יועץ אסטרטגי לארגונים וחברות (בואו לקפה) | כלכלת ישראל, המזה״ת והעולם | אסטרטגיה, גיאופוליטיקה ובטחון | מחבר הספרים גשרי הכלכלה וחרבות הכלכלה (הוצאת מטר)
לא מכיר בדיוק מה מתואר ואני לא נותן ייעוץ משפטי, אבל זה נשמע כמו משהו שלא נובע באופן ישיר ממה שהסנקציות עד כה מחייבות אלא בתופעה מוכרת של ״ציות יתר״.
מרגע שחברות מריחות סנקציות, הן מתרחקות מהיעדים כמו מאש. מי צריך להסתבך ולהתחיל להתפלפל מה מותר ומה אסור. יותר קל להן פשוט לנתק
הסנקציות הבריטיות כבר כאן: ראש מועצת הר חברון אלירם אזולאי מספר לי ב״המדד״ כי שני בנקים כבר הודיעו שקיבלו ״הנחיה לעצור את כל חשבונות סחר החוץ שלנו במטבע חוץ״. לדבריו, חברות נוספות ביו״ש מדווחות על חסימת ג׳ימייל, מיקרוסופט ושירותי ענן. ״הדבר הזה רק הולך ומתרחב״
🇬🇧קצת סדר על הסנקציות הבריטיות:
מי הטיל?
בריטניה. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הוא זה שהוסמך לקבל את ההחלטה במקרה זה. הוא גם זה שהכריז על קידום משטר הסנקציות הכללי יותר על ישראל לפני כחודשיים (ראו בהמשך).
על מי הוטל?
כפי שכבר פורסם באופן נרחב, מדובר בארגון אחד (צו 9) ו-8 חברות עסקיות. לכלל החברות פרויקטיים משמעותיים ביהודה ושומרון. עם זאת, מתוך 8 החברות, 4 גם פעילות בפרויקטים מחוץ ליהודה ושומרון (כולל בתל אביב, ירושלים, רמת השרון, רמת גן, כפר סבא, ירוחם, דימונה, בית שמש, ועוד) ממה שהצלחתי לראות. החברות עוסקות בפיתוח נדל"ן - תכנון, אדריכלות, יזמות ובניה.
עילת הסנקציות המוצהרת?
פה אין חדש, זה אותם מסרים ששמענו משר החוץ הבריטי בחודשים וגם בימים האחרונים: הבנייה ב-E1, בלימת סיוע לעזה, בנייה בהתנחלויות. הבריטים מבהירים בהודעה כי הם "רואים בברכה ומעודדים סחר עם 'green line Israel'" בלשונם.
מה המשמעות הפרקטית עבור אותן חברות?*
יש כל מיני מגבלות שהחוק מאפשר להטיל על חברות תחת סנקציות; המגבלות הללו רלוונטיות לפעילות בבריטניה, לחברות בריטיות ולאזרחים בריטים (בניגוד לסנקציות אמריקאיות שלעיתים קרובות שניוניות). במקרה זה הבריטים בחרו שתי מגבלות:
1. הקפאת נכסים של החברות בבריטניה, מה שגם מטיל מגבלות על קשרים פיננסים איתם מטעם ישויות ואישים בריטים.
2. איסור של אותן חברות לכהן בדירקטוריון של חברות בריטיות (בבריטניה גם חברות "יושבות" בדירקטוריונים של חברות אחרות) או חברות שיש בהן פעילות משמעותית בבריטניה (מה זה אומר - כבר סוגיה רגולטורית-משפטית).
היעד הן החברות, לא על האנשים בתוך החברות כאשר הם לא פועלים מתוקף החברה. אבל, כאמור, יש פה השפעה ישירה על אזרחים בריטים שעובדים בחברות ועימן בעצם זה שהחברות הללו הן יעד.
*אין לראות בפוסט בשום צורה ייעוץ משפטי או רגולטורי. אם אתם אולי מושפעים, כדאי לפנות לייעוץ משפטי.
מאיזה תוקף הסנקציות הוטלו?*
מדובר ביישום של חוק הסנקציות הכללי של בריטניה מ-2018 (SAMLA 2018), מכוח תקנות חדשות ומורחבות שנכנסו לתוקף באוקטובר השנה (והחליפו תקנות מ-2020) ושמרחיבות את משטר הסנקציות ביחס לזכויות אדם. יחד אלו מאפשרים להטיל סנקציות בהתאם למדיניות החוץ הבריטית. החקיקות והתקנות עצמן לא מכוונות ספציפית נגד ישראל (בניגוד למשטרי סנקציות ספציפיים שכן יש) אבל העניקו לממשלה הבריטית סמכויות רחבות להטיל סנקציות על גורמים שבראייתם מפרים זכויות אדם בעולם. אלו הסמכויות שנוצלו כרגע.
מה המשמעות הרחבה יותר?
מדובר בחבילה משמעותית יחסית של סנקציות על חברות כלכליות ישראליות, כאשר עד כה היעדים המערביים היו יותר ארגונים ואישים ופחות חברות כלכליות משמעותיות, בטח לא אלו שפעילות לא רק ביהודה בשומרון.
בכל אופן, מידת ההשפעה הכלכלית על אותן חברות תלויה בחשיפה העסקית והפיננסית לבריטניה. אם אין לרוב החברות הללו נכסים או משרות דירקטוריון בבריטניה או בחברות שפועלות בבריטניה, ההשפעה הכלכלית הישירה זניחה. המשמעות הישירה על אזרחים בריטים שקשורים לחברות, או חברות בת של חברות בריטיות, היא גדולה יותר וצריכה להיבדק בכל מקרה לגופו.
באופן רחב יותר, החקיקה הבריטית גם לא "מחייבת" (בניגוד לסנקציות אמריקאיות שניוניות) חברות ובנקים ישראלים לנתק קשרים איתם (חברות בריטיות הן כאמור מקרה מיוחד). אבל הסנקציות הבריטיות כנראה יקשו, לא באופן אבסולוטי, על החברות המסומנות לגייס הון זר, גם לא בריטי, ולקיים קשרים עם חברות בינלאומיות מערביות שמתרחקות מיעדים ברשימות סנקציות מערביות שונות. ולכן יש פה גם השלכה כלכלית עקיפה, אמנם מוגבלת ברמת המאקרו. בנוסף, סביר שמדינות נוספות גם יראו את החברות הללו כ-"בנק" לסנקציות מצידן.
מה הלאה?
הצעד הזה הוא *לא* הסנקציות הגדולות שהבריטים הבטיחו בספטמבר. בספטמבר שר החוץ הבריטי הצהיר כי תוך 6-9 חודשים יגבשו חקיקה למניעת ייבוא מההתנחלויות ושיווק נדל"ן מההתנחלויות. פוטנציאלית, בנקים ישראלים גדולים שפועלים בהתנחלויות יוכלו להיכנס גם תחת החקיקה הזאת. אבל יש עוד קצת זמן, ואני מקווה, זמן למנוע. צריך למנוע.
כאנקדוטה, המהלך הבריטי הזה הוכרז באנגלית ובערבית. אומר משהו על היעד שאליו הם מכוונים. ההצהרה הרחבה על הסנקציות הוכרזה באנגלית, ערבית, *עברית* וטורקית. מעניין מתי הם מחליטים להכריז באיזו שפה, ואולי העברית תצא גם בהמשך הפעם.
*כאמור, מדגיש שוב, אין לראות בפוסט בשום צורה ייעוץ משפטי או רגולטורי. אם אתם אולי מושפעים, כדאי לפנות לייעוץ משפטי.
ואישית:
אני זוכר שהייתי מעדכן כאן על ההתפתחויות בסנקציות הרוסיות והאיראניות. בצורה הכי מילולית שיש - בשלוש השנים האחרונות חששתי שיהיה צורך להתחיל לעדכן גם על ישראל.
הפעם נעבור לירדן - לפרוייקט התשתית הכי גדול בהיסטוריה של הממלכה. 🇯🇴 💦
הפרויקט אמנם פחות גרנדיוזי ו-״עתידני״ מאחרים בסדרת השרשורים על המגה-פרויקטים במזרח התיכון - אבל יש לו משמעות ישירה לישראל והוא מעלה אצלי תחושה של פספוס גדול.
שרשור על ״המוביל הארצי״ גרסת ירדן (11)⬇️
יש מצב שמיציתי את כל מי שמתעניין בחלל בישראל?
אני כל יום כותב על חלל מכל זווית: מהתעשייה, דרך אסטרונומיה, נאס״א ועד אסטרופיזיקה.
החשיפות עולות, אבל העוקבים כבר כמה חודשים לא זזים.
מה אתם אומרים, מיציתי את הצמיחה?
או שתעזרו לי עם שיתוף ונגלה ביחד? 🙏
לגבי חברות ואישים - רשימה מאוד מסודרת - https://t.co/Wgv6XGB681
לגבי מדינות - זה לא מסודר בצורה כזאת מסודרת אלא אוסף של חקיקות, תקנות וישויות.
והערה שקשורה ישירות - "משטר סנקציות" לא תמיד מוגדר היטב (יש פורטלים שונים שכן מנסים לחלק). הבעיה היא שכשאומרים "הטילו סנקציות" זה לרוב ערבוב בין להחיל משטרים גדולים (חקיקות וסדרות של תקנות) לבין הטלה על ישויות ספציפיות ("דזיגנציות").
הבריטים בתהליך של בניית "משטר סנקציות" על ישראל, וחקיקה ייעודית לוקח זמן לגבש, ואולי הם בכוונה רוצים שהיא תתעכב כדי לנסות להשפיע על מדיניות בינתיים. בינתיים, קל לבצע הכרזות על אישים וחברות, זה צעד מנהלי בלבד שמוביל להרבה רעש
לראשונה בהיסטוריה, חפץ מעשה ידי אדם יגיע היום למרחק של יום-אור אחד מכדור הארץ.
וויאג'ר 1 תגיע בעוד כמה שעות למרחק שהאור עובר ביממה שלמה:
300 אלף ק"מ בשנייה × 86,400 שניות = 25.9 מיליארד ק"מ.
כל אות שהיא משדרת יגיע אלינו רק אחרי 24 שעות. פקודה שנשלח אליה היום תגיע מחר, והתשובה תגיע מחרתיים.
וויאג'ר 1 שוגרה ב-1977 כדי לחקור את צדק ושבתאי. אחרי שסיימה, היא המשיכה הלאה, וב-2012 הפכה לחללית הראשונה שיצאה לחלל הבין-כוכבי.
היום, בגיל 49, החשמל שלה הולך ואוזל ורק 2 מתוך 10 המכשירים שלה עדיין פועלים. אבל היא עדיין משדרת.
ובמהירות שלה, להגיע לכוכב הקרוב אלינו היה לוקח לה כ-75 אלף שנה.
אגב - אנדרומדה, הגלקסיה הגדולה הקרובה אלינו, נמצאת במרחק 2.5 מיליון *שנות* אור.
מבינים כמה היקום גדול ברמה שפשוט לא נתפסת?
הרגע המדויק: היום ב-12:16 שעון ישראל.
@Tamishsh@_Tsur_ לא חושב שאנחנו חולקים, ברור שיש פה התפתחות מדעית, בלי זה זה ודאי לא היה מתאפשר. זה הכי ביחד. הפיצוח של החברה זה איך לרתום את הטכנולוגיה ליעל כלכלית את השיגורים
סבא שלי פרופ׳ דוד גרוסמן ז״ל, ידע מכל אדם אחר על הדמוגרפיה של ארץ ישראל במאה ה-19. בחן כל מקור אפשרי, הגיע לכל פינה ביהודה ושומרון וראיין אינספור עדויות. ידע גם להיות אובייקטיבי מדעית, אמר את האמת גם שזה לא היה נוח.
על פי קריאה ביקורתית של סקרים ומקורות אחרים, העריך שבערך 50% מהערבים בארץ ישראל ב1914 היו מהגרים דור ראשון, ושיעור זה גדל בהרבה אם מכלילים הגירה במהלך כל המאה ה19 (עד 75%), למרות שהודה בספריו שקשה מאוד לדעת במדויק.
@eladbar זה לא משנה את הטיעון הבסיסי, גם אז ברור שהמלחמה הייתה חלק מהלחץ
והפסקת סיוע (כלומר הימנעות מעקיפת סנקציות) היא טיעון שהסנקציות היו אפקטיביות, לא הפוך
הסנקציות על רודזיה זכורות בתודעה ככל כך מוצלחות שהן הצליחו להביא לקריסה של המשטר. ואגב, מקדמי השמדתה של ישראל עד היום שואבים מכך השראה.
אז מה הסיפור של הסנקציות על רודזיה? פוסט ראשון בסדרה על משטרי הסנקציות🧵
רודזיה הייתה מושבה בריטית איפה שזימבבואה של היום, באפריקה הדרומית. אזור ללא מוצא לים.
רודזיה נקראה על שם ססיל רודס, אותו אחד ממלגת רודס, אולי המלגה הכי יוקרתית בעולם עד היום. רודס, טייקון מכרות, הקים מושבת כרייה באזור זה ב-1890, והחל מ1923, רודזיה הפכה להיות קולוניה בריטית עם ממשל עצמי.
ב1965 רודזיה הכריזה על עצמאות מבריטניה כמדינה ריבונית. אבל מי שהכריז עצמאות, המיעוט הלבן במדינה (בערך 5% מהאוכלוסייה), עשה זאת בלי הסכמה בריטית או מקומית. המיעוט בנה שיטת ממשל שעיוותה את מערכת הבחירות ואת מבנה הפרלמנט כך שהשלטון היה שמור למיעוט הלבן. וקצת אחרי הכרזת העצמאות, החל גם מאבק גרילה בין תנועות של המקומיים (ZAPU ו-ZANU) לבין השלטון הלבן של המדינה (מלחמות ה-"בוש").
הסיפור המעניין קורה בזירה הבינלאומית.
עם הכרזת העצמאות, הבריטים, שהתנגדו לשיטת משטר המיעוט של רודזיה, הקפיאו נכסים של רודזיה והטילו על רודזיה אמברגו, כולל מגבלות על אספקת נפט לרודזיה - סחורה קריטית גם היום אבל עוד יותר באותם עשורים. רוב מדינות המערב דאז הצטרפו גם הן, וב1966 מועצת הביטחון של האו"ם הצטרפה - לראשונה בתולדותיה סנקציות שנועדו לשנות משטר. סנקציות אלו הורחבו שוב ב-1968.
הסנקציות היו קיצוניות - אסרו על כלל מדינות העולם (אז 122) לקנות את רוב מוצרי הייצוא של רודזיה, למכור לה נפט, רכבים, מטוסים ומרבית חומרי הגלם, לקיים איתה קשרים פיננסיים עוד וכמובן לספק לה נשק. לכאורה הרסני. כדי לאכוף את האמברגו על הנפט, הבריטים גם צרו על נמל במוזמביק, שהיה אז נמל הכניסה הראשי של הנפט לרודזיה (כאמור ללא היה מוצא לים).
אבל רודזיה תחילה דווקא הצליחה היטב לעקוף חלק מהסנקציות דרך דרום אפריקה (אז אפרטהייד) ועם מדינות כמו פורטוגל (ששלטה במוזמביק השכנה עם נמלים שבהם הבריטים לא שלטו). ב-1971 האמריקאים גם העבירו חוק (תיקון בירד) שאיפשר להם לעקוף את סנקציות האו"ם כדי לרכוש מרודזיה חומרי גלם חשובים. רודזיה גם הסתמכה על המצאות מקומיות ועל אתוס שהיא ותומכיה יצרו של עמידה איתנה ותושיה. תחילה נראה היה שהסנקציות חסרות שיניים.
ולכן תחילה הסנקציות לא ממש פגעו בכלכלה - הסחר מצא צירים חלופיים. גם אם הסנקציות הקשו על הסחר והעלו מחירים, רודזיה צמחה באותן שנים והמדדים הכלכליים ורמות הרווחה הגיעו לשיא.
נקודת המפנה הגיעה ב1975.
ב1975 מוזמביק נהייתה עצמאית מפורטוגל, והציר החלופי של רודזיה לעולם נסגר. ואז הסנקציות החלו באמת לכאוב. וב1977 הקונגרס, בדחיפת הנשיא קרטר, גם ביטל את תיקון בירד. גם דרום אפריקה עצמה החלה ללחוץ על רודזיה להתפשר וגם היא החלה להגביל את הציר עוקף-הסנקציות שעבר דרכה.
היו גם אז עוד עקיפות פה ושם, אבל בשלב זה הסנקציות הובילו לקושי כלכלי אמיתי גם עבור המיעוט הלבן. אז אחרי שצמחה מהכרזת העצמאות ועד 1974, בשנים הבאות התמ"ג לנפש ירד בעשרות אחוזים. הסנקציות גם פגעו באוכלוסייה המקומית וגרמו לאובדן מקומות תעסוקה. הפגיעה הכלכלית רק הגדילה את הגיוס לכוחות הגרילה שלחמו נגד המשטר, שגם קיבלו לגיטימציה מהלחץ הבינלאומי.
באותה תקופה המשטר גם חווה הפסדים במלחמת הגרילה המתמשכת. לבנים רבים היגרו לדרום אפריקה או מדינות אחרות, מה שעוד יותר הקשה על המשטר. תקציב הביטחון הפך לנטל עצום על הכלכלה (לא מצאתי נתונים עקביים, אבל כנראה עשרות אחוזים מהתמ"ג).
כלומר, הלחץ על המשטר הגיע מכל הכיוונים.
עד שבסוף משטר המיעוט ויתר. ב1978-9 המשטר הגיע להסכם עם חלק מקבוצות האופוזיציה והסכים להחיל בחירות שיאפשרו לראשונה בחירות לשקף את הרוב, ולשנות את השם לזימבבואה-רודזיה. אבל בריטניה מצד אחד וקבוצת הגרילה ZANU מצד שני לא קיבלו את המתווה, שלא כלל אותם כחלק מהמתווה. הסנקציות נותרו.
בסוף 1979 המשטר, שוב תחת אותו לחץ, הגיע להסכם (הסכם לנקסטר האוס) שבו השלטון יחזור לבריטניה לתקופה קצרה, עד למימוש בחירות באופן שכן היו מקובלות על הקהילה הבינלאומית. הסנקציות הבריטיות בוטלו ביום שבו השלטון חזר לבריטניה טרם הבחירות, ובסמוך לכך גם סנקציות האו"ם הוסרו.
מי שניצח בבחירות היה מנהיג ZANU רוברט מוגאבה, הדיקטטור הנודע ששלט ביד רמה במשך עשורים על המדינה (הודח ב-2017). הוא שינה את שם המדינה לזימבבואה בלי אזכור רודזיה, החליף לחלוטין את שיטת המשטר ובעצם סיים את 15 השנים שבהן רודזיה הייתה קיימת. השם רודזיה הפך להיות נחלת העבר.
מוגאבה שלט כדיקטטור, לא איפשר חירות לאזרחי זימבבואה והנהיג את הכלכלה לאחת הכלכלות הנוראיות בעולם. רעב, היפראינפלציה, ומשטר סנקציות מחודש. אבל זה כבר סיפור אחר.
המורשת
במהלך 15 שנות רודזיה העצמאית, הסנקציות דווקא נחשבו כלא מוצלחות - הרי המשטר לא השתנה, וברוב התקופה גם לא בלמו את הצמיחה הכלכלית.
בדיעבד, התמונה כמובן משתנה. היעד השאפתני של הסנקציות הצליח. הדיון בדיעבד הוא על מה גרם להחלפת המשטר; היו גם גורמים אחרים, כולל מלחמת הגרילה (אף שכאמור התעצמה מהסנקציות) והלחץ האזורי הלא-כלכלי.
דיון להיסטוריונים. אבל לפחות בתודעה הכללית - הסנקציות על רודזיה זכורות כמקרה (נדיר?) של סנקציות באמת מוצלחות.
ולכן גם מקדמי סופה של מדינת ישראל שואבים מהסיפור השראה. נרטיב שאפשר לראות שמקודם גם ב-X וגם בפלטפורמות אחרות הם שישראל כביכול דומה לרודזיה (מושבה שבריטניה כביכול יצרה על חשבון המקומיים), כמובן תוך התעלמות מהחיבור של עם ישראל לארצו.
וזו גם תוכנית עבודה שלהם - מקדמי סופה של ישראל מקווים שבעתיד לחץ ממדינות מערביות וממועצת הביטחון של האו"ם אכן יפגע בישראל ויביא לסיומה. ואם תשאלו אותי, כפי שכבר חפרתי לכם, זה האיום הגדול על ישראל היום.
בשורות טובות ושבוע טוב! מוזמנים לשתף, ואם תרצו לעקוב אחרי סדרת השרשורים - גם לעקוב🙏
@eladbar תקרא את דיוויד בולדווין על זה. הוא מקדיש לטענה שהסנקציות הובילו לנפילת רודזיה לא מעט עמודים ומתייחס לטענת הנגד ארוכות.
בכל אופן התייחסתי לזה - הסנקציות היו חלק ממגוון היבטים שהובילו ללחץ. והשאלה היא לא מה קרה בגרילה אלא מה הוביל לשינוי המדיניות