את הסרטון הזה יצרנו לפני שנתיים כשכולם אמרנו לנו שקט יורים כי ידענו שהאפסים האלה בחיים לא יקחו אחריות. וזה הסרטון היחיד שצריך לרוץ עד הבחירות
לשירות הטוויטר, גרסה להורדה
שתפו!
מרים פרץ ב-2021: "מיחלת שכולם ישבו ביחד, כולל הערבים"
בכתבה עצמה:
כולל הסיעות הערביות? נשאלה פרץ והשיבה: "ודאי, איזו שאלה".
מה עוד קרה ב2021?
נתניהו רצה להקים ממשלה עם מנסור.
ספרו לי קצת על היהדות והאידיאולוגיה של האשפות שהלמו אתמול במוט ברזל בפניה של אשה בת 70(!) שהגיעה לעזור במסיק של קול רבני לזכויות אדם - ואחר כך קינחו בסדרת בעיטות כשהיא על הרצפה, שוברים לה שלוש צלעות וגורמים לחבלות קשות בפנים. היא עדיין מאושפזת. נשמות שחורות
לגוש השינוי אין שום דבר שמאחד אותם מלבד ״רק לא ביבי״ ו”שנאה יוקדת לנוכחות קטארית בלשכת ראש הממשלה” ורצון ל״חוק גיוס שוויוני״ ו״לימודי ליבה״ ו״ועדת חקירה לאירועי השביעי באוקטובר״ ו״הורדת הפשע בחברה הערבית״ ו״שמירה על עצמאות מערכת המשפט״ ו״חיזוק מעמדה של ישראל בעולם״ ו״מניעת סנקציות כלכליות״ ו״תחבורה ציבורית בשבת״.
השנאה לנתניהו מוציאה אותם מדעתם
בעקבות פניית ישר! לכלל סיעות הבית, לנהל מו״מ כן ואמיתי על בסיס ארבעת העקרונות שהציבה ישר! להקמת הממשלה, נקבעה למחר (ד׳) פגישת משא ומתן בין צוות ישר! עם איזנקוט, לצוות הליכוד.
על רקע נאום הפילוג של ראש הממשלה היוצא וביזוי טקס השבעת הכנסת ואיתה מה שעוד נותר מהממלכתיות תחת שלטון נתניהו, הנחה כעת יו״ר ישר! גדי איזנקוט, לבטל את פגישת המו״מ שתוכננה למחר עם נציגי ״הליכוד״.
אחדות היא ערך חשוב לישראל, הסולידריות הישראלית היא רכיב בביטחון הלאומי של ישראל ולטובתם נמשיך לפעול.
ראש הממשלה היוצא השתלח הערב באזרחי ישראל במה שהפך תזכורת עצובה נוספת, למי שהיה זקוק לעוד הוכחה: נתניהו לא רוצה אחדות. כתמיד, בבחירה בין גודל השעה וחוסנה של החברה הישראלית ובין שרידותו הפוליטית- יבחר תמיד נתניהו בעצמו. בכל מחיר.
The Prime Minister of the State of Israel is not required to be a suave English speaker. It's a nice bonus to have, but didn't seem to do Bibi much good in terms of relations with the west.
The idea that "UN speeches" matter is peak boomer brain
התיק נגד פעיל בל"ד עבד אבו שחאדה קורס:
אחרי שנעצר ע"י השב"כ בחשד למגע עם סוכן זר בעקבות ראיון עם עזמי בשארה שטענה כי הוא מסוכן לציבור, אבו שחאדה ישוחרר היום ממעצר מבלי להגיע אפילו לבית משפט.
נראה שאפילו לא למעצר בית.
במילים אחרות: מעצר שווא של פעיל פוליטי.
זיני חייב ללכת הביתה.
ספין שחשוב לפרק - ולמה אפשר להקים פה ממשלה יציבה:
לפי החוק הישראל, כדי להקים ממשלה דרוש רוב פשוט בהצבעה אחת. שני ח״כים נגד אחד - וקמה פה ממשלה.
לעומת זאת, קשה מאוד להפיל ממשלה שנבחרה. כדי להחליף ממשלה צריך ״אי-אמון קונסטרוקטיבי״ שמשמעותו 61 ח״כים לפחות שיתאחדו ויצביעו בעד ממשלה אלטרנטיבית.
כלומר מעשית, אם פעם אחת נשענים על תמיכה של רע״מ, או על המנעות של אגודה ורע״מ - קמה פה ממשלה יציבה שקשה מאוד להפיל.
הטענה שהממשלה הזו תהיה ״תלויה בערבים״ היא טענה גזענית וגם שקרית. כדי להפיל את הממשלה, נתניהו וחבריו הגזענים יהיו חייבים להקים ממשלה עם המשותפת. רואים את זה קורה?
הטענה שכדי לצאת למלחמה יהיה צורך באישור ״מועצת השורא״ גם היא שקר. כדי לצאת למלחמה צריך אישור קבינט. לא אישור כנסת. לרע״מ לא יהיה שום מעמד בענין.
הטענה שהממשלה תיפול מהר כמו ממשלת השינוי שנפלה מהר, מתעלמת מהעובדות. ממשלת השינוי נפלה בגלל שת״פ של הליכוד והמשותפת. אם המשותפת היתה נמנעת בהצבעה, ממשלת השינוי לא היתה נופלת. המשותפת למדה את הלקח בארבע שנים מדממות.
מה נשאר? להעביר תקציב בכל שנה. תנו לציבור הערבי תקציב ראוי לחלקם באוכלוסיה ולבעיותיהם הקשות, ויש לכם תקציב.
בקיצור - בהצבעה אחת מקימים ממשלה ציונית יציבה, עמידה שקשה להפילה, שלא ״נשענת על ערבים״, שיכולה לעמוד בכל הבטחות הבחירות ולהציל את עם ישראל.
אין זמן לעשות זאת. צריך לעשות זאת שניה ורבע לאחר קבלת המנדט.
שלושה נתונים שאנחנו הישראלים חייבים להכיר לגבי הבחירות בארצות-הברית:
1. המועמדים הדמוקרטים המצליחים ביותר, אלה ש"הפכו" מדינות רפובליקאיות, אלה שהיכו בתדהמה את הסקרים, אלה שאחראים ל"רוב המפלצתי" של הדמוקרטים בקונגרס, הם המועמדים המתונים יותר של המפלגה.
התקשורת הישראלית עוסקת המון בעבדול א-סייד, המועמד הקיצוני שניצח במישיגן, אבל בין כל הדמוקרטים שניצחו בסנאט, הוא הביא את המספרים הכי חלשים. מישיגן היא מדינה מתנדנדת קלאסית, הוא ניצח שם בפער של 7%.
לשם השוואה, בטקסס, המועמד הדמוקרטי ג'יימס טלאריקו ניצח בפער של 12% (!), אירוע שהוא באמת רעידת אדמה פוליטית.
בג'ורג'יה, הסנאטור היהודי ג'ון אוסוף, ניצח בפער של 18%, הישג בלתי-נתפס. אוסוף נבחר לראשונה לסנאט ב-2020 עם ניצחון דחוק של אחוז אחד בלבד.
אפילו בקנזס, מדינה סופר-שמרנית, המועמד הדמוקרטי אדם המילטון, ניצח בפער של 5%... ניצחון דמוקרטי ראשון לסנאט שם מאז המאה ה-19 (!)
הניצחונות המרשימים מאד של המועמדים הללו, צובעים באור חיוור את הניצחון של א-סייד. מישיגן זו מדינה שהדמוקרטים היו צריכים לנצח בפער דו-ספרתי לפי הנתונים של אתמול. ובאמת, המועמדת הדמוקרטית למושלת מישיגן, ג'וסלין בנסון, ניצחה בפער של 11%... אבל היו יותר מ-100 אלף דמוקרטים שהצביעו עבורה ולא הצביעו עבור א-סייד.
2. בגלל גודלו החריג של הניצחון הדמוקרטי, האגף הקיצוני במפלגה הולך להיות הרבה פחות משפיע בקונגרס הקרוב. לדמוקרטים יהיו 56 סנאטורים ו-250 חברי קונגרס, וזה נותן הרבה מרחב תימרון למנהיגי המפלגה.
בואו נדמיין רגע לילה אחר של הדמוקרטים, לילה של ניצחון דחוק, שמסתיים עם 51 או 52 סנאטורים, כולל א-סייד. במצב כזה, "כל ממזר מלך", אי-אפשר לקדם אף חוק בלי התמיכה של א-סייד, והסיכויים של צ'אק שומר הציוני הגאה להיבחר למנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, שואפים לאפס.
בואו נדמיין רגע שבמקום 250 חברי קונגרס, היו לדמוקרטים רק 225, מתוכם 10-15 שמתנגדים לכל סוג של סיוע לישראל כולל כיפת ברזל. במצב כזה, שוב, אי-אפשר לעשות כלום בלי האגף הכי קיצוני של המפלגה, שיכול לקחת את כולם בני-ערובה לטובת אג'נדה אנטי-ישראלית.
אבל זה לא המצב. ג'פריס, מנהיג הדמוקרטים בקונגרס, לא צריך את הרדיקלים כדי לשלוט בסדר היום, כי יש לו 250 אצבעות. זה רוב עצום. אי-אפשר לסחוט אותו. וחשוב לזכור, זה בן-אדם שביקר בישראל פעמים רבות בקריירה שלו, מכיר אישית את הצמרת הישראלית (תיכף נדבר על נתניהו והחובה הדחופה להעיף אותו), ואמנם יש לו ביקורת קשה על ישראל בנושאים מסוימים, אבל הוא ממש לא נגדנו.
3. וכאן מגיע החלק הכי חשוב: בהתנהלות מדינית חכמה, ישראל יכולה למצוא שותפים בקונגרס הדמוקרטי החדש, וגם בקרב מושלי המדינות הדמוקרטים ששולטים כיום ברוב המדינות בארצות-הברית. נציין בהקשר הזה את ידיד ישראל ג'וש שפירו, המושל היהודי של המדינה הכי חשובה בפוליטיקה האמריקאית, פנסילבניה, שנבחר מחדש ברוב עצום של 22% (!).
אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עוד קדנציה של בנימין נתניהו. האיש הזה שרף את כל הגשרים לדמוקרטים המתונים. ג'פריס, שומר, שפירו, האנשים בפוליטיקה האמריקאית *שאוהבים את מדינת ישראל*, לא יכולים לשמוע את השם שלו, לא יכולים לראות את הפרצוף שלו, ואם הוא סמל השלטון של מדינת ישראל, אז אנחנו הולכים לאבד אותם. נקודה.
הערה לסיום: החלפת נתניהו לא תפתור את כל הבעיות שלנו באמריקה. מי שחושב ככה, טועה בגדול. אבל השארת נתניהו זה מתכון לאסון מדיני שיהיו לו השלכות מסוכנות על ביטחון ישראל. נתניהו שרוף לא רק בצד הדמוקרטי, אלא גם אצל הרפובליקאים - סגן הנשיא מאשים אותו ישירות בהפסד שלהם בבחירות.
ישראל חייבת קודם כל לצמצם את הסכנה המיידית שנובעת מהזיהוי המוחלט שלה עם המותג הרעיל והשרוף נתניהו. אחרי זה, תהיה עוד המון, המון עבודה. אבל כל עוד הוא בשלטון, אי-אפשר אפילו להתחיל לתקן את הנזקים.
To all our friends in the United States and around the world:
The Israeli people have voted for change and to replace the current government.
Our democracy remains strong and vibrant. We are working to fulfill the will of the Israeli people by forming a new government as soon as possible - a national emergency government.
I intend to bring new leadership to Israel, leadership that serves all Israelis. Together with my partners, we will build a stronger Israel: A Jewish and democratic Israel. An Israel that is committed to liberal values, equality for all and is confident in its future.
The bond between Israel and the United States is more than an alliance between governments. It is a partnership between peoples, built over generations, sustained by shared democratic values, and strengthened by the conviction that our nations are more secure and more prosperous when we stand together.
Under my leadership, we will renew and deepen that partnership, strengthen the bipartisan foundations that have long sustained it, and work with our allies to advance a Middle East defined not simply by the absence of conflict, but by the presence of opportunity and cooperation.
Israel will remain one of America’s most reliable and capable strategic partners in the Middle East, a partnership that is mutually beneficial for both peoples, in every aspect.
I look forward to working closely and constructively with President Trump and his administration, whose friendship and commitment to Israel we deeply value. Together, we can advance our shared security interests, strengthen regional stability, and open new doors to prosperity for the peoples of the Middle East.
That is the Israel I believe in. And that is the future we intend to build.
לחברינו ושותפינו בארצות הברית וברחבי העולם:
אזרחי ישראל הצביעו בעד שינוי ובעד החלפתה של הממשלה הנוכחית.
הדמוקרטיה שלנו איתנה.
אנו פועלים למימוש רצונם של אזרחי ישראל באמצעות הקמת ממשלה חדשה בהקדם האפשרי - ממשלת חירום לאומית.
בכוונתי להביא לישראל מנהיגות חדשה - כזו שתפעל למען כלל אזרחי ישראל. יחד עם שותפיי, נבנה ישראל חזקה יותר: ישראל יהודית ודמוקרטית, ליברלית ושוויונית, אשר בטוחה בעתידה.
הקשר בין ישראל לארצות הברית הוא הרבה מעבר לברית בין ממשלות. זוהי שותפות בין עמים, שנבנתה לאורך דורות ונשענת על ערכים דמוקרטיים משותפים. זאת, מתוך האמונה כי האומות שלנו בטוחות יותר ומשגשגות יותר כאשר הן עומדות ופועלות יחד.
תחת הנהגתי, נחדש ונעמיק את השותפות הזו, נחזק את היסודות הדו-מפלגתיים שעליהם היא נשענת זה שנים, ונעבוד לקידום המזרח תיכון כולו. נפעל לא רק למען צמצומם של סכסוכים, אלא גם למינופן של הזדמנויות ושיתופי פעולה.
ישראל תמשיך להיות שותפה אסטרטגית מרכזית ומהימנה של ארצות הברית במזרח התיכון.
נתחזק שותפות המיטיבה עם שתי האומות, בכל תחומי החיים.
אני מצפה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם הנשיא טראמפ וממשלו. אנו מעריכים עמוקות את ידידותם ומחויבותם העמוקה לישראל.
יחד נוכל לקדם את האינטרסים הביטחוניים המשותפים לנו, לחזק את היציבות האזורית ולפתוח דלתות חדשות לשגשוג עבור המזרח התיכון.
זוהי ישראל שאני מאמין בה וזהו העתיד שאנו מתכוונים לבנות.
וואו.
לא קל לקרוא את זה כישראלי.
זמנים לא פשוטים לפנינו. אנחנו במסלול התנגשות.
אין דרך לצעוק את זה מספיק חזק - חייבים להשביע ממשלה אחרת ASAP.
וכן, ממשלה עם הסיעות הערביות הופכת להיות אינטרס *בטחוני* ישראלי מהמעלה הראשונה, שכפ"צ למול השיטסטורם שבדרך.
אתמול.
השינויים בקונגרס - עובדות, ואז תוכנית
--
הדמוקרטים לקחו הלילה את שני הבתים. מה זה אומר? זה אומר שיש צורך דחוף במנהיגות ותוכנית עבודה במקום פאניקה של פוליטיקאים. הכי קל לצעוק ש"אמריקה אבודה", כי אם היא אבודה לא צריך לעבוד. זה רק לא נכון. ממש לא.
את בית הנבחרים יוביל חכים ג'פריס. את הסנאט ינהל צ'אק שומר. שניהם ידידים שלי, שניהם הצביעו השנה עם ישראל גם כשרוב הסיעה שלהם הצביע אחרת. הם בדיוק סוג המנהיגים שישראל אמורה לדעת לעבוד איתם, גם אם לא נסכים על כל דבר.
אין שאלה שהגרעין האנטי-ישראלי בבית הנבחרים גדל. יהיו שם קולות קיצוניים יותר, אבל גם אחרי הבחירות מדובר בכעשרים וחמישה חברי קונגרס מתוך 435.
גם בסנאט נוספו כמה קולות מאוד עוינים לישראל אבל גם אחרי הלילה האחרון הגרעין הקשה והקיצוני שפועל נגדנו לא מגיע ל-10% מחברי הסנאט.
הבעיה האמיתית היא לא הקיצונים.
לפני שנתיים 11 סנטורים הצביעו להגביל את משלוחי הנשק לישראל. לפני שנה המספר עלה ל-27, באפריל היו כבר 40. זה נורא, אבל רובם לא באמת שונאים אותנו. חלק מהם ישבו כאן בחורף של 2023 עם סרט צהוב על הדש. ישראל חשובה להם, והם מבינים את החשיבות האסטרטגית שלנו. פגשתי כמעט את כולם ואני אומר לכם, אפשר לדבר איתם, אפשר להסביר, אפשר לשנות את המגמה.
האנשים האלה לא נגד ישראל. הם נגד שרים קיצוניים שאומרים דברים מטורפים. הם נגד אלימות מתנחלים, הם נגד ממשלה שהם לא מבינים, הם בעיקר נגד נתניהו, מבחינתם כל דבר שקשור אליו הוא רעיל.
אז מה עושים?
חוזרים לכלל שעבד בשבילנו שבעים שנה ונשבר ב-2015, כשנתניהו נסע לנאום בקונגרס נגד אובמה. אמרתי את זה אז, אני אומר את זה היום: ישראל לא בוחרת צד באמריקה. עובדים עם כולם.
יש אתגרים גדולים. יש כוחות חזקים שרוצים שניכשל. יש הרבה כסף קטארי ואיראני שמממן את הקמפיין נגדנו. אבל כמו שאנחנו מטפלים באתגרים ביטחוניים, אנחנו צריכים לטפל גם באתגרים מדיניים.
הביקור הראשון בוושינגטון של נציגי הממשלה הבאה חייב להיות גם בבית הלבן, אבל גם בקונגרס, אצל שתי המפלגות. לא רק לנאום אלא גם להקשיב, לדבר, לספוג בקורת, להסביר את העובדות, לבנות אמון מחדש.
אחרי וושינגטון צריך לצאת למסע בארה"ב, לדבר עם מושלים, נציגים מקומיים, תקשורת בכל רחבי היבשת. להגיע לאמריקה שמעבר לפוליטיקה. לדבר עם קהילות יהודיות, הן רעבות לזה, אבל לא רק איתן.
גם עם מנהיגים היספנים, עם כנסיות של אפרו-אמריקניות, עם האוונגליסטים הצעירים שנטשו אותנו. הם צריכים להכיר ישראל אחרת, לא של נתניהו ובן גביר.
את החברים שעדיין יש לנו צריך לחזק. את הגרעין הקשה צריך לבודד. כדי לבודד עשרה צריך מאה שיהיו בצד שלנו. את המאה האלה איבדנו. אותם אנחנו צריכים להחזיר.
להחזיר אותם לא מביא לנו רק אהדה. זה גם נשק לצה"ל, שיתוף פעולה מודיעיני, חיזוק הביטחון הלאומי שלנו (ולא, לא הרמנו ידיים לגבי הסכם הסיוע הבא).
עשינו את זה כבר בעבר.
ב-2022 חתמתי עם הנשיא ביידן על "הצהרת ירושלים" בלי לאבד רפובליקני אחד. זה לא קסם, זו עבודה. אמריקה לא אבדה ולא אבודה. היא מחכה שמישהו יחזור לדבר איתה.
היום, לפני 31 שנה, נרצח ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, יצחק רבין ז"ל.
רצח רבין מהווה תזכורת לאומית כבדה לכולנו: אלימות אינה מפציעה בוקר אחד, משום מקום. היא תוצאה של הליכי הסתה, שלהוב ופילוג מתמשכים ומאורגנים.
הימים ימים גורליים לישראל ולדמוקרטיה הישראלית. בימים האחרונים אנו עומדים מול ניסיון מאורגן של ראש הממשלה היוצא ומפלגתו לחבל בדמוקרטיה הישראלית, ללבות אלימות ברחובות ישראל, להתיר את דמם של נבחרי ציבור ולפרק ברמה העמוקה ביותר את רשויות השלטון והחוק בישראל.
האדם שחודש לפני רצח רבין תלש את הסמל ממכוניתו ואמר "כמו שהגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע לרבין", הוא היום השר לביטחון לאומי (היוצא). אותו האדם, שאמון על משטרת ישראל וביטחון הפנים, קרא הבוקר לחקירתם במרתפי השב"כ של ראשי מפלגות בישראל – בניגוד למנהל תקין, בניגוד לחוק.
לא נאפשר לגרור את מדינת ישראל לתהום חשוכה שנמצאת הרחק מחוץ לגבולות כללי המשחק הדמוקרטיים. נעמוד מול הניסיונות לפרום את הסיפור הישראלי המשותף ולקרוע את החברה הישראלית מבפנים.
אני מתכוון לעמוד מול ניסיונות אלו. בלי למצמץ. כי עתידה של ישראל והדמוקרטיה הישראלית נמצא על הכף.
נשמור על הדמוקרטיה מכל משמר - למען כל אזרחי ישראל, לא משנה למי הצביעו ובמי הם תומכים. בין אם תמכו בי ובין אם תמכו בהנהגה הנוכחית. כך ראוי שהנהגה אחראית ודמוקרטית תפעל.
היום, אני מבקש לזכור את מנהיגותו של רבין ולחרוט אותה לנגד עיננו: מול האלימות, ההסתה וכרסום יסודות הדמוקרטיה נעמוד איתן, ללא מורא.
"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל.
בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות. אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות. שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים"