע האזהרה ששלחה ועדת החקירה בפרשת הצוללות לראש הממשלה נתניהו על סיכון ביטחון המדינה, @OrgadLiav ואני מצרפים את ״הראיון״ המלא עם ראש הממשלה השישי של ישראל, מנחם בגין. השיחה נסבה על המלחמה, לקיחת אחריות, הקדמת הבחירות והדיקטטורה של הרוב, וגם... החיוך המוזר של שר המשפטים לוין ומצגה העגום של תנועת החירות כיום.
כאמור, נעזרנו בטכנולוגית AI ע״מ לדמות את דמותו וקולו של בגין. כל התשובות ��בוססות על טקסטים מקוריים שנאמרו בהקשר אחר אך לצורך הריאיון נתנו להם הקשר אקטואלי.
שיתוף פעולה של @rccc_ru ו-@relevant_il
https://t.co/BzfoQv9w1X
בראיון ל-@patriotim14 ב-@Now14Israel, הרבה ראש הממשלה @netanyahu לצטט את מנחם בגין כמקור השראה. אבל מה באמת היה חושב בגין על המצב הפוליטי ובשאלה האם על נתניהו להתפטר? @roznaiy ואני נעזרנו בטכנולוגית בינה מלאכותית ע״מ לדמות את דמותו וקולו של בגין. כל התשובות מבוססות על טקסטים מקוריים, נאומים וכתבים, שנאמרו בהקשר אחר אך לצורך הריאיון נתנו להם הקשר שונה, אקטואלי. התוצר סאטירי אך מעורר מחשבה!
שיתוף פעולה של @Runi_RCCC וערוץ @relevant_il
לראיון כולו, בלינק המצ״ב (החל מ-10:10), https://t.co/WVZUrLqN79