לא רוצה פיוס עם החרדים, לא רוצה הידברות איתם, לא רוצה שום קשר איתם.
רוצה נקמה, נקמה מתוקה, סגירת כל הברזים. יתגייסו יעבדו, סבבה. לא יתגייסו לא יעבדו? שירעבו ללחם.
לא אחים שלי ולא יהיו לעולם.
מה שהם עשו פה 3 שנים לא יישכח.
אני סיימתי איתם.
@eranetzion הנשיא לא מושלם, מי כן?
הנשיא יכול להודיע, שיודיע, גם בגצ הודיע, אז מה, הוא יכול להזמין תעצמו לאן שהוא רוצה, מי יתן לו?
הנשיא יכול לעשות יותר ולא עושה - זה נכון, אבל הוא, יש גבול למה שאפשר לתבוע ממנו לעשות, מי כמוך יודע שאין לו כלים של ממש.
כמה מפליא וקולע אל חוט השערה ולא מחטיא, ההסבר של עו''ד פטר שמשמעותו "כשבבג''צ אומרים שיש פה פגם מהותי - תבינו שאין פה באמת פגם".
וכמה מפליא שבהגמוניה מתקשים להבין את דבריו הפשוטים והמדוייקים.
"כשבבג''צ אומרים שיש פה פגם מהותי - תבינו שאין פה באמת פגם" זה טיעון מדוייק שדומה לטיעון אחר שאנחנו מנסים להסביר שוב ושוב:
שכאשר מערכת המשפט ההגמונית אומרת על מעשה מסויים שהוא "לא סביר" המשמעות היא שהמעשה חוקי אבל ההגמוניה בכל זאת פוסלת משהו חוקי (כמו לגזול זכויות אדם בצורת פסילת בחירה דמוקרטית חוקית של מזרחים באריה דרעי לתפקיד שר. על פי החוק מותר לו להיות שר וצריך לכבד את בוחריו, אבל ההגמוניה בניגוד לחוק פוסלת כי זה לא סביר. כאילו זה סביר לפסול בחירה דמוקרטית של עשרות אלפי מזרחים).
אז איך בהגמוניה לא מבינים את הטיעונים שעוסקים בפריווילגיות שלהם?
זה לא מרוע. הם לא מבינים כי ההגמוניה לא מודעת להגמוניותה.
הגמוניה משוכנעת שעמדה היא העמדה האובייקטיבית ולא מודעת לכך שעמדתה היא עמדה מעמדית סובייקטיבית פריווילגית (ובמקרה הישראלי במידה רבה גם אתנית).
הגמוניה מתייחסת אל עמדתה כאל "האובייקטיבי המוחלט" המבטא את "השכל הישר" של "האדם הסביר". שזה היא. היא האדם הסביר. ישראל הראשונה. כמה זה דכאני באופן רדיקאלי שיש ציבור שבטוח שהוא "האדם הסביר".
עו''ד פטר באמת נותן פה כלי להבין איך עובדת שיטת הפריווילגיות מחד והדיכוי מאידך מבית מדרשה של המערכת ההגמונית, האיפה ואיפה של המערכות ההגמוניות, עיוות החוק למען שימור הפריווילגיות והפערים.
פטר מסביר: כשהם אומרים "פגם מהותי" תבינו שאין פגם חוקי.
אז ההגמוניה משיבה עם מופת של טאוטולוגיה: אבל ההגמוניה המשפטית הסבירה שהפגם המהותי הוא הצילומים של ההצבעה.
אבל זה בדיוק מה שעוזרת לנו להבין הטענה המעולה של עו''ד פטר - שזו סתם המצאה שהצילומים הם פגם מהותי! המצאה מהותית. אם היה איסור כזה אז הוא היה מופיע בחוק ולא היה צריך להגדיר אותו בהגדרות שההגמוניה יכולה להדביק למה שבא לה - הגדרה מהותית.
איך אפשר לא להבין את זה? איך אפשר לטעון שההוכחה שהצילום המחורטט של ההצבעה זה פגם מהותי שמצדיק פסילה של הצבעת כנסת (!!!)? איך אפשר לא להבין את הביקורת על כך שבית המשפט (המקפיד על מניעת ייצוג שוויוני ומייצג פחות או יותר את קואליציית בנט-לפיד) קבע שמשהו הוא פגם מהותי?
ויש פה שיעור חשוב. זו דוגמא לפריווילגיה של ישראל הראשונה כמעט בכל תחרות. צריך להבין מה קרה: ההגמוניה של ישראל הראשונה הפסידה בבחירות למבקר המדינה, אז בגצ פסל את ההפסד שלה. וארגן לה בחירות חדשות. כמו קבוצה בינונית שמפסידה במשחק כדורגל, אבל השופטים הם משלה, אז הם מבטלים את התוצאה.
רציתם פגם מהותי? פגם מהותי בצדק ובשוויון?
זה פגם מהותי.
למה דוד פטר הוא ליצן משפטי?
שלושה אירועים משפטיים משמעותיים התרחשו השבוע:
האחד, הערה של בית המשפט המחוזי לפיה גם אחרי עדותו של נתניהו – עדיין קיים קושי בהוכחת האישום בלקיחת שוחד שמיוחס לו.
השני, פסק דין של חמישה שופטי בית המשפט העליון, פה אחד, לפיו למבקר המדינה אין סמכות לחקור את "סוגיות הליבה" של מחדל טבח ה-7.10.
והשלישי, עוד פסק דין של חמישה שופטי בית המשפט העליון, פה אחד, לפיו יש לבטל את הצבעת הכנסת שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה הבא, בשל הפגיעה בחשאיות ההצבעה. >>
אורי משגב:
הבחור מימין הוא יוסי באסאד, עוזר ותיק של הזוג במשרד רה"מ.
תפקידו הרשמי הוא אחראי אירועים. בפועל עושה הכל. לאחרונה אפילו להחליף מצעים במעון, כי עובדות משק בית כמעט ואין.
יוסי נקלע להתקף הזעם של שרה ששהתלוננה שדרכו עליה וצרחה על בעלה והסובבים.
הזוג הורה במקום לפטר אותו.
ורד יפתחי גרין היקרה,
מקשיב לך עכשיו ברשת ב׳, השכם בבוקר, ולא מאמין למשמע אוזני.
את ניטרלית ולא מצדדת באף ״צד״, לא במפגינים למען הדמוקרטיה (קפלן), לא במפגינים למען שחרור החטופים, ולא במפגינים החרדים הפרזיטים המשתמטים משרות צבאי.
מבחינתך כולם ״צדדים״, וכולם לגיטימיים.
את רק לא רוצה שיחסמו לך ולציבור האדיש את הכביש. מבחינתך זה יותר חשוב מדמוקרטיה, שלטון החוק, וחיי החטופים.
דעי לך, שבגללך ובגלל אנשי תקשורת רופסים וחסרי מצפן כמוך, ישראל תהפוך לדיקטטורת בננות מושחתת, משיחית, משתמטת, נחשלת וכושלת. ואת תמשיכי לדווח בניטרליות...
@kann_news@ReshetBet
@kann_news@kann@ReshetBet@Kan_Tarbut
ורדיפתחיגרין, מִי יַצִּילֵנוּ מידה?
מֵילָא, האינטליגנציה של פורמייקה;
מֵילָא, הסגנון הפרחי, של אולמי ארגמן בחולון;
אבל על המניירה, התעופה העצמית, מי יעיר לה - בנימוס - כמובן, מי?
@Dao_istit@dmorofek@orcarmi גם לעגבניות רקובות (״בשלות״ עלק) בארגז שמתחת לשולחן בבסטה בשוק - יש קונים, זה לא אומר שאת ואני נכניס דבר את הדבר הזה הביתה.
הבעיה האמיתית אף פעם לא הייתה יגאל עמיר וגם לא חבורת הגזענים שקוראת לשחרר אותו. אם האיש שהביא עלינו מאות חטופים, אלפי חללים ועשרות אלפי פצועים דורש חנינה, למה ליגאל אמיר אסור?
הבעיה האמיתית היא החבורה שהובילה אז את יגאל עמיר והיום מובילה את מממן הנוחבות. הבעיה האמיתית היא האנשים שסימנו את המטרה על הגב של המדינה ומעולם לא שילמו את המחיר! ה"רבנים" שפסקו "דין רודף" ו"דין מוסר". כל מי שהובילו פולסא דנורא והפכו את הרצח למצווה דתית עילאית - הם מעולם לא עמדו לדין על הסתה לרצח!
הפוליטיקאים שהובילו את האלימות, אלו שעמדו על המרפסת בכיכר ציון מול המון המוביל ארון קבורה וחבל תליה, ובראשם מי שהפך ברבות הימים למממן הרשמי של חמאס ושל גדודי המשתמטים. הם רכבו על גלי השנאה, השיגו את הכוח הפוליטי באמצעות הדם, ומעולם לא לקחו אחריות.
והאמת הכואבת ביותר? הרוצח הצליח. בשלוש יריות בגב הוא חיסל את הדמוקרטיה הישראלית, שינה את מסלול ההיסטוריה, ומי שנתנו לו את הניצחון הזה במתנה הם אנחנו. הציבור הליברלי. אנחנו שבחרנו להדליק נרות בכיכרות, להיות בול באמצע, לבכות, לחבק ולשיר שירים על שלום, במקום לצאת למלחמת עולם בטרור היהודי. אנחנו אשמים כי פנינו לפיוס עם העבריינים במקום להכרעה!
אם יש לקח אחד מרצח רבין שהוא קריטי ורלוונטי לימינו, הוא שאסור לחזור על הטעות הזאת. לא מול מפלגת הטרור היהודי, לא מול מפלגת הגזענות הדתית, לא מול מפלגת המושחתים ולא מול מפלגות "נמות ולא נתגייס"!!! אין מקום לחיבוקים, לנרות ולשירים!
באויב נלחמים כמו באויב. את האויב מכריעים! הדרך היחידה להציל את המדינה היא להכריע אותם בקלפי, ואז, ברגע שהכוח הפוליטי בידינו: רגל על הצוואר הפוליטי שלהם! חסימה מוחלטת של הכספים! מעצר מיידי של עבריינים ויבוש תקציבי טוטאלי של כל מנגנוני ההסתה וההשתמטות!
אנחנו חייבים לעשות את מה שלא העזנו לעשות אחרי רצח רבין! אין דרך אחרת!
חמש הערות על "הסערה" בעקבות החלטת השופטים ב-"תיקי האלפים" לעבור לחמישה ימי דיונים בשבוע החל משנת המשפט הבאה:
א. מעטים יודעים שיש סעיף חוק מפורש – סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי – שקובע שאם בית המשפט החל לשמוע עדים בתיק פלילי, הוא "ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא". כלומר, ברירת המחדל שאותה קבע המחוקק היא ששומעים עדים יום אחר יום אחר יום, עד העד האחרון.
לכן, על פני הדברים כל מיני "שמרנים" דווקא אמורים למחוא כפיים לשופטים, שסוף סוף מקיימים את החוק המפורש.
אלא שהסעיף הזה הוא כמובן מזמן "אות מתה", ואף תיק פלילי לא מתנהל לפיו. ללמדכם על הפער הדק בין הדין עלי ספר, לבין הפרקטיקה – ולמה לא כדאי לצרוך מידע מליצנים שהידע שלהם על משפטים פליליים במדינת ישראל לא מבוסס על ניסיון אמיתי, בשטח.
ב. בעולם "נורמלי", בשלב שבו אנו נמצאים – שהוא פרשת ההגנה – לא היה צורך בכל כך הרבה דיונים ב-"תיקי האלפים". הסיבה שהגענו עד הלום היא שנתניהו עשה הכל, כולל הכל, כדי לסרבל, למסמס, לעכב, למרוח, לדחות ולהאריך את עדותו.
במקביל לכך, סנגורו של נתניהו, עמית חדד, מצעיד לבית המשפט עשרות עדי הגנה שהתועלת שלהם לבירור האשמה היא אפס עגול.
המטרה מאחורי כל זה היא ברורה: למנוע, או לפחות לדחות אל מעבר להרי החושך, את המועד שבו התיק הזה יגיע להכרעת דין, שבסבירות גבוהה מאוד תמצא את נתניהו אשם ולו בחלק מהעבירות המיוחסות לו.
ג. באופן דומה, התנהלותם של נתניהו ושל סנגורו מלמדת, בפעם המי יודע כמה, עד כמה כוזב הוא קמפיין התעמולה מחריש האוזניים שמטרטר לכם במוח כבר שנים לפיו "התיקים קרסו".
אם התיקים אכן היו "קורסים", נתניהו לא היה מעיד, וחדד לא היה מזמן עדי הגנה רבים מספור. כי מה יש להתגונן בפני אישומים שהתפוררו כבר מזמן? ועוד לא דיברנו על בקשת החנינה המופרכת, שנפחה מזמן את נשמתה.
במציאות – כלומר בעולם שמחוץ לערוץ 14 – מצבו המשפטי של נתניהו רחוק מלהיות מזהיר. אז מה שנותר לו זה, כאמור, למרוח את הזמן – פעולה שנתניהו מצטיין בה כידוע גם בשלל הקשרים אחרים (למשל, הקמת ועדת חקירה למחדל הגדול בתולדות האומה, שהתרחש במשמרת שלו).
ד. אם לנסות להיות ריאלי, נראה שמדובר במעין "סחר סוסים" בין בית המשפט לבין הסנגורים, בדגש על חדד. המטרה של השופטים אינה באמת לקיים חמישה ימי דיונים בשבוע, אלא להבהיר שמה שהיה – לא יכול להמשיך להיות, כי צריך להתכנס לסיום.
הפיתרון למצב שנוצר הוא, מטבע הדברים, למנוע מחדד להעיד את שלל עדי ההגנה המיותרים שהוא מעיד – מהלך שכאמור נועד למריחת זמן, וגם כדי לייצר כותרות בעולם התקשורת הביביסטי.
כך שניתן להעריך שבסופו של דבר ההחלטה תהיה שהמשפט ימשיך להתנהל במתכונת של ארבעה ימים בשבוע, עם קציבת זמן הדוקה בהרבה להעדת עדי ההגנה מטעמו של נתניהו (כפי שמקובל בכל התיקים הפליליים, שבהם אין נאשם שזוכה לפריבילגיות חסרות תקדים כמו נתניהו).
ה. מעניין לציין, שבדיוק אותה פרקטיקה של "סחר סוסים" היתה גם במשפט מתוקשר אחר – משפטו של אחד בשם אריה דרעי, שגם הוא ניסה למנוע את סיומו.
וגם שם, הרכב השופטים קבע חמישה ימי דיונים בשבוע, הסנגורים התנגדו, ובסופו של דבר הושגה "פשרה" של ארבעה ימי דיונים בשבוע.
ניתן להעריך, שזו היתה המטרה מלכתחילה.
חמש הערות על "הסערה" בעקבות החלטת השופטים ב-"תיקי האלפים" לעבור לחמישה ימי דיונים בשבוע החל משנת המשפט הבאה:
א. מעטים יודעים שיש סעיף חוק מפורש – סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי – שקובע שאם בית המשפט החל לשמוע עדים בתיק פלילי, הוא "ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא". כלומר, ברירת המחדל שאותה קבע המחוקק היא ששומעים עדים יום אחר יום אחר יום, עד העד האחרון.
לכן, על פני הדברים כל מיני "שמרנים" דווקא אמורים למחוא כפיים לשופטים, שסוף סוף מקיימים את החוק המפורש.
אלא שהסעיף הזה הוא כמובן מזמן "אות מתה", ואף תיק פלילי לא מתנהל לפיו. ללמדכם על הפער הדק בין הדין עלי ספר, לבין הפרקטיקה – ולמה לא כדאי לצרוך מידע מליצנים שהידע שלהם על משפטים פליליים במדינת ישראל לא מבוסס על ניסיון אמיתי, בשטח.
ב. בעולם "נורמלי", בשלב שבו אנו נמצאים – שהוא פרשת ההגנה – לא היה צורך בכל כך הרבה דיונים ב-"תיקי האלפים". הסיבה שהגענו עד הלום היא שנתניהו עשה הכל, כולל הכל, כדי לסרבל, למסמס, לעכב, למרוח, לדחות ולהאריך את עדותו.
במקביל לכך, סנגורו של נתניהו, עמית חדד, מצעיד לבית המשפט עשרות עדי הגנה שהתועלת שלהם לבירור האשמה היא אפס עגול.
המטרה מאחורי כל זה היא ברורה: למנוע, או לפחות לדחות אל מעבר להרי החושך, את המועד שבו התיק הזה יגיע להכרעת דין, שבסבירות גבוהה מאוד תמצא את נתניהו אשם ולו בחלק מהעבירות המיוחסות לו.
ג. באופן דומה, התנהלותם של נתניהו ושל סנגורו מלמדת, בפעם המי יודע כמה, עד כמה כוזב הוא קמפיין התעמולה מחריש האוזניים שמטרטר לכם במוח כבר שנים לפיו "התיקים קרסו".
אם התיקים אכן היו "קורסים", נתניהו לא היה מעיד, וחדד לא היה מזמן עדי הגנה רבים מספור. כי מה יש להתגונן בפני אישומים שהתפוררו כבר מזמן? ועוד לא דיברנו על בקשת החנינה המופרכת, שנפחה מזמן את נשמתה.
במציאות – כלומר בעולם שמחוץ לערוץ 14 – מצבו המשפטי של נתניהו רחוק מלהיות מזהיר. אז מה שנותר לו זה, כאמור, למרוח את הזמן – פעולה שנתניהו מצטיין בה כידוע גם בשלל הקשרים אחרים (למשל, הקמת ועדת חקירה למחדל הגדול בתולדות האומה, שהתרחש במשמרת שלו).
ד. אם לנסות להיות ריאלי, נראה שמדובר במעין "סחר סוסים" בין בית המשפט לבין הסנגורים, בדגש על חדד. המטרה של השופטים אינה באמת לקיים חמישה ימי דיונים בשבוע, אלא להבהיר שמה שהיה – לא יכול להמשיך להיות, כי צריך להתכנס לסיום.
הפיתרון למצב שנוצר הוא, מטבע הדברים, למנוע מחדד להעיד את שלל עדי ההגנה המיותרים שהוא מעיד – מהלך שכאמור נועד למריחת זמן, וגם כדי לייצר כותרות בעולם התקשורת הביביסטי.
כך שניתן להעריך שבסופו של דבר ההחלטה תהיה שהמשפט ימשיך להתנהל במתכונת של ארבעה ימים בשבוע, עם קציבת זמן הדוקה בהרבה להעדת עדי ההגנה מטעמו של נתניהו (כפי שמקובל בכל התיקים הפליליים, שבהם אין נאשם שזוכה לפריבילגיות חסרות תקדים כמו נתניהו).
ה. מעניין לציין, שבדיוק אותה פרקטיקה של "סחר סוסים" היתה גם במשפט מתוקשר אחר – משפטו של אחד בשם אריה דרעי, שגם הוא ניסה למנוע את סיומו.
וגם שם, הרכב השופטים קבע חמישה ימי דיונים בשבוע, הסנגורים התנגדו, ובסופו של דבר הושגה "פשרה" של ארבעה ימי דיונים בשבוע.
ניתן להעריך, שזו היתה המטרה מלכתחילה.