מחר יום אחרון להגשה!
המכון לחירות ואחריות מזמין אתכם להגיש תקצירים (לינק בתגובה) לכנס התנהגות פוליטית שיתקיים באוניברסיטת רייכמן בשיתוף בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה והאגודה הישראלית למדע המדינה, ב-19 ביולי 2026.
ניתן להגיש מחקרים העוסקים בהתנהגות פוליטית במובנה הרחב, ולא רק בהקשרי בחירות, עד מחר.
@claretat2@ACavari
ועדת החוקה דנה היום בהצעת חוק שמבקשת להפליל תפילה של יהודים בכותל המערבי.
לפי הצעת החוק, תפילה בכותל המערבי שלא בהתאם להנחיות הרבנות הראשית תהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שבע שנות מאסר.
לפי נתוני המכון לחירות ואחריות שמבוססים על סקר מקיף שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית, 36% מהציבור היהודי תומך בהצעת החוק ורק 54% מתנגדים.
רוב מצביעי הקואליציה תומכים בהצעת החוק כששיעור התמיכה בקרבם עומד על 59%, זאת לעומת תמיכה של 12% בלבד בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה והציבור החילוני.
72% מהדתיים בישראל תומכים בהצעת החוק; 90% מהחרדים ו-36% מהמסורתיים.
הפללה של פולחן דתי בישראל מהווה פגיעה מובהקת בצביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית, אך לא פחות מכך, היא פוגעת במדינת ישראל כמדינה יהודית, כזאת שמהווה בית לכל הזרמים והגוונים של המסורת והדת היהודית.
59% מהישראלים תומכים בנישואים אזרחיים.
לפי נתוני המכון לחירות ואחריות, שמבוססים על עשרה סקרים שנערכו בחמשת השנים האחרונות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, שיעור התמיכה הציבורית בנישואים אזרחיים בישראל נשאר יציב לאורך חמש השנים האחרונות ואף נרשמת עלייה מתונה בקרב מצביעי הקואליציה.
בחודש אפריל, 82% ממצביעי האופוזיציה תומכים בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל, שיעור תמיכה זהה לזה שבספטמבר 2021.
בקרב מצביעי הקואליציה, שיעור תמיכה בחודש אפריל עומד על 41% ומשקף עלייה של 5 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021.
תחת ממשלת נתניהו והשר לביטחון לאומי בן גביר, משטרת ישראל הפכה מגוף שעד לפני שנתיים נתפס על ידי הציבור כגוף א-פוליטי, לגוף שמזוהה פוליטית באופן מובהק.
ניתוח נתונים שמבוסס על 30 סקרים מקיפים מראה שאם לפני שנתיים וחצי, בנובמבר 23, מידת האמון של תומכי מפלגות הקואליציה במשטרה (63%) הייתה קרובה למידת האמון של תומכי מפלגות האופוזיציה (52%) הרי שבמרץ 2026, מידת האמון של תומכי הקואליציה (45%) יותר מכפולה ממידת האמון שנותנים במשטרה תומכי האופוזיציה (20%).
מציאות בה המשטרה נתפסת על ידי הציבור כגוף פוליטי היא מציאות שלא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית לאורך זמן ללא השלכות הרות אסון על חייהם של כל האזרחים.
איך ה-7.10 והמלחמה בעזה השפיעו על הקיטוב בישראל? בקצרה: הם לא. באריכות: ניתחנו סקרים לפני ואחרי פרוץ המלחמה ומצאנו שהרגשות של ימנים ושמאלנים אחד כלפי השני כמעט לא השתנו. בניגוד לדעה הרווחת, אויב חיצוני לא בהכרח מקרב בין צדדים יריבים. נייר עבודה בנושא 👇
https://t.co/yqzc5EkbDj
נתוני המכון לחירות ואחריות מראים שרוב הציבור תומך בפעולה הצבאית באיראן, אבל לא מאמין בממשלה וביכולתה להוביל את המלחמה.
54% מהציבור סבורים שנתניהו מונע מאינטרסים פוליטיים ורק כ-40% מאמינים שניתן לפגוע ביכולת הגרעינית של איראן, לצמצם את איום הטילים הבליסטיים או להביא לשינוי השלטון.
גם הערכת הביצועים של הממשלה מאוד נמוכה. הציבור נותן לממשלה ציון נכשל (4.8 מתוך 10) ורק אחד מכל ארבעה ישראלים נותן אמון בממשלה.
ניהול מלחמה ללא אמון ציבורי, ללא פיקוח פרלמנטרי, ללא תקשורת מבקרת וכאשר יש ניסיונות למנוע ביקורת ציבורית מהווה כשל דמוקרטי עמוק.
המאמר המלא של פרופ' אמנון כוורי בעין השביעית:
https://t.co/CtdYMONec9
@ACavari@the7i
##נתונים על אמונה בתיאוריות קונספירציה בישראל##
במאמר עם @shirah_94, @ACavari, ו-@AsifEfrat שהתקבל לאחרונה ל-@Journal_PoPs בחנו מה מנבא אמונה בת"ק (גם) בישראל (סיכום בשרשור)
המאמר (פתוח לכולם) כולל נתוני דעת קהל, זמינים לכולם, על הרבה ת"ק בישראל.
https://t.co/enfoUAdRR5
>>>
בדקנו, מה לדעת הציבור הישראלי היו השיקולים שהנחו את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת למלחמה נגד איראן.
נתוני המכון מראים תמונה מדאיגה.
54% מהישראלים חושבים שהשיקולים שהנחו את נתניהו לצאת למלחמה היו גם או בעיקר שיקולים אישיים.
רק 39% מהישראלים חושבים שהשיקולים של נתניהו היו בעיקר אסטרטגיים.
שלושה וחצי שבועות לתוך המלחמה, כאשר מיליוני אזרחים נכנסים בכל יום ובכל לילה למרחבים מוגנים, העדר אמון בקבלת ההחלטות של ראש הממשלה מהווה סכנה מהותית לדמוקרטיה הישראלית ולאמון הציבור בה.
"אנחנו במלחמה שישראל יזמה ללא מטרות ברורות, ובהתאם, גם אין צפי לסיומה. הציבור אמביוולנטי. מצד אחד, יש תמיכה רחבה במלחמה, ומצד שני הציבור מגלה פקפוק בתוצאותיה".
פוסט של פרופ' אמנון כוורי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה
https://t.co/hkS6BBHo8W
@LibResInst
על רקע דיווחים מגמתיים כמו של סגל ודומיו שמנסים להציג תמונה מעוותת של דעת הקהל האמריקאית, נתוני המכון לחירות ואחריות מציגים תמונה מדאיגה של דעת הקהל הישראלית.
בניגוד לנתונים לפיהם רוב האמריקאים אינם תומכים במלחמה, 65% מהישראלים סבורים שהמלחמה תשפר את יחסי ישראל ארצות הברית. גם רוב של תומכי האופוזיציה סבורים כך.>
סגל לא רק טועה ומשתלח בשפת ביבים, הוא גם לא מבין את משמעות המלחמה ליחסי ישראל ארה״ב (או מסרב להודות בכך). רוב הציבור האמריקאי אינו תומך במלחמה. אבל חשוב לא פחות, רוב משמעותי מהדמוקרטים מתנגד לה. המלחמה הזו היא פיגוע ביחסי ישראל-ארה״ב.
בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעמדה של הדמוקרטים.
לא רק שרוב הציבור האמריקאי אינו תומך במלחמה, בקרב הדמוקרטים יש רוב ברור (56%) נגד המלחמה.
חיזוק יחסי ישראל-ארה״ב אינו תלוי רק בתמיכה של MAGA.
נתוני האמון לחודש מרץ 2026
צה"ל 76%
בית המשפט העליון 41%
יועמ"שית 36%
נשיא 34%
משטרה 33%
פרקליטות המדינה 30%
ממשלה 29%
כנסת 19%
שבוע וחצי לתוך מלחמת איראן השנייה, אמון הציבור במוסדות הביטחון עולה, כך גם אמון הציבור בממשלה ובכנסת. בית המשפט והיועמ״שית שומרים על האמון הגבוה ביותר מבין מוסדות השלטון. הכנסת והממשלה עדיין בעלי האמון הציבורי הנמוך ביותר.
מלחמה ללא מטרות ברורות (ומשתנות) שמנוהלת על ידי הנהגה ללא אמון ציבורי (לא אמון כללי בה, לא אמון בניקיון האינטרסים שמובילים אותה ביציאה למלחמה, ולא אמון ביכולתה לנהל את המלחמה), היא מלחמה שתאבד כל רסן ותוביל לאסון.
V-Dem’s latest release documents the continued erosion of democracy worldwide. In Israel, the decline is especially fast.
The current war with Iran (Hamas, Hezbollah...) will, hopefully, end. The war over democracy will not—and given the actions of the current government the prospects for Israel are dire.
@LibResInst
נתוני האמון במוסדות המדינה פברואר 26
צה"ל 71%
בית המשפט העליון 43%
יועמ"שית 39%
הנשיא 33%
פרקליטות 32%
משטרה 26%
ממשלה 21%
כנסת 15%
החודש, אמון הציבור במוסדות המדינה נשאר יציב. הממשלה והכנסת ממשיכים להיות המוסדות עם האמון הציבורי הנמוך ביותר.