זוכרים שפעם תפקיד הכנסת היה בין היתר לפקח על הממשלה?
אז הנה כמה נתונים, לא מפתיעים במיוחד, שעלו בפרוייקט מיניסטר-מטר של מיזם שקוף במענה לחופש מידע ובשכלול נתונים שמראים שהשר בן גביר לא ממש אוהב שמפקחים עליו, ובטח לא שהאופוזיציה מנסה.
אז ככה- שאילתות רגילות, דחופות וישירות הן אחד מכלי הפיקוח המרכזיים העומדים לרשות חברי הכנסת לצורך בקרה על הממשלה, ואפשר באמצעותן לדרוש מהשרים מידע, נתונים והסברים בנוגע לפעילות משרדיהם.
לפי הנתונים- עד היום הוגשו לבן-גביר 134 שאילתות. מתוכן 13 היו שאילתות דחופות ו-121 שאילתות רגילות.
כל השאילות הדחופות נענו. מתוך 121 השאילתות הרגילות נענו רק 53.
44% בלבד.
ניתוח של הנתונים מגלה גם ש-64 מתוך 66 השאילתות שמהן התעלם בן גביר הוגשו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה. רק שתיים הוגשו על ידי חברי קואליציה. כאשר בודקים את היחס בין שאילתות שנענו לשאילתות שלא נענו: בן גביר ענה על 88% מהשאילתות שהופנו אליו על ידיו חברי הכנסת מהקואליציה, ורק על 43% מהשאילתות שהופנו אליו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה.
מבקשת חופש מידע של שקוף על שאילתות ישירות (שלא מפורסמות באתר הכנסת), עולה שגם בגזרה הזו בן גביר לא בעניין של להיות מפוקח. לשר הוגשו 231 שאילתות ישירות מטעם חברי הכנסת, שהמשרד לביטחון פנים ענה על 149 (65%) מהן ולא השיב על 82 (35%).
בתגובה לנתונים אמרו לי בלשכת בן גביר ש"עד היום אנחנו יושבים ומחכים שנים לשאילתות שהגשנו לנפתלי בנט, ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי, עמר בר לב".
מה,
אתם רוצים להגיד לי שבמדינה שבה נבחרי ציבור ממפלגות השלטון יורקים על החוק ועושים הכל כדי לפגוע בלגיטימיות של הרשות השופטת צמחה אנרכיה ומופעלת אלימות נגד שופטים?
איך לא ראינו את זה בא
אמרתי בעבר אבל זה הולך ומתחזק- הקואליציה לא צריכה לחוקק הפיכה, היא מיישמת הפיכה דה פקטו ביחס לעובדי הציבור. זה מתחיל בלצרוח עליהם בועדת חוקה וממשיך בלהפוך הליך בחירה ממלכתי לקרקס של צילומי תדמית כהוכחה לנאמנות למנהיג העליון.
מי ירצה להבחר ע"י/לעבוד מול אנשים ברמה של כיתה ב'?
יו"ר הכנסת אוחנה אומר במליאה ש"כמובן, זכותו של כל בוחר לבחור אם לצלם את עצמו".
איזו שכונה. מכחישים שנתנו הנחייה לצלם, אבל אחרי הבלגן זו "זכות בחירה".
בטח.
כמו הזכות של נשים לשבת מאחורה באוטובוס
<<
חה"כ מירב בן ארי חברת הועדה מסבירה ש "קרעי שם את החוק לחיסול התקשורת אתמול להצבעה במליאה,
למרות כל הנסיונות לשכנע את החרדים, הם לא שיתפו פעולה ולכן בצעד חד צדדי הוא החליט להסיר את החוק ולהביא אותו היום.
זוהי החלטה המנוגדת לחוו"ד ברורה של יועמשית הכנסת. כאשר ביקשתי הבהרה הוא קרא לכך 'חוו"ד מומצאת',
ההיסטריה של קרעי לסיים את החוק מביאה אותו לדרוס את הכנסת כולה, את הייעוץ המשפטי וכל הכללים של מינהל תקין".
גם ח"כ יבגני סובה, חבר ועדת התקשורת, אומר שקואליציה פשוט מנסה לקדם את החוק במהירות מחשש לפיזור הכנסת, גם "על חשבון פגמים שהתגלו בהליך החקיקה.
והיום בפינתנו- הקואליציה בעוד דרך יצירתית לדרוס מנהל תקין בכנסת:
אמש רצו בקואליציה להעלות למליאה את פיצול רפורמת התקשורת של השר קרעי, אבל לא היה להם רוב.
אז הם החליטו שיעלו את זה היום במקום. רק חבל שזה בניגוד להנחיות שיועמשית הכנסת נתנה ב 2014.
הנה המכתב שהוציאו בארבע בבוקר ראשי האופוזיציה ליועמשית:
אם
חשבתם
שדרעי ביטל את נאומו רק בגלל קריאות הבוז-
1. עיריית ירושלים שמממנת את האירוע לבחורי הישיבות המשתמטים ב 1.3 מיליון שקל, התחייבה כי "אף ח"כ לא יישא דברים באירוע", מה שאומר שלדרעי היה אסור לנאום באירוע.
נו, תגידו >>
גילוי נאות: עמוס הראל הוא לא רק קולגה שלי. הוא חבר. בשנתיים וחצי האחרונות, בתוך התקופה הקשה ביותר שידענו כאן, הלכנו יחד דרך אירועים שלא תמיד היו להם מילים. דווקא בגלל זה, אני יודע עד כמה הספר החדש שלו, "06:29", לא נכתב ממקום של מרחק, לא מתוך חדר ממוזג כמי שהביט באירועים מלמעלה.
<< מה כן?
בינתיים נציג המל"ל הודיע שרה"מ הסמיך את מזכיר הממשלה לבחון את הסוגיה ולהעביר אליו מסקנות, ושהתהליך התחיל אמש וטרם הסתיים.
כרגע עושה רושם שעדיין להלוי ולסוכות פחות אכפת והם ממשיכים לרוץ עם החוק.
אז כן, בחירות חודש לפה חודש לשם?
משנה מאוד, ולא רק מבחינת החוק הזה
עד כמה חודש לפה חודש לשם משנה?
הנה דוגמא.
בימים אלו נידונה בועדת החינוך הצעת חוק סופר בעייתית מבחינת יחסים בינ"ל והמחקר הישראלי.
תקציר הפרקים הקודמים: ח"כ עמית הלוי רצה להחיל את סמכות רשות העתיקות בגדה. הרשות לא רצתה, כדי לא לפגוע בשת"פים בינלאומיים, אז הוחלט על הקמת רשות חדשה>>
<< היועמ"שית אפיק אמרה אתמול בדיון בנשיאות הכנסת שיש צורך לשמוע את עמדת משרד החוץ ומשרד רה"מ.
משרד החוץ סוף סוף הגיע, ובינתיים, בדיון שמתקיים כעת, לא עונה על אף אחד מהשאלות של קריב, סימון דוידסון ומשה קינלי טור פז שממש מבקשים תשובות על התקציב ועל המשמעויות מול הסכמים בינ"ל
<<