יש עם אחד בעולם שכל כך שונא להיות פראייר, שהוא מוכן לעשות הכול, חוץ מלהפסיק להיות פראייר. ישראלים. כן, בדיוק אתם. אלה שמתפוצצים אם מישהו עוקף אותם בתור בסופר, אבל נותנים למולטי מיליונר מקיסריה למרוח אותם כבר שלושים שנה בלי להניד עפעף.
נתניהו יושב לו בוילה, אשתו מחסלת שמפניות כמו פועל ניקיון באירוע חברה, מזייפת גיל כאילו זה ספורט אולימפי, מנהלת מדינה כאילו זו אפליקציה בטלפון שלה. הבן? נמצא במיאמי, מקלל את צה״ל והשב״כ בזמן שהשב״כ מאבטח אותו, ואתם משלמים. אתם. אנשים שלא קונים שווארמה בלי לבדוק אם יש מבצע. עוד בן? עושה עסקאות של מיליונים בלונדון בלי עבודה אמיתית אחת בחייו. ואתם עדיין מאמינים למשפחה שמדברת על ״צניעות״ ו״שליחות ציבורית״.
זו לא סאטירה, זו המציאות. המציאות שאתם מתעקשים לבלוע כל פעם מחדש.
הבטיח ביטחון? קיבלתם 2000 הרוגים.
הבטיח להוריד מחירים? אתם משלמים 9 שקלים על נסיעה באוטובוס ו-65 על קופסת תותים. הבטיח שוויון בנטל? אתם טוחנים מילואים, והוא נותן פטור לחרדים כדי שהכיסא שלו ימשיך לעמוד יציב.
ועדיין, אתם אומרים ״הוא היחיד שיכול״. היחיד שיכול מה? להמשיך לעבוד עליכם?
המפלגה שלו נראה כמו פגישת מחזור של כיתת מב״ר: דודי אמסלם, מאי גולן, ניסים ואטורי, אנשים שבתקופת בגין לא היו מקבלים אפילו תפקיד של להרים כיסאות אחרי האירוע. אבל אתם? ״הם נלחמים בשבילנו״. בטח. נלחמים על הלשכה, על הרכב, על האוכל החינם.
ועכשיו, השוס: נתניהו מבקש ״חנינה״. לא באמת חנינה, פשוט סגירת המשפט והתיקים. סחיטה באיומים: ״אם תוותרו לי, אני אפסיק להרוס את המדינה״. וואו, איזה צדיק. ממש מבצע ״תנו לי לצאת נקי ואני אולי אפסיק לדפוק אתכם״. והישראלים? ישר מיישרים קו: ״כן, אולי באמת הגיע הזמן לסולחה״. סולחה עם מי? עם הבנאדם שדופק אתכם כבר שנים ואתם עדיין מוחאים לו כפיים?
בוא נסגור את זה ככה: אם אתם ממשיכים להצביע לנתניהו אתם לא ימין. אתם לא פטריוטים. אתם לא ״אוהבי ישראל״. אתם פשוט פראיירים. בדרגת אלוף. עם תעודת הוקרה. ופז״ם.
ופראיירים כאלה, מגיע להם בדיוק מה שהם מקבלים.
חנינה באיומים!* 🚨🚨
בפעם הראשונה בתולדות המדינה, *מוגש לנשיא מסמך סחיטה באיומים* ⛓️💥
נתניהו למעשה אומר: שחררו אותי מהמשפט ואשחרר את הדמוקרטיה הישראלית.
זה שימוש לרעה בכח המשרה מאדם שנאשם בשימוש לרעה בכח המשרה.
קבלת בקשה מופרכת כזו היא ריסוק רעיון שלטון החוק והשוויון בפני החוק.
יש דרך פשוטה וזמינה לאיחוי הקרעים:
קבלת אחריות על מחדל 7.10
הקמת ועדת חקירה ממלכתית
פרישה מהחיים הפוליטיים
ובחירות
שתפו כמו הרוח! 🍃💨
מותו של אוזי אתמול היא עוד הוכחה לכך שאני מזדקן, שזה דבר שבכלל לא מקובל עליי. הוא היה אחד מהאומנים שהשפיעו עליי הכי הרבה, שילוב נדיר של קול נקי ומדוייק, עוצמה אדירה והופעה מחשמלת.
אני מאוד עצוב הבוקר.
https://t.co/EHSKFVN7lW
שופרררררר
להקיא אותו החוצה מעולם התקשורת - כל שפת הגוף שלו משדרת זחיחות ויהירות.שימו לב לתנועות הידיים כיווץ ופתיחה, המבט הצידה שמחכה לשבריר שניה של פאוזה כדי להשחיל מילה, כיווץ השפה התחתונה - וההתעקשות על המילה האחרונה ללא כל ערך - באמת, עדיף שתשתוק!
לאור המשוב מהפוסט שלי אתמול על הצומת של ה-AI ומדיניות ציבורית , מפרט כאן מדוע האתגר מול ארה"ב דורש ליגה אחרת של התנהלות.
ארה"ב קיבלה החלטה על מסגרת של "ביזור ה-AI" (Aritificial Intelligence Diffusion) שכל מטרתה היא לדאוג שלארה"ב ושותפיה החשובים ישמרו על עליונות AI, ביחד עם שמירה על סיכונים בטחוניים.
כדי לקבוע מה היחס כלפי כל מדינה, ארה"ב פילחה כל מדינה בעלם לסגמנט: Tier 1, Tier 2, ו-Tier 3. מה המשמעויות?
Tier 1: ידידי ארה"ב שארה"ב גם סומכת עליהם. יש 18 מדינות כאלו (לא כולל ארה"ב). עליהם אין מגבלות והם למעשה יכולים לעשות כמעט כל מה שהם רוצים בעולם ה-AI.
Tier 3: מדינות אויב או מדינות שיש עליהן embargo של נשק, שארה"ב רוצה למנוע מהן ככל שניתן כל יכולות ה-AI. איך ארה"ב הולכת לעשות זאת? היא לא תאפשר להן להשתמש ב-GPUs האמריקאים (אינבידיה, למעשה) ששולטים בכל שוק השבבים היום. (מדובר בחברה עם השווי שוק הגדול בעולם שבערך 98% מהשווי שלה נובע מהערך שלה לשוק ה-AI).
Tier 2: מדינות ברמות שונות של ידידות שארה"ב לא לגמרי סומכת עליהן, ולכן הן מאוד מוגבלות בכמות ה-GPUs לשימוש המצטבר לכלל החברות מכל המדינות הללו. זה מגביל מאוד, וסביר להניח ששום מעצמת AI לא תצמח מהסגמנט הזה. זו קבוצה של בערך 150 מדינות.
ישראל נמצאת ב-Tier 2.
איך, איך, איך לעזאזל אתה עלול לשואל את עצמך, נכנסנו ל-Tier 2?!? הרי סיפרו לכם כל הזמן, בצדק, שאנחנו הידידה הכי טובה של ארה"ב? אני אף נתתי הרצאה באריזונה ב-2019 שבה צפיתי שב-מאה ה-21 אנחנו נהיה ידידה מספר אחת של ארה"ב בעולם. ואני עומד מאחורי הניתוח הזה. אז מה קרה?!?
זה לא שארה"ב חושבת שנבגוד בה. היא פשוט לא סומכת עלינו שאנחנו לא חדירים. אם אתה חושש מאוד מזליגה של מידע חשוב לידי סין או רוסיה, האם ניתן לסמוך על מדינה שבה חברות סיניות זוכות במכרז לרכב הממשלתי? או זוכות לנהל את הנמלים? או להקים את התשתיות של התחבורה הציבורית? מצד אחד, ראש הממשלה מבטיח לנשיא שהכל בטוח אצלנו. מצד שני, אין שליטה בסיסית בניהול היום יום של המדינה, בתיאום בין המשרדים, ובווידוא שהמדיניות החשובה מתבצעת. אי אפשר להשמיד את משרד ראש הממשלה ולחשוב שאין השלכות. לבקש מכל החברות הישראליות ביחד לחלוק על 50,000 GPUs הוא תג מחיר לניהול כושל.
(הערת אגב: אם היית חברה חדשה בתחום ה-AI, היית מקים אותה בישראל או בארה"ב?)
האמריקאים לא פראיירים, וגורמי המקצוע שם יודעים עם מי יש להם עסק. האם בישראל התעשתו ובונים תוכנית ברורה לעבור ל-Tier 1? האם הממשלה שלנו בכלל מבינה את ההשלכות של להיות Tier 2? לדעתכם, מה יותר חשוב, לעשות הכל להגיע ל-Tier 1, או לדבר על הקמת חממת AI בנגב, בגליל, ומכרז של רשות החדשנות של סכום אפסי ביחס למה שנחוץ להתמודד בעולם הזה? ברור לי מה התשובה הנכונה, ואתם יודעים כבר במה ממשלת ישראל עוסקת.
אז לפני שאני שומע על יוזמות של data centers בישראל, או על איפה בפריפריה בדיוק אנחנו נמקם את מרכזי ה-AI שיפלו עלינו כמו מן מהשמים (כפי שקרה למעשה בסייבר), או לספר לעצמנו למה אנחנו כ"כ מוצלחים, אני מציע שנבין איך הגענו למצב שיש 18 מדינות בעולם שארה"ב סומכת עליהן בטחונית יותר מאיתנו, ואיך אנחנו מתקנים את המצב הזה. היה לנו מזל עם הסייבר. ב-AI אנחנו זקוקים לשכל.