טוויטר, בוחנת את הקסם שלכם.
מתחילה לגשש לגבי האפשרויות שלי והכדאיות, וכל צעד גדול (וכבר עשיתי כמה כאלה בחיי) מתחיל מעבודת מחקר יסודית. אם יש פה בארץ א��שים בתחום הביוטק, מחקר רפואי (כולל פארמה ו-devices), CRO בארץ (לא תועמלנות) אשמח להתייעץ. מבטיחה לפנק את האחראים על השידוך.
@LittleMoiz ובהרחבה: אני אוהבת לעבוד עם שני כלים במקביל. למשל, קלוד חינמי על רמת חשיבה גבוהה ואנטיגרביטי כי זה בא עם מנוי הגוגל שלי. עם זאת, מה שגיליתי שהכי חשוב זה להשקיע זמן באיפיון מדוייק ככל הניתן עם עזרה של מודל "זול" יחסית ואז לתת למודלים יקרים יותר לתת הוראות לקופיף הקוד.
בית הספר: בת 13 שוב הגיעה במכנסיים קצרים מדי, בואי לקחת אותה.
אני: לא באה, תושיבו אותה במזכירות עד סוף היום.
בית הספר: טוב, תשלחי בקשה לשחרר אותה ונשלח אותה הביתה.
בחיי, מזל שאני לא סומכת על בית הספר שיחנך לי את הבנות.
שימו לב לסטנדרט הכפול:
למעלה, תלמידת י"א באורט אורנית, שנמנע ממנה להיכנס לשיעור תגבור לקראת בגרות בגלל הלבוש.
למטה, תמונות מדף הפייסבוק של אותו בי"ס - בנים במכנסיים קצרים לא פחות.
נתקלתם בענישה או הערה בגלל לבוש בבי"ס?
היעזרו בהמלצות שלנו כאן ועדכנו אותנו:
https://t.co/Da2WIT1NMP
@yoavcolo לא בדיוק. הבעיה היא רחבה יותר. הבעיה היא ש"דת" היא הזייה קבוצתית שמשמשת ככלי לדיכוי וניצול. אמונה היא דבר קדוש אישי ואינטימי. תאמין בחבר דמיוני ותעשה מה שהוא אומר, אבל ברגע שאתה מתחיל לדרוש שאנשים שלא מאמינים בו יעשו את מה שהוא אומר - זה כבר חוצפה ממדרגה ראשונה.
דת היא פדופיליה. כל יום כמעט מתפרסם לפחות דתי אחד שהוא עבריין מין ואנשים עדיין לא מוכנים להסכים איתי שדת היא מחלת הנפש הכי מסוכנת בעולם דווקא בגלל שלא רואים בה חולי אלא סגנון חיים.
♦️ זהו משה סעדה, מורה חרדי בן 65 מבית ספר בצפת, שנעצר בחשד לביצוע עבירות חמורות בקטינים.
המשטרה פנתה לציבור בבקשה לסייע באיתור קורבנות נוספים.
חרדים אקספרס בטלגרם: https://t.co/T9951cmj9J
יותר מעשור עבר מאז הרצח המזעזע במצעד הגאווה בירושלים ושליסל השיג את שלו - להט״בים עדיין מפחדים להסתובב בירושלים
#הייתי_שם הערב אחרי החדשות בכאן 11 ובכאן BOX
כותבת ענת פרנק:
קרה מקרה חמור מאין כמותו.
והוא קרה לבת שלי (ולעוד כ - 10 ילדים איתה)
היום נחשף פרצופה של מערכת חינוך ששכחה את הייעוד שלה.
הבוקר הבת שלי, תלמידת כיתה י״א, הגיעה לתגבור האחרון שלה לבגרות בהיסטוריה.
מחר הבגרות.
היא קמה מוקדם, התארגנה, יצאה מהבית והגיעה כדי ללמוד.
ילדה שרוצה להצליח.ילדה שלקחה אחריות על העתיד שלה.ילדה שבאה לקבל את ה��זדמנות האחרונה לקלוט חומר, לדייק, להתחזק.
ואז בכניסה לבית הספר נחסמה.
לא בגלל אלימות,
לא בגלל הפרעה,
ולא בגלל חוסר כבוד....
בגלל מכנסיים 'קצרים'!!!!!
מכנסיים רגילים לחלוטין, מכובדים, מותאמים לקיץ הישראלי.
אבל כאן זה לא נגמר.
כשהיא ניסתה להיכנס לכיתה, המורה חסמה את דרכה.
היא טרקה לה את הדלת בפנים שוב ושוב, מול תלמידים נוספים.
כשהבת שלי ניסתה להסביר שכל מה שהיא רוצה הוא להיכנס ללמוד, נאמר לה שאם תנסה להיכנס, המורה תעמוד בפתח הכיתה ולא תאפשר לה לעבור.
בשיחה שעליתי עם המנהלת סירבתי להכיר בהסברים ובמיוחד שלא הרחיקו בנים שלובשים מכנסיים דומים ואך אמרתי לה שלא מקובל עלי שהם ביודעין מחרבנים לילדים את עתידם - על זה קיבלתי תארי 'אלימה' ו'ברוטלית' (כשהבת שלי שומעת איך מדברים על אמה) משמע, אפס לקיחת אחריות
תחשבו לרגע על הסיטואציה הזאת.
ילדה בת 16, יום לפני בגרות, עומדת מול דלת כיתה, מבקשת להיכנס ללמוד, ומבוגר שאמור לחנך, להכיל, לכוון ולתמוך, פשוט סוגר עליה את הדלת ומונע ממנה את הזכות הבסיסית ללמוד.
זו השפלה.
זו פגיעה.
וזו חרפה חינוכית.
במקום להכניס תלמידה לכיתה ולאפשר לה ללמוד, בחרו בבית הספר אורט אורנית למנוע ממנה כניסה לתגבור קריטי לבגרות.
לא רק ממנה.
מתלמידים נוספים.
תעצרו רגע ותבינו את גודל האבסורד,
זו מערכת שמצהירה שוב ושוב שהיא תעשה הכל למען הצלחת התלמידים, ברגע האמת, בדקה התשעים, יומיים לפני בחינת בגרות, מורות בבובו, בבית ספר ממלכתי, בוחרות לחסום תלמידים שרוצים ללמוד בגלל סעיף לבוש.
בנים במכנסים קצרים הן לא חסמו.
אנחנו חיים בתקופה שבה בני הנוער שלנו מתמודדים עם שנים של טלטלה.
קורונה.
מלחמות.
חוסר יציבות.
עומס רגשי עצום.
מציאות מורכבת שלא הייתה לדורות לפניהם.
ובתוך כל זה, כשהילדים שלנו כבר בוחרים לקום בבוקר, להגיע, להתאמץ, לקחת אחריות, לבחור בעתיד שלהם, מערכת החינוך סוגרת להם את הדלת בפרצוף.
ובשם מה.
דת.
פרשנות נוקשה.
מוסר מעוות.
שליטה.
מה בדיוק הבת שלי עשתה לא נכון.
היא קמה בבוקר, התלבשה והלכה ללמוד כי חשוב לה להצליח.
מה המסר שהמערכת מעבירה כאן.
שפרשנות לצייתנות דתית, חיצונית חשובה יותר מחינוך.
שקוד לבוש חשוב יותר מהעתיד של תלמידה.
שציות חשוב יותר מלמידה.
שהמראה חשוב יותר מהמהות.
שהכנעה חשובה יותר מהשכלה.
זו לא משמעת.
זו אטימות.
זה לא חינוך.
זו כפייה.
העתיד של הילדים שלנו לא יכול להיות בן ערובה של אידיאולוגיה, פוליטיקה, כפייה או פרשנויות צרות.
הגיע הזמן לראות את האדם.
לראות את הילד, לראות את הרצון, לראות את המאמץ,לראות את מי שבא ללמוד.
חינוך אמיתי נמדד ביכולת לפתוח דלתות.
לא לסגור אותן.
אני קוראת לכל הורה במדינה הזאת לא לשתוק.
אם גם אתם מאמינים שילדים לא צריכים לעמוד מול דלת נעולה כשהם מבקשים ללמוד, שתפו את הפוסט הזה בכל מקום אפשרי.
תפיצו. תתייגו. תכתבו. תדרשו תשובות.
אל תעברו הלאה.
זה הרגע שלנו לקחת אחריות.
שתפו בכל מדיה אפשרית.
התמונה של הילדה ומה שלבשה. הרקע טושטש לבקשתה