@Nadav_Eyal נדב, לצערי הרב מאוד לא היה שר אפקטיבי כמו סמוטריץ' והציבור שלו מתחיל להעריך את זה.
הוא סיפק את הסחורה בשטחים וכדי לייהד את יוש וליישב את עזה הם מוכנים לעשות עוד 1000 ימי מילואים
יזכור עם ישראל,
את כל מה שנתניהו רוצה שנשכח.
יזכור עם ישראל את הטבח,
את היריקה בפרצופם של המשרתים,
את ההשתלטות על התקשורת החופשית,
את קריעת החברה הישראלית,
את רמיסת הדמוקרטיה.
יזכור עם ישראל,
ולעולם לא ישכח ולא יסלח.
כבר בפגישה המרגשת שלנו בחמ"ל האזרחי ובחיבוק הארוך והמחזק שקיבלתי ממנו, בשיא מלחמת השבעה באוקטובר, ראיתי באופיר ניצנים של חרטה, של מצפון ושל היסוס לגבי הדרך שבחרה המפלגה שלו.
היום אופיר סופר הראה שיש לו קווים אדומים, שיש לו לב ושהוא מתקשה למכור את הלוחמים.
חבל שלא ניצל את יכולת ההשפעה שלו בהזדמנויות שונות שהיו לו בארבע השנים האחרונות ולהצביע לפי צו מצפונו, אך מעודד לראות שהוא הגיע למסקנה שאין לו מקום בקואליציית ה׳אין כאבי בטן׳.
הממשלה תמלא את ימיה אבל לא תביא חוק שיסדיר פעילותה של ועדת חקירה לבירור האמת ולתיקון. לא ועדה לאומית, לא ממלכתית - כלום.
לא איזון ולא נעליים. רק השכחה והתחמקות מאחריות.
שקרנים לדיראון עולם.
במשך הקדנציה האחרונה היו צריכים 5 עריקים כדי להפיל את ממשלת ה7/10.
לא היו.
עכשיו הם מתפטרים כשלא היו שם כדי לעצור את הטרפת;
* דן אילוז
* משה ארבל
* משה סלומון
* אופיר סופר
* יולי אדלשטיין
* שרן השכל
כשעם ישראל היה צריך אותם, הם דאגו לתחת של עצמם.
@the_yaniv נאור נרקיס זה החלום של נתניהו.
ההוכחה שאנחנו לא יהודים, רוצים לפגוע ביהדות ושאין לנו עניין אלא בהפיכת ישראל ליוון.
יש מועמדים כל כך טובים, למה להצביע לטרול?
ביבי חשב שהוא יבוא להצביע על החוק הבזוי שלו ושזה יעבור לו בשקט,
אז חשב.
נכנס, קיבל תגובה הולמת, במקביל קיבל טלפון שאמר לו "תצא ביבי, זה נראה על הפנים".
אז הוא הלך בבושת פנים והשאיר את כל המשרתים שלו, שתכף גם ילכו הבית, להצביע על החוק הבזוי הזה.
היה מפקיר ונשאר מפקיר.
יש לנו וואן שוט להציל את המדינה והחלום הציוני. וואן שוט בבחירות ווואן שוט בקנדציה של הכנסת הבאה. כשלון משמעותו התדרדרות של הארץ כולה (והאזור) לאופל של דת ואלימות באופן שלא ניתן יהיה לצאת ממנו ויהווה את סיום הציונות הלכה למעשה. השנים הבאות זה ה"להיות או לחדול" של הציונות. מי שלא מבין את זה ולא בmindset הזה פשוט לא בארוע. זה אומר שכל מי שרוצה בהמשך החלום הציוני צריך להיכנס לmindset הזה. להילחם על המשך הקיום הזה. זה לנסות ולדבר, ולשכנע את כל מי שאפשר החל מהחבר המתמרכז ועד לנהג המונית והשומר בקניון. זה אומר שכל מי שמעמיד את עצמו לבחירה לכנסת בצד הציוני של המפה צריך להבין את גודל הארוע ולהתאפס על עצמו להביא את הA GAME שלו. זה עדיין לא קורה. הרבה מהמועמדים שאני תומך בהם לא מבינים את גודל הארוע וגודל הנטל שהם לוקחים על עצמם ורחוקים מה A GAME שהם צריכים להביא. הרבה מאוד תקועים בקיבעון ולא פתוחים לתיקון חולשות שהם יכולים לתקן. ליטרלי אין מחר. זה היום או כלום.