Dor Bitan דור ביתן

יהודי. ציוני. ישראלי. אוהב ישראל.
🇮🇱
קצין במיל' | איש חינוך (וחותמיסט) | בוגר מרכז מנדל למנהיגות בנגב | PhD במתמטיקה | פוסטדוק באונ' ברקלי | במקור מאופקים

[Chaim Levinson @chaimlevinson]

ועכשיו נעבור להודעה ממחלקת העובדות.

אולי יום אחד תהיה ועדת חקירה ממלכתית, יהיה שמח מה שיתברר לגבי הכסף הקטארי, *גם בממשלת בנט-לפיד*. זה פשוט מצחיק אנשים שצועקים "קטאר מימנה את חמאס" וכשהיו בממשלה ביקשו מקטאר לממן את עזה.

"הכסף הקטארי" שהחל בשנת 2018 להגיע לעזה, לא היה אף פעם "כסף לחמאס".

בתיאוריה, הוא היה ל
א. תשלום משכורת הפקידים בממשלה שהרשות הפסיקה לשלם, מה שהוביל למשבר מלכתחילה
ב. צדקה למשפחות נזקקות
ג. תשלום על הדלק המצרי לרצועת עזה אחרי שהרשות הפסיקה לשלם.

אממה, מכיוון שחמאס שולט בשטח, הוא ידע להשתלט על הכסף הזה ולקחת מעשר משולש ומרובע. ובנוסף, הוא קיבל שליטה באמצעי חשוב - דלק.

במבצע שומר חומות, נתניהו החליט להפסיק את הכסף. הממשלה התחלפה, וכשבנט נכנס ביוני 2021 לא היה כסף קטארי ולא רשפי.

מהר מאוד עלתה זעקת מערכת הבטחון השמיימה, שבלי כסף המצב ברצועה יצא משליטה ויביא להסלמה.

בנט יכול לספר איזה סיפורים שהוא רוצה. הוא היה שותף מלא מלא לקונספציה שעדיף את קטאר מאשר את הרשות הפלסטינית. אותה קונספציה הרסנית שחמאס הוא נכס והרשות היא נטל.

בנט שלח את גנץ לדבר עם הקטארים. עשו ועידה, האו"ם, נציגת גנץ מעיין ישראל, הנציגים הקטארים והאמריקאים.

בועידה סוכם שיחליפו את הכסף המזומן בכרטיסים נטענים של האו"ם, כמו כרטיסים שמקבלים מתנה לחג, שיכובדו רק במספר מסויים של מכולות בעזה.

ההסכם נחתם באוגוסט 21, וגנץ שיחרר סרטון הוא מחמיא ומלקק לקטאר על תרומתם לבטחון האזור.

בדצמבר 21 הוכפל הסכום הקטארי.

מה היופי? ההסכם הזה שנועד לדפוק את חמאס, רק עזר לחמאס. למה? במקום לאסוף את המאה דולר מעשרות אלפי משפחות, האו"ם ריכז לו את הכסף בכמה עשרות מכולת. נציגי חמאס הגיעו למכולת וגבו מס נכבד מהכסף.

בזמן אמת הובא לידיעת הדרג המדיני מידע מודיעני שחמאס משתלט על חלק מהכסף. דחפו את המידע לאתם יודעים איפה.

בסופו של דבר, בשנה וחצי של ממשלת בנט-לפיד עם שר הבטחון גנץ, לא עורערה אף אחד מהתפיסות אותם ירשו ממשלת נתניהו. לא בתחום ההגנה, ולא בתחום ההתקפה. לא התעצמות חיזבאללה, ולא התעצמות חמאס. המדיניות המשיכה להיות קניית שקט וחיסול הרשות הפלסטינית.

[Shimon Nataf @ShimonNataf]

השקר הגדול של היוריסטוקרטיה על ״איזונים ובלמים״

1. כל מי שהשתתף בדיונים על הרפורמה מכיר את הרוטינה הקבועה: תומך רפורמה כמוני טוען שבדמוקרטיה הציבור צריך להחליט בשאלות מדיניות, בעוד מתנגד רפורמה טוען ״אבל אם הרוב מחליט אז הוא יהרוג את כל הג׳ינג׳ים״, או בגרסה המתוחכמת יותר: ״צריך איזונים ובלמים.

2. אחת ולתמיד, צריך לומר את האמת ביחס לשקר הנלעג הזה.

3. הויכוח בין אפלטון לאריסטו בשאלה אם עדיפה דמוקרטיה או דיקטטורת חכמים הוא מהעתיקים שיש בהגות הפוליטית המערבית. בצד האחד יש את מי שטוענים שצריך שליט רודן נאור (דיקטטורה); ובצד השני יש את מי שטוענים שיש לתת את השלטון בידי הנשלטים (דמוקרטיה).

4. עם התפתחות הליברליזם המודרני והתפשטותו במערב, התקבלה כמוסכמה גמורה ההנחה שדמוקרטיה היא תנאי בלעדיו אין לליברליזם. בלי דמוקרטיה אין חירות, ויותר מכך - אין הצדקה מוסרית לשלטון.

5. אחרי שהדמוקרטיה הפכה לאקסיומה, התפתחו במהלך המאות האחרונות רעיונות שהתבססו על ניסיון העולם המערבי עם דמוקרטיות. התברר שיש עוד כל מיני תנאים שנדרשים כדי שדמוקרטיה תצליח לשרוד ולהישמר לאורך זמן, בלי ליפול בחזרה לדיקטטורה. כדי להציל את הדמוקרטיה מדיקטטורה, התפתח בין היתר עיקרון האיזונים והבלמים.

6. העיקרון הזה, שהתחיל כבר אצל אריסטו אבל פותח על ידי מונטסקייה והפדרליסט, אומר דבר פשוט: בוודאי שנדרשת דמוקרטיה - תמיד. אבל את הדמוקרטיה הזו צריך לפצל ולחלק לכמה גופי סמכות וכוח - כולם דמוקרטים - כדי שהם יאזנו ויבלמו זה את זה.

7. נקודה אחת לא הייתה בויכוח בשום שלב: בוודאי שכל הגורמים השונים במסגרת האיזונים והבלמים מוכרחים ליהנות מהצדקה דמוקרטית ולהישלט בידי הציבור.

8. היוריסטוקרטים מתנגדי הרפורמה, אלה שהגו את המהפכה החוקתית (אהרן ברק) ואת המהפכה היוריסטוקרטית (שטיין, חיות, מדינה, וכל מלחכי הפנכה האחרים), אינם דמוקרטים בשום מובן. הם אפלטונאים - מאמינים בשיטת משטר של רודנות נאורה. הדמוקרטיה מעניינת להם את הזרת הקטנה ברגל. הסיבה לכך שהם מתנגדים לדמוקרטיה היא פשוטה - הם מעריכים שבישראל (ולמעשה בכל מקום במערב) הדעות שלה אינן פופולריות. הפתרון - מי צריך פופולריות כשיש כוח כפייה באלימות?

9. כל הרעיונות היוריסטוקרטיים מבוססים על עיקרון הרודנות הנאורה: בחירת שופטים ״מקצועית״; פסילת חוקים; פסילת חוקי-יסוד; מגילת העצמאות; מונופול היועמ״ש; חסינות היועמ״ש מפיטורין; סבירות; מידתיות; שליטה במינויים; פרשנות תכליתית; ועוד ועוד המצאות שנועדו להעביר לרודנים הנאורים בבתי המשפט ובייעוץ המשפטי לממשלה כוח שלא תלוי ולא נשלט על ידי הציבור.

10. הרפורמה המשפטית באה לפרק את המנגנונים הרודניים הללו ולהשיב למדינת ישראל שיטת משטר דמוקרטית. זה עד כדי כך פשוט.

11. בתגובה, היוריסטוקרטים הכזבנים והמניפולטיביים השתמשו בעיקרון האיזונים והבלמים - עיקרון חשוב, מוכר וחיוני - כאילו הוא מצדיק את המשטר האפלטוני הרודני שהם יצרו. במקום עיקרון שפועל *בתוך* השיטה הדמוקרטית, באופן שכל הגורמים המאזנים והבולמים נשלטים גם הם בידי הציבור - הם מינפו את ההסכמה שיש על העיקרון הזה להצדקת האויב האולטימטיבי של הדמוקרטיה מאז ומעולם - הרודנות הנאורה (שלעולם איננה נאורה, כמובן).

12. זו האמת הפשוטה. היוריסטוקרטים והמתנגדים להם, כמותי, יודעים אותה היטב. מי שעדיין מתבלבלים הם בעיקר רפי השכל מחד גיסא, ושטופי המוח מאידך גיסא. רובם אנשים טובים שנהו אחר טיעונים כוזבים שנטענו במתק שפתיים ומרמה.

13. והערת צד אקטואלית - הרפורמה הזניקה קדימה את הפרויקט הרודני של המשפטנים לפחות בשני עשורים. היא הכריחה אותם לחשוף את קלפיהם ולהצהיר על ריבונותם הרודנית. בהתאם, גם תהליכי הסיאוב והשחיתות שמאפיינים רודנויות ככוח-טבע, הואצו. אנחנו רואים בעינינו איך כל אותם ״אבירי איכות השלטון״ וכל אותם ארגוני ״זכויות אדם״ נחשפים במלוא מערומיהם כגופים פוליטיים צרים וציניים, עמוסי שחיתות, שחצנות, סיאוב, כוח, מרמה, תככים ומידות רעות. וככל שהם נחשפים, כך הם מנסים חזק יותר להסתיר את הסירחון או להתעקש שמדובר בבושם נדיר. זה תהליך אקצפוננציאלי.

14. תשמרו על התודעה שלכם.

[Shimon Nataf @ShimonNataf]

מי היא החברה הפתוחה, ומי אויביה?

1. קרל פופר, שרבים אוהבים לצטט את ״פרדוקס הסובלנות״ שלו באופן שגוי ועילג, כתב בספרו ״החברה הפתוחה ואויביה״ כך:

״יכולים אנו להבחין בשני טיפוסים עיקריים של ממשל. הטיפוס הראשון מונה ממשלות שיכולים אנו להיפטר מהן בלי שפיכות דמים - למשל, בדרך של בחירות כלליות; רוצה לומר, המוסדות החברתיים מספקים את האמצעים שבהם הנשלטים יכולים לפטר שליטים, ואילו המסורות החברתיות מבטיחות שמחזיקי השלטון לא יהרסו בנקל את המוסדות האלה. עם הטיפוס השני נמנות ממשלות שאין הנשלטים יכולים להיפטר מהן כי אם בדרך של מהפכה מוצלחת - רוצה לומר, לרוב אינם יכולים להיפטר מהן כלל.״ (עמ׳ 127 לתרגום העברי)

2. פופר מגדיר את האבחנה בין דמוקרטיה לדיקטטורה באמצעות המאפיין הבא: האם הנשלטים יכולים באמצעות המוסדות הקיימים בשיטה להחליף את השלטון בפועל. אם כן, הרי שזו דמוקרטיה. אם לא, הרי שמדובר ברודנות.

3. פופר ממשיך ומסיק כי:

״באימוץ העיקרון הדמוקרטי גלומה ההכרה המוצקה שעדיף אפילו לקבל מדיניות רעה בדמוקרטיה (כל זמן שנוכל לפעול למען שינוי בדרכי שלום) מאשר להיכנע לרודנות, ותהיה חכמה או מיטיבה ככל שתהיה״.

4. אם ניישם את הדברים על מדינת ישראל בשנת 2026, ניתן לתאר את מהלך עשרות השנים האחרונות כאבולוציה מלאכותית של שיטת המשטר הישראלית משיטה שבה האזרחים מסוגלים להחליף את השלטון באמצעות המוסדות הקיימים, לשיטה שבה האפשרות הזו נסתמה בפניהם.

5. לפני שאהרן ברק והמיניונים שלו נכנסו לפעולה, שיטת המשטר הישראלית הייתה מבוססת על הכרעת הכנסת. הכנסת חוקקה חוקים, ובחרה ממשלה, ובתי המשפט והממשלה היו כפופים לה ולהכרעותיה. הכנסת, בתורה, נשלטה בידי אזרחי המדינה, שיכלו להחליף אותה בבחירות, ואכן כך עשו לעתים מזומנות.

6. כל זאת השתנה, באופן הבא: בית המשפט במשך עשרות שנים, בערך מאמצע שנות ה-80, החל בפרויקט התנערות מכבליה של הכנסת. ביטול זכות העמידה, ביטול דוקטרינת אי-השפיטות, ניסוח שיטת פרשנות שאינה כפופה להכרעת הכנסת, מהפכה חוקתית, ולבסוף עליונות מוחלטת על הכנסת, גם בלי בסיס בהוראות הכנסת בעצמה.

7. כך, בעוד כל יתר הפרמטרים המשטריים נותרו כפי שהם, בית המשפט הפך להיות השלטון דה-פקטו, ושיטת המשטר עברה להיות מבוססת על הכרעת בית המשפט. מאחר שבית המשפט בעצמו לא נתון להחלפה על ידי האזרחים (מסיבות לגיטימיות בשיטה מתוקנת), התוצאה הבלתי נמנעת הייתה שינוי יסודי בשיטת המשטר - מעבר משיטה שבה האזרחים יכולים להחליף את השלטון, לשיטה שבה הם לא.

8. ושימו לב, שיטות הבחירה לא השתנו. הכנסת עדיין נבחרת בבחירות חופשיות. בית המשפט מאז 1953 נבחר באופן לא דמוקרטי. שום דבר במנגנונים עצמם לא השתנה. מה שהשתנה הוא מרכז הכובד של ההכרעה הנורמטיבית, אופי המוסדות והמקום שלהם בפירמידת השלטון. בית המשפט, עקב בצד אגודל, הלך וניכס לעצמו עוד ועוד סמכויות שלטוניות, עד לפסק דין הסבירות שבו הוא הכריז על עצמו עליון, שכן פסק הדין לא מבוסס על שום דבר שהכנסת יצרה.

9. פופר מסכם את הנקודה בכך שגם אם בסופו של דבר השיטה הדמוקרטית תקרוס אל תוך רודנות, אין בכך כדי ללמד על עדיפותה של שיטה אחרת:

״מניסיון עגום זה ילמד רק שאין דרך ודאית למניעת רודנות. אך דבר זה אינו צריך להחליש את החלטתו [של מי שמקבל את עיקרון הדמוקרטיה] ללחום ברודנות, כשם שלא יציג את תורתו ככלי ריק וחסר עקיבות״.

10. הפתרון לשיטת המשטר הרודנית בישראל (היוריסטוקרטיה) לא יבוא מהכנסת, שכן הוא לא *יכול* לבוא מהכנסת. הפתרון לא יכול לבוא מתוך השיטה, שכן היא הושחתה כך שאין מנגנונים פנימיים לשיטה שמאפשרים החלפה של השלטון ותיקון המוסדות הדמוקרטיים. הפתרון יצטרך לבוא מאחד משניים - או מתוך בית המשפט פנימה, על ידי שופטים שיתפרקו מכוחם; או על ידי אלימות.

אני מאד מקווה שהפתרון יבוא בדרך הראשונה.

[Amalia Ozer @Amalia_Ozer]

תיעוד סופר חשוב של יהונתן של נאומו של הניה שמפרק, אחת לאחת, את כל הנדסת התודעה שהשמאל מנסה להלביש בדיעבד על טבח השבעה באוקטובר, מפי הסוס עצמו.

ראשית, בניגוד מוחלט לנרטיב שנדחף כאן בכוח, חמאס לא ראה בממשלת ימין ככזו ש"מנהלת סכסוך", אע"פ שזו הייתה גישה רווחת של כל גורמי הבטחון.
ע"פ המתואר כאן ובעוד מסמכי שלל המלחמה, חמאס מזהה ממשלה שפועלת להכרעת הסכסוך וכממשלה שקיצונית בעיניו.
זו נקודת מוצא קריטית שממוטטת את הטענה המעוותת של קמפיין "חמאס הוא נכס", ע"י מי בהכרח ראה בו פרטנר.

שנית, חמאס אכן זיהה פירצה בסכסוך הפנים הישראלי בתקופת הרפורמה, כאשר כל בר דעת, בעל שכל ישר והגיון בריא יודע, שמה שעמד לנגד עיניו היה דבר אחד בלבד - שהוא כשירות צבא הגנה לישראל שאמור להדוף אותו בעת מתקפה.
הסרבנות אשר הודהדה, האזהרות מפני אי התייצבות והשיח הפנימי שהציג צבא מפורק, מותש וחסר יכולות בשרשרת הפיקוד. בעיני האויב, היה זה תמרור ירוק, מתוך מחשבה שהוא הולך לתקוף שער ריק (מה שאכן קרה במובן מסויים)

ושלישית - הזירה הבין-לאומית.
היחלשות היחסים עם ארה"ב לא נולדה בחלל ריק. היא נבנתה, טופחה והופצה במאמץ שיטתי של מובילי מחאת קפלן, שדאגו להוציא את דיבת ישראל בנכר, הציגו אותה כמשטר קיצוני וערערו את הלגיטימציה שלה מול ממשל ביידן.

לדראון עולם.

[Amalia Ozer @Amalia_Ozer]

אני תוהה מה לדעתך הוכחת פה מר ברגמן, שסותר את הדוגמאות למכביר אשר צירפתי לך שסותרות לגמרי את הטענה המגוחכת שלך, ש"נתניהו הוביל את הדעה שחמאס מורתע"?

לנתניהו אין גוף מודיעין עצמאי -
אין לו אמ"ן פרטי, אין לו שב"כ משלו, ואין לו הערכת מצב נפרדת.
דבריו תמיד נשענים על הערכות המודיעין של צה"ל, אמ"ן והשב"כ, משום שהם העיניים והאוזניים שלו ועל בסיסן הוא מתווה מדיניות.
זו עובדה שאפילו בת העשר שלי תדע להסביר.

ראש אמ"ן לשעבר אלוף (מיל.) אהרון חליוה: "הייתה תפיסה אסטרטגית" רבת שנים לפיה "האויב שלנו מורתע, ובמקביל נרגיע אותו בכסף קטארי; ומדי פעם יהיו סבבי [לחימה] קצרים"; אמ"ן העריך שחמאס מורתע על בסיס מידע מודיעיני מוצק; חליוה טוען במשתמע: גם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן היה שותף לתפיסה הזו:
https://t.co/hl9uo1DYG4

בימים שלפני מתקפת הפתע - בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע. פורסם ב-Ynet
המערכת שבה אתה עובד:
https://t.co/2ivZJfTI2i

חמישה ימים לפני הטבח, לא אשכח איך כבר אז תפסתי את הראש על האבסורד. "ישראל היום" פרסמו:
"שב"כ וצה"ל - להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה.
כדי לשמר את השקט ברצועה – צריך להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה. בדיון ביטחוני שקיים אתמול (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון וראשי זרועות הביטחון, דנו באתגרי הביטחון בכלל הזירות – בדגש על איראן.":
https://t.co/sM0Joja7w1

הערכת המודיעין באפריל 2022: חמאס מורתע, אינו מעוניין במלחמה:
https://t.co/NkJt1eFNlm

הרמטכ"ל בדימוס, אביב כוכבי (ינואר 2023 בהיותו רמטכ"ל): "חמאס מורתע והחשש מפגיעה כלכלית מהווה גורם מרסן עבורו":
https://t.co/S2jJy6jsZ6

הרצי הלוי ב-12 בספט' 2023, בהיותו רמטכ"ל - "המכשול לאורך הגבול מספק הגנה לישובים, חמאס מורתע.":
https://t.co/HiEqHv2AQl

אז מה בדיוק אתה מנסה לטעון?
שנתניהו המציא לבדו תפיסת מודיעין שגויה, בניגוד לצה"ל, אמ"ן והשב"כ? או שמא, מה שמתרחש בכל מדינה עם צבא חזק - הדרג המדיני מקבל החלטות על בסיס הערכות מקצועיות שהוצגו לו?

כי אם הטענה שלך היא שנתניהו "הוביל" תפיסה, אתה מתבקש להראות היכן הוא כפה אותה בניגוד לעמדת מערכת הבטחון.
ואם אין לך כזה מקרה - אז אתה פשוט מגלגל אחריות לאחור, בדיעבד, תוך מחיקה נוחה של שרשרת הפיקוד.
וזה כבר לא עניין פוליטי, כי אם עניין של יושרה מקצועית.
ובנקודה הזו, כאשר אזרחים מן השורה מציגים תמונה מלאה, מגובה במסמכים ובהצהרות, בעוד עיתונאי חוקר בוחר להתעלם מהן - זה מעורר שאלות קשות.

[עמית סגל @amit_segal]

נסיונות הטשטוש לא ישנו את השורה התחתונה: לראשונה, נקבע שנשיא עליון פעל בניגוד עניינים.

[אבישי גרינצייג @avishaigrinzaig]

פרסום ראשון: עוזרה הבכיר של היועמ״שית, עו״ד חגי הרוש, מנע את עצמו מן הרגע הראשון מטיפול בפרשת הפצ״רית, בשל מעורבות הלשכה בבדיקת הדלפת הסרטון והתגובות לבג״ץ. המידע הוסתר מיועמ״שית משרד המשפטים יעל קוטיק כשהיא התבקשה לחוות דעתה אודות ניגוד העניינים.

עוזרה הבכיר של היועמ״שית, עו״ד חגי הרוש, מנע את עצמו מן הרגע הראשון מטיפול בפרשת הפצ״רית, זאת בגלל הקשר של לשכת היועמ״שית עם סגן הפצ״רית גל עשהאל על בדיקת הדלפת סרטון שדה תימן, ועל התגובה לבג״ץ בשם היועמ״שית בנושא זה.

ליועמ״שית בהרב מיארה הומלץ להסיר את ידיה מהטיפול בפרשת הפצ״רית. היא סירבה.

היועמ״שית המשיכה לטפל בנושא בעצמה והורתה לרמטכ״ל להתנהל מולה ישירות.

בהרב מיארה נאלצה לפנות לקבלת חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים יעל קוטיק על השאלה אם היא מצויה בניגוד עניינים, רק כשלא הייתה לה ברירה עקב מכתבי התראה ועתירות לבג״ץ.

גם כשבהרב מיארה פנתה אל קוטיק - היא הסתירה ממנה את העובדה שהעוזר הבכיר שלה מנע את עצמו מעיסוק בפרשה, וכך גם המשנה לפרקליט המדינה אלטמן.

אם לא די בכך, לאחר חוות הדעת של יעל קוטיק, בהרב מיארה כתבה סעיף שלם שמותח ביקורת על איכות חוות הדעת של היועצת במשרד המשפטים קוטיק.

גם בדיון בבג״ץ שעסק בשאלת ניגוד העניינים, נציג היועמ״שית לא טרח לספר זאת לשופטים.

אתמול חשפנו כי סגן הפצ״רית גל עשהאל אמר בחקירתו כי כל פעולותיו הונחו ולוו על ידי לשכת היועמ״שית.

עשהאל ציין בפירוש כי עמד בקשר ישיר מול עוזרה הבכיר של היועמ״שית, חגי הרוש, שהנחה אותו בשם היועמ״שית בהרב מיארה בפרשת הדלפת הסרטון משדה תימן.

@i24NEWS_HE

[חיים רמון @ramonhaim]

כשאני צופה בסרטונים ובפוסטים שנפתלי בנט מפרסם חדשות לבקרים, אני תמה אם הוא סבור שהשרתים של גוגל הושמדו ושאף אחד לא ישים לב שהוא אומר עתה דברים שעומדים בסתירה גסה לכל עמדותיו ולכל פועלו הפוליטי מאז 2012.

כך, למשל, בשבוע שעבר, הגיע נפתלי בנט ליישוב מתן הסמוך לכפר סבא וצילם סרטון שבו הוא מביע זעזוע מכך שגדר ההפרדה בין היישוב הישראלי לבין יישוב פלסטיני סמוך לא מספקת הגנה ראויה ולא נותנת התרעה מפני פריצה. בנט הוסיף ואמר בנחרצות כי "ממשלת ישראל צריכה להתעשת באופן מיידי, לתת ביישוב הזה ובכל היישובים לאורך גדר המערכת – התפר – מרכיבי ביטחון והגנה לתושבים, אחרת חלילה יהיה פה אסון".

למראה הסרטון, נזכרתי כיצד נפתלי בנט שכיהן כחבר קבינט, שר ביטחון וראש ממשלה, התנגד בתוקף במשך שנים ארוכות לגדר ההפרדה מצילת החיים. הסיבה לשינוי הנוכחי בעמדותיו של בנט ביחס לגדר ההפרדה היא שבעבר הוא רצה את תמיכתם של תומכי ארץ ישראל השלמה שראו בגדר ההפרדה סכנה לתוכניות הסיפוח שלהם, אבל עכשיו הוא מנסה להוליך שולל מצביעים ממחנה השמאל להצביע עבורו. אז כשירות ציבורי לכל מי שמתכוון להצביע לנוכל הפוליטי הזה להלן סקירה קצרה של עמדותיו ופועלו ביחס לגדר ההפרדה לאורך השנים.

במאי 2014, פרסם בנט מאמר בוול סטריט ג'ורנל שבו קרא לפרק את גדר ההפרדה והסביר כי "ישראל יכולה כעת להישאר בטוחה במידה סבירה ללא גדר ההפרדה".

בספטמבר 2014, התנגד השר בנט בתוקף לבניית גדר הפרדה באזור הכפר הפלסטיני בתיר שליד גוש עציון.

בשנת 2018 הופיעה במצע מפלגת "הימין החדש" של בנט האמירה החד משמעית: "נתנגד להרחבת גדר הביטחון וקיבועה כגבול מדיני".

בין נובמבר 2019 למאי 2020, כיהן בנט כשר הביטחון ולא עשה דבר וחצי דבר כדי להמשיך את בניית גדר ההפרדה, לחזקה או לסתום את הפרצות בה.

אחרי שהחל לכהן כרה"מ, בנט המשיך להפגין אפס עניין בהרחבת גדר ההפרדה או בתחזוקתה. בדצמבר 2021, חצי שנה לאחר שהוא מונה לראשות הממשלה, ראיינו אותי לכתבה על גדר ההפרדה ב"ישראל היום" ושם אמרתי כי "כמו כל דבר אצלנו, במוקדם או במאוחר יהיה פיגוע גדול שיבצע מחבל שיגיע דרך הפרצה, ואז כולם יזדעקו ויגידו: 'מה עם הגדר'. הלוואי שאתבדה".

לצערי הרב, לא רק שלא התבדיתי, אלא שבמקום פיגוע אחד, מחבלים שחדרו דרך פרצות בגדר, רצחו 12 ישראלים בשלושה פיגועים גדולים בין מרץ למאי 2022. או אז, באופן צפוי כל כך, התעוררה ממשלת בנט-לפיד והחליטה לבנות 40 קילומטרים של חומת הפרדה באזור צפון השומרון. בנט הסביר אז בראיון לחדשות 13 כי "גדר ההפרדה היא מחוררת במאות פרצות שהצטברו מהזנחה רבת שנים", אך כמובן שלא טרח להזכיר שהוא עצמו היה אחראי מרכזי להזנחה זו. כשעומת בראיון לחדשות 12 עם התנגדותו רבת השנים לבניית גדר ההפרדה, בנט שיקר – כהרגלו.

אחרי אישור בניית המקטע בצפון השומרון, רה"מ בנט לא המשיך את בניית גדר ההפרדה ולא חיזק את הגדר במרכיבי ביטחון והגנה, לרבות באזור היישוב מתן שבו עשה את סרטון הכזב שלו.

בשורה התחתונה, מדובר בעוד מופע הונאה של הברני מיידוף של הפוליטיקה הישראלית. נוכל נשאר נוכל.

[ניסים סופר @Nissim_Sofer]

בתחילת 2022 הועמדו לדין שלושה קטינים שהדביקו על ארבעה שלטי רחובות מדבקות המזכירות את מות אהוביה סנדק. המשטרה הקימה אז צוות חקירה כדי למצוא את מדביקי המדבקות. עיתון "הארץ" דיווח כי צוות החקירה פנה פעמים רבות למעבדה לזיהוי פלילי בבקשה להאיץ את ניתוח טביעות האצבעות של חשודים שנעצרו, כדי להתאימם לטביעות האצבעות על המדבקות. אחרי שבמעבדה לזיהוי פלילי סירבו לתת לניתוח טביעות האצבעות של מדביקי המדבקות עדיפות על פני משימות חשובות פחות כמו פענוח גניבות ורצח, פנו החוקרים לגורמים במחוז תל אביב במטרה לקדם את השלמת הבדיקה של טביעות האצבעות.

נגד שלושת הקטינים הוגש כתב אישום.

לעומת זאת, נגד חברי "אחים לנשק" שחסמו את הכניסה למשרדי קהלת עם שקי חול וגדר תיל, שכלאו את אחת העובדות של קהלת בתוך המשרד עם "המיצג" שלהם ושתיעדו את עצמם מבצעים את העבירה, הפרקליטות הרקובה סגרה את התיק בנימוק "הראיות אינן מגבשות תשתית מספקת להעמדה לדין".

הימין נוהג להשתמש במינוח "אכיפה בררנית". זה לא המינוח הנכון לתיאור ההתנהלות האכיפתית של העריצות המשפטית על שלל זרועותיה. אכיפה בררנית יוצאת מנקודת הנחה שיש מערכת חוק אחת, ושלעיתים היא אוכפת את החוק באופן סלקטיבי פסול. לא כך זה בישראל. העריצות המשפטית יצרה פה שתי מערכות חוק נפרדות, מערכת חוק אחת שמטרתה להפעיל אלימות לגליסטית כנגד קבוצות חברתיות-פוליטיות ("אנשים אחרים") שהיא חפצה להתאנות להן ולדכא אותן, ומערכת חוק אחרת שמטרתה לסכל אכיפה וענישה כנגד קבוצות חברתיות-פוליטיות (בעיקר קבוצת "מלח הארץ") שהיא חפצה לאפשר להם לבצע מעשי עבריינות כנגד "אנשים אחרים" ונגד השלטון הנבחר בלי להיענש על כך כדין, וזאת במסגרת מלחמת החורמה שלה נגד שלטון החוק ונגד הדמוקרטיה.

בתמונה המצ"ב אחת מהראיות אשר "אינן מגבשות תשתית מספקת להעמדה לדין".

[Zofnat Nordmann צפנת נורדמן @ZofnatNordmann]

שלום לבכיר במשרד המשפטים לשעבר, שכך מסר ל"הארץ". מבינה מדוע נשארת "בכיר" ולא חתמת בשמך על פיסת הבורות, במקרה הטוב, המרהיבה הזאת (לא באמת מאמינה שאתה בור).

לטובת קוראינו, אהרן ברק מבהיר:

"הכלל אוסר על אדם *להימצא* במצב של ניגוד עניינים. האיסור אינו רק על שיקול הדעת עצמו בביצוע הפעולה או התפקיד. האיסור הוא על *הימצאות* במצב שבו עלול להיות ניגוד עניינים. מטרת הכלל היא למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל צופה פני העתיד. אין זה מעלה ואין זה מוריד אם בפועל שיקול הדעת הוא ראוי. גם אין זה מעלה או מוריד אם בפועל נגרם נזק או הוענקה טובה לזה שלמענו פועלים. אכן, מטרת הכלל היא למנוע פיתוי מאדם ישר והגון בחינת 'אל תעמידונו בפני ניסיון'. הטענה הנשמעת לעתים קרובות: 'סמוך עלי, לי זה לא יקרה. אני אדע להפריד בין ענייני האישיים ובין ענייני התפקיד' אינה לעניין. הכלל בדבר ניגוד אינטרסים בא למנוע מאדם מסור ונאמן מלהימצא במצב פוטנציאלי של ניגוד אינטרסים" (אהרן ברק ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד, משפטים י', תש"מ, עמ' 12).

וכן נפסק:

"כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה, הם המביאים לגיבושו של הכלל, כי עובד ציבור אסור לו *להימצא* במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בביצוע סמכותו וכוחו, לבין אינטרס אחר כלשהו שאף עמו הוא קשור ... טעמו של הכלל בדבר ניגוד עניינים הוא כפול ... ראשית, טעם פרגמטי. עובד הציבור, שבידו הופקדה סמכות, חייב להפעיל את סמכותו מתוך שהוא מעמיד לנגד עיניו את מכלול השיקולים הרלבנטיים להפעלתה של אותה סמכות, ושיקולים אלה בלבד. כאשר עובד הציבור נתון במצב של ניגוד עניינים קיים חשש כי הוא יקח בחשבון, שעה שיפעיל את סמכותו, אף את האינטרס הנוגד. כתוצאה מכך עשויה לבוא הפעלה בלתי ראויה של הסמכות. חשש זה בא הדין למנוע.
שנית, טעם ערכי. קיומו של שירות ציבורי סדיר, אחראי ובעל עמדה ציבורית נאותה, מחייב אמון הציבור בכך שהחלטות עובדי הציבור הן ענייניות, ונעשות ביושר ובהגינות. עובדת *הימצאו* של עובד ציבור במצב של ניגוד עניינים, פוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית. בלב הציבור מתעורר *החשש* כי שיקולים זרים מנחים את עובד הציבור, ואמונו במערכת השלטונית נפגם" (בג"ץ 531/79 "סיעת הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה פ"ד לד(2) 566 (1980), 571).

לא מסובך. פשוט.

[David Peter דוד פטר @ptr_dvd]

אירוע מטלטל עבור המדינה, אבל אירוע פשוט מאוד מבחינה משפטית.
אסור ליועצת לעסוק בחקירת פרשת הפצ"רית.
דקה וחצי, עושים סדר.
צפו.

[Moriah Asraf @MoriahAsraf]

חשיפה

פרוקטול הפגישה בין האיש שחקר את הפרשה מטעם הפרקליטות הצבאית, תת אלוף גל עשהאל, יחד עם גלנט והלוי. הפגישה נערכה באוקטובר 2024, לפני שנה בדיוק. גלנט ביקש לקבל תשובות ואיך יתכן שהמדליף לא אותר, עשהאל מתעקש שנעשות כל פעולות החקירה האפשריות אבל לא מצליחים לאתר את המדליף כיוון שרבים נחשפו לסרטון. גלנט השיב לו שדבריו לא משכנעים אותו.

הערב אלי סניור חושף שגל עשהאל יחקר באזהרה.

הציטוטים המלאים:

[Shimon Nataf @ShimonNataf]

לכל המדינה ברור שהפצ"ר העלימה את הנייד כדי למנוע הגעה לחשודים נוספים בפרשה, ולכל המדינה גם ברור שהסיבה לכך שהיא לא נעצרה מיד, היא בדיוק כדי לאפשר את העלמת המכשיר. מישהו נתן הוראה לא לעצור אותה.

זו המדינה שבה אנחנו חיים.

[Ran Baratz – רן ברץ @RanBaratz]

אני חוזר ואומר את המובן מאליו: המשיבה מספר 1 בעתירות נגד ה"בדיקה" של הפצ"ריה את עצמה היא היועצת המשפטית לממשלה. השני הוא פרקליט המדינה.
בכך הם הופכים לחלק מהותי מהשיבוש.
גם אם הם חפים מכל קשר לשיבוש, כי, נניח, הוליכו אותם שולל והם כידוע נורא תמימים, ולכן רק מתוך נאיביות גדולה הם שיקרו לבג"צ, הם צריכים למסור את הגרסא הזו כחשודים.
הם מנועים באופן מהותי מכל עיסוק בתיק.
אם הם לא עושים זאת, זה בעצמו שיבוש ועבירה.
אלה דברים טריוויאליים לגמרי.
מה שקורה כאן מטורף לגמרי.

[David Peter דוד פטר @ptr_dvd]

מורה נבוכים לפרשת "תעודות חיסיון".
[חשוב לקרוא - זה מיקרוקוסמוס מייצג]
---
תעודות חיסיון אמורות להיות החריג שבחריג, משום שהן היתר לפרקליטות להסתיר מידע מנאשמים בהליך פלילי (ס' 45 לפקודת הראיות).
בדיוק משום כך המחוקק התנה את הבקשה החריגה הזו בחתימת שר, שהוא איזון ובלם מול מול הכוח של גורמי החקירה והתביעה.
הנאשם יכול גם לתקוף את התעודה בבית המשפט.
א"ב של דמוקרטיה - ברירת המחדל היא קלפים גלויים מול נאשם ואם מסתירים ממנו משהו זה חריג ביותר ויצא על זה בקרה וביקורת.
כל שר מוסמך לחתום על תעודות כאלה בתחום עיסוקו (רק לאחרונה יצא מכתב מהיועצת נגד שר הביטחון שלא חותם "מספיק מהר" על משהו שהיא נורא רוצה), וכמובן השר לביטחון לאומי, מטבע הדברים, חולש על רוב התעודות.
הכמות החריגה והמאמירה של בקשות כאלה לאורך השנים (שזה עניין לדיון בפני עצמו) הובילה את המחוקק לאפשר לשר לביטחון לאומי להאציל את הסמכות הזו לגורם חיצוני מטעמו.
האצלת הסמכות הזו לא גורעת במילימטר מהסמכות של השר אלא יונקת ממנה. יתירה מזאת הסמכות הזו אף מתקיימת במקביל, את זה לא אני אומר אלא הייעוץ המשפטי בכל חוות דעת רלוונטית.
[אולי נעיר כאן שהמחוקק עשה טעות גדולה וקבע בחוק תנאי סף לתפקיד שמחייבים אוריינטציה תביעתית (שופט, יועמש, פרקליט, קצין משטרה). כדאי לתקן זאת, אני ממליץ בחום].
חזרה לענייננו - לאחר שאותו אדם מכהן בתפקיד הממונה על החסיונות (זה שזכה להאצלת הסמכות) במשך שנים ארוכות מאוד - השר החליט שהוא רוצה שיהיו שניים.
בקשה הגיונית מאוד ונכונה מאוד, לטעמי.
אם רוצים לייצר מעין תחליף לביקורת האישית של השר כגורם חיצוני, רצוי שיהיו גישות מקבילות ובכך ולהפחית את החשש להיווצרותה של רוטינה או אוטוסטרדת חתימות.
זה גם לא נכון שהפרקליטות והמשטרה יעבדו מול אדם בודד משך שנים ארוכות, זה לא בריא (זה שהם נלחמים על הממונה הנוכחי זה גם אומר דרשני, ממונה טוב אמור לאתגר את המערכת).
אלא שלמרות שהשר ביקש שיקדמו את הנושא - במשך זמן רב הפקידות פשוט סירבה.
סליחה, לא סירבה, הפסיקה להתנדב לקדם את הנושא.
אמרו "כן כן אדוני השר" ובפועל לא קרה דבר.
רק לאחרונה, לאחר לחצים רבים, יצא מכרז נוסף ואולי משם תצמח הישועה. הלוואי.
בינתיים השר החליט שעד שלא מביאים לו שניים הוא מממש את הסמכות שלו על פי חוק והוא זה שיחתום על תעודות החיסיון.
זו לא רק זכותו, וזו לא רק סמכותו החוקית - זו חובתו כלפי האזרחים. יש לאזרחים, שהתביעה מסתירה מהם מידע, זכות לזה שתעודת החיסיון תעבור ביקורת של שר. אם השר חושב שהמצב הקיים לא מספיק טוב חובתו להתערב.
בפועל הפקידות החליטה לסרב להעביר לשר את התעודות לחתימה.
סליחה, לא סירבו, נמנעו מלהתנדב להעביר לו את תעודות החיסיון.
וההליכים נצברו ונערמו.
הפקידות הבינה שהיא בבעיה בסוגיה המשפטית לגופה, אז מה עושים? כמובן - תדרוך לתקשורת שהליכים משפטיים "תקועים".
מילים פשוטות - התביעה רוצה להסתיר מידע מנאשמים והיא מסרבת להביא את העניין לאישור הגורם היחיד שהמחוקק קבע לצורך זה - השר. ועכשיו הם מלינים שהכל "תקוע".
הם גם טוענים שהם לא מוכנים ש"גורם פוליטי" יעסוק בתעודות החיסיון (בלתי נתפס שעיתונאים חוזרים על ההבל הזה), סליחה? מה?
זה מה שהמחוקק קבע, זה מה שהיה מאז ומעולם וזה מה שקורה במקביל ברגע זה ממש אצל כל השרים האחרים.
זה מובן מאליו אצל השרים האחרים, אבל אצל בן גביר? אה זה אירוע "משפטי" אחר.
חברים, הכל הצגה, ולא הצגה טובה אלא אחת כזו שאתה אומר לעצמך אומנם הלך הכסף על הכרטיס אבל אין מצב שאני נשאר לצפות בהמשך הפארסה הזו.
לא פחות חשוב מכל הנ"ל - שימו לב איך הייעוץ המשפטי, שחלש מאוד באירוע לגופו פונה למערכה תקשורתית כדי לייצר מינוף ולחץ.
והתקשורת המשפטית, כמובן, כל כולה בתזמורת אחידה - "לימון אמת ותורתו אמת והמחוקקים בדאים" (תוכזר זכותו של נטעאל בנדל שפרסם בציוץ המשך תמונה מאוזנת יותר).
התקשורת המשפטית אמורה לספק לציבור מידע על העובדות ועל המשמעות המשפטית בבסיס האירועים.
במקום זה אנחנו מקבלים משהו אחר.
אחר לגמרי.
כלבי התקיפה של היייעוץ המשפטי.
עכשיו בטח יבואו כל מיני "עיתונאים" ויגיבו "הלו הלו אתה ייצגת את השר בתיק X!", זה כך תמיד.
כאילו זה רלוונטי בכלל לדיון כאן לגופו של עניין.
החולשה המחשבתית של האנשים האלה הופכת את הכל לידוע מראש.
תשמרו על התודעה שלכם.

[אבישי גרינצייג @avishaigrinzaig]

א׳ מהשב״כ נחקר ושוחרר ללא תנאים מגבילים. למרות זאת השב״כ האזין לו במשך חצי שנה, לצורך ״סיכולי״.

כך התגלה לשב״כ שהאלוף דוד זיני נפגש עם א׳. למרות שלא היתה בפגישה זו כל עבירה, השב״כ השתמש בתוצרי האזנת הסתר, והעביר לועדת גרוניס את המידע שהושג

ועדת גרוניס לא התרשמה, ואישרה את זיני

[שירית אביטן כהן Shirit Avitan Cohen @Shiritc]

וכל הרדיפה הממוקדת הזו כי האמת יצאה לאור על הקונספציה העמוקה שהוביל רונן בר והשבכ ביחס לרצועה באותם מסמכים.

למי ששכח- מומלץ לחזור ולקרוא:
https://t.co/4e1Pw4AFEd

[Shimon Nataf @ShimonNataf]

החשיפה של גרינצייג בעניין ניסיון הסיכול העברייני של דוד זיני מתוך הארגון, היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שמדינת ישראל פשוט שבורה.

זה הרי ווטרגייט על סטרואידים. ה"גייט" המקורי. ניצול כלי ביון מדינתיים לרעה כדי לרגל אחרי יריבים פוליטיים.

והתגובה? שקט מוחלט.

[Ayala Hasson. @AyalaHasson]

השב״כ האזין לא׳, על הדרך האזין לזיני, על הדרך דאג להעביר את ההאזנה לגרוניס.
הציבור חייב לקבל תשובה בהקדם, האם זו הייתה רוגלה? מי נתנו את ההוראה לשתול רוגלה? מי שלפו האזנות והעבירו לועדה? שיטות אפלות. רוגלות נועדו לטפול בארגוני טרור וארגוני פשיעה. שקט זה רפש.

[עמיחי שיקלי - Amichai Chikli @AmichaiChikli]

ממלא מקום ראש השב״כ ש׳, יועמ״ש השב״כ וכל גורם בארגון שלקח חלק בניסיון הפוטש העברייני והשלומיאלי הזה בנוסח מדינת שטאזי צריכים לטוס על טיל משורות הארגון.

השב״כ זקוק לשידוד מערכות אחרי החורבן שהמיט עליו ראש השב״כ הכושל בדברי ימי ישראל רונן בר.