@tallouria משום מה חסר איום קיומי ברשימה שלך -האוטונומיה הערבית.
גדולה כמעט פי שתיים מזו החרדית. שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה באוכלוסיה הערבית *קטן* מזה של האוכלוסיה החרדית ובנוסף מהווה סיכון בטחוני.
האם זו גזענות של ציפיות נמוכות?
@roznaiy@ynet פרופסור, זה טיעון שגוי עובדתית ומוזר ממש.
1. מבחינה השוואתית, ישראל היא המדינה שבה הקל ביותר להקדים בחירות.
2. ממשלת השינוי הלא פופולרית שפזרה את עצמה, התפטרותם של אהוד ברק ואהוד אולמרט הלא פופולרים, ועוד - מוכיחים את מופרכות הפרדוקס המדומה שאתה מציג
@ArielKarlinsky גם בישראל:
יו"ר הכנסת שלמה הלל סירב לקיים פסיקת בג"ץ להעלות הצעות חוק של מאיר כהנא לסדר היום. דוד בן גוריון לא קיים את פסיקת בג"ץ להחזיר את עקורי איקרית וברעם.
@ArielKarlinsky וכעת לעובדות:
הנשיאים לינקולן (פרשת אקס פארטה מרימן) וג'קסון (פרשת וורצ'סטר) התעלמו מפסיקות בית המשפט העליון. הנשיא פ.ד.ר איים "להעמיס" שופטים על בית המשפט העליון אם יפסקו בניגוד לעמדתו
@roznaiy תיקון מז'ורי לחוק יסוד הממשלה ששינה את שיטת המשטר בישראל עבר תוך 3 שבועות בין בחירות להקמת ממשלה בתמיכת הקואליציה העתידית בלבד.
רק עכשיו אתה מגלה שאין בישראל חוקה?
התיקון הזה אגב, אושר בבג"ץ
@roznaiy@FrancoPeirone If such an article were truly written behind a veil of ignorance, it would state that a constitutional change that retroactively limits judicial terms to eight years in any country, is a desirable amendment that strengthens checks and balances
@roznaiy פרופ' מרגרט סאת'רתווייט היא אזרחית אמריקאית המתגוררת בניו יורק. הזכות למשפט על ידי חבר מושבעים מעוגנת הן בחוקת ארצות הברית והן בחוקת מדינת ניו יורק. כיצד זה מתיישב עם הקריאה שלה למריטוקרטיה משפטית?
@eladbar@SagiBarmak גם הולנד 🇳🇱 השכנה ההומוגנית, בה אין אחוז חסימה, מדגימה לא רע הקושי להקים ממשלות בפרלמנט מרובה מפלגות. מכהנת בה כרגע ממשלת מיעוט לאחר שנה של מו"מ להקמתה
@SagiBarmak יש חוקי יסוד שנחקקו תוך יום אחד:
למשל חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) עבר בשלוש קריאות ב 6.4.2009
חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, חוקק תוך חודשיים וחצי