לימד 35 שנה מיקרוביולוגיה וביולוגיה תאית באוניברסיטה הפתוחה ובעוד מקומות. חבר ב"מדע גדול, בקטנה" וב"מדעת". בלוגר: "חיידקים, נגיפים ושאר ירקות". חובב צילום טבע.
למחקר יש השלכות על טכנולוגיות להפקת מי שתייה מהאוויר. מכשירים אלו, המעבים אדי מים או לוכדים טיפות ערפל כדי לייצר מי שתייה, מתבססים על ההנחה שהלחות האטמוספרית היא מקור מים סטרילי ונקי יחסית, הדורש רק סינון מכני בסיסי וחיטוי קל. מה שמתברר כלא נכון. להרחבה
https://t.co/83TVUgZkUQ
ערפילים בניגוד למה שחשבו קודם, אינם סביבה פסיבית כלל, אלא מיקרו-סביבת מחיה מימית דינמית, עצמאית וזמנית. מתברר בתוך טיפות המים הזעירות הללו מתרחשת פעילות ביולוגית המשנה את הרכב האטמוספרה. #פידמדעבמי הערפל חלה העשרה עקבית של שני מיני חיידקים מהסוג Methylobacterium,
באזורים מתועשים ובקרבת כבישים מהירים. טיפות הערפל ספחו מהאוויר פורמאלדהיד, מזהם אוויר רעיל ומסרטן מוכר. החיידקים פירקו את הפורמאלדהיד בקצב מהיר מאד. החיידקים נאלצים להפעיל מערכת אנזימתית מהירה במיוחד, כדי לחמצן את הרעלן, הפוגע בהם לפחמן דו-חמצני, ובכך ל"טהר" את סביבתם המיידית.
נכון ל-21 במאי 2026, בקונגו, דווחו מעל 746 חולים, מתוכם 83 מאומתים מעבדתית. 176 מהם מתו. לפחות ארבעה מהמתים הם עובדי צוות רפואי.
באוגנדה, נכון ל-23 במאי 2026 היו מאושפזים בקמפלה הבירה חמישה חולים - כולם הגיעו מקונגו.
להרחבה:
https://t.co/ltFzhXgU5x
במאי 2026, הוכרזה ההתפרצות של הקדחת המדממת בקונגו ובאוגנדה כ"מצב חירום בריאותי בינלאומי". הגורמים למחלה הם נגיפי אבולה בונדיבוגיו, שהתגלו לראשונה באוגנדה ב-2007. הנגיפים קוטלים "רק" 40-30 אחוזים מהחולים ואין נגדם חיסון - יחסית לשני מיני האבולה המוכרים יותר שיש נגדם חיסונים.
#שרשור_סוף_שבוע קצר
ב 1676 Antonie van Leeuwenhoek גילה לראשונה חיידקים באמצעות מיקרוסקופ שבנה בעצמו. כבר בעת העתיקה ידעו על מחלות מדבקות, אבל יחסו את זה לאלים ושדים - תחשבו על זה, רק לפני 350 שנה אנשים התחילו *לראות* מה באמת קוטל בהם.
מהר מאד שמו לב שחיידקים זזים, אבל איך?>>
הידעתם? ליום עצמאות!
מסתבר שיש חיידק מתעשיית הגומי שגם בזכותו הוקמה מדינת ישראל. החיידק תרם רבות ללוחמה של בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. וקרב את את הכימאי שהשתמש בו, חיים וייצמן, (לימים נשיא המדינה הראשון) - למקבלי ההחלטות בבריטניה.
להרחבה
https://t.co/NCE8BvLxY3
הצליח להערים על הממונים הגרמנים בשיטה דומה לזו של ויגל; הוא ייצר חיסון מזויף וחסר השפעה שנשלח לחזית עבור החיילים הגרמנים, ובזמן הזה השתמש בחיסון האמיתי שהפיק כדי לחסן את חבריו האסירים במחנה ולהגן עליהם מפני המגפה הקטלנית.
להרחבה:
https://t.co/fLtAlYZRmF
ועוד ליום השואה - סיפורם של המיקרוביולוגים, רודולף ויגל, הפולני, ותלמידו, לודוויג פלק, היהודי. שניהם עסקו גם לפני המלחמה, וגם במהלכה, בפיתוח וייצור חיסונים נגד חיידקי Rickettsia prowazekii, הגורמים למחלת הטיפוס האנדמי - שליוותה רבות מהמלחמות.
ובמקביל הוא סיפק לצבא הגרמני חיסונים פגומים, בעוד שעשרות אלפי מנות של החיסון האמיתי הוברחו לגטאות ורשה ולבוב כדי להציל חיי יהודים שם.
לודוויג פלק, תלמידו של ויגל, נשלח כעובד כפייה למחנה הריכוז בוכנוולד כדי להקים שם מעבדת חיסונים עבור ה-SS. פלק, יחד עם צוות האסירים שגייס,
והם יאובחנו כחולים. הם הזריקו את החיידקים ולאחר כעשרה ימים שלחו את המבחנות עם הדם למעבדות המרכזיות, בצרוף מכתב שהם חושדים בטיפוס. כך הם גרמו לגרמנים לחשוב שמגפת טיפוס משתוללת באזורם וכך הרחיקו את החיילים הגרמנים משם.
להרחבה:
https://t.co/tX5ay3ld57
ליום השואה שחל מחר, אספר שוב על תרמית הטיפוס בפולין, שהרתיעה את הצבא הגרמני, ובכך סייעה להצלת התושבים באזור (ביניהם גם יהודים).
הרופאים, סטניסלב מטולביץ (Matulewicz), ויוג'ין לזובסקי (Lazowski), הצליחו בזכות ידע ביולוגי, אומץ לב ותעוזה יוצאת דופן לייצר מצג שווא של מגפת טיפוס.
בהתאם לאיבחונים הכריזו על אזורים נגועים, שכוחות הרייך השתדלו להתרחק מהם.
תבחין ויל פליקס לא הכיל חיידקי טיפוס, אלא חיידקי פרוטאוס, שיש להם אנטיגנים משותפים עם חיידקי הטיפוס.
מטולביץ, החליט להזריק את חיידקי ה-Proteus המומתים לאנשים בריאים,כך שבדמם יתפתחו נוגדני "טיפוס"
פסח מתקרב. אנחנו לרוב מדגישים בפסח את ההבדל בין החמץ, אותו אנחנו אוכלים בשגרה, לבין המצה - שנאכלת בעיקר בפסח.
בשניהם מתחילים עם אותם חומרי גלם - קמח חיטה (או דגנים אחרים) ומים, אבל במצה אנחנו מקצרים לעד 18 דקות את הזמן שבו התערובת צריכה להגיע לתנור.