Daam Party

מפלגת דעם

[Daam Party @DaamParty]

🔴⚪🟢Netanyahu’s Bet on Trump Has Failed

The DAAM Perspective

1. Netanyahu believed that Trump would deliver him a historic victory—one that would rescue him politically, help erase his responsibility for October 7, and even enable him to continue his judicial overhaul until his own trial effectively disappeared from the public agenda. But it is now becoming clear that Trump’s interests are not identical to Netanyahu’s. Trump is seeking a deal, stability in the Gulf, and personal political and economic gains—not the continuation of Netanyahu’s war.

2. Trump acted recklessly—not only because he failed to coordinate the war with America’s allies. He entered the war without preparing American public opinion, without building broad political support, and without clearly defining the war’s objectives for his own electorate. When Iran closed the Strait of Hormuz, struck oil facilities across the Gulf, and triggered a global energy crisis, Trump began to grasp the costs of the conflict. From that point on, the search for an exit strategy began—through Qatar, Pakistan, and Turkey, with little regard for Israel’s position.

3. The rift between Washington and Jerusalem is no longer merely tactical. Israel is confronting what it sees as an existential challenge, while Trump views the Gulf primarily as a business opportunity. The Trump administration sees not only Netanyahu as a problem, but increasingly Israel itself as a source of regional instability. From the White House’s perspective, the continuation of the war in Lebanon, the bombing of Beirut, and Israel’s insistence on excluding Lebanon from an agreement with Iran all threaten American interests. Netanyahu has been left isolated, with little influence over either Democrats or Republicans, many of whom are now turning their backs on him.

4. One can criticize Netanyahu without embracing the Iranian narrative. After all, this war did not begin on February 28, 2026—it began on October 7, 2023. Iran initiated the conflict through its proxies, Hamas and Hezbollah. Those who portray Israel alone as the source of instability in the region ignore the destructive role of the Iranian regime, which has contributed to the collapse of states and fueled civil wars in Syria, Yemen, Iraq, and Lebanon. Today, that same regime appears indifferent to the fate of the Palestinians, in whose name it ostensibly launched its confrontation with Israel.

5. Despite everything, a sober assessment suggests that the balance of power has shifted against the Iranian axis. Three years ago, Hamas ruled Gaza, Hezbollah dominated Lebanon, Bashar al-Assad remained part of Iran’s regional camp, and Tehran believed it could encircle Israel with a “ring of fire” leading to its destruction. Today, Hamas has been severely weakened, Hezbollah is isolated and diminished, Assad is gone, Iran’s economy is devastated, and the Iranian regime has been forced to come to Geneva and sign an agreement with the “Great Satan,” despite the assassination of its Supreme Leader.

6. There is therefore neither a total victory nor a total defeat. Israel has not decisively defeated Gaza, Lebanon, or Iran, but the Iranian axis is far removed from the position it occupied before October 7. Ultimately, what will determine Iran’s future will be neither Trump nor Netanyahu, but the Iranian people themselves, who continue to live under a repressive, ineffective, and corrupt regime incapable of providing them with a life of dignity.
7. Netanyahu’s downfall is now more conceivable than ever. Criticism is increasingly coming from the right as well as the left. The Netanyahu era is ending not in glorious triumph, but as a political tragedy and a historic disaster of his own making. His removal will not solve all the region’s problems, but it is a necessary first step toward opening a new chapter—one that is more democratic, egalitarian, realistic, and responsible.

🔴⚪🟢

DAAM calls on Jewish and Arab citizens of Israel to unite in bringing down Netanyahu’s right-wing government. DAAM is the political home of Israelis and Palestinians who seek to live in a democratic and egalitarian, modern and open society, and who work together to realize their aspiration for peace and coexistence.

[Daam Party @DaamParty]

🔴⚪🟢 ההימור של נתניהו על טרמפ נכשל

הזווית הדעמיסטית:

1. נתניהו האמין שטראמפ יעניק לו ניצחון היסטורי ובכך יציל אותו פוליטית, יסייע לו למחוק את אחריותו ל־7 באוקטובר, ואף יאפשר לו להמשיך בהפיכה המשטרית כך שהמשפט שלו יתאדה. אך כעת מתברר שהאינטרסים של טראמפ אינם זהים לאינטרסים של נתניהו. טראמפ מחפש עסקה, יציבות במפרץ, הישג אישי וכלכלי. לא את המשך המלחמה של נתניהו.

2. טראמפ פעל ברשלנות. לא רק משום שלא פעל בתיאום עם בעלות הברית של אמריקה. הוא נכנס למלחמה בלי להכין את דעת הקהל, האמריקאית, בלי לגייס תמיכה פוליטית רחבה, ובלי להגדיר בפני הציבור שלו יעד ברור. כאשר איראן סגרה את מיצרי הורמוז, תקפה את מתקני הנפט במפרץ ויצרה משבר אנרגיה עולמי, טראמפ החל להבין את מחיר המלחמה. משם התחיל החיפוש אחר דרך מילוט — באמצעות קטאר, פקיסטן וטורקיה, מבלי להתחשב בעמדה הישראלית.

3. הקרע בין וושינגטון לירושלים כבר אינו טקטי בלבד. ישראל מתמודדת עם בעיה קיומית, בעוד שטראמפ רואה במפרץ הזדמנות עסקית. ממשל טראמפ אינו רואה רק את נתניהו כבעיה, אלא את ישראל כגורם המערער את היציבות באזור. מבחינת הבית הלבן, המשך המלחמה בלבנון, הפצצת ביירות וההתעקשות הישראלית שלא לקבל את צירוף לבנון להסכם עם איראן מסכנים את האינטרסים האמריקאיים. נתניהו נותר מבודד ובלי יכולת להשפיע לא על הדמוקרטים ולא על הרפובליקאים שמפנים אליו את גבם.

4. אפשר לבקר את נתניהו מבלי לאמץ את הנרטיב האיראני. הרי המלחמה לא התחילה ב־28 בפברואר 2026, אלא ב־7 באוקטובר 2023. איראן היא זאת שיזמה את המלחמה באמצעות שלוחותיה חמאס וחיזבאללה. מי שמציג את ישראל בלבד כמקור לאי־היציבות באזור מתעלם מתפקידו ההרסני של המשטר האיראני שפירק מדינות וגרם למלחמת אזרחים בסוריה תימן, עיראק ולבנון, והיום מתעלם מגורל הפלסטינים שכביכול בשמם פתח במלחמה עם ישראל.

5. למרות הכל, מבט מפוכח מצביע על כך שמאזן הכוחות השתנה לרעת הציר האיראני. לפני שלוש שנים חמאס שלטה בעזה, חיזבאללה שלט בלבנון, אסד היה חלק מן המחנה האיראני, וטהרן האמינה שהיא יכולה להקיף את ישראל בטבעת אש שתביא להשמדתה. היום חמאס מוכה, חיזבאללה חלש ומבודד, אסד איננו, הכלכלה האיראנית הרוסה, והמשטר האיראני נאלץ לבוא לג׳נבה ולחתום על הסכם עם “השטן הגדול” למרות החיסול של המנהיג העליון.

6. לכן אין כאן ניצחון מוחלט, אך גם אין תבוסה מוחלטת. ישראל לא הכריעה סופית את עזה, לבנון או איראן, אך הציר האיראני רחוק מאוד מן העמדה שבה היה לפני ה-7 באוקטובר. מה שיכריע לבסוף את עתיד איראן לא יהיה טראמפ ולא נתניהו, אלא העם האיראני עצמו, שממשיך לחיות תחת משטר מדכא, כושל ומושחת שאינו מסוגל לספק לו חיים בכבוד.
7. נפילת נתניהו נעשית כיום אפשרית יותר מאי פעם. חיצי הביקורת מופנים כלפיו גם מהצד הימני של המפה. עידן נתניהו מסתיים לא בניצחון מפואר, אלא בטרגדיה פוליטית ובאסון היסטורי מעשה ידיו. הפלתו אינה פתרון מלא לכל בעיות האזור, אך היא תנאי ראשון לפתיחת דף חדש — דמוקרטי, שוויוני, ריאלי ואחראי יותר.

🔴⚪🟢

דעם קוראת לאזרחים יהודים וערבים בישראל להתגייס להפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דעם היא הבית הפוליטי של ישראלים ופלסטינים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית ושוויונית, מודרנית ופתוחה, ופועלים יחד למימוש שאיפתם לחיים של שלום ודו־קיום.

[Daam Party @DaamParty]

🔴 ⚪ 🟢 בעוד טראמפ מקלל את נתניהו איראן תוקפת בתל אביב

הזווית הדעמיסטית:

1. הברית בין טראמפ וביבי הולכת ומתפוררת. בעוד איראן יורה טילים על תל אביב כדי להגן על חיזבאללה, טראמפ שוב מטלפן לביבי כדי לבקש ממנו שיכיל. מבחינת הממשל האמריקאי, סעודיה, קטאר, טורקיה ומדינות המפרץ הן כיום גורם מרכזי לא פחות מישראל. המשך המלחמה בעזה, המשבר בלבנון ואי־פתרון הסוגיה הפלסטינית מאיימים על יציבות האזור ועל האינטרסים האמריקאים. ישראל הופכת את עצמה לבעיה בעיני הממשל האמריקאי.

2. בתחילה ישראל היתה שותפה למלחמה נגד איראן אך היא נדחקה לשוליים כאשר התברר שהמשטר האיראני לא נפל. טראמפ החל לחפש דרך מילוט באמצעות הסכם, בתיווך פקיסטן, קטאר, סעודיה וטורקיה. בכך נחשפה חולשתו של טראמפ, אך גם של נתניהו: הוא אינו שולט בסיום המערכה, ואינו מסוגל לכפות על וושינגטון את רצונו.

3. טראמפ קשר את לבנון לטהראן, נתן ל"משמרות המהפכה" את מה שחלמו עליו, שלבנון תשמש עמדה קדמית במלחמתה של איראן עם ישראל. נתניהו משלם מחיר פוליטי כבד על כך שהוא נאלץ להבליג אל מול ההתקפות של חיזבאללה על הצפון. החיילים הנופלים אחד לאחר השני בדרום לבנון יוצרים תחושה של חוסר אונים. כדי להציל את גורלו הפוליטי נאלץ נתניהו להיענות לזעקה הציבורית לתקוף בדחייה של ביירות ובכך להמר את פיו של טראמפ, דבר שלא ניתן היה לדמיין לדמיין לפני שבועות ספורים.

4. הפתרון בלבנון אינו יכול להיות צבאי בלבד; הוא מחייב הסדר מדיני שיכפיף את חיזבאללה לריבונות המדינה הלבנונית. כל הסכם עם איראן צריך לכלול את ניתוק הקשרים של המשטר האיראני עם השלוחות במזה"ת. זו תהיה מכת מוות לחיזבאללה וכמובן למשטר האיראני עצמו.

5. בזירה הפלסטינית אין כיום הנהגה שמציעה ולו התחלה של פתרון מדיני. חמאס הוביל את עזה לאסון, והרשות הפלסטינית מתמידה בחולשתה, בשחיתות הפושה בה ובחוסר יכולתה להגן על בני עמה. בינתיים הכיבוש נמשך, הפורעים היהודים עושים פוגרומים באוכלוסייה הפלסטינית באין מפריע ולעתים בעידוד חיילים. סאם אבו הייכל ילד בן 7 חודשים הוא הקורבן האחרון. העולם סולד בצדק ממעללי הכיבוש והבידוד של ישראל גובר. מדינה שמבקשת להיאבק במשטר האיראני בשם הדמוקרטיה אינה יכולה לשלול ממיליוני פלסטינים חרויות בסיסיות.

6. הפלת ממשלת נתניהו היא התנאי הראשון לכל שינוי. הממשלה הזאת חצתה כל קו אדום: במינויים פוליטיים, בשחיתות, בהתקפה על מערכת המשפט, בכניעה לחרדים, בהעמקת הכיבוש ובברית עם בן גביר וסמוטריץ׳. נפילת נתניהו לא תפתור הכול, אך היא יכולה לפתוח פתח להסכם בלבנון, לשיקום הדמוקרטיה בישראל, ולדיון אמיתי על עתיד היחסים בין ישראלים לפלסטינים.

🔴 ⚪ 🟢

דעם קוראת לאזרחים יהודים וערבים בישראל להתגייס להפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דעם היא הבית הפוליטי של ישראלים ופלסטינים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית ושוויונית, מודרנית ופתוחה, ופועלים יחד למימוש שאיפתם לחיים של שלום ודו־קיום.

[Daam Party @DaamParty]

🔴 ⚪ 🟢 ההסכם המסתמן בין ארצות הברית לאיראן הוא התוצאה האפשרית היחידה במאזן הכוחות הנוכחי: איראן ספגה מכה קשה, אך לא קרסה; טראמפ אינו מסוגל להמשיך במלחמה ללא תמיכה ציבורית ופוליטית ונתניהו, איבד את השליטה על המערכה. כשלונו מחייב ממשלה חדשה.

הזווית הדעמיסטית:

1. ההסכם שעליו הכריז טראמפ עדיין לא פורסם במלואו. לפי ההדלפות, מדובר בשלב ראשון הכולל: הפסקת אש, פתיחת מצרי הורמוז, הסרת המצור הימי מעל איראן, והסכמה איראנית עקרונית לוותר על העשרת אורניום ולהוציא מן המדינה את מאגרי האורניום המועשר. נושא הטילים הבליסטיים, עתיד תוכנית הגרעין ותמיכת איראן בשלוחותיה באזור יידונו בהמשך.

2. ההסכם רחוק מאוד מן ההבטחות הגדולות. נתניהו וטראמפ דיברו על הפלת המשטר האיראני ועל ניצחון מוחלט. אמנם המשטר האיראני הוכה, מנהיגיו ומתקניו נפגעו, וההערכה, שאיראן חסינה מפני מתקפה על שטחה, קרסה. אולם, המשטר עדיין מחזיק בקלפי מיקוח, ובראשם מיצרי הורמוז. גם שלוחותיה באזור, חיזבאללה וחמאס, אעפ"י שהוכו קשות, עדיין חמושות, ובכך אינן מאפשרות למדינת לבנון ולעזה להשתקם.

3. טראמפ נכנס למלחמה בלי להכין את דעת הקהל האמריקאית, בלי להסביר לציבור מדוע איראן מהווה איום, ובלי לגייס את הקונגרס ואת בעלות הברית באירופה. התוצאה הייתה התנגדות גוברת למלחמה מצד הדמוקרטים, מצד הימין האמריקאי הקיצוני, ואף מתוך המפלגה הרפובליקאית עצמה. מחירי הדלק, הפחד ממלחמה ממושכת והחשש ממשבר נפט עולמי הגבילו את חופש הפעולה שלו.

4. כתוצאה מכך בעלות הברית של ארצות הברית לא התגייסו למלחמה. אירופה ונאט״ו לא מיהרו לסייע, ומדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, הבינו שאיראן עלולה לפגוע במתקני הנפט שלהן ולהצית משבר אזורי וכלכלי רחב והתנגדו להרחבת המערכה. איראן ידעה לנצל את נקודות החולשה של יריביה כדי להציל את עצמה מקריסה מיידית.

5. המשטר האיראני הוא היום משטר מוכה, מבודד ופגיע. מנהיגים מרכזיים חוסלו, מתקנים צבאיים וכלכליים נפגעו, פרויקט הגרעין ספג מכה, וסוריה כבר אינה משענת אסטרטגית. התקופה שבה איראן פעלה באזור כרצונה, באמצעות שלוחותיה, חמאס, חיזבאללה, החות׳ים והמיליציות בעיראק, בלי לשלם מחיר ישיר - הסתיימה.

6. אך ההסכם המסתמן הוא מכה פוליטית לנתניהו. הוא מוכיח שוב שנתניהו איבד שליטה: הוא לא הצליח להשיג הכרעה בעזה, לא הצליח להבטיח ביטחון לצפון, לא הצליח להפיל את המשטר האיראני, ולא הצליח למנוע את בידודה הבינלאומי של ישראל. תחת ממשלתו, ישראל הפכה בעיני חלק גדול מן העולם לסמל הרוע עצמו. לא רק בגלל תעמולת חמאס ואיראן, אלא גם בגלל בעלי בריתו סמוטריץ׳, בן גביר, אלימות המתנחלים וההתקפה המתמשכת על הדמוקרטיה.

7. בעולם מתנהל קמפיין נגד עצם קיומה של ישראל. ביקורת על נתניהו ועל הכיבוש היא הכרחית ולגיטימית; אך הפיכת ישראל כולה לשעיר לעזאזל, הכחשת ה-7 באוקטובר, אימוץ תעמולת חמאס, והצגת היהודים והישראלים כאשמים בכל רעה באזור; כל אלה אינם מייצגים עמדה דמוקרטית. הם מחזקים את הכוחות האפלים ביותר: האיסלאם הפוליטי, הימין האנטישמי והמשטרים הדכאניים באזור.

8. יש לזכור, המלחמה הזאת לא התחילה ביוני 2025 ולא בפברואר 2026, אלא ב־7 באוקטובר 2023. זו לא הייתה מלחמה פלסטינית־ישראלית, אלא מלחמה איראנית נגד ישראל באמצעות שלוחותיה. חמאס וחיזבאללה פעלו כחלק מציר אזורי שביקש לחנוק את ישראל, לפרק את החברה הישראלית ולהכתיב מציאות דתית פונדמנטליסטית במזרח התיכון. לכן המהלומה שספגה איראן היא גם מכה לכל הציר שבנתה במשך שנים.

9. הממשלה הזאת אינה מסוגלת להצעיד את ישראל לעבר שלום, שגשוג וחיים נורמליים. היא הביאה לבידודה של ישראל, החלישה את הדמוקרטיה, העמיקה את הקרע הפנימי, פגעה בשלטון החוק, הפקירה את הציבור הערבי לאלימות, והפכה את הישרדותו האישית של נתניהו למרכז המדיניות הלאומית.
10. לכן המשימה הדחופה נשארת כפי שהייתה: להפיל את ממשלת נתניהו. לא משום שהעולם יחזור מיד לאהוב את ישראל, ולא משום שכל הבעיות ייפתרו ביום שאחריו, אלא משום שבלי הפלת הממשלה הזאת אין לישראל סיכוי לפתוח דף חדש דמוקרטי, שוויוני, שפוי ומבוסס על חיים משותפים.

🔴 ⚪ 🟢

דעם קוראת לאזרחים יהודים וערבים בישראל להתגייס להפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דעם היא הבית הפוליטי של ישראלים ופלסטינים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית ושוויונית, מודרנית ופתוחה, ופועלים יחד למימוש שאיפתם לחיים של שלום ודו־קיום.

[Daam Party @DaamParty]

🔴⚪️🟢המלחמה מול איראן פתחה אפשרות לשינוי אזורי עמוק: שחרור העם האיראני ממשטר הדיכוי ובעקבותיו שחרורם של הלבנונים, התימנים והפלסטינים מאחיזתם של משמרות המהפכה. אך זהו לא נצחונו של נתניהו אלא ניצחון על נתניהו. לשם כך הבסת הממשלה בבחירות הבאות איננה רק הכרחית, היא משימה אפשרית.

הזווית הדעמיסטית:

1. איראן נמצאת כיום בעמדה החלשה ביותר שלה מזה שנים. המסמך שהונח בפניה על ידי ארצות הברית דורש ממנה לעצור את פרויקט הגרעין, לוותר על העשרת אורניום, למסור את מאגרי האורניום המועשר, להסכים לפיקוח הדוק ולפתוח מחדש את מיצרי הורמוז. המשטר האיראני מסרב להכיר בתבוסתו, אלא שמצבו הולך ומדרדר ככל שהמצור הולך המתהדק.

2. המתנגדים למלחמה, גם בארה"ב וגם בישראל טוענים שבסך הכול טראמפ חוזר להסכם הגרעין של אובמה. הטענה היא שנתניהו גרר את טראמפ למלחמה מיותרת וכי איראן לא סיכנה את הבטחון הלאומי האמריקאי. האמת היא שאיראן היא זאת שיזמה את המלחמה ב7 לאוקטובר. כיצד? אובמה מנע את העשרת האורניום אבל הוא נתן למשטר האיראני יד חופשית לפתח את הפרויקט האזורי והבליסטי, לכבוש את עיראק, סוריה, לבנון, תימן ואת עזה באין מפריע. עם האוכל בא התיאבון ומכאן הדרך לטבח ה- 7 באוקטובר הלכה והתקצרה.

3. לאחר שנתניהו הפך אחראי לתבוסה האסטרטגית הגדולה ביותר שידעה ישראל הוא הבטיח "ניצחון מוחלט". אלא שאין ביכולתו לממש את הבטחתו כי ניצחון זה אינו תלוי עוד בעליונותה הצבאית של ישראל. ישראל עשתה מבחינה צבאית כמעט כל מה שיכלה לעשות בעזה, בלבנון ובאיראן. מה שיקבע כעת את העתיד אינו עוד הפצצה נוספת או מבצע נוסף. השאלה היא אם עמי האזור יצליחו להשתחרר ממשטרי הדיכוי, מהמליציות ומהאידאולוגיה הקיצונית הדתית והלאומנית.

4. השאלה היא אם העם האיראני יצליח להפוך את חולשת המשטר להזדמנות היסטורית לשינוי דמוקרטי. האם המדינה הלבנונית תצליח להחזיר לעצמה את הריבונות ולחסל את חיזבאללה כזרוע של משמרות המהפכה. האם העם הפלסטיני יצליח להשתחרר מחמאס, שהוביל אותו לאסון חסר תקדים והשאיר אחריו הרס, וסבל עצום.

5. השאלה שעומדת לפתחנו היא ברורה, אין בכוחנו לשנות את המצב באיראן או בעזה אבל יש בכוחנו לעשות זאת כאן בישראל. ביכולתנו להשיג "ניצחון מוחלט" של הדמוקרטיה ושלטון החוק. הניצחון המוחלט הישראלי הוא סיום שלטון הממשלה שהובילה לאסון ה-7 באוקטובר, פירקה את מוסדות המדינה, תקפה את מערכת המשפט, העמיקה את הגזענות כלפי הפלסטינים והאזרחים הערבים, והפכה את הישרדותו האישית של נתניהו למטרה המצדיקה את השימוש באמצעים אנטי דמוקרטים, כמו פרוק מוסד היעוץ המשפטי לממשלה והתקשורת החופשית.

6. המלחמה פתחה אפשרות לשינוי אזורי עמוק. לא שינוי שיבוא מנתניהו, מטראמפ או ממשטרים מלוכניים במפרץ, אלא שינוי שיבוא מהעמים עצמם: מאיראנים שידרשו חירות, מלבנונים שידרשו מדינה ריבונית, מפלסטינים שידרשו חיים מחוץ לשלטון חמאס, ומישראלים שידרשו דמוקרטיה, שוויון ושלום במקום פשיזם, כיבוש ומלחמה נצחית.

🔴⚪️🟢

דעם קוראת לאזרחים יהודים וערבים בישראל להתגייס להפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דעם היא הבית הפוליטי של ישראלים ופלסטינים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית ושוויונית, מודרנית ופתוחה, ופועלים יחד למימוש שאיפתם לחיים של שלום ודו־קיום.

[Daam Party @DaamParty]

⚪🔴🟢נתניהו איבד את השליטה במלחמה נגד איראן וחיזבאללה ופונה למלחמה באופוזיציה מבית. בנט ולפיד מנסים לענות על שאלת מיליון הדולר: איך מפילים את נתניהו, ואנו מדגישים מה יוכל להחזיר את השאלה הפלסטינית למרכז?

הזווית הדעמיסטית:

1. נתניהו הוביל את ישראל למלחמה עצימה מול איראן, אך מפתחות הסיום אינם בידיו. המשא ומתן עם איראן מתנהל בידי ארצות הברית, והאזרח הישראלי מבין שגורלו תלוי יותר בטראמפ מאשר בממשלתו שלו.

2. הציבור הקריב, נכנס למקלטים, ספג ירי, נזקים כלכליים, סגירת שדה תעופה ושיבוש מוחלט של חייו. עתה, לאחר למעלה משנתיים של מלחמה, האזרח הישראלי מביט סביבו ורואה שחמאס עדיין שולט בעזה, חיזבאללה עדיין מאיים מלבנון, והסוגיה האיראנית שוגרה לשולחן המשא ומתן האמריקאי־איראני.

3. אין ספק שהמלחמה באיראן שינתה את פני המזרח התיכון. המשטר האיראני, ושני שלוחיו, חמאס וחיזבאללה מכחישים את תבוסתם ואת המחיר הכבד שהם שילמו. אבל מתחת לפני השטח ניכרים הרס כבד, משבר כלכלי, לחץ חברתי, מצור, פגיעה בייצוא הנפט, וסדקים באחיזת המשטר בתוך איראן עצמה. בלבנון אפילו מדברים על הסכם נפרד עם ישראל. אלא שגם כל השינויים הללו לא משנים את תחושת האכזבה של הציבור כלפי הנהגתו הצבאית והפוליטית. הכל קיוו לניצחון המוחלט!

4. התנאים למהפך פוליטי בישראל קיימים, אך נראה שהתנהגות האופוזיציה לא משקפת את חומרת הכאוס השלטוני. ניצחון של הקואליציה הפשיסטית יהווה אסון היסטורי. לא רק שהיא לא תשלם את מחיר מחדל הטבח של ה-7 באוקטובר, אלא שבן גביר, סמוטריץ', ויריב לוין יביאו לחורבן שלטון החוק. נתניהו יקבל את מבוקשו: ביטול המשפט, והוכחה "שאין כלום כי לא היה כלום".

5. נתניהו כבר מנהל קמפיין הפחדה. הוא מנסה להציג את האופוזיציה כמי שתלויה בערבים, ממנה שומרי סף מאולפים, מנסה לפגוע באמון בבתי המשפט ובוועדת הבחירות, ולזרוע ספק באשר לתוצאות אם יפסיד. זהו איום פוליטי ממשי, ולא רק טקטיקה רטורית.

6. השאלה הישראלית המרכזית היא פוליטית: האם החברה הישראלית תצליח להפיל את ממשלת החורבן ולפתוח מחדש את הדיון על ביטחון, דמוקרטיה, כיבוש ועל הסוגייה הפלסטינית?

7. מצד שני, ללא שנוי שורשי בתוך החברה הפלסטינית, בעזה ובגדה המערבית. ללא התנתקות אידאולוגית מהציר האיראני ומהקיצוניות הדתית לאומנית, קיצוניות שדבקה באופן מצער גם ברבים ממובילי החברה הערבית, ימשיך הימין הפשיסטי לשגשג כתשובת נגד לפתרון פוליטי מוסכם בשטחים ולבנייתה של חברה דמוקרטית ושפויה בתוך ישראל.

🟢🔴⚪

דעם קוראת לאזרחים יהודים וערבים בישראל להתגייס למען הפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דעם היא הבית הפוליטי של ישראלים ופלסטינים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית ושוויונית, מודרנית ופתוחה, ופועלים יחד למימוש שאיפתם לחיים של שלום ודו־קיום.

[Daam Party @DaamParty]

🔴⚪️🟢האיחוד בין בנט ללפיד מייצר לראשונה מפלגה שמאתגרת את הליכוד בראשות נתניהו. זהו צעד חיובי וחשוב בדרך להפלת ממשלת הימין הקיצוני.

הזווית הדעמיסטית:

1. נתניהו נחלש. מעמדו הציבורי והאמון בו נסדקו. ההבטחה שלו ל״ניצחונות מוחלטים״ לא התגשמה. גם הברית עם טראמפ ושיתוף הפעולה חסר התקדים בין ארצות הברית לישראל במתקפה על איראן לא העניקו לו את תהילתו של המנצח האולטימטיבי.

2. האופן הכאוטי שבו מנהל טראמפ את המשא ומתן מול איראן, והעובדה שהנשיא האמריקאי הכתיב לישראל את הפסקת האש בלבנון, ממחישים את מגבלות הכוח שנתניהו האמין שיגדירו אותו כמצביא עליון בנוסח צ׳רצ׳יל ויבטיחו לו ניצחון בבחירות הבאות.

3. המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן תקוע משום שאין כיום כתובת אחת ברורה בטהראן. ההנהגה האיראנית מפוצלת בין אגף פוליטי פרגמטי לאגף צבאי לוחמני, וכל הסכמה שאליה מגיעים הנציגים האיראנים מחייבת אותם לחזור להתייעצויות עם מוקדי כוח שונים — משמרות המהפכה, ההנהגה הפוליטית, גורמי הביטחון ומרכזי כוח נוספים בתוך המשטר.

4. טראמפ משדר מסרים כפולים: מצד אחד איומים בוטים על איראן והיערכות צבאית מלאה, ומצד שני אמירות פייסניות שלפיהן האיראנים רציונליים ורוצים הסכם. ההנהגה האיראנית, מצדה, משדרת עמידה איתנה וסירוב לוויתורים. חילופי המסרים האלה מייצרים אי־ודאות ובלבול. הציבור בישראל אינו מבין אם האזור הולך לקראת הסכם או לעימות צבאי נוסף, ושוב —ריצות למקלטים.

5. הדרישה האמריקאית המרכזית היא שאיראן תוותר על האורניום המועשר ותפסיק כליל את העשרת האורניום בשטחה. המשטר האיראני רואה בדרישות אלה כניעה, ולכן מתקשה לקבל אותן.

6. נרטיב ה״ניצחון״ של האיראנים נשען על הטענה שהיעד הישראלי־אמריקאי – הפלת המשטר לא הושג. מנהיגי טהראן מתכחשים למכה הקשה שספג המשטר: הנהגות צבאיות, פוליטיות, רוחניות ומדעיות חוסלו; מינויו של מוג׳תבא ח׳אמנאי למנהיג העליון לא יצר יציבות, וכלל לא ברור אם הוא מתפקד, נראה שבפועל אין כיום גורם אחד שמנהיג את איראן וזוכה להכרה מצד כל מוקדי הכוח בשלטון.

7. הלחץ האמריקאי, המתבטא בין השאר במצור ימי, מעמיק את המשבר הכלכלי בתוך איראן. למרות הכחשות של מנהיגי המשטר, איראן לא תוכל לשרוד במצב זה לאורך זמן. הנהגתה טעתה בעבר פעמיים כאשר לא קראה נכון את המפה ולא העריכה שטראמפ יתקוף. כיום יש בצמרת האיראנית גורמים שמזהירים מפני הליכה נוספת על הסף.

8. טראמפ משחק על גורם הזמן: הוא מניח שהמצור, האיום הצבאי והמשא ומתן יעמיקו את הפיצול בתוך המשטר, ויכריחו אותו לבסוף לבחור בהסכם על בסיס הדרישות האמריקאיות.

9. בדומה למשטר האיראני, בלבנון פועל חיזבאללה, כאילו הוא עדיין מחזיק בעמדת כוח. לטענתו, ישראל כובשת את דרום לבנון ולכן קיימת הצדקה להמשך ההתנגדות. רבים מאוד בלבנון טוענים נגדו, ובצדק, שהסיבה לכיבוש הישראלי החדש היא ההרפתקה שאליה גרר הארגון את המדינה כולה בשירות איראן, בלי שהושגה לכך הסכמה לבנונית פנימית.

10. בישראל נוצרה הסכמה רחבה שלפיה משא ומתן וחתימה על הסכם עם ממשלת לבנון הם הדרך היחידה לפירוק חיזבאללה מיכולות התקפיות המאיימות עליה. אלא שגם כאן נתקלות ארצות הברית וישראל במכשולים, שכן סעודיה, מצרים וטורקיה (הסוניות) מתנגדות לנורמליזציה של לבנון עם ישראל ומנסות לצמצם את טווח מטרות הממשלה הלבנונית במשא ומתן עם ישראל.

11. הקריאה של בנט ולפיד להגבלת כהונת ראש ממשלה, לגיוס חרדים, להקמת ועדת חקירה ל־7 באוקטובר, לתמיכה בבית המשפט העליון, לנישואים אזרחיים ולתחבורה בשבת, והאיחוד ביניהם, מקדם אופק שפוי ומדגיש את האופן הכושל והמושחת שבו ניהל נתניהו את ענייני המדינה.

🔴⚪️🟢

דעם קוראת לאזרחים יהודים וערבים בישראל להתגייס למען הפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דעם היא הבית הפוליטי של ישראלים ופלסטינים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית ושוויונית, מודרנית ופתוחה, ופועלים יחד למימוש שאיפתם לחיים של שלום ודו־קיום.

[Daam Party @DaamParty]

⚪🔴🟢 נפתח חלון צר להסדרים מדיניים באיראן ולבנון שלא היו ממשיים קודם. החלון הזה שברירי אך אפשרי.

הזווית הדעמיסטית:

1. שתי הזירות — איראן ולבנון — קשורות זו בזו. הסכם בין איראן לארצות הברית ישפיע ישירות על האפשרות להסדר בין ישראל ללבנון, ולהפך. לכן אי אפשר לקרוא את מה שקורה בביירות בלי להביט בטהראן, ואי אפשר להבין את המשא ומתן עם איראן בלי לעקוב אחר חיזבאללה.

2. באיראן נוצר כעת קרע גלוי בין הזרם הפוליטי, שמבקש למנף את תוצאות המלחמה להסכם עם ארצות הברית, לבין משמרות המהפכה, שמעדיפים להמשיך במדיניות העימות. מוחמד באקר קאליבאף מייצג קו הפונה לדעת הקהל התומכת במשטר ואומר בגילוי לב: לא הובסנו אבל איראן ספגה נזק עצום, ולכן צריך לסיים את המלחמה בהסכם. מנגד, משמרות המהפכה ממשיכים לדבר בשפת “ניצחנו”, ורוצה להמשיך בקו הישן של היתול בארה"ב והמשך הקו הניצי הבלתי מתפשר.

3. הוויכוח באיראן איננו תיאורטי. הוא נוגע לשאלות המעשיות ביותר: האם להמשיך להתעמת, האם להשאיר את מצר הורמוז כאיום פתוח, והאם להפוך את ההישג היחסי במלחמה לבסיס להסדר? העובדה ששר החוץ האיראני מותקף בפומבי מתוך הממסד מלמדת על עומק הפילוג.

4. בלבנון התמונה דומה מאוד. הנשיא ז׳וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם מייצגים קו הדוגל בהסכם עם ישראל בתיווך אמריקאי, בעוד חיזבאללה מתנגד בתוקף. חיזבאללה מתעמת עם רוב החברה הלבנונית.

חשוב להבהיר: מעמדו של חיזבאללה כבר איננו מה שהיה. הוא איבד חלק ניכר מן התמיכה הפוליטית לה זכה במשך שנים, הבריתות הישנות נחלשו, מפלגת "הזרם הלאומי החופשי" המרונית, נטשה אותו לאחר שהיתה בעלת בריתו העיקרית. אם אכן ארה"ב תכפה הסכם על איראן הדבר יקרין על לבנון והאפשרות שהמדינה הלבנונית תתגבר על ההתנגדות של חיזבאללה להסכם עם ישראל יפסיק להיות תרחיש דמיוני.

5. בישראל הפסקת האש השאירה טעם חמוץ. למרות הטענה שהיא נכפתה על ישראל המציאות מורכבת יותר. צה"ל הזהיר מראש שלא ניתן לפרק את חיזבאללה מנשקו רק באמצעים צבאיים, וסבור שזאת השעה להשלים באמצעות הרגל המדינית. מתן עדיפות להסכם מדיני עם לבנון זוכה לקונצנזוס מקיר לקיר.

6. טראמפ מצידו מנהל מהלכים אסטרטגיים בשפה כאוטית, סותרת ובלתי יציבה. במקום להבהיר כיוון, הוא מייצר אי־ודאות אצל בעלי ברית, אצל יריבים וגם אצל הציבור בישראל, שמרגיש יותר ויותר שגורלו בידי אדם לא אמין ולא יציב. במקביל, חלקים גדלים במפלגה הדמוקרטית הופכים את המאבק בטראמפ למאבק נגד ישראל, בלי להציע ראייה אסטרטגית רחבה שלוקחת בחשבון שהמשמעות של התחזקות איראן, רוסיה וסין היא חיזוק הציר הרודני והתוקפני שהן מייצגות.

7. בתוך ישראל הולכת ומעמיקה הביקורת על נתניהו וממשלתו. ברקע נמצא הניהול המושחת של עניני המדינה, העדפת החרדים בתקציבים והמשבר סביב חוק הגיוס, וקידום הריסוק של מערכת המשפט ושומרי הסף. לכך נוספה ההשפלה הפוליטית של נתניהו עקב הכרזת טראמפ על הפסקת האש עוד לפני שהממשלה התכנסה כדי להחליט על כך.

8. השלום איננו כאן, אבל נוצר מצב חדש . הפגיעה במשמרות המהפכה, היחלשות חיזבאללה, הרצון של הלבנונים לסיים את הסכסוך, המשבר הכלכלי באיראן וההבנה בישראל שמלחמה לבדה לא תפתור את הבעיה — כל אלה יוצרים הזדמנויות חדשות. זה עדיין לא מבטיח הסכם, והמלחמה עלולה לפרוץ מחדש, אבל זה בהחלט יוצר סיכוי ממשי למסלול מדיני לסיום המלחמות ויצירת מציאות אזורית חדשה.

[Daam Party @DaamParty]

🟢⚪🔴הזווית הדעמיסטית: 🟢⚪🔴
המלחמה יצרה מציאות חדשה. איראן ספגה מכות קשות ונחלשה, לבנון מתחילה לבחון מרחב פעולה שבו חיזבאללה ירוסן והממשלה תחזיר לעצמה סמכויות שלטוניות, ובישראל גובר חוסר האמון בנתניהו על רקע סדרי העדיפויות של ממשלתו וניתוקו מהסבל של המגזרים הנושאים בנטל. כעת השאלה המרכזית היא לא רק כיצד תסתיים הלחימה, אלא איזה סדר פוליטי ייווצר אחריה.
🟢 שני אירועים בולטים עומדים כעת במרכז: מו"מ ישיר בין ארה"ב לאיראן, ומו"מ ישיר בין ישראל ללבנון. גם אם מוקדם לקבוע מה יהיו תוצאותיהם, עצם קיומם מצביע על שינוי מדיני משמעותי. אלה אינן התפתחויות שוליות אלא סימנים לכך שהאזור נכנס לשלב חדש.
🟢 במשך שנים איראן נמנעה ממגע ישיר גלוי עם ארה"ב, ולבנון נמנעה מהידברות ישירה עם ישראל בשל משקלה של חיזבאללה במערכת הפוליטית. לכן עצם המעבר לשיחות ישירות מעיד על שינוי במאזן הכוחות: המלחמה החלישה בעיקר את יכולתן של איראן ושלוחותיה לבלום מהלכים מדיניים, ולהכתיב את גבולות הפעולה של ממשלת לבנון.
🟢בפועל, המלחמה מיצתה את עצמה. ארה"ב אינה מעוניינת להעמיק את מעורבותה הצבאית מעבר למכות שהונחתו; איראן אינה יכולה להמשיך לספוג את מחיר הפגיעה בנכסיה הפיסיים והאנושיים; וישראל מבינה שגם הישגים צבאיים משמעותיים אינם פוטרים אותה מהצורך בהכרעה מדינית. לכן המוקד עובר כעת לשאלת תנאי הסיום והמסגרת הפוליטית שתיקבע.
🟢 המערכה שהוצגה כל השנים על ידי איראן כ"עימות עם ישראל בשם ההגנה על העם הפלסטיני, ירושלים ואל־אקצא" נחשפה כמה שהיא - עימות רחב יותר על מרחב שליטה ואינטרסים מול מדינות המפרץ וארה"ב.
במשך שנים פעלה איראן באופן שנמנע מעימות ישיר עם ארה"ב, ואף שיתפה עמה פעולה בעיראק ובאפגניסטאן, מתוך תפיסה אסטרטגית שלפיה יש לבודד את ישראל, להציג את עצמה כמובילת המאבק למען פלסטין, ובדרך זו לבסס הגמוניה על העולם הערבי. שיאו של מהלך זה היה במתקפה המשולבת של חמאס, חיזבאללה והחות'ים נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר, כאשר איראן מפעילה את שלוחותיה בקו הקדמי. אלא שמרגע שארה"ב וישראל הידקו את שיתוף הפעולה ביניהן ביוני 2025, וביתר שאת בעימות הנוכחי, עברה איראן למהלך שחשף את סדר העדיפויות האמיתי שלה: סגירת מיצרי הורמוז ותקיפת מדינות המפרץ הערביות. לא במקרה, בין עשרת הסעיפים שהציבה כתנאי להסכם הפסקת אש עם ארה"ב, לא הופיעו כלל פלסטין, עזה או ירושלים. בכך התברר כי איראן ניצבת מול מערך רחב יותר של אינטרסים אזוריים ובינלאומיים, והמחיר של הטעות האסטרטגית הזאת כבר ניכר הן בשדה המערכה והן סביב שולחן המו"מ.
🟢 גם מדינות המפרץ תופסות כיום את האיום האיראני כאיום המוכוון אליהן באופן ישיר. כתוצאה מכך, חלק ממדינות האזור רואות בבלימת איראן אינטרס מיידי שלהן.
🟢 לבנון נמצאת ברגע מכריע. במשך עשרות שנים המדינה נחלשה מבפנים תחת השפעתו של חיזבאללה ותחת התלות בציר האיראני. כעת נשמעים קולות הולכים וגוברים הקוראים לניכוס מחודש של הריבונות הלבנונית. לבנון מסרבת להתקיים כזירת עימות המשרתת כוחות חיצוניים. המו"מ עם ישראל הוא ביטוי אפשרי לשינוי הזה.
🟢 לכן המו"מ בין לבנון לישראל אינו רק מהלך חיצוני אלא גם מאבק פנימי תוך לבנוני. אם ממשלת לבנון תצליח לקדם מסלול מדיני עצמאי, חיזבאללה יאבד חלק מהלגיטימציה שלו ככוח "מגן". במצב כזה יתחזק הוויכוח הפנימי בשאלה האם חיזבאללה פועל למען לבנון או למען האינטרסים של איראן.
🟢בישראל גוברת תחושה ציבורית קשה של אכזבה. בתים נהרסו, אזרחים חיו בחרדה שבועות רבים תחת אש, אך ההבטחה המרכזית שהוצגה לציבור — הפלת המשטר האיראני והסרת האיום לא מומשה. לכן מבחינת רבים, הפער בין המחיר לתוצאה גדול מדי. הביקורת איננה על ניהול המלחמה עצמה מול איראן, אלא בעיקר על הפער בין הרטוריקה של "הכרעה" לבין המציאות שנוצרה בעיקר בזירת הצפון. ככל שהפער הזה גדל, כך גוברת התחושה שההנהגה הנוכחית מתקשה להוביל את השלב הבא מבחינה פוליטית וציבורית.
🟢 התעקשותו של נתניהו להפיק הון פוליטי מן המלחמה, סירובו לעמוד מול הציבור ולהשיב לשאלות התקשורת, המינויים המפוקפקים שהוא מקדם לראשות השב"כ והמוסד, מתוך רצון להבטיח לעצמו נאמנות אישית, התקציבים הקואליציוניים, המעדיפים את הציבור החרדי על פני מאות אלפים שנפגעו כלכלית מן המלחמה, והמשך ההזנחה של הצפון פוגעים בהישגים הצבאיים שהיה יכול לזקוף לזכותו. לצד אלו מצטרפות התקפות הבלתי פוסקות על בית המשפט העליון, ניסיון להשתלט על ועדת הבחירות, השתוללות פורעי ימין בשטחים הכבושים, וחוסר התפקוד של המשטרה והשר הממונה עליה. מכלול זה יוצר בציבור אווירה גוברת של מיאוס, ואובדן אמון בנתניהו ובהבטחותיו. לא מדובר עוד רק בביקורת על מדיניות מסוימת, אלא בתחושה רחבה שהשלטון כולו פועל מתוך שיקולי הישרדות אישיים ופוליטיים, ולא מתוך אחריות ציבורית. מכאן גם המסקנה הפוליטית המתבקשת: נתניהו צריך ללכת.

[Daam Party @DaamParty]

🟢 גילוי הדעת של מפלגת דעם, שאנו מפרסמים כאן, מתאר את המהלכים שהובילו למלחמה, מפריך תובנות שגורות שהשתרשו בשיח הליברלי והפרוגרסיבי, ומצביע על הכוון שכוחות השלום והקידמה בישראל צריכים לאמץ, כדי להביא להפלת ממשלת הימין הקיצוני בבחירות הקרובות: https://t.co/MVbtsL0A0f

[Daam Party @DaamParty]

The Jewish–Arab Demonstration in Tel Aviv Signaled a New Direction:
https://t.co/j3NjTNyKSq

[Daam Party @DaamParty]

ההפגנה האזרחית של ערבים ויהודים בתל אביב מסמנת כוון חדש: https://t.co/HOYgl52nzp

[Daam Party @DaamParty]

Mansour Abbas: A Lesson in Politics:
https://t.co/Pnj1kQs733

[Daam Party @DaamParty]

מנסור עבאס – שיעור בפוליטיקה: https://t.co/QBoNkJdZdR

[Daam Party @DaamParty]

The Pathway to a Palestinian State Is Blocked: https://t.co/RG11efDr41

[Daam Party @DaamParty]

הנתיב למדינה פלסטינית חסום: https://t.co/bsIleSTOJL

[Daam Party @DaamParty]

Israeli, Jew, and What Lies Between: https://t.co/YyJyGFoWDs

[Daam Party @DaamParty]

ישראלי, יהודי ומה שבאמצע: https://t.co/NJMcofDpKN

[Daam Party @DaamParty]

Trump Has Already Chosen: https://t.co/YrKHPNJWMw

[Daam Party @DaamParty]

טראמפ כבר בחר: https://t.co/F1XeS72K1f