לאור הבלבול הרב והנטייה להאשים משום מה את הממשלה (?) במחדל הקורונה, מצרף כאן עזר פשוט שמסייע להבין מי באמת אחראי למשבר. שימושי לכל אירוע בקנה מידה לאומי
@OrelinHebrew הרציונל נכון, אבל הגיוני להכפיל את גובה המלגה לשנה בכמות השנים לתואר, ויש גם מלגות שכוללות שכר מחייה (stipend) שיכול להיות גם יותר גבוה משכר הלימוד
@david_lisovtsev השתלמה להם ברית ההגנה עם פקיסטן וטורקיה, אין מה לומר. כולנו מפסידים ממה שקורה שם אבל להבא שיבחרו בעלות ברית עם טיפה יותר ביצים/סקין אין דה גיים
ליש עתיד יש רשימה מצוינת. פרלמנטרים מרשימים, כאלה שעמדו בדרכה של הממשלה והקואליציה בימים החשוכים ביותר. האנשים שבחר לא ערקו; וכאשר עכשיו לפיד היה צריך להוציא מהרשימה אנשים, זה נעשה בשקט ובכבוד. כרגיל, הגוש, או חלקים ממנו, מנסה לכרסם את מנהיגיו- במקום להתאחד סביב מטרות פשוטות. לפיד היה הארכיטקט של ממשלת השינוי, הדבר היחיד שהצליח להחליף את ביבי מאז 2009. מי שלא יודע להצביע על הטוב, לא יוכל להחליף את הרע.
קיבלתי המון הודעות מודאגות הערב מהסקר שמראה ״שוויון בין הגושים״, חברים.ות אין כל שוויון ואין באמת שינוי מהותי.
הקואליציה על 53
האופוזיציה על 67
הסיבה לכאורה לקפיצה בקואליציה היא החיבור של סמוטריץ ופייגלין שהעביר את שניהם מעל אחוז החסימה ואיגם קולות ושל וינטר שהביא עוד קצת קולות מתוך הגוש של נתניהו וחיבר עם כאלו שהיו מתחת לאחוז החסימה.
תמונת המנדטים לא השתנתה מאז מרץ 2023 כמעט בכלל, יש כ-50 מנדטים בעד הקואליציה הרעה הזו ו-70 נגד.
עכשיו כל מה שעלינו לעשות הוא:
להזכיר לכל מי שנמצא עדיין בגוש נתניהו מי אלו פייגלין ווינטר ובן גביר, העסקנות החרדית והליכוד.
למצות את אחוזי הצבעה במחנה השינוי בצורה מיטבית כדי להביא מקסימום מנדטים לגוש.
לוודא שיהיו לנו מקסימום מנדטים במפלגות שלא ישבו עם נתניהו או שאר ראשי קואליציית החורבן בשום מצב.
בתרחיש החלומות שלו לנתניהו יהיה 53 מנדטים, שזה 15 פחות ממה שיש לו היום, 15! בתרחיש הסביר אם נפסיק להתרגש ונסתער על הבחירות האלו, הוא יגרד את ה-47-48.
אז במקום להסתכל על הסקר הזה ולשקוע לפחדים או הלקאה עצמית, בואו נעשה מה שעשינו ב-2023 כשעצרנו את הבליץ׳ של ההפיכה המשטרית ומה שעשינו ב-2024-2025 שהחלפנו את המדינה, כשהחזרנו את החטופים ועצרנו את המלחמה. ניקח אחריות על גורלנו!
לא בשמים היא! זה שלנו להפסיד וזה שלנו לנצח.
יש אירועים שהמשמעות החברתית והתרבותית שלהם חורגת הרבה מעבר להתרחשויות עצמן.
יש מצבים שבהם השלם גדול בהרבה מסך חלקיו.
אין לי כדור בדולח, ואיני יודע מה יקרה בעתיד. כל שיש לי, הוא את אשר אני מרגיש:
החיבור בין מנסור עבאס, מנהיג ערבי-מוסלמי בעל שיעור קומה היסטורי, יחד עם יואב סגלוביץ, יהודי וציוני ששירת כקצין בצה"ל ובמשך שנים ארוכות כקצין משטרה – הוא מצב ואירוע כזה.
זה הרבה יותר ממאורע פוליטי, או מ-"ריצה משותפת".
זה מהלך שיכול להיות קו פרשת המים ביחסים בין שני העמים, שנגזר עליהם לחלוק זה לצד זה את הארץ הזו. מפץ שעשוי למוטט מחסומים – חלקם בלתי נראים – של דעות קדומות וסטריאוטיפים, ולייצר שיטפון של שפיות ורצון בחיים משותפים שבמרכזם דו-קיום ושיוויון, שישטוף ויהרוס את מפעלי הגזענות והשנאה שהקימו פה כוחות חשוכים ומכונת התעמולה האימתנית שבנו.
מנסור, יואב – לכו בכוחכם זה, והושעתם את ישראל. כן כן, את ישראל. כי מדינת ישראל היא אומנם מדינת הלאום של העם היהודי, אך היא גם מדינה שהבטיחה להעניק לאזרחיה הערבים שיוויון זכויות גמור, וכעת עליה לקיים.
אתם הגשר, אתם התקווה, אתם החזון. חיזקו ואימצו 🇮🇱
ההוכחה המושלמת ששאול אמסטרדמסקי משלה את עצמו ביודעין או לא ביודעין. מה זה משנה אם העברת את הפרק בלפקפק בו אם בסוף הדבר היחיד שרוב הארץ רואה זה את הסינק הזה שמוציא את הבנאדם (חוסך לעצמי תביעת דיבה ולא מכנה אותו בתארים) גדול וסלף מייד
"אני באתי מכלום ושום דבר, אז יש לי צורך להראות לעצמי ולעולם, הנה עשיתי את זה"
נאור ברוך, משפיען השקעות מנפץ את התדמית הנוצצת שמאחורי "מלך הקריפטו"
#מתחת_לבלטות - תעלומת הקריפטו, מחר ב-22:00 בכאן 11 ובכאן BOX
It’s hard to put into words how devastated I am.
I grew up watching Islamists come to dominate what had once been a relatively liberal Egyptian society, where antisemitism became deeply ingrained and widely accepted.
Then I watched Islamists gain influence in Britain, my adoptive country, with antisemitism became increasingly normalised there too.
Watching the same sh** unfold in the US is just too much for me.
@mennyassyag בשם חבר שלי גובי: אתם חבורת עלובי נפש שמסיתים מהשניה הראשונה נגד כל מי שבעד המדינה הזאת והדבר היחיד שאתם עוסקים בו זה איך להסביר למה מי שהיה פה ראש הממשלה ב2000 השנים האחרונות לא אחראי על כלום
אתם המסיתים ומפיצי השנאה הגדולים שידענו, עם ישראל לא ישכח לכם
הקלילות הזאת שבה המיינסטרים הישראלי, אחרי שלוש שנות גיהנום של הימין מלא מלא,
הקלילות הזאת שבה הם מודיעים בלי שמץ של בושה פנימית ל-20% מהאזרחים פה - רופאים ורוקחים ועובדי הייטק ועובדי כפיים ועובדי מגזר ציבורי - שהם פסולים, שאין להם קול ולא בגלל שהם עשו משהו רע, אלא אך ורק בגלל שהם ערבים,
הקלילות הזאת, הגזענות הממוסדת של יפי הבלורית והפוייקה פשוט מחליאה אותי
@Omer_Lubi די נו עומר, זה צריך להיות opt-in ולא opt-out. למועמדים שונים לא צריכה להיות מלכתחילה גישה למספרי הטלפון הללו. אלה בעיות שקיימות כבר עשורים במפלגת העבודה. להחזיר את האחריות למתפקדים זו זריקת זין
תשמע@YairGolan1, אני מקווה שאיכשהו תראה את ההודעה הזאת: בת זוגי התפקדה שלשום לדמוקרטים. מאז, היא מקבלת עשרות SMSים מהמועמדים. בעולם שיש בו אינטרנט, אף אחד בעולם לא יצביע על סמך תוכן של סמס, אבל רמת ההפרעה שלכם היא מטורפת. בבקשה די עם זה. בבקשה. אל תגרמו לה להתחרט על הבחירה בכם.
@YiftachDayan לא בא להטריל - הסירוב של מדינות שונות שמארחות בסיסים אמריקאים להשתמש בהם לצרכים מבצעיים די הוכיח את הטענה שלו בנושא. הרי הם אמרו שבסיס חכור בגרינלנד זה מספק להגנה על האינטרסים האמריקאים ויוכל לשמש אותם בעת הצורך. בפועל באיראן הוכח שכל עוד רק הבסיס הוא אמריקאי זה לא אומר הרבה
למרות כל החרא שקורה מסביב, בשבועיים האחרונים אני מסתובב עם תחושה של אופטימיות כמעט בלתי מוסברת. אז הנה, כמו שהבטחתי - פוסט אופטימי למתקדמים. לא בטוח שתקבלו את הקתרזיס שאתם מחפשים אבל אני לגמרי מאמין במה שאני עומד לכתוב.
שלא תבינו אותי לא נכון. אני חושב שהמצב שנקלענו אליו, או יותר נכון שהבאנו את עצמנו אליו, הוא קטסטרופה.
אז למה אני אופטימי?
כי בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות את המציאות כמו שהיא. כל המסכות הוסרו.
כל הבעיות שהזנחנו מתפוצצות לנו בפנים.
המודל שלפיו אפשר לנהל סכסוך לנצח בלי לשלם מחיר - התפוצץ.
הרעיון שאפשר להחזיק ממשלה לא מתפקדת במשך שנים, עם שרים בורים וחסרי אחריות בלי שהמדינה תשלם על זה - התפוצץ.
האמונה שאפשר להמשיך לדחות החלטות קשות בתחום הכלכלה, החינוך, השירות הציבורי והגיוס, לגדל מגזר שלם שלא תורם לחברה, ממומן על ידה וגדל בקצב מטורף - התפוצצה.
הפנטזיה שאפשר יהיה לשנות את המשטר באיראן על ידי תקיפות מהאוויר וכמה קבוצות אופוזיציה שישחקו בחסמבה - התפוצצה.
המחשבה שרק אם נרביץ יותר חזק, או נתפלל יותר חזק - העניינים יסתדרו כבר לא תופסת.
והפנטזיה שיבוא איזה מנהיג גאון, כזה שמשחק שח בשישה ממדים ורק הוא מבין את התמונה הגדולה ושיחד עם המשיח טראמפ יביא את הישועה - גם היא התפוצצה.
זה כואב.
אבל זאת גם התחלה.
בשבוע שעבר ישבתי לשיחה ארוכה עם שגריר של מדינה אירופאית ידידותית. דיברנו על איראן, ואז גלשנו לדבר על ישראל.
אמרתי לו שאני חושב שאחת הבעיות שלנו היא שאנחנו עדיין עסוקים יותר מדי במחר בבוקר ופחות מדי בשאלה איך ישראל צריכה להיראות בעוד חמש, עשר או חמש עשרה שנים. הוא חייך ואמר לי שאני הישראלי הראשון שהוא פגש בתקופה האחרונה שמדבר איתו על ישראל בטווחי זמן כאלה. בהתחלה צחקתי אבל אחרי שבריר שניה הבנתי שזו לא מחמאה, זו בעיה.
ישראל כבר לא מדינה קטנה.
אנחנו כבר לא היישוב של 1948 ואנחנו גם לא הסטארטאפ של 1998.
אנחנו מדינה של יותר מעשרה מיליון איש, עם כלכלה חזקה, צבא חזק, אוניברסיטאות מצוינות ותעשיית טכנולוגיה מהטובות בעולם. הגיע הזמן שנתחיל לחשוב כמו המדינה הבינונית שאנחנו באמת (middle power, not mediocre).
80 שנה זה זמן טוב לעשות חשבון נפש. בד"כ זה גם די כואב. בארה"ב כשהם היו בני 80 הם שחטו אחד את השני במלחמת האזרחים. פה אני לא חושב שנצטרך את זה, יש מספיק כאלו ששוחטים אותנו גם ככה.
אני חושב שאנחנו נמצאים בתחילתה של ישראל 2.0. לא בגלל שהכל יהיה טוב, בדיוק להפך. בפעם הראשונה מזה שנים אנחנו מבינים שאין נס בדרך. אבל מצד שני - אנחנו פה בשביל להישאר. לא הולכים להשמיד אותנו כל כך מהר.
עד עכשיו חיינו בין שתי פנטזיות.
מצד אחד פנטזיית האסון - שכל רגע הולכים להשמיד אותנו.
מצד שני פנטזיית האקזיט - שאיזה מהלך מבריק, טכנולוגיה חדשה או מנהיג יוצא דופן יפתרו לנו את כל הבעיות.
שתיהן אשליות.
ישראל 2.0 תצטרך להיגמל משתיהן.
לא אסון. לא אקזיט. עבודה קשה.
שיפור מערכות, בניית מוסדות, הזרמת כמות גדולה של אנשים מצויינים למגזר הציבורי.
מנהיגות טובה יותר, סדרי עדיפויות נכונים יותר. ראש הממשלה הבא יצטרך לחשוב כמו מנכ"ל של קורפורייט ולא כמו יזם סטרטאפ.
והחדשות הטובות הן שרוב הבעיות שלנו אינן בעיות של יכולת, הן בעיות של ניהול. ניהול אפשר להחליף. מדיניות אפשר לשנות. מוסדות אפשר לתקן.
יש לנו את כל התשתית שצריך כדי להצליח. יש לנו את אחד ממרכזי ההייטק הטובים בעולם, יש לנו את מערכת הביטחון הכי חזקה באיזור (עם המון בעיות שגם אותן נצטרך לתקן). יש לנו מיליוני אזרחים חרדים וערבים שאנחנו לא מנצלים אפילו חלק קטן מהפוטנציאל שלהם. יש לנו 3000 שנה של סיפור משותף.
השבוע פגשתי מילואימניק צעיר. הוא סיפר לי שבשלוש השנים האחרונות הוא היה יותר בחו״ל מאשר בארץ, ושהרבה חברים שלו שוקלים לעזוב כי הם מרגישים שהם נותנים הכל למדינה שלא רואה אותם.
שמעתי ממנו כעס. שמעתי ייאוש. אבל לא שמעתי אדישות.
שאלתי אותו: תגיד, אם תהיה פה ממשלה נורמלית ומוסדות נורמליים, זה יהיה אחרת?
חד משמעית, הוא ענה.
הדור שלו חטף חתיכת טראומה. הם עדיין עמוק בתוכה. אבל כשהם ייצאו ממנה, הם יהיו הדלק שיבנה את ישראל 2.0.
אני פוגש גם אנשים שהבינו כמה יקר המחיר של להפקיר את המרחב הציבורי לאחרים. חלקם עדיין בתוך המערכת. הרבה מהם מחוצה לה. אנשים רציניים שמדברים על כניסה לשירות הציבורי, על חינוך, על רשויות מקומיות, על משרדי ממשלה.
לא כי זה נהיה זוהר. בדיוק להפך. כי הם הבינו מה קורה כשאנשים טובים לא נמצאים שם.
אז כשאני מסתכל על ישראל אני לא רואה רק מדינה שבורה. אני רואה מדינה שנמצאת בתהליך של התפכחות כואבת.
ההתפכחות הזאת לא תפתור את הבעיות שלנו מחר בבוקר. התיקון ייקח שנים. כנראה אפילו עשור. אולי הממשלה הבאה תיכשל ברוב מה שהיא תעשה, כי יהיו לה המון אורוות לנקות. יכול להיות שאת התיקונים העמוקים באמת תעשה רק הממשלה שאחריה.
זה בסדר. שנה או קדנציה זה מעט. עשור זה המון.
לפני פחות משמונים שנה סבא שלי והחברים שלו עצרו טנקים מצריים עם בקבוקי מולוטוב. היום אנחנו מעצמה אזורית עם עשרה מיליון אזרחים, כלכלה חזקה ותעשיית טכנולוגיה מהטובות בעולם.
אני עדיין מעדיף לגור בישראל מאשר באיראן או בכל מקום אחר באזור. וכמו שעכשיו נראה שמצבנו בקאנטים - די ברור לי שעם שרים נורמליים שמייצגים את העמדה שלנו באופן חצי סביר, וממשלה שמקדמת אפילו רבע מדיניות הגיונית, אפשר יהיה לשפר את מצבנו באופן ניכר.
אז כן, המצב מחורבן. וכן, יש לנו המון עבודה. לא יהיה אקזיט, לא יהיה ניצחון מוחלט, לא יהיה שלום עולמי.
רק עבודה ועוד עבודה.
ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן, נדמה לי שרוב הישראלים מתחילים להבין את זה.
שאין קסמים. יש מדינה מצוינת שמנוהלת חרא, ציבור מוכשר שהתפזר לכל כיוון, והמון אנשים טובים שהבינו באיחור שאם הם לא יהיו שם, יהיו שם אחרים וראינו לאן זה מוביל. זה פחות סקסי מאקזיט ופחות דרמטי מאפוקליפסה. אבל זה כנראה הדבר האמיתי.
והחדשות הממש טובות? באוקטובר הקרוב זה יבוא לידי ביטוי בקלפי. בזה ממש אין לי שום ספק.
לכל דור יש האתגר שלו. למרות איך שזה נראה, אנחנו לא מתמודדים עם אתגר ההישרדות, אנחנו מתמודדים עם אתגר ההתבגרות. אם עוברים אותו, לא נשארים עם החצ'קונים לנצח.
@AbirKara2 אביר - לדעתי שווה גם לפופוביץ' וגם לאזרחי המדינה להרים קיקסטארטר או משהו כדי שהוא ייצא ברווח (מובן שהוא יזם, לא עמותה) ואז להפוך את זה לקוד פתוח ולאפשר לכל אזרח שמעוניין להריץ את זה מקומית. ברגע שזה על גיטהאב אין לאף גוף ישראלי יכולת להילחם בזה