Brazilero @Brazilian2002 - Twitter Profile

כמה ��שתנה הפריים טיים הישראלי ב-26 שנה. מדגם מייצג 2000: חדשות של חצי שעה (!), תכנית עתירת רייטינג לפתוח את הערב, תכנית אירוח ארוכה יחסית, סדרת רכש (איפה זה קיים היום בכלל?) ולייט נייט חצוף ומגניב 2026: מהדורת חדשות מסורבלת של שעה וחצי, ריאליטי ענק שלוקח כמעט שעתיים ברוטו, ועוד תכנית חדשות לילית שבעצם חוזרת על מה שנאמר בשמונה בערב רק עם מגיש יותר מ��ניב

avishay_sela's tweet photo. כמה ��שתנה הפריים טיים הישראלי ב-26 שנה. מדגם מייצג

2000: חדשות של חצי שעה (!), תכנית עתירת רייטינג לפתוח את הערב, תכנית אירוח ארוכה יחסית, סדרת רכש (איפה זה קיים היום בכלל?) ולייט נייט חצוף ומגניב

2026: מהדורת חדשות מסורבלת של שעה וחצי, ריאליטי ענק שלוקח כמעט שעתיים ברוטו, ועוד תכנית חדשות לילית שבעצם חוזרת על מה שנאמר בשמונה בערב רק עם מגיש יותר מ��ניב

86

2K

45

46

174K

0

38

Brazilero @Brazilian2002

about 1 month ago

@tomerlichtash אכן שכונה..

0

30

Brazilero @Brazilian2002

about 1 month ago

@EfratZiv לגמרי מרגיש שכונה. גם איזה אולם קטן.. ממש הרגיש פתאטי

1

0

20

Brazilero @Brazilian2002

about 1 month ago

@Loveanarchist1 מרתק צריך מילון לביאור חלק מהמושגים :)))

0

4

Brazilian2002 retweeted

avishai matia

@avishai_matia

about 2 months ago

חייל. בן 21. עבד בפיצריה בפ"ת. ילדים בני 14 רצחו אות��. וכולנו שותקים מוריה נחום זועקת: הרצח הזה צריך לזעזע מדינה שלמה! לא עוד ידיעה חולפת, לא עוד שורה בתחתית המסך! הרצח הזה הוא אגרוף לרחם הרכה שלי ושל כל האמהות. אני לא מפסיקה לבכות, לא מצליחה להירגע מזה. ילד בן 21, חייל מתוק של אמא ואבא, הלך לעבוד בפיצה האט כדי לעזור בפרנסת הבית. הוא לא הלך לקרב, לא למסיבה, לא לאזור מסוכן. בסך הכל הלך לעבודה. ולא חזר! בערב יום העצמאות, בקניון בשכונה היפה שלי, בשכונה הטובה ביותר בעיר שלי, קבוצת ילדים בני 14 נכנסת למקום, מתפרעת, מרססת ספריי שלג על חלון הראווה. עובד של הפיצה מעיר להם, מבקש שיפסיקו, שייצאו. הם יוצאים. אבל לא באמת. הם מחכים לו בחוץ. מחכים לילד בן 21 שסיים משמרת. קופצים עליו ודוקרים! סכין! ביד של ילד בן 14! פגיעה בעורק הראשי של הרגל. העובד, חייל בן 21, נופל על המדרכה, מתבוסס בדמו. יומיים הר��פאים נלחמו על חייו והיום נקבע מותו. אני זועקת זעקה גדולה. את זעקת כל האמהות והאבות: איך קורה שלילד בן 14 יש סכין ביד? איך קורה שילדים בני 14 הופכים לפושעים? איך קורה שהם מחכים למישהו? איך קורה שהערה במקום עבודה נגמרת ברצח? איך קורה שחייל הולך לעבוד ולא חוזר הביתה? איך קורה שאמא שולחת בן לעבודה ומקבלת גופה? איך קורה ששכונה "הכי טובה", "בני טובים", "מבוססת" , מייצרת אלימות כזו? איך זה קורה כאן, ליד הבית שלי? איך הילדים הרוצחים האלה עדיין מסתובבים חופשי? איך קורה שלא תפסו אותם? איך קורה ששכונה שלמה בטראומה? שעיר שלמה בטראומה? איך קורה שילדים מסתגרים בבית ומפח��ים להסתובב בשכונה בה הם גרים? איך קורה שאני רוצה לסגור בבית את הבן שלי בן ה12 ולא לתת לו לנשום את העולם הזה? איך קורה שאני רוצה להחזיר אותו חזרה לרחם שלי? איך קורה שאני, כאמא, מרגישה שאין לי שום דרך להגן על הילדים שלי ? איך קורה ששום מקום כבר לא בטוח? לא קניון, לא רחוב, לא מקום עבודה. איך קורה שבילוי תמים בקניון שכונתי, נגמר במוות? ואיך, איך, איך הרצח הזה לא פותח מהדורות חדשות? איך הרצח הזה לא נמצא בכל הכותרות? איך התשקורת מתעסקת בציוצים של דונלד, בטקסים, בחידונים, בדגלנית יפה ולא ברצח המזעזע, המכעיס, המכאיב והכל כך מיותר של ילד בן 21 ? איך הממשלה לא עוצרת את המדינה וממשיכה כרגיל בזמן שהרחוב מדמם? איך קרה לנו ככה? איך קרה הנורא מכל לאמא ואבא? איך? איך לא עוצרים הכל וצועקים: די! די לאלימות! די להפקרות! די לילדים שמאבדים שליטה ואף אחד לא עוצר אותם! די להורים שמאבדים ילדים! זה לא "עוד מקרה", זה שבר!!! וזה צריך להיות בכל מקום, בכל מסך, בכל בית. כי אם אנחנו לא נזדעזע עכשיו, מי יהיה הבא בתור?