הנרצחת העשירית השנה - נהאיה ג'ואברה ז״ל.
נהאיה התלוננה במשטרה על איומים נגדה, ואפילו הביעה את הפחד האמיתי על חייה בפוסטים ברשתות החברתיות.
בעלה ובנה נעצרו בחשד למעורבות ברצח. זה מקרה שמצטרף למציאות בלתי נתפסת, שבה עשר נשים נרצחו על רקע מגדרי מתחילת השנה.
🔴 אנחנו לא מוכנות לקבל את אזלת היד הזו כגזירת גורל
אלימות היא אינה גזירת גורל, אלא כישלון מדיניות מתמשך. על המשרד לביטחון לאומי לכנס באופן מיידי דיון חירום שיתמקד בטיפול באלימות בחברה הערבית.
הרצח הבא מחכה לקרות.
אל תחכו לו.
כך בדיוק מתחילה פגיעה מסוכנת בביטחון המדינה כתוצאה מהדרת נשים. נשים מהוות כיום כ-20% מהסד״כ הלוחם בצה״ל, אי אפשר לנהל צבא מקצועי באמצעות אולטימטום שקרי של ׳חרדים או נשים׳.
למרות ההכחשות בצה״ל על נסיבות האירוע, עצם האפשרות ששיקולים שאינם מבצעיים ישפיעו על הפעלת יכולות חיוניות בשטח צריכה להדליק נורה אדומה. חובתה הערכית, מבצעית ובטחונית של מערכת הביטחון להציג פתרון מקצועי שיאפשר שילוב חרדים לצד שמירה מלאה על היכולות המבצעיות של צה״ל.
לתת זמן מסך מרכזי לאדם שנמצאות נגדו תלונות ועדויות בעבירות מין, בזמן שהנפגעות עדיין מתמודדות עם ההשלכות של הפגיעה וההליך, זו לא החלטה ״עיתונאית אמיצה״. זו בחירה שמעניקה כוח ציבורי נוסף למי שממילא נמצא בעמדת כוח.
ריאיון מתוכנן מראש, עם הכנה, ליווי משפטי ושליטה במסר, איננו עימות עיתונאי. הוא פלטפורמה לשיקום תדמית על חשבון נפגעות שכבר שילמו מחיר כבד כדי להישמע.
לתקשורת יש אחריות לא רק לחשוף סיפורים, אלא גם להבין איזה מסר היא שולחת לנפגעות ולציבור כולו. לא כל במה חייבת להינתן, ולא כל רייטינג מצדיק את המחיר שלו.
לא נותנים במה לחשוד באונס!
ערוץ 13 ורביב דרוקר מתכוונים להעניק ראיון בפריים-טיים לאדם החשוד בפגיעה בנעמה שחר ושי-לי עטרי.
בחירה ברייטינג ופרובוקציה על פני אחריות בסיסית כלפי נפגעות היא מסר מסוכן שאסור לעבור עליו בשתיקה.
מה אפשר לעשות?
ללחוץ על הלינק בתגובה למטה כדי לפנות באופן פשוט לערוץ 13 לדרוש לבטל את הראיון 👇🏻
@ARCCIsrael
החשוד באונס של שי-לי עטרי מנסה להלך אימים גם עלי, יחד עם רשימה סלקטיבית ומכוונת של נשים נוספות. יש פה נסיון נועז לסתום את הפה לנשים שאומרות מה שלא עושה לו קיצי בגב.
אז עד כאן. נשים לא רוקדות לפי החליל שלך, ולא יאיימו עלינו - לא בבריונות משפטית ולא באלימות מינית.
הרבה מאיתנו תוהות מה אפשר לעשות, איך אפשר לעזור ולשנות, איך אפשר להשפיע ולעשות את הרעש שמגיע לנו ולנפגעות. אז זה בדיוק בדיוק הזמן! נפגשות בחמישי. שתפו ותבואו ❤️
אנחנו מפסיקות לשתוק מול המערכת שנכשלת 📣
ביום חמישי הקרוב (14.5), נפתח ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות את ףהלשכה למאבק באלימות מינית״.
הלשכה הוקמה מתוך מציאות בלתי נסבלת של עדויות רודפות עדויות, ומערכת שפעם אחר פעם נכשלת בהגנה עלינו.
📌 לאורך היום, נקיים מפגשים אישיים של נפגעות עם הציבור, עם התקשורת ועם נבחרי ציבור.
נשתף בעדויות על הפגיעה ועל הכשלים של המדינה, המשטרה ובתי המשפט - במטרה אחת: לדרוש הקמת מערך לאומי לטיפול בעבירות אלימות מינית.
📍 איפה? רחבת המוזיאון (שאול המלך 25, תל אביב)
⏰ מתי? 10:00-18:00
בהשתתפות סרן (במיל׳) קרן מרון, טאיסיה זומולוצקי, איילת ליס ונפגעות נוספות.
אנחנו מזמינות את הציבור ואת נבחרות ונבחרי הציבור להגיע, להקשיב, לעמוד איתנו לצד הצדק -ולקחת חלק בתיקון.
שמונה נשים מתחילת השנה. שמונה עולמות שקרסו בזמן שהממשלה עסוקה בהכל - חוץ מביטחון הנשים שלה.
הרצח הנורא הבוקר ברמלה לא קרה בחלל ריק. הוא קורה בתוך ואקום של חוסר משילות, בתוך רחובות שמוצפים בנשק ובתוך תחושה שבה חיי נשים מופקרים.
אנחנו דורשות אחריות מהדרג המדיני.
אי אפשר לדבר על ״ביטחון לאומי״, כשנשים נדקרות בביתן, נורות בדרכן לעבודה או כשהן פשוט הולכות ברחוב.
תתחילו לספור את החיים שלנו,
לא רק את הגופות.
שי-לי, אנחנו מצדיעות לך. על האומץ לחשוף, על הנחישות לא לוותר, ועל כך שלקחת את הסיפור האישי שלך והפכת אותו למגן עבור כל אחת מאיתנו.
הגיע הזמן שהמערכת תפסיק להגן על החשודים ותתחיל לראות את הנפגעות והנפגעים.
יש רגעים שבהם הטראומה משתקת, ויש רגעים שבהם היא הופכת לכוח מניע לתיקון עולם.
שי-לי עטרי היא ההוכחה שגם מהמקומות הכי חשוכים, אפשר להצמיח אור שיאיר על אלפי נשים אחרות.
במשך שנתיים שי-לי נלחמה לא רק בטראומה של האונס שעברה, אלא גם במערכת שהשאירה אותה שקופה. מערכת שאפשרה לחשוד להישאר מוגן תחת צו איסור פרסום, בזמן שהיא זו שנאלצה להסתתר.
והיא לא היחידה.
היום, ״חוק שי-לי עטרי״ שיזמה חברת הכנסת מירב בן ארי, מגיע לוועדת השרים לחקיקה.
המטרה פשוטה וצודקת: לתת לנפגעות ולנפגעים קול וזכות עמידה בדיונים על פרסום שמות חשודים.
כי לא ייתכן שהנפגעת תישאר בצל, בזמן שהפוגע מסתובב חופשי ונהנה מהגנת החוק.
@Meravbenari
הקולות הקיצוניים הקוראים להדיח נשים מתפקידיהן בצה״ל חדרו לעומק שדה הקרב.
מציאות שבה חיילות ולוחמות נדרשות להצדיק את נוכחותן, או שבה חיילים בוחרים לנטוש עמדה בגלל שירות משותף עם נשים היא תולדה של הפקרת ביטחון המדינה לטובת שיקולים אידיאולוגיים לא מקצועיים, שאינם עולים בקנה אחד עם האחריות המבצעית ורוח צה״ל.
על צמרת הפיקוד בצה״ל מוטלת האחריות להשמיע קול ברור, חד ובלתי מתפשר מול הניסיונות למחוק נשים בסדיר ומילואים.
@ZerMoran מורן ❤️ מתפוצצות מגאווה 🙌🏼
אנחנו גאות בך שעושה את הצעד הכל כך חשוב, מאחלות לך מלא בהצלחה.
נדרשות עוד נשים שעושות למען נשים בפוליטיקה הישראלית 📣
להיות אישה במרחב הציבורי זה לחיות בתוך הידיעה שהגוף שלך הוא תמיד זירה, שהוא תמיד חשוף לפרשנות מינית בלי קשר למה שאת עושה, לובשת או אומרת.
הפער הזה, שבין מה שהחוק או הסביבה מגדירים כ״מרחב אפור״ או לעיתים כחוסר בראיות לבין החוויה הפיזית והנפשית של פגיעה בנו ובאוטונומיה שלנו, הוא בדיוק המקום שבו אנחנו כנשים הולכות לאיבוד מול המערכת.
לפעמים, כשמערכת המשפט צריכה לעסוק בחיפוש אחר כוונת זדון ולנתח זוויות צילום כדי להחליט אם מגע היה מיני או רק ״טעות״, אנחנו נשארות עם התחושות בגוף שלנו.
וזה הופך להיות כואב יותר כשרואות איך החוויה הזו הופכת לכלי משחק פוליטי ציני.
פתאום, דמויות שבימי שגרה נוהגות להשתיק מתלוננות או להגן על פוגעים, נזכרות להיות פמיניסטיות דגולות רק כדי לנגח צד פוליטי כזה או אחר.
זה די ברור שהביטחון של השוטרת או של כל אישה אחרת הוא הדבר האחרון שעומד לנגד עיניהם. הידיעה שהכאב שלנו מגויס לטובת דף מסרים היא פגיעה נוספת בביטחון שלנו במרחב הציבורי, מרחב שצריך להיות נקי מאינטרסים ומפוליטיקה קטנה על הגב שלנו.
הטרדה מינית היא קו אדום שמחייב תגובה מיידית. לצד מיצוי הדין עם החשוד ותוך כיבוד צו איסור הפרסום, אנו קוראות להנהלת הקבוצה לפעול באחריות ולפטר את המאמן באופן מיידי. אין מקום להתנהגות כזו בספורט ובחברה הישראלית בכלל.