@RackMada שמע, היתה לי הארה בזכות הצוויץ הזה!
שנים התבאסתי חלקית שלא הלכתי עד הסוף אחרי החלום להיות במאית טלוויזיה.
ויתרתי עליו לפני יותר מ-15 שנה, אבל תמיד היה לי מה-אם כזה.
ובזכות הצוויץ שלך קלטתי ששיחררתי את המה אם הזה באמת!
כבר לא נדמה לי שהיה לי יותר טוב. אז תודה!
@User_panui כשהיו קטנות יותר היתה
היום זה יותר "לאף אחד אסור לגעת בכן, ואם מבוגר אומר לכן שלא תגלו להורים, לא משנה למה, זה רע. גם אם מאיימים במשהו נוראי וגם אם מבטיחים את הדבר הכי טוב בעולם, תספרו לנו, אנחנו נטפל בזה"
@Snowbionic החברות הקרובות שלי ואני נפגשות פעם בשבוע ביום קבוע אצל אחת מאיתנו, מקטרות על השבוע ואם מספיקות רואות סדרה יחד.
קשה להישאר נאמנה להמשך צפייה איתן כשלוקח לנו חודשייייים לסיים עונה, אבל שווה את זה.
כיבוד בסיסי שיש בבית, מוציאות בעצמנו מהמזווה.
@RackMada וואו יש לי אוסף.
מה יותר מעניין, הפעם שבה איאן אנדרסון (כן, סולן ג'טרו טאל) נתן לי טלפון אדום קטן, הפעם שבה כמעט איבדתי את לארי ניבן שהייתי אחראית עליו בשדה תעופה או הפעם שבה ניל גיימן (בשיא הפופולאריות שלו) התחיל איתי בעקיפין?
@AmKeisar אתה מדבר על רשתות חברתיות, נראה לי. אני מדברת יותר על עיתונות ומגזינים. על אתרי תוכן מושקע שהיה להם אינטרס ברור לתת אותו חינם, ועכשיו אין להן.
יש מגמה שאני מאוד חוששת ממנה, The Great Internet Devide, ולצערי זו דוגמה בלייב שמראה שאנחנו הולכים לשם בפול גז.
בגדול, זה עתיד של 2 אינטרנט: לעמך AI סלופ ומשפיענים בשקל בחינם. לעשירים מידע ותוכן מושקעים, מובילי דיעה ואנליסטים מאחורי חומת תשלום. כי כשאפילו גוגל נפרדים מהחיפוש >
אם יש משהו שמהפכת ה-AI שינתה בי זה שהיא הפכה את היד לממש קלה על ההדק של לשלם על מנויים לשירותים דיגיטליים. פעם בחיים לא הייתי מוכנה לשלם לאפליקציה, אבל מהפעם הראשונה ששילמתי לג׳יפיטי הרסן הזה השתחרר