אפשר כבר לומר את זה בקול רם?
תשתיות התחבורה בקריסה.
אמש שבתי מז׳נבה ורכבת שעצרה לדקות ארוכות בשל ״מפגש מסילה״ פיסלה לי את הרכבת דרומה.
היום ארבע שעות מנירים לעראב אל עראמשה כי כביש 6 שוב פקוק ותאונה קטנה שואבת שעות של רבבות ישראלים.
כל מי שעל הכביש, ברכב או בתחבורה ציבורית, מרגיש את זה. קשה לי מאוד לזכור פעם אחת מאז אוגוסט שהנסיעה היתה סבירה וההגעה לפי המתוכנן. מספר ההרוגים בתאונות שבר שיא של 20 שנה.
זו תוצאה של הפקרה פושעת, הזנחה מתמשכת וזלזול שיטתי בכולנו.
עוד לא אבדה תקוותנו🇮🇱🥁
נחליף. נשקם. נתקן
שלום תויג בעשורים האחרונים כמשהו "שמאלני" ולא כשאיפה הציונית הכי חשובה שיש. אני רוצה לילדים שלי עתיד טוב יותר. אני יודע שזה קשה, אני יודע שיש מיליון סיבות לומר למה זה לא יכול לקרות, אבל כל אלה לא מספיקים כדי להפסיק לנסות.
כשאני הייתי ילד, היה קל לדמיין שלום. רקדנו בגן את "נולדתי לשלום", ראינו את הבלונים מופרחים כשרבין וחוסיין לחצו ידיים. ילדים היום גדלים כשפס-קול החיים שלהם זה "חרבו דרבו" ומעט מידי דמויות סביבם מחפשות איך לקדם שלום. זה הופך את התפקיד של מי שכן מאמין ששלום זה אפשרי, להרבה יותר חשוב