קואליציה יהודית עאלק.
רוטמן והחברים שלו רוצים להוציא את הקלפיות ממרכזי הדיור המוגן, מבתי האבות וממרכזי הדיור לעולים קשישים, כי הם חושבים שזה יעזור להם פוליטית.
נאבק בכיעור ובעיוות הזה בכל הכוח.
חבר יקר, סליחה שאני מתערב אך אני סבור שאתה טועה בגדול הפעם. שומע את זה מיותר מדי כיוונים - ואני חושש שבעקבות השאננות הזו של תומכיה ח״כית מצטיינת בכל מובן פשוט לא תקבל מספיק קולות. הצבעה אסטרטגית היא אם כל חטא. היא הביאה לנו את גנץ. היא הורידה את מרץ מתחת לאחוז החסימה. היא האסון של הגוש הליברלי. בייחוד בפריימריס - מצביעים למי שמזדהים עמו. למי שמגיע. גמול ועונש לפוליטיקאים זה קונספט קריטי בדמוקרטיה
ההתיחסות שלי לנושא פסילת אבי דבוש ומוסי רז מהתמודדות כנציגי מרצ בפריימריז:
1. בהסכם המקורי היו 3 נקודות - להיות חבר מרצ בתאריך מסוים - הם היו
לשלם דמי חבר בשנים מסוימות - הם שילמו
פה למעשה זה כבר היה צריך להספיק,
אבל היה עוד תנאי מוזר שאנשי מרצ צריכים להתפקד דרך טופס מיוחד תוך זמן מסוים וזו נקודה מוזרה ולא ברורה.
בתכלס ברור שלא כל אנשי מרצ התפקדו דרך הטופס ״המיוחד״ ורבים התפקדו בדרך רגילה כי לא ידעו על הטופס או לא יחסו לו חשיבות ובטח שלא ידעו שאם לא יעשו זאת אז יפסלו בעתיד מהתמודדות.
הפסילה כעת ״כי לא חתמו לפני שנתיים על טופס טכני״ שסביר שלא ידעו על קיומו - היא שגויה ונגד רצון חברי המפלגה (בלי קשר למי אנשים מצביעים או לא מצביעים - זה פשוט ענין של צדק ויושרה בסיסיים)
כמו כן לא ברור לי בכלל למה כשלפני מספר חודשים נחתם עדכון להסכם המקורי - אז נציגי מרצ לא דאגו לנושא כשברור שידעו שיש אנשים שבטעות לא התפקדו בטופס המיוחד בעבר ושיש בקרוב פריימריז.
לאור כל זאת, ולאור העובדה שחלק מהאנשים שלא חתמו על הטופס - כן הוכנסו לועידה כנציגי מרצ - הרי שהדבר המתבקש הוא שהערעור שהם יגישו על החלטת הועדה יתקבל.
זו רוח המפלגה - יושרה וצדק
ולא פסילה בגלל טפסים שלא כל חברי מרצ ידעו על חשיבותם לפני שנתיים בעת שהתפקדו ״באופן רגיל״ לדמוקרטים.
שמעתי בתקשורת שוועדת הבחירות של מפלגת הדמוקרטים החליטה לפסול את התמודדתי במסגרת הבטחת הייצוג של מרצ. למי ששכח: אני חבר מרצ מ2014. הייתי חבר הנהלה ומספר 8 במרצ והתמודדתי לראשות המפלגה החשובה הזו. חלק משמעותי מאוד מחיי מוקדשים למחנה הדמוקרטי, לשוויון ולצדק חברתי. מדובר בהחלטה תמוהה שהופכת נימוקים טכניים להשפעה פוליטית. מי שחושב שמכריעים פריימריז בוועדות במקום בקלפי, טועה.
אני אדרוש דיון נוסף, ואם צריך גם אעתור. כי השכל הישר והאחריות מחייבים אותנו גם בתיקון המדינה וגם בהתנהלות הפנימית.
את ההחלטה מי יבחר יש להשאיר לפקודים ורק להם. אמשיך להיאבק בכל הכוח כדי לייצג בכנסת את תושבי העוטף והפריפריה, את הדרום, את המחאה ואת השמאל הערכי והחברתי. למי שחושב שאפשר לעצור את הערכים הללו בוועדות, יש לי חדשות: את התמיכה של עשרות אלפי הפעילים והפעילות בשטח אי אפשר לפסול. אני אהיה בכנסת הבאה כדי להוכיח שהפוליטיקה שלנו משרתת את הציבור – ולא את עצמה.
יונתן היה אחד מחבריי הטובים באוניברסיטה. 1.90 של חתיכות ומענטשיות. כולם אהבו אותו. הוא היה יפה, חכם, מאוהב עד כלות במאיה חברתו, ובעיקר פשוט בחור טוב. מאלה שתתקשר אליהם כשנתקעת עם פנצ’ר באמצע הלילה באיילון, ותדע שיעזוב הכול ויבוא.
הוא היה קצין לוחם בסיירת מגל״ן, ונפצע ממש בסוף המלחמה. אני זוכרת שהלכנו לבית החולים מיד אחרי. הייתה לו גם פציעה קשה ברגל, וכשהבנו שמדובר בפגיעת ראש, חבר הילדות שלו אמר: “קיוויתי שהלכה לו הרגל. לוקח עכשיו לוין בלי רגל.”
בהתחלה עוד באנו לבקר. אבל השנים חולפות, החיים ממשיכים, והכי עצוב הוא שאני זוכרת את השיחות הפילוסופיות שניהלנו בתואר על חיים שראויים לחיות. הוא ממש אמר שהיה מעדיף למות מאשר לחיות ככה.
אבל הבחירה לא הייתה שלו. “הצילו” אותו, וגזרו עליו ועל משפחתו חיים שמעלים את הדיון האם המוות הוא אכן הבשורה הקשה מכל, או שיש גם אופציות קשות יותר.
אחיו אומר בראיון: “תמיד מראים לנו את הפצועים שהשתקמו, ומעדיפים להסיט את המבט מאלה שלא.” כי זה כואב מדי. מפחיד מדי. האקראיות של לאבד את הכול ברולטה הרוסית הזו שנהייתה החיים שלנו.
בזמן שאני ושאר חברינו ללימודים התקדמנו בחיים, התחתנו, בנינו קריירות והקמנו משפחות, הוא נשאר ״הפצוע הכי קשה של מלחמת לבנון השניה״.
יונתן עדיין חי לכאורה, אבל “כלוא בתוך גופו”, כמו שאומרת אמו רחל. וזה עוד לפני שמתחילים לדבר על המחיר הכבד ששילמה, וממשיכה לשלם, משפחתו.
עשרים שנה אחרי, הלקח שאני לוקחת מיונתן נשאר אותו לקח: אין לנו ילדים למלחמות מיותרות.
מַתְחַף (מוזיאון) או''ם אל פחם.
הוא המוזיאון הראשון לאמנות ערבית בישראל.
הוקם ב-1996 כגלריה לאמנות ביוזמת האמן סעיד אבו שקרה (המנהל והאוצר הראשי עד היום), בעקבות מות בן דודו האמן עאסם אבו שקרה.
ביולי 2024 הוכר רשמית כמוזיאון על ידי מועצת המוזיאונים של משרד התרבות >>
מתמודד בפריימריז, זה רשמי.
הגשתי הבוקר את מועמדתי במטה המפלגה - אני סומך ובטוח במנהיגות של יאיר, לנווט אותנו בחזרה לימים שפויים יותר.
וסומך עלינו, שנדע לעשות זאת ביחד.
בואו, צועדים בדרך רבין.
הספין החדש על ביטול אירוע גאווה והורדת סמלי גאווה בשב״כ, הוא ״למה צריך תא גאה בשב״כ? זה פוגע במטרה האמיתית של הארגון״. ויש מי שמשתכנע שיש כאן ויכוח ענייני בין מקצועיות ומיקוד במטרה ובין גלישה ועיסוק ב״טפל״.
אין דבר מופרך מזה. אם הטענה מחזיקה מים, אז השאלה הגדולה היא למה ראש השב״כ בכבודו ובעצמו מתעסק בזוטות כמו דגל גאווה ואירוע גאווה אחד. למה הוא מפנה מזמנו וסדר יומו החשוב והעסוק זמן לעניין?
התשובה ידועה.
זיני מוכיח בשורת החלטות (מישטור בשיח על המתרחש בגדה, פגיעה בחטיבה היהודית בארגון, סגירת אגף התקשורת ועוד) שיש קשר ישיר בין חברותו בכת של הרב טאו, ובין מילוי תפקידו בשב״כ.
יש קו ישיר בין התפיסות ובין הפוליטיקה של הרב טאו ומפלגת נעם וההתערבות הבוטה והפסולה הזו בציון חודש הגאווה, לטובת שוויון והכלה מוחלטת של לוחמות ולוחמים מהקהילה הגאה.
לא מדובר בדתיות של דוד זיני כשלעצמה. אפשר להיות דתי וליברל. מדובר במשיחיות הפנאטית אכולת השנאה כלפי ה״פרוגרס״ והחילוניות. מדובר בקשר המושחת לכאורה לבנימין נתניהו, אכול האינטרסים שמינה ראש שב״כ לא מקצועי ומקורב. מדובר באפס ענייניות ומאה ריסוק המערכת האנושית בארגון הרגיש הזה. באופן שהוא הוא פוגע בבטחון המדינה באופן ודאי וקרוב.
אז בואו לא ניתמם ובואו לא נפחד גם מלומר בפה מלא:
שליחים של אינטרסים מושחתים ושל פוליטיקאים בעלי עניין חייבים להיות מורחקים מתפקידי מפתח החברה הישראלית ולהיות מוחלפים בא.נשים מקצועיים המחויבים לאינטרסים הרחבים של מדינת ישראל ולערכינו כפי שמשתקפים במגילת העצמאות ובחקיקה.
התיקון מתקרב. נחליף. נתקן
אני לא ברשתות כמה ימים (דיאטה קלה לטובת שיקום הנפש), אבל קופץ לביקור קצר כדי לומר מילה על האיש היקר הזה, נמרוד שפר. מקריאה מהירה, מבין שהייתה כאן טעות, אבל לחלוטין לא מופתע שנמרוד גם לקח אחריות ערכית, גם וידא שמתבצע תיקון בצוות שלו, וגם ממשיך הלאה בקומה זקופה. יש לי (לשמחתי) לא מעט שעות ושיחות עם נמרוד בשנים האחרונות. יש מעט מאוד אנשים ערכיים, חכמים, אמיצים, וחדים כמוהו. איש מיוחד כזה שאתה ממש רוצה שיהיה חבר שלך, וגם שיהיה האדם שמייצג אותך בכנסת. כזה שמילה שלו היא גם ממש אמת וגם ממש חכמה, אבל הוא לא חושב שיודע הכל ושמח תמיד להקשיב. בטוח שאלו היו 24 שעות לא פשוטות, אבל קודם כל בשביל מדינת ישראל, וגם בשביל העתיד של הילדים שלי, אני מקווה שנמרוד מנער מעליו את האבק וממשיך בדרך הנחושה קודם כל בדמוקרטים ואחר כך אינשאללה שגם בממשלה. אנחנו צריכים אותו שם יותר מתמיד.
אומרים שחבר טוב נמדד בשעת צרה, כך גם ח"כ.
כשהכל התהפך עלינו במדינה, @KarivGilad היה שם, בשביל כולם!
בכל מקום, בכל שעה, בכל מאבק, בכל זירה, בכנסת ומחוצה לה. גלעד בדיבורו הרהוט, השנון ובגופו ממש היה שליח ציבור כל כך ראוי, כל כך, בלתי נלאה שנאבק נגד כל עוולה, ללא הבדל גזע, דת ומין.
הצטרפו אליי כדי לוודא שבאינפלציה המבורכת של המתמודדים בפריימריז, גלעד יהיה במקום הכי גבוה שאפשר ברשימה, כדי שייצג אותנו בכנסת הבאה, כשר!
עדיין אפשר להתפקד אם לא עשיתם את זה ולהשפיע.
בשביל מה זה טוב? את מי זה משרת? כל כך הרבה לוחמים ולוחמות גאים פגשתי במהלך חיי. למה לא לתת להם ולהקרבה שלהם מקום?
שוויון זכויות מלא לחברי הקהילה יגיע גם יגיע.
דוד זיני עושה הכל כדי להוכיח שהוא האיש הלא נכון והלא ראוי לתפקיד. עושה הכל כדי להוכיח מהן ההשלכות של מינויים לא כשרים של אדם לא כשיר.
והפעם - מחיקת הקהילה הגאה. מבחינת דוד זיני, חובתו ליהודית ודמוקרטית, כחלק ממשפחת העמים, ליברלית ושוויונית, אינה תקפה.
זיני לא צריך להשאר בתפקידו. זה לא דבר חריג לומר את זה, הוא מכניס מעשים חריגים שלא מתקבלים או ראויים אל תפקידו.
גם מי לא ומה לא - יהיה חלק מהתיקון והבניה מחדש.
ולחברי וחברות הקהילה הגאה, בתוך רודנות מתהווה, נפגעתן.ם לא מעט - אוטוטו זה נגמר.
נעיף אותם, נבנה מחדש ויהיה פה טוב יותר.
לא התכוונתי להצביע בפריימריז של הדמוקרטים, אבל התחרטתי. שני השמות הראשונים ברשימה שלי הם יאיא פינק ונמרוד שפר. אפקוד גם את אמי, את אחותי ואת בת הזוג האהובה שלי. יאיא ונמרוד, יש לכם עוד ארבעה קולות בטוחים. מקווה שעוד אנשים יעשו כמוני. חזקו ואמצו. @yayafink@NimrodSheffer
גלעד קריב הוא בדיוק מה שהכנסת צריכה: אדם מעמיק, מלא תחושת שליחות, שיודע להיות נחוש ולוחמני ועדיין לשמור על קו ממלכתי.
הוא היה אופוזיציונר מעולה מול קואליציית הטבח, ואני בטוח שהוא שיהיה משמעותי בסדרי גודל כשנקים את הממשלה הבאה.
מלא בהצלחה גלעד, מחכה לעבוד לצדך.