נולדתי בקיבוץ. הוריי היו מייסדיו. מקום קטן רחוק מתל אביב, קרוב מאד לגבול סוריה.
אני מתבונן בחברות ובחברי הקיבוצים של העוטף והפעם. ל�� מפסיק להתרגש ולהתפעם מהעוצמה שהם מקרינים. יש משהו מכובד, מאופק, במאבק הבלתי מתפשר עבור חבריהם בקהילה שנחטפו, נרצחו ובתיהן נשרפו.>>
הקמפיין לשחרורו של עמירם בן אוליאל , הרוצח ה��פל אשר שרף משפחה בשנתה, הינו חלק מהקמפיין לריסוק מערכת המשפט .
ההגיון ההרסני ברור:
הוא צדיק , השופטים מושחתים ולכן
אסור לכבד פסיקות של בית משפט .
בבוקר נלבין ונצדיק מעשי זוועה
ובערב נטען באנגלית שאנו מוסריים ומגיני זכויות אדם.
קרן וקסנר תרמה תרומה עצומה לאיכותם של עובדי ציבור רבים במהלך השנים.
ניתוק הקשר עם הקרן הינה מעשה איוולת שפוגע באיכות הניהול של משרתי הציבור , וביצועי המדינה במשרדים ובגופים השונים תיפגע.
הנפגעים יהיו אזרחי מדינת ישראל.
כך נראה תהליך השמדה עצמי.
זה ארוך מאוד, אבל שווה מאוד. היא פרופסור באוניברסיטת ת"א, דתיה, אם ל-5. היא נאמה בעצרת המחאה ביום ראשון ושלחה את תוכן הנאום לחבריה בווטסאפ. אגב, יש לה טוויטר: @MichalFeldman9
שמי מיכל פלדמן, אני אמא לחמישה ילדים, ארבע מתוכן בנות. אני פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. אני אשה דתיה. אני שייכת לקהילת החוקרות והחוקרים באוניברסיטת תל אביב, ולקהילת החוקרות והחוקרים במדעי המחשב ותורת המשחקים בעולם. אני גרה בגבעת שמואל. יש לי אח אהוב מתנחל, וחברים אהובים מהשמאל והימין של מדינת ישראל. יש לי קולגות יקרים: יהודים וערבים, דתיים וחילונים, גברים ונשים. אני פוגשת ביומיום את כלם, ומעולם לא הרגשתי פערים כאלה. מעולם לא הרגשתי קרועה בין עולמות כפי שאני מרגישה כיום.
הקרע שלי הוא קרע בין עולמות, וגם קרע ביני לבין עצמי. יש ימים בהם אני מרגישה שבמלחמה על הבית אסור ללכת לפשרות, וימים שאני מרגישה שאם לא נלך לפשרות, פנינו לאבדון. יש ימים בהם אני מרגישה ייאוש עמוק, וימים בהם אני מרגישה תקווה גדולה.
אני גדלתי על ברכיה של הציונות הדתית - המגזר, לא המפלגה, ציונות דתית מגשרת ולי��רלית. ואני עומדת כיום נחרדת מול המהלכים של המפלגה שמתיימרת לייצג אותה.
בימי שיגרה אני עוסקת במחקר במדעי המחשב ותורת המשחקים. מדובר בתאוריות מתמטיות. אבל גם בתוך העולם הזה, מתגלה רעיון נפלא, והוא, שפעמים רבות עולם של שחור ולבן ממסך לנו אמת, שמתגלה רק בתוך עולם של ניואנסים, גוונים ומורכבות.
הממשלה הנוכחית מנסה למשוך אותנו לעולם של שחור ולבן, לעולם של קצוות שנלחמים זה בזה, של ימין ושמאל, של ישראל הראשונה וישראל השניה. אבל אנחנו חכמים מדיי ובשלים מדיי בכדי ליפול בפח הזה. המחאה הזו איננה מחאה הומוגנית, היא לא מחאה של השמאל ולא מחאה של חילונים. היא מחאה רחבה, שחוצה מגז��ים. היא מורכבת גם מדתיים מתונים ואנשי ימין ליברלי. המחאה מעוניינת להשיב לפה את הזהות היהודית ההומאניסטית הליברלית, כזו המקדשת ערכים של חרות שוויון וכבוד, כזו המאמינה ברוח האדם וביצירה אנושית.
ובתוך כל זאת, הבטתי במוצ"ש האחרון בתמונות העליה לירושלים. גברים נשים וטף. שאחרי חודשים ארוכים של מחאה ברחובות, ובחום קיצוני, עלו לירושלים, בידם דגל ישראל, ובלבם תקווה גדולה. ואני שואלת את עצמי: האם הם ידעו שהם חלק מנס? האם הם הצליחו לראות את הרגע החד פעמי והמכונן שעוד ידובר בו?
אני חרדה לעתידה של האקדמיה הישראלית. המחקר האקדמי במדינת ישראל הוא הבסיס האיתן לשגשוגה ולחוסן הכלכלי והמדיני שלה. מחקר אקדמי מושתת על שיתוף ודמוקרטיה, כשדעתו של אחרון הסטודנטים מקבלת את אותו משקל של גדול הפרופסורים. ככה בונים מחקר. ככה בונים רעיונות, ככה בונים חברה, וככה בונים מדינה.
אני מביטה סביבי בדאגה. בכל יום שעובר אני רואה ושומעת על עוד פוסטדוקטורנט מבריק שמעדיף לא לחזור לישראל, על עוד חוקרת ישראלית בעלת שם שמתחילה בצעדי עזיבה, על עוד מדען או מדענית מחו"ל שמבטלים הגעה לישראל. מה שנבנה פה במשך עשרות שנים יכול לרדת לטמיון בהינף יד. אני גדלתי במדינה משגשגת מחקרית. ��ל תהרסו בשרירות לב את מה שנבנה כאן במשך שנים. תנו לי להעניק גם לילדיי את המתנה היקרה הזו.
אינני משפטנית, והבנתי בנושאים אלו מעטה, אבל לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין שמי שלא רוצה לעשות דברים בלתי סבירים לא חושש משימוש בעילת הסבירות.
אחד המשפטים היפים והעמוקים ביותר במתמטיקה הוא משפט גדל, שאומר שלא קיימת מערכת מתמטית תקפה שבה ניתן להוכיח כל משפט. וממילא לא קיימת מערכת משפט שיכולה לכסות באופן הרמטי את כל הכללים.
הרמב"ן טבע ביטוי נפלא: "נבל ברשות התורה". זהו אדם שעושה מעשי נבלה, ולשון החוק משמשת לו כעלה תאנה מוסרי. אני לא רוצה לחיות בחברה של נבלים ברשות התורה. י�� מעשים שאינם סבירים, הגם שהאיסור אינו כתוב במפורש.
גם אם יש מה לתקן במערכת המשפט, סרוס המערכת המשפטית והעצמת כח הממשלה זה וודאי לא הפתרון. מיומה הראשון, הרפורמה הנוכחית עוסקת בכח. לא בתיקון ולא באיזון. והכח הזה נמצא בידיים של המ��שלה הקיצונית ביותר מאז קום המדינה.
אני לא רוצה לחיות בחברה שאין בה הגנה למיעוטים. אני לא רוצה לחיות בחברה שאין בה הגנה ללהטבים, או לערבים, או לנשים.
"יש המשננים לנו יומם ולילה כי כוחנו באחדותנו. כוחנו הוא אכן בהיותנו מאוחדים כולנו סביב זכותנו להיות שונים זה מזה. אנחנו שונים זה מזה לא מפני שאחדים מאתנו עדיין אינם רואים את האור, אלא מפני שיש בעולם אורות ולא אור. אמונות ודעות, ולא אמונה ודעה." (עמוס עוז, שלום לקנאים)
השונות שלנו היא מקור ברכה ומקור יצירה. במשך שנים חיינו כאן ביחד. הקמנו משהו שהוא גדול מסכום חלקיו. אנו כולנו אוהבי הארץ הזו. ולא נוותר עליה. כי אין לנו ארץ אחרת.
רגע לפני שבת מבקש מכם לצפות בדברים שאמר מדם ליבו אתמול, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרופ׳ אביחי מנדלבליט בכנס החירום של לשכת עורכי הדין. מי יוכל לשמוע את דבריו הנוקבים ולאטום את ליבו לגודל השעה. שתפו.
Today is the 29th anniversary of Operation Solomon. So proud of @IDF@El_Al_Israel and the people of the State of Israel for saving 14,325 Ethiopian Jews.
Delighted to join @OurCrowd & help bring its mission to democratize venture investing to broader Middle East helping startups solve urgent problems in medical, sustainable & cyber technology & linking them to bring their exciting ideas to reality.
https://t.co/3iZ8tZdCCm
Together with @OurCrowd, I’m committed to helping create a Middle East 2.0, whose might & energy can power the region, to a much brighter future. As a partner at OurCrowd, I’ll continue building relationships between Israel and its neighbors in the region. https://t.co/LcisDrPQr0
In stark contrast to the outrageous blacklist from UN Human Rights Council-a list that’s anti-Israel, hurts Palestinians & harms peace-I spoke about connecting Israel & the region w/ tech & investment opportunities at #ourcrowdsummit. Time for a Middle East 2.0. Shame on the UN.