ג׳וש בריינר קצר ומדויק 🎯: ״לא נעים לומר, אבל הפסדנו במלחמה מול איראן.
נתניהו הוביל אותנו לקטסטרופה חסרת תקדים מדינית וביטחונית. אבל אחרי שמדברים על העניין הביטחוני, צריך גם לראות את הקטסטרופה המדינית, את הבידוד שנתניהו מוביל אותנו מול האמריקאים. נתניהו פה הימר על ביטחון ישראל, והפסיד.
לפחות בינתיים לא האשימו את יועמ״שית.״
@JoshBreiner 👏👏
ממשלת פסיכופטים על מלא.
שר תקשורת במדינת ישראל העלה אתמול בחשבון הטוויטר סרטון שהוא צילם ובו הוא מחסל כלי תקשורת כאילו היו ג'וקים.
חבורת מטורפים שולטת בישראל.
לא דל"פ:
משימת חייו של כל ראש ממשלה אמורה להיות להשאיר אחריו מדינה במצב טוב יותר מזו שקיבל לידיו.
בנימין נתניהו ישאיר אחריו מדינה מפולגת ושסועה, עם צלקת ענקית של טבח נוראי, עם גזענות גדולה יותר ועם תרבות של שקרים ובריחה מאחריות.
זו לא מדינה טובה יותר מזו שהוא קיבל.
כישלון מוחלט.
אני רוצה להסביר איך יונתן ורנר משתמש בשיטות רטוריות קלאסיות כדי לא להתמודד עם ביקורת אמיתית וכנה על הכישלון של נתניהו:
1. העברת נטל ההוכחה (Burden Shifting) - במקום להתמודד עם הכישלון, הוא מעביר את האחריות לאופוזיציה ודורש ממנה תוכנית חלופית בתנאים בלתי אפשריים.
2. טיעון איש הקש (Straw Man) - מייחס למבקרים "שמחה לאיד" ו"ילדותיות".
3. וואטבאוטיזם (Whataboutism) - "ומה אתם הייתם עושים?"
ובכן, בואו נדבר ישר.
אם מנהל ההשקעות של יונתן היה מפסיד לו חצי מיליון שקל, הוא כנראה לא היה שואל "מה מנהל השקעות אחר היה עושה?" - הוא היה פשוט מפטר אותו.
כי זה בדיוק מה שקורה כאן.
נתניהו ניהל את מדיניות הביטחון של ישראל במשך שנים ארוכות. הוא קיבל את כל המידע המודיעיני, ישב בכל הישיבות, דיבר עם ראשי המדינות.
והתוצאה? 7 באוקטובר ומלחמה הקשה ומדממת של כמעט 3 שנים עם תוצאות גרועות באופן אובייקטיבי.
הדרישה מהאופוזיציה להציג תוכנית מדויקת בלי מודיעין, בלי ישיבות, בלי קשרים עם הממשל - היא דרישה ריקה מתוכן. זו בדיוק העברת נטל ההוכחה.
ועכשיו לגבי ה"שמחה לאיד":
יונתן עושה כאן משהו מכוער - הוא במכוון מציג את המבקרים כ"שמחים לאיד" (תכונה שלילית).
זה שקר גס.
רוב אזרחי ישראל שמבקרים את נתניהו חיים כאן תחת המלחמה הזאת, עושים מילואים, שולחים ילדים לצבא, ומחויבים לניצחון בכל לבם.
להציג אותם כ"שמחים לאיד" זו שיטה זולה שמטרתה לערער על הלגיטימיות של הביקורת שלהם - במקום להתמודד עם הכישלון עצמו.
מנהיגות אמיתית לוקחת אחריות.
היא לא מעבירה אותה הלאה, ולא הופכת את המבקרים לשעיר לעזאזל.
מי שחי תחת סיסמאות ילדותיות היו אלה שקנו את "ניצחון מוחלט" ו"שינוי המזרח התיכון" - ולא אלה שדורשים עכשיו אחריות על התוצאות.
מי שצריך לתת לציבור תשובות הם אלה שקיבלו את ההחלטות, ונהנו מתשבוחות כשהתוצאות היו טובות.
הישראלים שמתגוללים עכשיו על טראמפ, פשוט חיים בסרט ולא מודעים למציאות.
טראמפ, תאהבו או לא, הוא המנהיג המשמעותי היחיד בעולם כולו שעדיין תומך בישראל. האחרון.
הוא בסבירות מאד גבוהה גם הנשיא האמריקאי האחרון שיתמוך בנו בלי הסתייגויות ודרישות. כמו שביידן היה אחרון הדמוקרטים הפרו-ישראלים (ועדיין חטף ים קללות והשמצות מהתנועה הביביסטית הבורה) גם במפלגה הרפובליקאית יש שינוי עמוק ביחס לישראל. אפילו מרקו רוביו הפרו-ישראלי הזהיר את טראמפ לפני ההרפתקה האיראנית שנתניהו משקר לו. על ואנס אין צורך להרחיב.
טראמפ הוא האדם היחיד שעומד בין ישראל לסנקציות בינלאומיות קשות וכואבות על רקע המלחמות הארוכות, ארוכות מדי, בעזה ולבנון. מלחמות שלא הביאו ביטחון לא בדרום ולא בצפון, ולא השמידו את חמאס וחיזבאללה, אבל השמידו ועוד איך את המעמד הבינלאומי של ישראל והפכו אותה למדינה בלי חברים ובלי תמיכה, חוץ מאיש אחד, מבוגר וקצת הזוי, שעדיין שבוי בתפיסות ישנות של ישראל כמדינה פופולארית וממשיך לתמוך בנו. בינתיים.
אז לכתוב ולשדר כמה הוא נורא ולוזר וכדומה זה פשוט מעשה אובדני. מי יגן על ישראל בזירה העולמית, סטארמר? מקרון? אפילו מלוני החצי-פשיסטית כבר מאשימה אותנו בפשעי מלחמה. גם הממשלה השמרנית בגרמניה מראה סימני ייאוש ומיאוס.
האסטרטגיה הכי כושלת של נתניהו, יותר אפילו מ"חיזוק החמאס" שהביא עלינו את טבח אוקטובר, היא אסטרטגיית "טראמפ ואין בלתו".
נתניהו שרף את כל הגשרים לצד הדמוקרטי באמריקה; ירק בפרצוף של היהודים האמריקאים עשרות פעמים; הפקיר את זירת התודעה בארה"ב ובעולם כולו; עלה על העצבים לכל מנהיגי אירופה כולל הימנים ביותר; איכזב את מנהיגי המדינות הסוניות שלקחו הימור על התקרבות לישראל; והשאיר אותנו לבד, לבד, לבד, עם טראמפ בלבד.
אותו טראמפ שהחסידים הטיפשים של נתניהו מקללים ומשמיצים עכשיו. "אחריי המבול".
חסרה פה הבהרה: ישראל צד להסכם הזה. היא מחוייבת לו. היא נדרשת לפעול על פיו. אבל נאסר עליה לדעת למה היא התחייבה לעשות עד לאחר החתימה על ההסכם. זה מעבר להשפלה - זה אובדן ריבונות. נתניהו דרדר את ישראל לתהום בלתי נתפסת. מי שעדיין תומך בו זקוק לאבחון קוגניטיבי
קבוצות של משתמטים, מצביעיהם של גפני וגולדקנופף, משתקות את המדינה.
דרעי יושב בקבינט, שולח את החיילים ואת משרתי המילואים להילחם ולמות, ובו בזמן מחזיק בביתו עריקים ומפירי חוק.
הקואליציה מקדמת בכנסת חוק שמשווה בין תרומתם של המשתמטים לבין תרומתם של הלוחמים.
ההזיה הזאת, שנקראת ממשלת נתניהו, צריכה לעבור מחיינו. הליכוד חייב לשלם מחיר כבד בקלפי על האסון שהמיט על מדינת ישראל ועל אזרחיה.
אריה דרעי יושב בקבינט ושולח את הילדים שלנו להילחם ולמות למען המדינה ואז הוא יוצא החוצה ושולח את הילדים שלו לחסום כבישים נגד הגיוס לצה״ל.
כל זה קורה בהסכמת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר. הכתם המוסרי הזה לעולם לא יוסר מהממשלה הזאת.
נחזור, נגייס את כולם ונביא סדר לרחובות ישראל.
נתוני אמון הציבור במוסדות של @LibResInst:
צה"ל: 71% (4%-)
בית המשפט העליון: 40%
יועמשית: 37%
הנשיא: 31%
פרקליטות המדינה: 29%
משטרה: 23%
הממשלה: 17% (7%-)
הכנסת: 13% (3%-)
עוד תזכורת לכך שהאנשים עם האמון הנמוך ביותר פועלים בלי הפסקה לרסק את האמון בשאר המערכות, במקום לנסות להשתפר בעצמם.
האם היה, או יש, או יהיה בישראל, סליחה, בעם היהודי כולו, בכל הזמנים שקרן בכמות וברמה של בנימין, ביבי, נתאי, נתניהו ? אני בספק רק על העתיד, על זה שלא היה ואין כרגע אין לי ספק.
אסוננו.
ועכשיו - כל העיניים ליהודה ושומרון.
מרגע שטראמפ קשר לנו את הידיים באיראן, בעזה ובלבנון, הממשלה תנסה להבעיר את השטחים כדי להביא אותנו לבחירות במצב חירום