יוסף,
אני רואה את המתקפה שאתה עובר בימים האחרונים, אבל אנחנו מכירים, ואני יודע מאיזה חומר אתה עשוי. אתה לוחם!
יוסף חבר קרוב שלי כבר מספר שנים. מכיר אותו טוב, אוהב אותו וגאה בו. האיש הזה מביא כבוד ענק למדינה ומגן על הזכויות שלנו ועל השם שלנו בכל מקום שאליו הוא מגיע. מגיע לו שנעצור כאזרחים ישראלים רגע אחד ונגיד לו תודה.
הוא לא היה חייב להתגייס לצה״ל. הוא בחר להתנדב לגולני, סיים קורס מ״כים בהצטיינות, שירת כלוחם וכמפקד בגדוד 51 ונפצע קשה במלחמת לבנון השנייה. אחרי הפציעה והשיקום הוא המשיך להילחם למען המדינה, הפעם מול החרמות, האנטישמיות והשקרים שמופצים עלינו בעולם.
אדם ששילם מחיר כבד בגופו מקדיש את חייו להגנה על המדינה שלו. עומד באולפנים, מגיע לקמפוסים, מתווכח, מסביר ולא נבהל גם כשמנסים להשתיק אותו. עבודת קודש למען כל אחת ואחד מאיתנו.
יוסף הקים את עמותת ״ביחד, ערבים זה לזה״, פעל לעידוד שירות צבאי ולאומי ולהשתלבות של צעירים ערבים בחברה הישראלית, וקידם את זיכרון השואה בשפה הערבית.
זכיתי לברך את המשתתפים באירוע ״זיכרון בסלון״ של העמותה, שחיבר בין ערבים בישראל ובמדינות ערב לבין סיפורו של שורד שואה. זכיתי גם, כסגן שר, לצעוד איתו במצעד החיים בפולין ביום השואה בשנת 2022, יחד עם האישה שלצידו, אמילי. מה שהיא עושה לבד ביום אחד של הסברה למען מדינת ישראל, מאה חברי כנסת ביחד לא יכולים לעשות.
הוא מקדם שותפות יהודית וערבית מתוך אהבה למדינה, לעם ולארץ. ערבי ישראלי ששירת, עובד, יוזם וחולם בעברית ובערבית. אדם שאין לו מדינה אחרת, שמאמין בשותפות גם בזכויות וגם בחובות.
זו השותפות שאני רוצה לראות כאן. אנשים שבונים יחד, עובדים יחד, משרתים יחד, חולמים יחד ולוקחים אחריות על העתיד של המקום הזה. אני מאמין שאם כל אחד מאיתנו יעשה במטר הרבוע שבו הוא חי את המקסימום שהוא יכול כדי להפוך את המקום הזה לגן עדן, זה יקרה מהר מאוד.
יוסף מוכיח שבמדינת ישראל יש מקום לכל מי שבא עם כוונות טובות ורוצה לתרום.
אפשר להתווכח איתו, לא צריך להסכים על כל עמדה כדי להכיר בתרומה העצומה שלו ובאומץ שנדרש כדי לעשות את מה שהוא עושה. דווקא כשהוא מותקף בזירה פוליטית רעילה, אני גאה להזכיר את הטוב ואת האמת ולעמוד לצידו.
יוסף, אחי, תודה על השירות, על העשייה, על החברות ועל הכבוד שאתה מביא לכולנו. אוהב אותך וגאה בך. מדינת ישראל צריכה עוד הרבה אנשים כמוך.
ממשיכים להאמין, ליזום ולחלום, עד שנהפוך את המקום הזה לגן עדן עלי אדמות, לכל אזרח ולכל אדם.
לא עוצרים עד שגן עדן 🇮🇱
אני עם בנט.
בנט היה ״שרוף״ מבחינתי.
אירוע ראשות הממשלה, שהיה כשר אבל מסריח ולא אתי בעיניי, ״הבריחה לגלות״ אחרי הבחירות, דווקא כשהיה צורך עז בקול אופוזיציוני חזק וברור, ועוד כמה דברים שאני מעדיף לשמור לעצמי, הביאו אותי לסלוד ממנו.
לא מהאדם, חס וחלילה, אלא מהדמות הציבורית, מבנט הפוליטיקאי.
באופן אישי, אגב, מעולם לא הצבעתי לו ולא חשבתי להצביע לו.
מאז המציאות השתנתה, ואני, שמשתדל להיות פרקטי וריאלי מאוד, יודע שיש רגעים שאין ברירה אלא לפעול מהראש, באופן קר ומנותק מהלב, במטרה לבחון מי מבין המתמודדים כרגע הוא בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להצליח בניהול המדינה, ומי האחד שיכול להוביל אותה לכיוונים שבהם הייתי רוצה לראות אותה צועדת.
תראו, אני ושכמותי בבעיה.
אני בעל אוריינטציה פוליטית-מדינית-כלכלית, תומך בהתיישבות ובבניין כל חבלי הארץ כצורך קיומי (זה כבר לדיון אחר), במשילות ובקידום הפריפריה, ואני מניח שדעותיי הן בערך כמו של רוב עם ישראל.
מבחינתי, גם בזמן כתיבת שורות אלו, אין לי מועמד מושלם.
אולי כי לא באמת קיים אחד כזה, ואולי כרגע לא צריך מושלם. צריך רק למשוך את העגלה מהבוץ, ואחרי החילוץ נחשוב מה הלאה.
באופן אישי, הייתי שמח לראות ממשלה רחבה של רוב העם- הליכוד, אייזנקוט, בנט והשאר- כל מי שמשרת, משלם מיסים ואוהב את מדינת ישראל.
באופן אישי, אני הקטן, חוויתי את רוב העם עובד ביחד במלחמה.
שיתפתי פעולה עם קבוצות ואנשים מכל הקשת הפוליטית, ובזכות זה המערך שלי, שלנו, עבד מושלם.
לא הייתה ולו דלת אחת בלתי ניתנת לפתיחה…
זה לא היה עובד ככה בלי עזרה של כולם.
אי אפשר לנצח בלי הרוב.
אי אפשר לבנות משהו גדול בלי הרוב.
אי אפשר.
הייתי שם, וזה שינה את כל מה שידעתי על אחדות.
זה לימד אותי על כוחה של אחדות, על אין סוף יתרונותיה.
מאז נשארתי תומך נלהב של אחדות.
אבל פוליטיקה זה עסק מחורבן, ואני יודע איך זה כשיש משבר אמון בין אנשים- ולצערי, אין לי ציפיות לפתרון מהיר.
אבל שיישב לכולם בראש: ביום שזה יקרה, בשאיפה בקרוב, אז תהיה תקומה.
מדינת ישראל זקוקה נואשות למנהל תקין, למינויים נכונים בתפקידי מפתח, לתוכניות חירום בחינוך, בביטחון הלאומי וביוקר המחייה.
מדינת ישראל 2026 היא מדינה לא מנוהלת.
לא הייתי צריך את הקמפיין (המעולה, אגב) של בנט.
אני יודע עליו מספיק, כולל היכרות עם המעגל הקרוב אליו.
אני יודע שבנט גם הסיק מסקנות מהקדנציה הקודמת, אבל שמעל הכול מדובר במנהל מעולה, יסודי ומקצועי, שלא חושש מעבודה סיזיפית ולא זוהרת.
בדיוק מה שחסר כרגע למדינת ישראל.
בנט היה שרוף מבחינתי.
אבל למדתי על בשרי, בפינה הקטנה שלי, שכשלוקחים החלטות עם הרבה רגש ומעט שכל- בוחרים מנהלים לא טובים.
ולנו, למדינת ישראל, אין את הפריבילגיה הזאת…
שבת שלום! 🙏🏻
ראיתם אותי כל השנים עומד לבד מול האנטי ישראלים בעולם ונותן להם בראש.
עכשיו אני צריך אתכם איתי, תנו לי את הכוח להיות שר ההסברה של מדינת ישראל ולהעמיד מולם מערך הסברה שלם גדול יוזם ועוצמתי. חייבים להכריע אותם בזירה הכל כך חשובה הזו שהופקרה כל השנים!
זה זמן הסברה.
זה זמן עמך ישראל💜🇮🇱
הסיפור עם יוסף חדד הוא כמעט טראגדיה יוונית. האיש חי ומגלם במשך שנים את הפנטזיה הימנית לאיך ערבי צריך להראות - ציוני, משרת בצבא ועוסק 24/7 ב hasbara שמתיישרת עם כל טרללת של הימין הקיצוני. ובסוף כל מה שהיה צריך זה טיפל'ה להפריע לביבי כדי שגם הוא יהפוך לפסול חיתון ומוקצה שאיך מעזים בכלל לשבת איתו באותה מפלגה. כנראה שבאמת יש מי שעבורם ערבי טוב הוא ערבי מת
מכתב פתוח לפעיל הליכוד, יגאל מלכה.
ראיתי הבוקר את הסרטון אותו פרסמת שאני מבינה שרץ בעוד קבוצות ליכוד, בו מראים אותי ועוד חברים בעמך ישראל בוכים, או בלשונך “מתבכיינים” כשברקע יש את השיר ‘הוא פגע בי, אמא’.
וואלה, יגאל, אני חייבת להגיד לך שאתה צודק.
אני בוכה לפעמים.
בוכה בלילה, בוכה בכניסת שבת, בוכה משיר שסעדיה אהב או ממאכל שאהב.
אבל אני קמה כל בוקר, כל בוקר, אומרת מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה.
ואז אני אוספת כוחות, מחייכת, נזכרת במורשת שלו ושל האחים שלו שנפלו כדי להגן על העם שאני כל כך אוהבת וקמה מחדש.
כי אני יודעת שיש לי שליחות לחבר את העם הזה מחדש ואני אגשים אותה.
גם אם תמשיכו להסית, ללעוג, לבזות, להשפיל ולהחרים אותי ואותנו. אני חייבת את זה לסעדיה, ללוחמים ולכל עם ישראל, לכל עמך ישראל. כששמעתי את השיר הזה ברקע, שיר שנועד ללעוג לי, חשבתי רק על דבר אחד: איך סעדיה לוחש לי ‘הוא פגע בי, אמא’.
ועוד משהו יגאל, יקירי: אני כבר עברתי הכל, כלום לא מרתיע אותי, לא מפחיד אותי, לא יגרום לי לפרוש. אני פלדה, פלדת ללי.
שבת שלום.
תגידו, אתם השתגעתם????
התחרפנתם על כל הראש?!
ממתי עופר וינטר, שעד לפני לא הרבה זמן כיניתם אותו בעצמכם ״גיבור ישראל״ הפך פתאום לשמאלני? אז מה אם אתם חוששים שהוא ייתן אלטרנטיבה למי שלא רוצה להצביע לכם, ובצדק.
רק לפני שנה היללתם אותו וקראתם לו גיבור ישראל, והיום אתם מנסים לצבוע אותו בצבעים פוליטיים רק כי הוא בחר להתמודד בדרך שלא נוחה לכם.
באמת, תרדו רגע מהעץ. אתם פשוט ירדתם מהפסים.
שיהיה ברור: זה שרונן בר חצוף ואחד האשמים הראשיים בטבח, לא מוריד מילימטר מהאחריות של ראש הממשלה.
למה הומצאה מלכתחילה האחריות המיניסטריאלית? כדי שאף שר ואף ראש ממשלה לא יוכל להגיד לא ידעתי. לא ידעת? זה לא תירוץ. היית צריך לדעת. היית צריך לעשות הכל כדי שתדע. כששטייניץ שמע מראש אמ"ן, ב2004, שאין שום כור גרעיני בסוריה, הוא בהחלט יכל להתעלם משאר הסימנים ולומר שזהו. התפקיד שלו פה נגמר. ואם ראש אמן טועה, אף אחד לא יאשים את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, שבסך הכל קיבל מידע שגוי מגורם המקצוע.
אבל שטייניץ הגדיל ראש, פנה לראש המוסד ואמר לו תברר בכל זאת. ראש המוסד מאיר דגן בירר בכל זאת, וגילה שאכן היה לסוריה כור. למה? כי שטייניץ הבין שתפקידו הוא לא להיות ראש קטן ולהתעסק רק במה שהוא יודע, ושיש לו אחריות כראש ועדת חוץ וביטחון להביא לאזרחי ישראל ביטחון. לא תירוצים, טובים ככל שיהיו.
כל ההתעסקות, שמגיעה לעיתים למחוזות הביזאר ("סינוואר הזהיר את ראש ממשלת ישראל דרך נשיא האמירויות") במה נתניהו ידע או לא ידע, מיותרת ולדעתי מפספסת את הנקודה הבסיסית: ראש הממשלה נושא באחריות, גם בלי שום קשר לשאלת האשמה.
אתה ראש הפירמידה. וכראש הפירמידה האחריות היא קודם כל, ולפני הכל, עליך.
אין לתאר את החוצפה של המפלגה הזאת. לא רק להכשיר את ההפקרות בשדה הכלכלי ובגיוס אלא לנסות למנוע ממפלגה חרדית חדשה שמקדמת סדר יום לאומי מלרוץ. מכרו את נפשם לדרעי וליצמן.
אלה שתלו ביישוב של בן אדם שלטים כאלה, מול הבית, בדרך לבית ספר של הילדים, בכל פינה, ומפעילים מכבש לחצים אדיר שמגיע למשפחה, ואחרי זה גם חוגגים שהצליחו לגרום לו להישבר- אז וואלה מברוק שיהיה להם. חבל שאת המאמץ האדיר הזה לא השקיעו בלהכריע את האויבים האמיתיים שלנו במקום להכריע אחים למחנה הימין.
אבל בכל מקרה אחרי שהחגיגות שלהם ייגמרו הם יבינו שמפלגת עמך ישראל הפכה לחזקה יותר, אנחנו חדורי מטרה ורצים בכל הכוח- כי הגיע הזמן לרוח חדשה בפוליטיקה, והיום זה בולט יותר מתמיד!