טעוח,
הליכוד פיתח את המיגזור כמנגנן לפיצוי המעמדות הנמוכים על פירוק מדינת הרווחה האוניברסלית, כדי להבטיח את המשך תמיכתם בימין.
המיגזור החרדי התאפשר ע"י הפרטת השירותים החברתיים ולכן החרדים הם תומכיו העקביים של הניאו-ליברליזם.
לכן, שיקום מדינת הרווחה היא הדרך לפירוק שיטת המיגזרים.
@AbirKara2@naamalazimi אביר קרא: "אני לא רוצה שאף אחד אחר ישלם על ההחלטה שלי להביא ילדים".
מעולה. אז אני מבקש לא לשלם על הכביש שאתה נוסע בו, על המשטרה ששומרת עליך, על בית החולים שתגיע אליו ועל הביוב שאתה משתמש בו.
ככה נראית אידיאולוגיה שכל כך שונאת בני אדם, עד שהיא רואה בעצם קיומה של חברה אנושית בעיה
אלטלנה: אז והיום:
אלטלנה טובעה מאותן סיבות שהפלמ"ח פורק: כפיית מרות ממלכתית על גופים צבאיים של היישוב.
הפלמ"ח קיבל את המרות, האצ"ל רצה לפרוק אותה באיום הנשק.
היום הימין משתמש באלטלנה כסמל לפירוק הממלכתיות ומיגזורה.
באופן פרדוקסלי, היום אלטלנה היא הסמל של תומכי "נמות ולא נתגייס".
זה טוב שהטביעו את האלטלנה.
כל הגזלייטינג שעושים לנו היום, כאילו הסיפור של אלטלנה הוא סיפורו של בגין האחראי שמנע מלחמת אחים, הוא חסר כל קשר למציאות ההיסטורית.
מלחמת אזרחים נמנעה משום שהמדינה הכריעה שלא יהיו כאן שני צבאות.
שמחתי לעזור.
הבוקר פורסם בכלכליסט דו"ח שצריך להטריד כל הורה במדינת ישראל.
קריסת תחום הגיל הרך - ישראל משקיעה בילד בגיל הרך 1,225 דולר בשנה, כשהממוצע במדינות המפותחות עומד על 14,400 דולר. השקעה פי 12 יותר מבישראל!
אנחנו במקום האחרון בדירוג ה-OECD, אחרי כולם. תקראו את זה שוב - מקום אחרון. הפקירו את ילדינו בגיל החשוב ביותר.
היחס אצלנו הוא מטפלת אחת לכל שישה תינוקות עד גיל שנה וחצי, ומטפלת אחת לתשעה ואפילו אחת עשרה פעוטות מעל הגיל הזה. ההמלצה המקצועית היא אחת לשלושה. אין אפילו מדינה מפותחת אחת שבה היחס גרוע משלנו.
44% מהמטפלות עוזבות כבר בשנה הראשונה, פי שניים ויותר מכל מדינה אחרת שנבדקה. כאשר השכר ההתחלתי הוא 5,900 שקל. התוצאה? מעונות שנסגרים כל הזמן והורים שנשארים בלי מסגרת הולמת לילדים שלהם.
הדבר החשוב ביותר להבין הוא שהמצב הזה יכול להיראות אחרת לגמרי.
בממשלת השינוי התחלנו רפורמה, שהעבירה את האחריות על הגיל הרך למשרד החינוך והשיקה תוכנית חומש לשיפור השכר והתקינה. זה לא היה מספיק, דעתי בנושא ידועה, אבל זו היתה התחלה חשובה.
ומה עשתה הממשלה הזאת? קיצצה. בלי חשבון.
תקציב מערך ההכשרה שהוקם נחתך בחדות, עד שהיום הוא לא מספיק אפילו כדי לשמר את הקיים, שלא לדבר על פיתוח. ההתקדמות הצנועה שהושגה כמעט נמחקה. ועכשיו הקואליציה מקדמת הצעת חוק שתחזיר את כל הסמכויות בתחום הגיל הרך למשרד העבודה, כלומר תבטל את ההישג המשמעותי היחיד של הרפורמה. ולמה? ברור שמגיל לידה יש חשיבות לפדגוגיה חינוכית, מקצועיות והשקעה שחובה שתהיה תחת משרד החינוך.
אבדן החזון והסרת האחריות הזאת, עולה לכולנו ביוקר. כל שקל שמושקע בגיל הרך מחזיר למשק חמישה שקלים. ההזנחה הזאת היא לא רק עוול מוסרי לילדים שלנו ולמשפחות צעירות, היא גם טעות כלכלית שנשלם עליה שנים.
בממשלה הבאה אקדם תוכנית חירום לשיקום מערך הגיל הרך. כאמא צעירה, זה היה אחד הנושאים הבולטים בעיסוק שלי מתחילת כהונתי בכנסת.
זה לא סוד שאני חושבת שצריך חינוך חינם מגיל לידה ולשפר דרמטית את שכר המטפלות, אבל אני גם רוצה לשקף תכנית מדורגת וריאלית שתתחיל את התהליך:
הצעד הראשון הוא טיפול נמרץ לתחום, שכולל את השוואת שכר המטפלות במעונות הסמל לשכר הסייעות בגנים והגדרת העבודה במעון כעבודה מועדפת. במקביל, נוזיל את המעונות ל-3,000 שקל בחודש. כל זה בעלות של כ-525 מיליון שקל, פחות מרבע אחוז מתקציב המדינה.
אחריו מגיע שלב הייצוב ובניית התשתית. העלאת שכר נוספת בסבסוד ציבורי מלא, שיקום מלא של מערך ההכשרה בעלות של כ-200 מיליון שקל, הקמת מערך תומך של אנשי מקצוע בתחומים הרגשיים וההתפתחותיים, וריכוז הסמכויות במשרד החינוך, בדיוק ההפך מהחוק שהקואליציה מקדמת עכשיו.
בסך הכל מדובר בתוספת שנתית של כ-1.36 מיליארד שקל לבסיס התקציב, בערך חצי אחוז מתקציב משרד החינוך.
משם נמשיך להרחבה ולהנגשה. הגדלה הדרגתית של הסבסוד עד שהמדינה נושאת ב-75 אחוז מעלות המעון, בינוי של כמאתיים מעונות ציבוריים בשנה, פתיחת מסלולים אקדמיים לגננות הגיל הרך, וצמצום מתמשך של מספר הילדים בכל קבוצה עד לתקן שאנשי המקצוע ממליצים עליו.
השלב הזה נפרש על פני כשמונה שנים, ובסופו, התקצוב השנתי הקבוע יגיע לכ-11.5 מיליארד שקל, לצד השקעה חד פעמית של כארבעה מיליארד שקל בבנייה.
זה נשמע הרבה, עד שמסתכלים על הצד השני של המשוואה. ניתוח כלכלי שנעשה עבור התחום מצא שהשקעה כזאת מחזירה למשק תועלת של יותר מ-14 מיליארד שקל בשנה לכל שנתון של ילדים, בפריון עבודה, בהשתתפות הורים בשוק העבודה ובירידה בפשיעה. זו לא הוצאה, אלא השקעה משלמת בעתיד שלנו. וכן, זה גם מגיע לילדים שלנו שראויים לטוב ביותר - עבורם הכל.
היעד הסופי ברור. מערכת ממלכתית-ציבורית, איכותית ונגישה לכל ילד וילדה מלידה ועד גיל שלוש. מסגרות שבהן מספר הילדים לכל מטפלת מאפשר לראות כל ילד, צוותים שמקבלים שכר והכשרה ההולמים את האחריות שעל כתפיהם, והורים שיכולים לשלוח את ילדיהם למסגרת טובה בלי לשקוע בחובות. אלה התנאים המקובלים בכל מדינה מפותחת, ואין שום סיבה שילדי ישראל יקבלו פחות.
אפשר לתקן את זה. הכלים קיימים, המספרים ידועים, והמחקר חד-משמעי. זה רק עניין של סדרי עדיפויות. הילדים הקטנים ביותר שלנו לא יכולים להפגין, לא יכולים להצביע, ולא יכולים לחכות. אנחנו חייבים להם את זה.
אני מאמינה ויודעת שאפשר לשקם, לתקן ולבנות מחדש - זה תלוי בנו וזה עלינו. מגיע לנו טוב יותר - בואו נעשה את זה!
ישראל היא המדינה השנייה היקרה בעולם. תנו לזה לחלחל רגע.
כך לפי מדד ״הביג מק״ שהתפרסם בתחילת החודש ב- ״האקונומיסט״. יקר פה. כולנו מרגישים את זה בכיס, בכל ביקור בסופר, שהמשכורת נגמרת הרבה לפני סוף החודש ובכל הוצאה לא צפויה.
המזון, הדלק, הדיור, החינוך, הבריאות - הכול יקר.
אבל האמת קשה אפילו יותר. המדד מספר לנו כמה עולים המוצרים, אבל הוא לא מספר שמחצית מהשכירים בישראל מרוויחים פחות מ־10,586 שקלים בחודש. אף אדם עובד לא צריך להגיע למצב שבו הוא לא מצליח לסגור את החודש. בישראל של היום, גם זה כבר לא מובן מאליו.
כוח הקניה הופך קטן יותר ויותר והשכר נשחק מול גלי ההתייקרויות.
המדד גם לא מספר כמה אנחנו נאלצים לשלם מכיסנו על חינוך, בריאות ותחבורה, משום שהמדינה לא מספקת לנו את השירותים שמגיעים לנו ומסירה אחריות כדי להעביר כספים עצומים מתקציבי השירותים החברתיים, אל קומבינות קואליציוניות ומגזריות.
זו לא גזירת גורל ולא תוצאה של תהליך טבעי. כך נראית ממשלה שמפקירה את הציבור: המחירים עולים, השכר לא מדביק אותם והשירותים הציבוריים נשחקים. הגיע הזמן לשנות כיוון. צריך כאן ממשלה שעובדת בשביל הציבור. בשבילנו.
אנחנו נדאג לציבור העובדים בישראל, הציבור העובד, המשרת, שנושא בנטל בעוד המדינה נעלמה בדרך.
נוריד מחירים, נטפל בריכוזיות ובמונופולים ונרחיב את סל המוצרים שבפיקוח.
נשקם את השירותים הציבוריים ונדאג שהאפשרות לחיות בכבוד לא תהיה פריבילגיה, אלא חלק ברור בחוזה בין מדינה לאזרחיה.
זה עלינו וזה יקרה.
פתרונות קסם לא יפתרו את הקריסה והבעיות.
1 חסרים אלפי מורים.
2 מורות צעירות עוזבות.
3 מעמד המורה בקריסה.
ההצעה הזאת היא פיקציה. כסתח. הודאה בכישלון.
לא פעם ראשונה שמגיעים עם פתרונות קסם ברגע האחרון, לפני פתיחת שנה, שאין להם היתכנות בפועל.
במקום לשמור את המורים במערכת, מפריחים בלון ניסוי שבועיים לפני תחילת הלימודים.
כמובן שלא ימצאו מספיק מורים בשבועיים לפני תחילת שנה (!!!), כמה לא רציני ולא מקצועי.
משרד האוצר והחינוך יגידו שהם טיפלו בבעיה והציעו פתרון, ויטילו את האחריות על מנהלי בתי הספר. נוח להם, ואסון לילדים שלנו ולמערכת.
ומי אנחנו רוצים שיכנסו ללמד את הילדים שלנו? אנשים חסרי הכשרה ורקע מקצועי מתאים? איך הפכנו את המקצוע הכי חשוב לסרח עודף?
עסקתי בנושא בוועדת הצעירים, לא פלא שנכנסים סטודנטים ברמה נמוכה יותר למקצוע ושמעל ל40% מהם לא רוצים לעסוק בו בסוף התואר.
זו זריקת אחריות מוחלטת.
פלסטר על חתך עמוק.
ואני אומרת את זה גם כאמא שהבן שלה עולה לכיתה א' עם מחנכת אחת לשתי כיתות.
יש הרבה פתרונות שאפשר להביא כדי לשפר את המצב, הם יכולים להיות השלמה נהדרת.
אבל בסוף, יש פה משבר.
חייבים להעלות שכר למורים צעירים שלא סוגרים את החודש, קורסים ונוטשים, חייבים לתגמל כראוי חינוך כיתה, חייבים להפסיק לרדוף מורות ולדכא אותן, חייבים לתת תנאים ומעטפת ולהפוך את מקצוע ההוראה למקצוע בעדיפות לאומית.
זאת אכן השקעה משמעותית וארוכת טווח. אבל זו ההשקעה הכי חשובה עבור עתיד ילדינו והמקום הזה.
הכל מתחיל בחינוך.
קראתי את הביקורת בגלובס על המחקר שלנו בנושא רפורמת הטונה. יש בה קצת נקודות ענייניות, ולצדן מסקנות שלדעתי הולכות רחוק יותר ממה שהנתונים מאפשרים.
אז הנה הניסיון שלי לעשות סדר 🧵
היום מצאתי את עצמי במיון של ביה״ח מאיר בכפר סבא, אחרי סרט של לחצים בחזה וסחרורות.
ראשית, הכל טוב. כנראה שילוב עומס פסיכי, היעדר שגרה וקצת גנטיקה גרועה.
שנית, מדהים שזה קרה בדיוק בשבוע שמדברים על חיים משותפים בבתי חולים והממשלה הגזענית משסה את אנשיה ושופרותיה באנשי רפואה ערבים. הרופא שטיפל בי חליל, יחד עם האחיות מרינה, נועה וחני היו מדהימים ואדיבים להפליא. יבואו ימים והשותפות שמתקיימת בבתי החולים, בבתי המרקחת, במקומות העבודה והבילוי, תהיה בכל מקום. לא ניתן לקיצוניים מטורפים ובשלנים משום צד, למנוע את זה מאיתנו.
שלישית, הזדמנות טובה להזכיר לכולנו איזה נס זו מערכת הבריאות הישראלית. קופות החולים, רעיון חדשני שמחזיק עד היום מול כל הבינוניות של ממשלות הליכוד, מאז ימי ברל כצנלסון, חוק בריאות ממלכתי (שחוקק בממשלת רבין).
אני לומד לעומק בשנים האחרונות את המספרים של המערכות הציבוריות וניצלתי את השעות במיון לשיחות עם הצוות על עומסים וחוסרים, וזה אימת את מה שאני יודע, הנס הזה הולך ונשחק - זמני ההמתנה לרופאים ארוכים להחריד, כמות הרופאים יורדת, כמות האחיות והמיטות לנפש יורדת (ירידה שמאיצה עם גל ירידה של רופאים) ולישראל אין אפילו שר בריאות.
עם כל החשיבות של דברים כמו המאבק בטרור היהודי ובגזענות, החזרה לשולחן המו״מ, ביצור הדמוקרטיה, חשוב מאוד לא לשכוח לרגע שאין דמוקרטיה בלי שוויון ואין שוויון בלי מדינת רווחה ששמה את האזרח במרכז.
יום מרתק, לוקח ערב לנקות את הראש, מחר חוזר כמו נינג׳ה. עוד פחות מ-11 שבועות בחירות, שום דבר פחות מניצחון מוחץ הוא לא אופציה!
הפערים בין עניים לעשירים בישראל גדלו בשנים האחרונות‼️
אי השוויון לא נראה רק בפערי הכנסות, אלא מסתתר בהכנסות בשוק ההון ונדל״ן. זו לא רק בעייה בהוגנות וביכולת של רוב הישראלים לגמור את החודש. זו גם בעייה בחוסן, בלכידות ובביטחון שלנו.
התפקיד שלנו בקואליציה החדשה, ובמיוחד שלי ושל שותפי ב @DemocratsIL הוא לייצר חלוקה הוגנת יותר שתאפשר שוויון הזדמנויות לילדים של כולנו, רווחה לעובדות ולעובדים וקיום בכבוד למוחלשים מבינינו.
מתחייב אני💪🏾🇮🇱🤦🏾
@gutweind הצעד המשלים והלא פחות חשוב הוא הקטנת הפערים הוא העלאת שכר של העובדים בישראל. הפערים בשכר ברוטו לשעה בישראל הם ענקיים וזה מתבטא בכוח הקנייה הנמוך של רוב הישראלים
נתניהו רואה במצב המלחמה המתמשך ובאשליית "הניצחון המוחלט" בסיס לשלטונו (לכן, הלהט לחידוש המלחמה עם אירן).
אך החורבן החברתי בעקבות המלחמה מרחיק ממנו את המעמד הקורס.
אלא שמתנגדיו לא נותנים מענה לכמיהה לביטחון חברתי.
אייזנקוט (מרידור), בנט ולפיד הם ימין כלכלי.
זה תפקיד "הדמוקרטים".
שר החינוך קישלון חושב שהוא קשור לבחינות הבגרות של 2027, אבל האמת היא שהוא יסתכל עליהן מהאופוזיציה במקרה הרע ומהבית במקרה הטוב.
הם מפחדים מדמוקרטיה משגשגת, ממדינת רווחה שמשקיעה באזרחיה, אבל זה לא יעזור להם, אלו ימי פומפיי האחרונים.
לפי גראמשי, הגמוניה נבנית כאשר שלטון מצליח לרכוש את תמיכת יריביו בחלקים שונים של מדיניותו.
כך, ההגמוניה של נתניהו נבניתה על תמיכה רבת שנים של השטרסלרים בשמאל במדיניות הניאו-ליברלית של הימין.
כחלק מההגמוניה של נתניהו, הם לא מבקרים את מדיניותו הניאו-ליברלית, אלא תובעים את הקשחתה.
קיש, קומיסר החינוך, הפך את משרד החינוך לזרוע החינוכית של ההפיכה המשטרית.
הדתה, הרחבת התקציבים לרשתות מפלגתיות ללא ליבה, רדיפת מורות ומנהלות בתי ספר, פגיעה בחופש האקדמי, חסימת תפיסות של חשיבה ביקורתית, העלמת ערכי מגילת העצמאות, פיטורי עובדים שלא מוכנים להתבטל מקצועית, והמטריד ביותר - פגיעה בכשירות האזרחית, העלמת התשתית של דמוקרטיה ליברלית ומתן כניסה לאידאולוגיות שמכשירות רודנות ודיקטטורה.
יש לציין שכל זה קורה תוך הזנחת החזון והחובה לשוויון הזדמנויות, אפליה בתקצוב בין זרמי החינוך, משבר תחום ההוראה ונטישת המורות את המערכת, פגיעה בשעות ההוראה הפרטניות, קיצוצים בתקציבים אוניברסליים אל מול הרחבה מסיבית ומקוממת של תקצוב מגזרי מפלה ואנטי ממלכתי. זו לא טעות זו מדיניות.
קיש פעל בתנועת מלקחיים: פגיעה בשוויון ההזדמנויות בחינוך ומנגד, פגיעה בדמוקרטיה דרך רידוד, צמצום ושכתוב הערכים הדמוקרטים ליברלים ולימודי האזרחות.
את זה בדיוק אנחנו חייבים לשנות ולתקן. ואני מתחייבת לעשות זאת.
מערכת החינוך חייבת לשקף את ערכי המדינה, את החזון והשאיפה לחברת מופת ואת עומק ההכרה שעתיד המדינה וחוסנה עובר דרך מערכת החינוך.
ישר כוח לכל עובד מערכת שלא נכנע ועומד על חובתו המקצועית והלאומית. בקרוב השינוי המיוחל.
הדברים שלי אתמול בכיכר רבין, עיקרי הדברים - סיימנו להתנצל, אנחנו מנפחים חזרה את החזה ומציעים לציבור את הישראלי את שלוש השינים - שותפות, שוויון ושלום!
ולכל השופרות שלקחו מכאן קטע קטן וניסו להוציא מההקשר ולהגיד שאני טוען שהטרקטורונים עולים 200 מיליארד ש״ח, אני מזמין אתכם לדיבייט איפה שתרצו לדבר על העלויות של פרויקט ההתנחלויות ושל העסקנות החרדית ונראה מי מבין את הפרטים ומי מדקלם דפי מסרים...