לפני תשעה חודשים פגשתי את אוהד בן עמי שחזר מהשבי בעזה ואוהד סיפר לי שסיפרו לו עלי במנהרות
התרגשתי מאוד ורציתי לדעת מי סיפר עלי לאוהד
היום נמרוד ארזואן מפקדי וחברי קרא לי לבוא לחלק לגו לשבים בשיבא
ואז פגשתי אלקנה בוחבוט שסיפר לי בהתרגשות רבה שהוא סיפר עלי במנהרות
״ אתה לא מבין כמה סיפרתי עליך
אתה לא מבין כמה חשבתי עליך ״
התחבקנו ופרצנו בבכי
אלקנה הכיר אותי בקבוצת אבא פגום המדהימה
איזה זכות להיות ״מאור איש הלגו של עזר מציון ״
מילים חשובות של ארי קניאל, חייל מילואים >>
היי שלום בית חנון!
שמחנו להכיר לך את העם היהודי בכלל,
ואת צק"ח גבעתי בפרט.
יודע שיש כל מיני ניסיונות לדה-מורליזציה בתקשורת הזו שלכם שם בעורף,
אבל במבט בהיר למציאות-
אנחנו מרסקים את האויב צעד אחרי צעד.
אתם שואלים בלי הפסקה- למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?!?!?!
אז ככה-
קודם כל, במשך כמה עשרות שנים מכרו לנו לוקשים בלי סוף,
שאם רק נחליט ורק נרצה, ואם הם רק יעיזו,
נכבוש את עזה תוך יומיים או שבועיים.
האגו הזה חלחל לכולנו, גם אלי כמובן, והתנפצות הפנטזיה זעזעה את הביטחון העצמי של מי שהיה מעורער גם ככה.
כיבוש וטיהור הרצועה מאויב לוקחת זמן,
בעיקר כשרוצים לעבוד יסודי ובטוח.
בתחילת המלחמה דחפו אותנו מהר אל יעדים קריטיים.
זה היה חשוב מאוד באותו הזמן,
אבל מסוכן מאוד וגבה הרבה קורבנות.
אמנם עם הרבה הצלחות שהיו קריטיות למורל הלאומי ולמטרות המלחמה,
אבל מחיר הנצחונות היה קצת כבד מדי על העורף.
עכשיו עובדים לאט יותר, חכם יותר,
והשיטה מוכיחה את עצמה כל יום מחדש.
שתבינו,
בית חנון גמורה בכל המימדים.
התמונות שאתם רואים "מלמעלה" על מחיקה מוחלטת של הבניינים והרחובות,
הם רק חלק קטן מאוד מהעבודה.
עיקר המאמץ היה בתת קרקע (תת"ק כי כל החיים האלה הפכו לרש"ת [ראשי תיבות, כן?]),
שם על תחילת המהלך סגרנו את בית חנון מכל הכיוונים, ולא אפשרנו לאויב לברוח או להביא תגבורת.
עם כוחות פסיכיים של מלא אנשים עם מוטיבציה בשמיים וגאונות של איינשטיינים על מדים,
עשינו לגדוד בית חנון בי"ס במלחמה,
ופשוט גמרנו אותו כמעט לגמרי.
אני אומר "כמעט", כי יש מצב שנשארו שם כמה מחבלים בודדים,
ואולי הם יקבלו קצת תגבורת,
אבל אם נמשיך במהלכים האלה כמו שצריך-
אנחנו בדרך הנכונה.
אתמול בלילה עוד התכתבתי קצת עם חבר מהיחידה (ומהחיים כמובן), ממש לפני שקרסתי מעייפות למיטה.
הוא הביא ציטוט של "פרשן" צבאי, שזלזל בהצלחה שלנו על בית חנון,
והיה לו קשה עם הדעה של אותו פרשן.
תהיתי,
איך אתה מצליח לנצח את החמאס,
לחזור הביתה בלי שריטה אחרי כמעט שנתיים של מלחמה בעזה עם סיכונים שאין לכם מושג בכלל שעוברים עלינו,
וזה מה שפוגע בך בסוף?!?!?
איזה פרשן אפס שעשה קריירה על הפחדת הציבור,
שמדבר מול מצלמה כדי לקבל מלא כסף לחשבון בנק שלו,
הוא זה שמצליח להכנס לך לוורידים בסוף?
אנחנו "שם" יודעים בדיוק מהי המציאות.
איך היא נראית,
איך היא מריחה,
ומה הטעם שלה במדויק (תערובת של זיעה בת כמה ימים, אבק וחול, פיח וכאבים בשרירים).
אנחנו לא צריכים פרשנים,
ותאמינו לי שגם אתם לא.
חפשו דיווחים חדשותיים בלי פרשנות,
כמו בטלגרם למשל,
ותנו הסבר למציאות דרך העיניים שלכם.
אז אתמול בערב יצאנו הביתה להתרענן קצת אחרי בית חנון,
ולהתכונן ליעד הבא שנקבל במלחמה.
בתמונה-
רגע לפני שעזבתי את ערימת החול הזו,
שפעם היתה איום קיומי על שדרות והסביבה.
תודה ל Moshe Friedline על התמונה המדהימה.
אוהב את כולכם!!!!
בחיי שאוהב....
הי סיון, אני לא מכירה את המשפחה אבל הלכתי היום בבוקר. בקושי היו שם אנשים, אולי 10-15 איש. הוא בן יחיד להורים שלו, יש לו אח מהאמא מנישואים קודמים וזהו. משפחה ממש קטנה, ההורים יושבים שם מוכי הלם ומקבלים בחום כל חיבוק שרוצים לתת להם. חשוב חשוב חשוב ללכת אליהם. הם צריכים אנשים. 🙏🏻
הייי חשוב לי שתכירו מי אנחנו ❤ אנחנו שני אחים נוצרים וכן ערבים שגאים לשרת במדינת ישראל! אני סיימתי שירות כלוחמת בהגנה אווירית ועכשיו אני בקבע , אח שלי גם כן התגייס והוא מפקד בכפיר ☺ כן יש ערבים בצבא ואנחנו הכי גאים בלשרת את המדינה ולהיות חלק , גדלנו בבית שחוגג עצמאות ודגל ישראל