פרסמנו במהדורה: פרסום ראשון: הפרקליטות ערכה בימים האחרונים שימוע לעד המדינה @filbers לקראת ביטול הסכם עד המדינה נגדו. פילבר סיים להעיד לפני 4 שנים לאחר שבמהלך עדותו במשפט סתר את דבריו במשטרה ואף ספר דברים שאמר בעדותו הראשית. מי שמייצג את פילבר והיה בשימוע הוא עו"ד עמית חדד שהוא גם פרקליטו של ראש הממשלה. אם יחליטו בפרקליטות לבטל את הסכם עד המדינה( וזה בהחלט הכיוון) ישקלו אם להגיש נגד פילבר כתב אישום באשמת מרמה והפרת אמונים ואולי אף עדות שקר.
״אחרי 40 שנה סיימתי עם הליכוד״: פעיל בכיר בליכוד מחצור הגלילית מודיע על התפטרותו ״אינני יכול להשלים עם היחס המזלזל שאנחנו מקבלים״: ״אני, יהודה חטואל, חבר סניף הליכוד בחצור הגלילית, שבוחר בליכוד במשך 40 שנה ברציפות. היום בלב כבד אך בראש מורם אני מודיע על התפטרותי מחברות בתנועת הליכוד. עבורי, חצור הגלילית היא קודם כל ולפני הכל היא הבית, היא הקהילה, היא העתיד של ילדיי. כמי שמציב את טובת חצור בראש סדר העדיפויות אינני יכול להשלים עוד עם היחס המזלזל שאנו מקבלים. בושה וחרפה לראות כיצד היישוב שלנו נדחק לשוליים בעוד יישובים אחרים כמו נוף הגליל זוכים למענקים ותקציבים. ממשלה שלא רואה את תושבי חצור ממטר ולא מתייחסים לצרכים הבסיסיים שלנו היא לא ממשלה שאני רוצה לתמוך בה. מבחינתי חצור הגלילית חשובה יותר מכל פוליטיקה ארצית כזו או אחרת. מי שלא נותן יחס אותמיכה לתושבה חצור, לא יזכה באמוני. לאור זאת החלטתי לפרוש מהתנועה״. כתב
עמית סגל פירסם אתמול חמישה פוסטים בטלגרם שלו, ועוד אחד הבוקר, שעוסקים בפריימריז במפלגת ״הדמוקרטים״.
אחד מהם היה הידהוד של אייטם שלם של סגל עצמו במהדורה המרכזית של ״חדשות 12״, שהוקדש לסעיף בחוקת המפלגה, וכולם עסקו ברפש וברכילות.
נשאלת השאלה:
האם מבול הפירסומים הפיתאומי הזה הוא סתם עוד ניסיון מצד סגל לפגוע ב-״דמוקרטים״ - או שהוא גם הכנת הקרקע לתמיכה בטענה צפויה של נתניהו לגבי כמה פריימריז זה בעצם רעיון גרוע (כי תראו איך זה מביא למלחמות פנימיות, למתחים בתוך המחנה וכו׳)?
קלי אלדד מקמילן:
ימי הדמדומים מסוכנים יותר מימי השיא
אורי משגב מתאר רגע היסטורי מסוכן: לא רגע של כוח, אלא רגע של שלטון שמרגיש את סופו מתקרב — ושלטון כזה, דווקא כשהוא חלש, עלול להיות המסוכן ביותר.
נתניהו, לפי משגב, כבר אינו עומד מול עתיד פוליטי מבטיח. המדינה מותשת, החברה קרועה, הביטחון האישי והלאומי נסדק, וההבטחה הגדולה שעליה בנה קריירה שלמה — “רק אני מול איראן” — הסתיימה בתחושת כישלון, בידוד וחרדה.
אבל הסכנה האמיתית אינה רק במה שכבר קרה.
הסכנה היא במה שעוד עלול לקרות.
אלה ימי הדמדומים של שלטון נתניהו — ובימי דמדומים של שליט נאחז, ההיגיון עלול להתחלף בזעם, האחריות עלולה להתחלף בהאשמות, והמדינה עלולה להפוך לכלי משחק אחרון במאבק הישרדות אישי.
משגב מזכיר את התקפי הזעם: בבית המשפט, בקבינט, מול מפקדי הצבא. שוב אותו דפוס מוכר: כולם אשמים. הפקידים. הגנרלים. המשפטנים. התקשורת. המפגינים. האזרחים שלא מבינים את “גדולת המנהיג”.
כשמנהיג לא מסוגל לראות כישלון, הוא מתחיל לראות בוגדים.
כשמנהיג לא מסוגל לקחת אחריות, הוא מחפש אויבים מבית.
וכשמנהיג מרגיש שהמדינה כבר לא שלו — הוא עלול להתנהג כאילו גם עתידה כבר לא חשוב.
חשוב לומר בזהירות: אין כאן השוואה היסטורית פשוטה או זהות בין תקופות ואנשים. אבל יש דפוס אנושי ופוליטי מוכר בהיסטוריה: שלטון שננעל בתוך בונקר תודעתי, מוקף אומרי הן, יועצים מפוחדים, לקקנים ואינטרסנטים — ומאבד קשר עם המציאות שמחוץ לחדר.
וזו בדיוק האזהרה.
כי סביב נתניהו נבנית טבעת כוח: מינויים, נאמנים, שרים קיצוניים, משטרה פוליטית יותר ויותר, פגיעה בזכות ההפגנה, ניסיון להחליש שומרי סף, וצבירת כוח בידי מי שאינם מחויבים קודם כול למדינה — אלא להישרדות השלטון.
החשש הוא לא רק מעוד נאום.
לא רק מעוד הסתה.
לא רק מעוד שקר בחירות.
החשש הוא מחבלה בבחירות.
מהבערת השטח בגדה.
מהמשך אש בעזה ובלבנון.
מהסלמה מכוונת שתדחה הכרעה דמוקרטית.
מהפיכת החרדה הלאומית לדלק פוליטי.
זה הרגע שבו אזרחי ישראל חייבים להיות ערניים, מפוכחים וחדים.
לא להיבהל — אבל גם לא להירדם.
לא להיסחף לפאניקה — אבל להבין את גודל הסכנה.
לא לתת לאיש אחד, שנאבק על עתידו הפרטי, לגרור מדינה שלמה למצדה פוליטית, ביטחונית ומוסרית.
מדינה אינה רכושו של מנהיג.
צבא אינו כלי בקמפיין.
מלחמה אינה דרך מילוט.
ובחירות אינן המלצה — הן נשמת הדמוקרטיה.
מוסר השכל:
דווקא כששלטון גוסס, חובה על האזרחים להיות בשיא הערנות. כי הסכנה הגדולה ביותר אינה שהשליט ייפול — אלא מה הוא עוד מוכן לשרוף בדרך החוצה.
אזרחים דמוקרטים חופשיים
להצדיק ולהשוות בין הפגנות חרדים למען השתמטות לבין הפגנות ציבור ליברלי למען שחרור חטופים ואי הפיכת ישראל לדיקטטורה זה כמו להגיד שכשקלפטומנית מסביון גונבת שמלה מחנות יוקרה בכיכר המדינה וכשהומלס שלא אכל יומיים גונב פיתה ממאפיה מדובר באותה הגניבה
נתניהו מוכר את ישראל בשביל החרדים.
הילדים שלנו, הביטחון שלנו, העתיד שלנו, הכל במכירת חיסול בשביל עוד כמה ימים על כיסא ראש הממשלה. הקואליציה שלו יורקת בפרצוף של הציבור העובד, המשרת והנושא בנטל.
נילחם בכל חוק שפוגע במדינת ישראל. ובממשלה הבאה נבטל כל חוק שמאיים על הצביון הדמוקרטי, על צה״ל, על השוויון בנטל ועל החופש של אזרחי ישראל.
לא נסבול את זה עוד.
ביום הבחירות הציבור הדמוקרטי ליברלי, הציבור שנושא על גבו את המדינה, את הביטחון, את הכלכלה ואת עתיד ילדינו, יצא בהמוניו ויכריע.
נשמור על ישראל.
מדינה יהודית, דמוקרטית, חופשית וחזקה באמת.
בן גביר לא יכול להדיח את מפקד תחנת בני ברק.
זה לא יקרה.
כל מה שבן גביר רוצה לעשות זה להפחיד את קציני המשטרה, זה הכל. הוא רוצה שפעם הבאה שהם יפעלו, הם יפעלו מתוך מחשבה האם זה יקדם אותם או האם בן גביר וחנמאל יהיו מרוצים.
מפכ"ל העל, זה כל האירוע.
עבריין שהשתלט על המשטרה.
אורי משגב:
הנאשם נתניהו בתום עדותו: "אני ומשפחתי עברנו עשור של גיהינום".
בוא אני אסביר לך מה זה גיהינום.
גיהינום זה שאתה גר בקיבוץ בארי.
ובוקר אחד חמאסניקים פולשים לך לתוכו. אותם חמאסניקים שראש ממשלת ישראל טיפח בשקנות יחד עם אדוניו הקטארים.
והם טובחים, רוצחים, שורפים, חוטפים.
והצבא לא מגיע.
והטבח נמשך.
ואז אתה נזכר שיש לך בן דוד שעובד בסביבת ראש ממשלת ישראל.
ואתה מתקשר אליו מהממ"ד הנצור.
ומתחנן שיעלה אותך על רמקול ליד ראש הממשלה כדי שישמע אותך.
ואז אתה מדווח לו מה שקורה כבר שעות בקיבוץ שלך בלי שכוחות הביטחון מתערבים.
ואז ראש הממשלה שותק. ושותק.
ובסוף הוא אומר: "העניין בטיפול".
והטבח ממשיך עוד כמה שעות.
הצבא ברובו מתאסף בחוץ. מחכה לפקודות.
המחבלים משתוללים בפנים.
340 מחבלים, בכמה גלים.
בסוף היום נספרים 101 נרצחים מהקיבוץ, ועוד 31 הרוגים מכיתת הכוננות, צה"ל והמשטרה.
30 מתושבי הקיבוץ נחטפים לעזה.
חלקם מוחזרים מתים.
וראש הממשלה שאחראי לכל זה בורח מאז מאחריות. מאשים את כל העולם. מפקיר ומקריב חטופים וחיילים, בעודו עונד סיכת חטופים ומבטיח ניצחון מוחלט. גורר את ישראל לעוד ועוד מלחמות קטלניות וכושלות כדי להשאיר את הממשלה המחורבנת שלו בשלטון - ועכשיו עוד מעז להתמודד מחדש בבחירות.
זה גיהינום.
אתה הוא הגיהינום.
ועוד הערה אחת, לפני ששופרותיך מתחילים לדקלם את שקריך: זה לקח עשר שנים רק בגללך. זה יכול היה להסתיים מזמן. אבל עשית הכל כדי לדחות, לעכב, למסמס, להשהות, למשוך זמן, לברוח. ועכשיו יש לך את החוצפה להתבכיין ולהתקרבן.
אבל יומך קרב.
אתה תובס בבחירות או שלא תעז אפילו להתמודד, תורשע במשפט ותסיים את חייך חולה, עלוב ומושפל. אני מקווה מאוד שבכלא.
אבל מקומך בפח האשפה של ההיסטוריה כבר שמור.
וגם בגיהינום.
(צילום: מוטי מילרוד/הארץ, סיקור עקבי ומתמיד: יעל פרידסון/הארץ).
וקסי שלנו היה לוחם שב״כ בדימוס שנהרג בשבעה באוקטובר בהגנה על נתיב העשרה, הבית שלו כל חייו, במקום שגידל בו את ילדיו ובנה בו משפחה לתפארת עם עינת.
ההחלטה של ראש השב״כ זיני לפרק את עמדת ההנצחה של חללי השירות בשבעה באוקטובר היתה כמו בוקס בבטן עבורי.
תכלס, זיני המשיחי שבא לשרת את אדוני ואדוניו לא גדל בשב״כ, לא זכה להכיר את וקסי האחד והיחיד, ולא טרח כנראה להכיר מי האיש המופלא שאיבדנו ביום הנורא הזה, הוא וחבריו העלומים שלא זכיתי להכיר.
אז כדי שזיני יקרא קצת על עמית וקס ז״ל הגיבור באתר של השירות עצמו.
הנה חסכתי לך אם אני ברשימת המעקב אז תוכל לקרוא:
״ לאורך כל שנותיו הפגין עמית מסירות רבה למשימותיו המגוונות, תוך שמירה על רמת משמעת עצמית יוצאת דופן ומוטיבציה גבוהה.
עמית משמש השראה עבור רבים, על כך שתמיד נכון היה לסייע ללא היסוס, בזכות יכולתו להשרות אווירה נעימה, גם בעבודה תחת לחץ, ובעיקר על השילוב האיכותי בין ערכיו האישיים והמקצועיות שלו.
במהלך שנות עבודתו ולפני היציאה לגמלאות, ניהל עמית פרויקטים, בהם ידע לחבר את השותפים לעשייה, היכולות והניסיון המבצעי. השיגים אלו זכו לשבחים רבים וישמשו את השירות לזמן רב.
עמית הוא אדם אחראי וחרוץ, הפועל בשקט ובצניעות יחד עם תשוקה עזה, מנהליו מעידים כי הוא "האיש הנכון בזמן הנכון", וכי עמית הוא האדם שניתן לסמוך עליו ב"עיניים עצומות", אינו מתפשר, מתנהל בנועם ובאדיבות וכל זאת לצד התמודדות עם אתגרים יום יומיים של החיים בעוטף עזה.
עמית נפל במהלך לחימה מול חוליות המחבלים שפשטו על יישובי קו העימות במהלך מלחמת "חרבות ברזל" יחד עם אחיו, יגאל ז"ל ביום כ"ב תשרי תשפ"ד, 7/10/2023. עמית, שמך הולך לפניך. לעולמים תישאר אהוב ונערץ.״
והאמת? יש עוד ים דברים לכתוב עליו.
וקסי, לנצח אתה בליבנו 💔
1. ראש השב״כ רונן בר עדכן את ראש הממשלה נתניהו, באופן אישי ודיסקרטי, על החקירה החשאית שמתנהלת נגד יונתן אוריך.
2. בתוך יממה מהעדכון, אוריך השמיד את הטלפון הנייד שלו, על תכולתו.
האם ייתכן שנתניהו דאג ליידע את אוריך שמתנהלת נגדו חקירה? האם ייתכן שראש הממשלה סייע להעלמת ראיות ולשיבוש חקירה?
איילה פנייבסקי כותבת: "נתחיל מהשורה התחתונה: אם החוק בישראל ייאכף, ערוץ 14 ייסגר. בעולם נקי מהטבות מושחתות, הגנות 'ינוקא' התפורות למידותיו, פינוקים בדמות הקלות רגולטוריות, ובלי הקביים שמעניקה לו הממשלה — ערוץ 14 ייסגר מעצמו. אף אחד לא צריך להוריד את השאלטר כדי שהוא ייעלם מחיינו"
https://t.co/7Oo17L3ux6