השבוע המרצה שלי שאלה אותי איזה קבוצה אני אוהדת, אמרתי לה מכבי, היא ענתה לי ״חיפה?״ ואז יצא לי מול כל המסלול ״מכבי יש רק אחת״ המרצה אוהדת חיפה שיהיה לי בהצלחה
אבא שלי פגוע נפש. נכה צה״ל עם 71% נכות.
זכאי לקבל תרופות שמצילות לו את החיים בכל חודש ממשרד הבטחון.
בכל חודש אנחנו עוברים גיהנום עם תרופות שמועברות לניפוק על ידי סופר פארם. למה אתם שואלים? כי אפשר. כי משר�� הבטחון מתנער מאחריות בנוגע לשילוח, כי סופר פארם מוציאים הודעות באותו יום שהם מגיעים להביא תרופות ואם במקרה אבא שלי לא בבית אז מה הבעיה להגיד לו ״זדיין השארנו את זה בסניף לך תאסוף את זה״ אז מה אם אבא שלי לא מסוגל פיזית ללכת לאסוף את זה.
מה הפתרון של משרד הבטחון? לא חלילה לדבר עם סופר פארם, אלא להגיד לאבא שלי לדאוג שמישהו יאסוף את זה. או המלווה, או אני (כן כן שמעתם נכון, המדינה לא מסוגלת לספק הביתה לאדם נצרך תרופות).
מאחל לכם לא לאבד את נפשכם בגלל צה״ל כי אח״כ משרד הבטחון ינסה לעשות הכל, אבל הכל כדי שתמשיכו לאבד עשתונות בכל פעם מחדש.
נמאס לי לבזבז את הזמן שלי בזה שאבא שלי צורח עלי בטלפון שהוא רוצה להתאבד בגלל משרד הבטחון, נמאס לי לבזבז את יום העבודה שלי על זה שאני צורח על נציגים במשר הבטחון (בהנחה והם חוזרים אליי) ונמאס לי שמשרד הבטחון פשוט עושה הכל כדי שאבא שלי יהיה עוד יותר חולה ממה שהוא עכשיו.
הלוואי ומישהו יקרא את זה ויבין שהמצב הזה לא יכול להמשיך ככה.