Eyal Hashkes | איל השקס

יועץ אסטרטגי לארגונים וחברות (בואו לקפה) | כלכלת ישראל, המזה״ת והעולם | אסטרטגיה, גיאופוליטיקה ובטחון | מחבר הספרים גשרי הכלכלה וחרבות הכלכלה (הוצאת מטר)

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

⚔️💰פוסט מרוכז לנעוץ עם כל הקישורים לרכוש את ״חרבות הכלכלה״:

🔗אתר עברית (מהדורה דיגיטלית):

https://t.co/dTVpAGDMbi

🔗אתר הוצאת מטר:

https://t.co/PHsxpU9ZJb

📚בחנויות הספרים - צומת ספרים, סטימצקי וחנויות אחרות (להזמנה גם באתרים של הרשתות).

[Assaf Zimring @assafzim]

1. כפי שאפשר לראות מכמות השיתופים, לייקים, וברכות על פרס הנובל העתידי(!), יש באזז לא קטן מהתוצאה החדשה הזו של ורנינג ולורנזוני. הנה הסבר קצר להדיוטות ממה ההתרגשות, ובסוף מחשבה על AI כי איך לא. ובכן, מעשה שהיה כך היה:

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@hebrewurbanism כן - חוץ מהאוטובוס

כשיפתח הקו הכחול מעט מאוד קווים יעברו באגריפס בכל מקרה, לא צריך להקריב חצי מהרחוב בגללו

[הקפיטליסט הזועם @capitalsitzoem]

פרק מעולה של המשחק הגדול עם איל השקס.

לגבי לוחמה כלכלית ועד כמה היא קריטית,

*במיוחד* תקשיבו לסוף הפרק שהוא מדבר על אוייבי ישראל ואיך הם מגיבים לתמריצים כלכליים.

ממליץ בחום

@EHashkes
@greatgamepod

https://t.co/fLrPiPyDmY

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@TheRegulator10 ברור, אבל לא לזה התכוונתי

עבדתי עם חברות גדולות, ולכללים בחברות יש דינמיקה דומה לזו של רגולציה ממשלתית. חוקים שנקבעים למעלה מסיבות כלשהו ומשפיעים על השטח בדרכים לא צפויות

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@ItaehuSorek אכן, לא זוכר את הציוץ אבל החלק שקשור לסנקציות אכן מככב בספר :) אגב נפוליאון התחיל

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

כבוד נדיר להתראיין במשחק הגדול!🌏

שיחה עמוקה כמו שרק פודקסט בלי לחץ של קליקבייטים מאפשר, על - גיאו-כלכלה, לוחמה כלכלית, הסיבה לעקשות האיראנית, עתידה הכלכלי של ישראל ועוד.

וא��ב, עד שתגיעו לחלק הזה בפרק (ובספר), מאתגר אתכם - מה הקשר בין לוחמה כלכלית לסלק?

[Nitzan David Fuchs @nitzandfux]

פרק מיוחד ב״משחק הגדול״!

ישבתי לשיחה עם איל השקס היקר על ספרו החדש ״חרבות כלכלה״ (אם אתם עדיין לא עוקבים בטוויטר - למה?)

על מה דיברנו? מהי גיאו-כלכלה, איך תרבות משפיעה על נחישות, סנקציות חכמות וסלק (באמת!).

חפשו ״המשחק הגדול״ באפליקצית הפודקאסטים שלכם, או כנסו לקישור בציוץ הבא

[Nitzan David Fuchs @nitzandfux]

מזל טוב ישראל,

הקונגרס רוצה למזג את פיתוח האמל״ח של ישראל ואמריקה, מניח את התשתית לשינוי דרמטי באופי הסיוע האמריקני - מכסף לרכש, לשת״פ טכנולוגי.

סעיף 224 בהצעת תקציב הביטחון לשנת 2027 מבקש להניח את התשתית לשיתוף פעולה מחקרי וטכנולוגי שיאפשר לשתי המדינות לחלוק מידע, ידע ופיתוח משותף של אמצעים וטכנולוגיות בשורה של תחומים.

מתוך הדיווח של responsible statecraft:

Section 224 lays the groundwork for bilateral research and development, co-production of weapons, joint ventures, licensing agreements, and seemingly every manner of U.S.-Israeli military-industrial complex cooperation. The U.S. and Israel already work together heavily on missile defense, but this provision would greatly expand coordination to seemingly every area of defense tech, including AI, quantum, autonomous systems, directed energy, cyber, biotech, and many more. It also proposes “network integration” and “data fusion.” In other words, the U.S. military’s data could soon be the Israeli military’s data.

If fully enacted, this proposal would provide a higher level of military-industrial integration than the U.S. has with any other country in the world.

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@DotanS רחוק מהרמות הנדרשות לסגירת הפער, ו��רזרבות יורדות כמעט בקצב כמעט שיא (יש כמובן עיכוב שנובע מזמן השינוע)

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

🛢️⌛️כמה זמן נשא�� לעולם אם הורמוז נותר סגור?

כל עוד אין הסכם, הזמן פועל הן לרעת איראן והן לרעת הכלכלה העולמית. איראן נפגעת כל יום שעובר עם המצור האמריקאי, אבל כידוע גם הכלכלה העולמית סובלת בגלל חסימת הורמוז - ובעיקר בגלל המחסור בנפט.* על איראן אעדכן בהמשך (מוזמנים לעקוב), הפוסט הזה יתמקד בכלכלה העולמית.

ולמרות שיש פער עולמי של מעל 10 מיליון חביות נפט כל יום, לאחר המעקפים השונים, המצב בשוק הנפט העולמי נמצא בשליטה בגלל האפשרות לשחרר רזרבות של נפט ודלקים. זה מאפשר לייצב את השווקים ואת המחיר על רמה סבירה. כיום.

מה הבעיה? שהרזרבות יכולות להיגמר. אז מתי ייגמרו לולא הסכם? זה נושא הפוסט.����⬇️

בניתוח צריך להפריד בין ארה"ב ליתר העולם, כי בסוף ארה"ב היא זו שמחליטה על המלחמה שבה היא מעורבת, אבל גם הכלכלה העולמית סובלת והיא שיקול רלוונטי עבור ארה"ב.

בארה"ב:
לארה"ב יש רזרבות אסטרטגיות בשליטת המ��של בדיוק בגלל רגעים כאלה. ערב המלחמה, הרזרבות האסטרטגיות האמריקאיות (SPR) היו סביב 415 מיליון חביות. מאז, כ-50 מיליוני חביות שוחררו לשוק כדי למתן את הקושי, מתוך הקצאה ראשונית של 172 מיליון.

כלומר, כיום הן סביב 365, עם רצפה חוקית (שאפשר אולי להגמיש) סביב ה250 ורצפה תפעולית סביב 150 (שאי אפשר להגמיש). וקצב השימוש בחודשיים האחרונים הוא סביב 5-10 מיליון בשבוע. כלומר יש עוד בערך 3-4 חודשים עד שהם מתקרבים לרמות קריטיות. יש לארה״ב זמן לנשום, אבל הוא לא אינסופי. ועד אז, המחירים בארה״ב עדין גבוהים, אבל זה לא שובר את הכלכלה.

אם המצב יימשך מעבר לכך, ארה״ב בבעיה, והמחירים יעלו לרמה מאוד לא כ��פית. אבל מחסור פיזי לא יהיה. ארה"ב מפיקה יותר נפט משהיא צורכת (בפער), ולכן אם היא תגביל באופן מסוים את ייצוא הנפט שלה כדי לתעדף את השוק המקומי זה יתן לה עוד הרבה אוויר לנשימה. זה נחשב צעד של יום הדין (למרות שהיי��ה מגבלת ייצוא עד 2015), והוא לא נחשב סביר היום כי הוא גורם לנזקים כלכליים ואסטרטגיים לארה"ב. אבל במשבר קיצוני סביר שהוא לכל הפחות יחזור לשולחן.

בכל מקרה, ארה״ב זה לא כל העולם.
לכלל העולם:
קשה יותר לתת מספר אחיד לכמות הרזרבות כי יש מדינות רבות וסוגים שונים של רזרבות. לפי מקורות כמו JP Morgan וIEA, הנה רמות הרזרבות לפני המלחמה של נפט גולמי ותזקיקים:
- רזרבות אסטרטגיות של מדינות OECD - בערך 1.2 מיליארד חביות. מתוכן הוכרז בתחילת במלחמה על שחרור של 400 מיליון, כולל חלק מהאמריקאיות שהוזכרו לעיל.
-רזרבות סיניות אסטרטגיות ומסחריות - בערך 1.4 מיליארד -רזרבות של חברות מסחריות ב-OECD - בערך 3 מיליארד
-2-3 מיליארד חביות של מקורות נוספים, כגון אחסון במיכליות בים ורזרבות לאומיות ומסחריות לא מתועדות.

בסך הכל, ההערכות הן שהרזרבות היו משהו כמו 8-8.5 מיליארד לפני המלחמה. מתוכם העולם שרף משהו כמו 500-600 מיליון עד כה מאז תחילת המלחמה, לא כולל דרכים אחרות להתמודד עם המחסור (סליחה על הטווחים, זה מה שיש).

אז עדין ��שאר הרבה, לא?

הבעיה היא שצריך לשמר את רוב הרזרבות האלה מסיבות תפעוליות.

לפי הערכות שונות, מתוך כל המיליארדים האלה, אפשר נכון לעכשיו להשתמש רק בעד 800 מיליון נוספים לפני שמגיעים לרמות קריטיות (כולל האמריקאיות לעיל), ואולי פחות.

ואחרי שלוקחים בחשבון את כל המעקפים וצעדי חסכון שכבר קיימים, כיום נראה שהרזרבות יורדות במשהו כמו 50-60 מיליון חביות בשבוע.

בקצב הזה, אם הוא ממשיך ללא הסכם, מה זה אומר על הלו"ז של הלחץ הכלכלי?
-במהלך יוני, כלומר בשבועות הקרובים, מתחילים להרגיש את הלחץ ברזרבות, אך ללא סיומן כרגע. קשה לחזות, אבל סביר שלולא הסכם נראה חזרה לרמות המחירים הגבוהו�� יחסית בתחילת הלחימה (100-120).
-סביב יולי, אפשר להעריך שיתממש תום השחרור הראשוני של הרזרבות האסטרטגיות (ה-400 שהוזכרו לעיל), אבל עדין יש רזרבות אסטרטגיות נוספות לפעימה נוספת, וכאמור יש גם רזרבות מסחריות.
-סביב ספטמבר, מגיעים לרמה הקריטית של הרזרבות, שמתחתן לא ניתן יותר למשוך וצריך להתחיל לבצע צעדי חירום. אני מעריך שלמרות שזה לא סביר היום, פתאום תהיה דילמה אם להגביל חלק מהייצוא.

ואז מה קורה בעולם? פה יש דינמיקה לא-לינארית שלא רואים במחירי הנפט הנוכחיים, שמנותקים בגלל טבע השוק ממה יקרה פיזית עוד כמה חודשים. בפרט:
-מחירי הנפט עולים (שמעתי הערכות מ-140 לחבית ועד 200 לחבית, אף אחד לא יודע כמובן)
- מחירי הדלקים עולים, גם עבור חברות וגם עבור משקי בית
-למי שלא יודע לשלם הרבה, מגיע מחסור אמיתי - פחות ייצור, פחות צריכה, אולי עד כדי מיתון צד היצע בעולם.

את הדינמיקה הזאת נראה מתפתחת בהדרגה מיולי ועד ספטמבר אם המצב הקיים ממשיך. וזה בעצם הלו"ז. וכפי שתואר, הוא יותר רגיש אצל יתר העולם מאשר אצל ארה״ב. מה שכן, בחודשים האלה סביר שיהיה ניתן לבצע התאמות נוספות, כולל הפחתת ביקושים, הגברה (מוגבלת) של המעקפים בהורמוז והעלאה נוספת של ההפקה (עשיתי על שני האחרונים פוסטים נפרדים, זה לא ברמה של מיליונים נוספים) שיצמצמו את המשבר או יאריכו את הזמן.

אין ספק שמניעת ההתקרבות למחסור הקריטי היא התמריץ העיקרי, אולי היחיד, של ארה"ב להגיע להסכם. רק טראמפ יודע מה יחליט, אבל אני ��א בטוח שדחוף לו מאוד להגיע להסדר כעת מהסיבות שתיארתי. ואולי הוא גם סומך על האפשרות לפעולות צבאיות נוספות (בצדק או לא בצדק). אבל מחיר הדלק יהפוך לרלוונטי יותר ככל שבחירות האמצע מתקרבות.

והלו"ז האיראני כעת? פירוט בשרשור הבא, אם בינתיים לא יהיה הסכם.

*יש עוד תעשיות שסובלות, אבל המחסור בנפט הוא ההשלכה החשובה והמדוברת ביותר.

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@YanivWeissman תודה!
הרס ביקוש זה כבר נזק בפני עצמו

לגבי העתיד - מסכים שארה״ב בפוזיציה טובה להוביל. נראה לגבי הורמוז, מוקדם מדי להספיד בעיניי, יהיו עוד התפתחויות אסטרטגיות. בכל אופן מה שכן ברור - הגישה לצורך ביתירות וביטוח למצבים כאלה השתנתה לבלי שוב

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@Nst24Shem הסיפור בפתיחת הפרק הראשון בספר שלי (אחרי ההקדמה) עוסק בהיבט הכלכלי-אסטרטגי של מבצע קדש :)

גם לי עברה ההשוואה בראש

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

קישור לבלוג (ולפני שאתם שופטים את שם הבלוג, תקראו את ההסבר ואת הרשומה של "לתכנן טיול כמו מדינאי">
https://t.co/x0CdplVKFK

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

הפוסט הקודם הזכיר לי שמעולם לא השקתי כאן את בלוג הטיולים.
אז חובבי הטיולים, במיוחד מחוץ לשביל החומוס, מוזמנים להיכנס לבלוג ולהעיר.

יש בו כמובן רשומות על יעדים מעניינים (למשל 🇨🇳🇹🇼🇬🇪🇯��🇲🇲🇨🇿🇮🇸🇵🇪🇦🇱ועוד) אבל גם פוסטים נושאיים ותמונות נהדרות של @amiyahashkes.

קישור בציוץ הבא>

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@Daud_Lis אגב ירושלים בכלל כבר לא מתחרדת, בלי קשר

https://t.co/hOZVOhBpSt

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

בפרט, המאזן הדמוגרפי אולי יפתיע - שיעור החרדים בירושלים דווקא יורד, בנקודת אחוז (מתוך האוכלוסיה היהודית). במקביל לירידה המוכרת גם בשיעור החילונים בעיר.

לעומת זאת, שיעור גובר של מסורתיים ודתיים.

(השנה המעודכנת שמוצגת היא 2024).>

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

לרוב מסכים איתך בעניינים כאלה, לצערי כאן התמונה מורכבת ואני עמוק בעניין הזה.

דירה במחיר סביר, שכנראה שיהיה (למרות שקשה לחזות את תנאי השוק) היא לא ערובה לאיכות חיים טובה.

כל הדירות האלה - אין תכנון הוליסטי שמוודא שיהיו תשתיות שבונים בהתאם. אפשר להראות את זה מספרית. הרכבת הקלה מתקדמת אבל זה לא יהיה קרוב לעמוד בקצב של מי שיתווסף וגם לא מגיע למקומות שבהם יגורו במצטבר עשרות/מאות אלפים. זה אומר פחות שטחים ציבוריים, ��ותר פקקים, צפיפות נוראית בחלק השכונות והקווים, בעיות בתשתיות מים וחשמל וכו.

מגדלים יקרים גם לתחזק -
10-15 שנים אחרי שמאסות המגדלים יסתיימו מחירי התחזוקה מאוד יעלו, ומי שקנה שם בזול ישלם ביוקר.

תעסוקה - מספרית ירושלים לצערי בכיוון שלילי, סיבה אפשרית להיות אופטימי זה רובע הכניסה לעיר שנבנה אבל נדל״ן למוקדי תעסוקה זה לא מספיק לפיתוח כלכלי, ויש עודף היצע מטורף בכל הארץ, אז נראה. אני מנסה לפעול אקטיבית בעולם הזה

וגם מבחינת מגדלים וחברה חרדית וכו׳ - לא מאמין שלא יהיו התקדמויות בפסקי הלכה וטכנולוגיה בכיוון הזה בעתיד הקרוב, כולל מעליות שבת, כבר רואים לזה סימנים, אי אפשר לבסס על זה אסטרטגיה לעשורים קדימה. והחברה החרדית מאוד מגוונת והחלקים שיותר גמישים בזה גדלים מהר בכל מקרה.

כבר היום ותמיד יהיו חלקים מהעיר שהם ברמת חיים גבוהה, חי בהם עכשיו ומאחל גם לכם. אבל העיר כעיר של מיליון - מיליון וחצי איש לצערי בכיוון לא טוב

הסיבה להיות אופטימית? אנשים טובים בכל התחומים מנסים לעבוד בזה ועל כל מה שכתבתי לעיל, ויש המון מקום ליוזמות מקומיות

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

משרד הבריאות הוציא אזהרת מסע לקונגו (DRC) בגלל אבולה. בהחלט לא מומלץ לבקר בה כרגע.

אבל קונגו היא אחת מהמדינות שנמצאות ביעדי החלומות שלי לטיול. יום אחד.

למה? יש רשומה על זה ועל עוד יעדי חלומות בבלוג הטיולים שלא ידעתם שיש לי.

תנחשו איזה עוד מדינות שם?

https://t.co/RPas4PfQzX

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@Tamishsh @shahafonx כיף ממש שאתה משקיע בכתיבה על הנושא, תודה!

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

@Shmuel_Hanavi_A זו הצהרה של טראמפ (לא על מלזיה)

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

שמעתי שמגיעה נורמליזציה עם פקיסטן.

זמן טוב להזכיר שהדר��ון הפקיסטני מזכיר את ישראל. כבר עשורים אנחנו חיים בכל דרכון ודרכון פקיסטני rent-free

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

למי שסקרן על התופעה

[Eyal Hashkes | איל השקס @EHashkes]

✈️בשולי המעמד הגיאופוליטי המו��כב של ישראל, יש תופעה כמעט משעשעת שמתאימה יותר לכיתה א׳:

מדינות שכותבות על הדרכון שלהן שהוא תקף לכולם חוץ לישראל.

אז שרשור קצר על התופעה המטרילה הזאת עם עובדת בונוס בסוף⬇️🧵