תחקיר ששידרנו הערב חושף מהלך מטריד שמקדמים במשרד החינוך ועלול לפגוע בתלמידים להט״ביים וגם את עמדות הפסיכולוגית שמלווה את המהלך וסבורה כי ״אי אפשר להפוך לאישה״ וכי ״רוב המקרים חולפים״ (אגב, מטריד לא פחות שבמשרד החינוך בחרו שלא להגיב על התחקיר) -
בעוד חודש אסיים את עבודתי באתר שווים בנסיבות שאינן קשורות אליי. תמיד ראיתי בעבודה העיתונאית שליחות. היא רק התגברה כשהייתי בשווים. אני רוצה להודות לעידן ולצוות הכותבים שנתנו לי בית בשנה האחרונה. עכשיו אני מחפש עבודה. אז אם יש כלי תקשורת שמחפש איש חדשות עם 15 שנות ניסיון - אשמח
ועוד כמה מילים, שמוֳתר לכתוב בכוננות עם שחר. כשראיתי שרשור ארוך של ציוצים שלועגים לחסימות של עמית סגל זה היה מבחינתי טריגר. רק לפני חודש או חודשיים עשו עליי שרשורים כאלו, אחרי פולמוס נוקב עם עמית סגל עצמו. יכולתי להרגיש בגוף, פעם נוספת, את הלעג, את הרעל, את זה שאיש אינו רואה שאתה בן אדם שעשוי להיפגע.
ראיתי לפני כן את התגובה של עמית סגל ליעל פרידסון, וגם היא העציבה אותי מאד מאד. וגם יעל, בתורה, יכולה הייתה לכתוב את הביקורת על עמית עם טיפ-טיפה יותר ענייניות.
אני מרגיש שאנחנו סובבים כאן מעגלים מעגלים של רעל. לפעמים, כמו כולנו אני מנחש, עולה בי המחשבה להתנתק. אבל אז, כמו כולנו, אני בוחר להישאר. להיאבק בכוחותיי הדלים מאד על כך שתהיה כאן יותר עדינות, יותר ענייניות, יותר חמלה.
הרעיון נולד לפני קצת יותר משנה, כשהתארחתי בבית אריאלה אצל יואבי, והנה היא - ההרצאה שלי. הידד.
למי היא מיועדת? בתכלס, לכולם (ממש לא רק למשפטנים, ככה שגם אנשים שעשו בחירות נכונות בחיים יכולים ליהנות ממנה). נדבר על כל מה שמעניין אתכם ויהיה כיף גדול.
למידע והזמנות: עופרי 052-5326035
הימין רודף כל קצין בכיר במטכ"ל שהיה ב7 באוקטובר על כך שהם לא ידעו. ואז מגיע גופמן ואומר בדיוק אותו דבר: לא ידעתי. לא ידעתי על ערוץ הטלגרם, לא ידעתי על המעצר. והימין תומך בו. עכשיו תסלחו לי, אבל הרבה יותר הגיוני לא לדעת מה האויב שלך מתכנן, מאשר לא לדעת מה הכוחות שלך עושים.