ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

לחצו על ה-🔔 כדי להישאר מעודכנים

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

היי חברים 🫶🏻 אם אתם אוהבים ומעריכים את מה שאני עושה פה, אשמח אם תוכלו להזמין אותי לבירה ממש כאן 👇🏻
🎉🍺 https://t.co/WLrAKLBhRE

זה יתן לי מוטיבציה להמשיך 💪🏻

תודה לכל מי שתרם עד כה 🙏🏻 מעריך מאוד! ❤️

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

טוב, זה מושלם! 🤣🤦🏻‍♂️

ולא - זו לא פארודיה, זה אשכרה הקמפיין שלו לפריימריז 😅

[ארץ נהדרת @Eretz_Nehederet]

האווירה כבר קיימת

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

@WBrndl50757 אנשים עם OCD (כמוני) אחרי שראו את התמונה הזאת

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

אבי הרוש:

ריף ילד שלי,

״הותר לפרסום״.
כל פעם שאני רואה את המילים ״הותר לפרסום״, הלב שלי מתכווץ. אני יודע, עמוק בלב, מה עובר על המשפחות מהרגע שדופקים להן בדלת ועד לרגע של ״הותר לפרסום״.

פתיחת הדלת. ההבנה. הילד שלך נהרג.
צעקות השבר. הנפילה לרצפה. הזעקה לשמיים.
אנשים מתחילים להגיע. עומדים מחוץ לדלת במבט מושפל והמום. טלפונים למשפחה הקרובה. שיחות איוב לכל אחת ואחד מבני המשפחה.

השאלות. חוסר ההבנה. הכאב. הלחץ. הגוף מתחיל להבין שנתלש ממנו חלק. איפה יקברו את הילד? איך תיראה ההלוויה? ועוד ועוד.

ואז מגיעה הבקשה לתמונה עבור ״הותר לפרסום״.
אנשים ממשיכים להגיע. המשפחה מתקבצת. לילה ארוך ללא שינה.

״הותר לפרסום״ בטלוויזיה, ברשתות, בכל מקום.
עבור העולם זו הייתה עוד הודעת ״הותר לפרסום״. עבורנו זו הייתה תחילתם של חיים אחרים. שתי מילים שהפכו להיות קו הגבול בין מי שהיינו לבין מי שנאלצנו להיות מאז.

תם ונשלם כל מה שהכרנו קודם.
כמה חבל שנהרגת, ריף.
כמה חבל שממשיכים להיהרג.
אני אוהב אותך, ומתגעגע אליך מאוד.

אבא.

@AviHarush3

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

יערה איכילוב:

שנה ושבועיים מאז העולם עצר, קרס, נשבר לרסיסים.
החיים בתוך בועה שחורה, הצורך להסתנכרן עם העולם שממשיך כאילו לא מת לי הילד….

זה סחרור של החיים. לנשום בלי חמצן. להיות בעולם המתים ולטפס החוצה לעולם החיים עם הציפורניים. שוב ושוב.
והזמן לא עוצר.
הזמן אכזרי.
הוא מביא איתו עוד ועוד ועוד כאב.

כאב השכחה של קולך קורא לי אמא
כאב השכחה את מגע העור שלך
כאב השכחה את ריח השיער שלך
כאב הגעגוע לעטוף אותך בחיבוק, ללטף אותך, לדאוג לך, לטפל בך, לשמור עליי��.
הכאב שלא שמרתי עלייך.
לא שמרתי עלייך חי.

מתגעגעת להתעצבן עלייך כשאתה אוכל ציפורניים
מתגעגעת למצוא פתרון כי שוב איבדת מפתח של משהו
להקפיץ לך תעודת זהות או חוגר או דרכון, תלוי מה שכחת הפעם
לאסוף מהר חבילה מאלי אקספרס כי פיספסת את ההודעות
לנסוע לתחנת רכבת אחרת כי התבלבלת…

ובתוך כל אלו להמשיך לחייך אלייך חזרה. לחיוך שובה הלב שלך, לעיניים הטובות, למילים הכנות, לאופטימיות, לשקט, לצניעות, לקסם שיוצא ממך ומאיר כמו שמש.

הקסם שיצא ממך…. 💔
אורי שלי. שנה בלעדייך.
אתה כ״כ חסר 💔

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

@ShemuelMeir @GLZRadio כאמור..

[החדשות - N12 @N12News]

דיווח בוושינגטון פוסט: המודיעין האמריקני הזהיר את ממשל טראמפ כי ראש הממשלה נתניהו צפוי לבצע צעדים שיערערו את המאמצים להשיג הפסקת אש עם איר��ן
@asafroz15

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

@N12News https://t.co/BD8KUMjZFf

[החדשות - N12 @N12News]

דיווח בוושינגטון פוסט: המודיעין האמריקני הזהיר את ממשל טראמפ כי ראש הממשלה נתניהו צפוי לבצע צעדים שיערערו את המאמצים להשיג הפסקת אש עם איר��ן
@asafroz15

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

סגן רועי נהרי ממושב אורה, מפקד מחלקה בגדוד 202 של הצנחנים, היה קצין מוערך, מנהי�� טבעי ואדם שפקודיו נתנו בו אמון מלא והלכו אחריו מתוך הערכה ואהבה.

​בבוקר השבעה באוקטובר, עם תחילת מתקפת הפתע, הוביל רועי את חייליו לכפר עזה מתוך תחושת שליחות עמוקה ונחישות לפעול למען הצלת חיים. הוא נכנס אל מוקדי הלחימה, פעל באומץ רב מול המחבלים שחדרו ליישוב, סייע בחילוץ משפחות שנקלעו לסכנה והמשיך להילחם גם בתנאים קשים במיוחד. במהלך הקרבות נפצע באורח אנוש ונפל בעת מילוי תפקידו.

לאחר מותו בחרה משפחתו האצילית לתרום את איבריו שהושתלו ב-5 חולים, בהם אולגה פייקין בת ה-44 מירוחם שזכתה לתרומת כבד. בכך העניקה משפחתו תקווה וחיים לאחרים גם מתוך הכאב הגדול.

​רועי, בן עשרים ושלוש בלבד, היה צעיר ערכי, יפה תואר, אהוב ומלא נתינה, שהצטיין בכל דרך שבה בחר ללכת. הוא חלם להמשיך לתרום למדינה, להגשים את שאיפותיו ולבנות עתיד של עשייה ומשמעות, אך חייו נגדעו באכזריות והוא הותיר אחריו משפחה, חברים ומכרים המתגעגע��ם אליו בכל יום.

​מפקד אמיץ ואדם מעורר השראה, שהציל חיים במעשיו והותיר מורשת של אחריות, אומץ ואהבת אדם. זכרו יישאר בלבבות לעד. 💔

לעולם לא נסלח על ההפקרה הנוראה הזו‼️

יהי זכרו ברוך 🖤

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

מרב סבירסקי:

הממשלה מינתה לתפקיד מבקר המדינה את עו״ד הפרטי של ראש הממשלה.

אני אגיד זאת שוב: הנחקר מינה לתפקיד החוקר של עצמו את עורך הדין הפרטי שלו.

זה נשמע כמו כשל לשוני, אבל לא. זהו כשל מוסרי. או יותר נכון – העדר מוסר. ובושה. אבל כבר מזמן אין בושה.

שוב בחירה באיש אמון, או ליתר דיוק במי שיספק נאמנות עיוורת, לאחד התפקידים החשובים שאמורים להגן על האינטרסים של הציבור. בדיוק כפי שנבחר גופמן לתפקיד ראש המוסד וזיני לראש השב"כ. בדיוק כפי שנבחר גל הירש למתאם השבויים והנעדרים.

אני ורבים אחרים כבר שילמנו על כך את המחיר.

אחי, איתי, נחטף בחיים. הוא היה אמור לחזור בחיים. איתי ועוד 45 חטופים שנחטפו בחיים וחזרו בארון, יכלו אולי להיות כאן היום אילו מי שהיה אמון על השבתם היה פועל להצילם במקום לפעול למען הישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה.

הממשלה עושה הכל כדי למחוק את הטבח, את ההפקרה ואת אחריותה. היא עושה הכול כדי להימנע מחקר האמת, משום שהיא יודעת שכאשר האמת תיחשף, יהיה עליה לתת על כך את הדין. זו הסיבה שבגללה מונה השבוע לתפקיד המבקר איש אמונם – מי שיבין היטב מה כדאי לבדוק ומה עדיף לטייח.

בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, מתפרסמים תחקירים אמיצים על התקופה שקדמה לטבח. שוב ושוב מתברר כיצד התעלמו מסימני האזהרה, נמנעו מהשמעת ביקורת והתעלמו מהקולות שביקשו לאתגר את הקונספציה.

וכעת, שנתיים ו-8 חודשים אחרי, כשהחזיתות עדיין פתוחות ואנחנו ממשיכים לשלם מחירים נוראיים בחיי אדם, כשרק בשבוע שעבר איבדנו עוד 4 חיילים, איך הם עדיין מרשים לעצמם להמשיך ולרמוס את מוסדות הביקורת? איך הם עדיין כל כך יהירים וזחוחים?

התשובה פשוטה: כי הם יכולים. כי אנחנו, האזרחים, לא מעניינים אותם. לא החיים שלנו ולא האינטרסים הביטחוניים של המדינה.

הממשלה הזו לא היתה אמורה לשרוד דקה אחרי השבעה באוקטובר. אבל הם השתמשו בכל הנדוס תודעתי כדי לשרוד. הציפו אותנו בסיסמאות חלולות והבטחות שווא. האריכו את המלחמה עד אין קץ ודאגו לשמר לפחות חזית אחת פתוחה בכל רגע. הכל כדי לבצר את שלטונם.

והנה עכשיו, לקראת הבחירות, משחקים איתנו בתאריכים, העיקר שצירוף הספרות 7 1,ו-0 לא יראה. אני רוצה לומר לך, נתניהו, ולכל ממשלתך: שום דבר שתעשו לא ישנה את העובדות ולא ישכיח את השבעה באוקטובר. לא משנה מה תעש��, הכתם על מצחכם לא יימחה. לנצח תיזכרו כממשלת הטבח וממשלת ההפקרה.

ואנחנו נוודא שכל אזרח שניגש להצביע ישאל את עצמו האם הוא נותן את אמונו באחראים לטבח או בוחר להחליפם.

גדלתי בבית שבו יום הבחירות הוא יום מקודש. אבא שלי תמיד פעל ככל יכולתו לקראתו. בבחירות האחרונות שימש כמשקיף באחת מקלפיות הדרום. איתי היה מזכיר בקלפי אחרת. שניהם פעלו מתוך אחריות אזרחית.

בבחירות הקרובות הם לא יהיו כאן. גם לא אמא שלי. רבים כל כך לא יהיו כאן, כי שילמו בחייהם על מחדלי ממשלת ההפקרה.

אבל אנחנו נהיה. אתם, ואני והמון אזרחים שמבינים את גודל השעה.

ברגע הזה אני מבקשת מכם: עבורי, עבור ילדיי ועבור העתיד של כולנו – זה הזמן לשנס מותניים ולשאול מה עוד ביכולתנו לעשות כדי שבבחירות הקרובות נצליח לשנות את הכיוון של הספינה הטובעת ולנווטה לעבר החוף, בתקווה שיהיה חוף מבטחים.

ולמנהיגי האופוזיציה אני קוראת: הגיע הזמן לשחק קבוצתי. הציבור הישראלי זקוק למחנה דמוקרטי־ליברלי שיודע לעבוד אחד עם השני, כולל שותפות אמיתית עם החברה הערבית. המטרה גדולה יותר מכל אגו פוליטי.

המטרה היא תיקון.

תיקון שיתחיל בהחלפת ממשלת המפקירים, ימשיך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ויעבור דרך בנייה מחדש של האמון, האחריות והחיים ��אן.

ועוד דבר שחשוב לי להשמיע בו עמדה ברורה: אחרי ה-7 באוקטובר התקבעה אצל רבים התפיסה שאין מקום לנציגות של החברה הערבית בממשלה הבאה. זו תפיסה שאני לא יכולה לקבל.

973 הימים מאז השבעה באוקטובר הראו לנו בדיוק את ההפך. החברה הערבית לא בחרה בהצטרפות לטרור ולא בחרה בהסלמה. אזרחי ישראל הערבים בחרו להיות חלק מהמדינה ולא לפעול נגדה.

מחבלי הנוח'בה, הטילים מאיראן והירי מחיזבאללה לא הבחינו בין יהודים לערבים. כולם ניסו לפגוע בנו משום שאנחנו ישראלים.

במקום להפחיד ולהסית, הגיע הזמן לבסס מחדש את האמון ולהרחיב שותפויות. בסופו של דבר כולנו אזרחי המדינה, ובהחלט הגיע הזמן של־20% ��הציבור הישראלי תהיה נציגות בממשלה הבאה.

ודבר אחרון שלא היה חלק מהנאום אבל אני מרגישה מחוייבת להתייחס – בשבוע שעבר נהרג בחברון תינוק פלסטיני בן 7 חודשים מאש צה"ל. זה נורא ואיום וזה לא היה צריך להתרחש.

אסור לנו להסכים למציאות הזו בה חיי אדם הפכו זולים כל כך.

הנזק הגדול ביותר שהממשלה הזו עשתה לנו הוא זילות ערך החיים שלנו.

הגיע הזמן להחזיר את ערך חיי האדם להיות ערך עליון. אין דבר חשוב יותר מהחיים עצמם.

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

שני אמין נולדה ב־28 באפריל 2005 באשדוד, בתם של מירב וניר ואחותם של עידן, שירה ותהל. היא הייתה נערה יפה, רגישה ומלאת חיים, בת ונכדה מסורה, מוקפת תמיד במשפחה אוהבת ובחברים רבים שהעריכו אותה.

שני גדלה והתחנכה באשדוד. היא למדה בבית ספר יסוד�� בעיר, המשיכה לחטיבת הביניים ובהמשך לתיכון “מקיף ט’”, שם בלטה בזכות אופייה החברותי, האנרגיות הבלתי נגמרות שלה, חוכמתה והדעתנות שאפיינה אותה. היא הייתה תלמידה הישגית, כזו שלא ויתרה לעצמה והצליחה להגיע לכל יעד שהציבה לעצמה. מורתה, לירז גלילוב, תיארה אותה כ”סופת טורנדו” שאי אפשר היה להתעלם מנוכחותה, נערה שכבשה כל חדר שנכנסה אליו והייתה אהובה על תלמידים ומורים כאחד.

לאורך שנות לימודיה ליווה אותה מקרוב סבה האהוב, עמי כלפון, מנכ”ל עיתון “השבוע” באשדוד. הוא היה עבורה דמות משמעותית ומקור כוח, והתרגש לראותה מסיימת את לימודיה בתיכון בקיץ 2023. בזמנה הפנוי אהבה מוזיקה, במיוחד את להקת The Beatles, ואף קעקעה על גבה את המילים “Here Comes the Sun”, מתוך אחד משיריה האהובים.

כשסיימה את התיכון התכוננה לקראת גיוסה לצה”ל. היא עברה את המיונים ושובצה לחיל הים, וחיכתה בהתרגשות ליום הגיוס. במקביל חלמה על העתיד ותכננה לפתוח לאחר הש��רות הצבאי עסק קטן בתחום הקוסמטיקה. היא נהגה לשוחח על כך שעות עם אמה מירב, לחלום, לתכנן ולהאמין שהכול עוד לפניה.

בחייה האישיים הכירה את אדם אילייב, בן העיר אשדוד, ובין השניים נרקמה אהבה גדולה. הם נהנו לבלות יח��, לצאת לחופשות, להיפגש עם חברים ולרקוד במסיבות. סביבם ראו כולם זוג צעיר ומאוהב, מלא תוכניות וחלומות.

בדצמבר 2022, במהלך חג החנוכה, כתבה שני פתק אישי ובו ביקשה בריאות למשפחתה, פרנסה טובה, אהבה וזוגיות. הפתק נשמר מתחת לחנוכייה והתגלה רק שנה לאחר מכן, לאחר הירצחה.

ביום שישי, 6 באוקטובר 2023, ערב שמחת תורה, נסעו שני, אדם וחבריהם למסיבת הנובה ברעים. הם הצטרפו לאלפי החוגגים, רקדו, צחקו ונהנו מהלילה. למחרת, בשעה 06:30 בבוקר, השתנו חייהם לנצח.

עם תחילת מתקפת הטרור החליטו שני ואדם לעזוב מיד את המתחם. הם הצליחו להגיע לבאר שבע והיו כבר הרחק מאזור הסכנה. לאחר שלא הצליחו לאתר חבר שאמור היה לפגוש אותם שם, החליטו לחזור הביתה לאשדוד. בדרך, סמוך לשדרות, יצרו קשר עם בני משפחותיהם. אדם הספיק לומר לאמו כי הוא רואה חיילים ואינו מבין מה קורה, ואולי מדובר במחבלים. בהמשך התקשרה אמו שוב, ושני ענתה לטלפון. היא נשמעה מבוהל��, סיפרה שיורים עליהם וביקשה עזרה. במהלך השיחה קראה לאדם: “תפתח עיניים, תפתח עיניים”. בהמשך אף שוחחה עם סבה בשיחת וידאו וסיפרה לו שאדם מת.

מאותו רגע נותק הקשר.

שלושה ימים לאחר מכן נודע למשפחות כי אדם נרצח בידי המחבלים. ארבעה ימים נוספים חלפו עד שהגיעה הבשורה הקשה גם למשפחתה של שני. שני אמין נרצחה והיא בת 18 בלבד.

היא הובאה למנוחות בבית העלמין באשדוד, לצד אדם, אהוב ליבה. על מצבתה נכתבו המילים: “השושנה נובטת, האבן נשברת, והאהבה לעולם נשארת”. אוהביה הוסיפו: “הנפש היפה והעדינה, על אבן זו חקוק שמך, ועל ליבנו חרוט זכרך”.

לאחר מותה כתבו עליה רבים. חברתה תהילה, שפגשה אותה לראשונה בנובה, סיפרה כיצד קיבלה אותה מיד בחיוך רחב ובחום אנושי נדיר. חברתה עינת כתבה כי הגעגוע אליה כואב בכל יום מחדש. חברתה גאל ספדה לה כ”מלאך הכי טהור בגן עדן”.

סבה עמי, שלא חדל לפקוד את קברה ולהדליק עבורה נרות מדי יום שישי, כתב: “ככל שעובר הזמן הכאב עצום וה��עגועים אלייך גדולים. תודה שהיית שלנו. נפרדים ממך רק בגוף, אך לעולם לא בנפש ובנשמה. תמיד תהיי חרוטה עמוק בלב שלנו.”

ביום הולדתה ה־19, שאותו כבר לא זכתה לחגוג, כתב לה: “היית אמורה להפיק יום הולדת כפי שרק את ידעת לעשות. הגעגועים הולכים וגוברים מיום ליום. אומרים שהזמן מרפא, אבל זה לא נכון. את חסרה לנו בכל רגע.”

שני הייתה צעירה מלאת אנרגיה, אהבה, שמחת חיים וחלומות. היא אהבה את החיים וחגגה אותם בכל יום מחדש. היא הייתה דעתנית, רודפת צדק, נאמנה למשפחתה ולחבריה, כזו שהשאירה חותם עמוק בכל מי שפגש בה. חייה נגדעו בגיל שמונה־עשרה בלבד, אך זכרה ממשיך לחיות בלב משפחתה, חבריה וכל מי שזכה להכיר את האור הגדול שהביאה לעולם. 💔

לעולם לא נסלח על ההפקרה הנוראה הזו ‼️

יהי זכרם של שני ושל בן זוגה אדם ברוך 🖤

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

@dorosenblum 🎯

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shaulirena]

@LiatSinger אכן

[ShAuLi ✊🏼🔥���️‍🌈 @Shaulirena]

נועה זנדר מראשון לציון יצאה לפסטיבל הנובה ברעים יחד עם חברותיה כדי ליהנות מהמוזיקה שאהבה ולשמוח תחת כיפ�� השמיים הפתוחים.

​בבוקר 7 באוקטובר הפכה המסיבה הפסטורלית מזירת חגיגה לזירה של כאב ואובדן. נועה ניסתה להימלט על חייה מתוך האירועים הקשים תחת ירי כבד ובתנאים בלתי אפשריים, אך איבדה את חייה במהלך המתקפה.

​נועה, בת ה-22 בלבד, הייתה פרח יפהפה, צעירה עם חיוך קורן ואנרגיות מוארות שתמיד דאגה לסובבים אותה. היא חלמה לטייל בעולם ולבנות עתיד מלא בהצלחות, אך מסלול חייה נגדע מוקדם מדי והותיר משפחה כואבת שמתמודדת עם אובדן עצום.

עוד ​נשמה טהורה שחייה נגדעו בטרם עת. 💔

לא נסלח לעולם על ההפקרה הנוראה הזו‼️

יהי זכרה של נועה ברוך 🖤