שלום לכולם, כאן איל אשל.
אם רוני הייתה בחיים, סביר להניח שלא הייתי יוצא מגבולות הפייסבוק.
אבל אני כאן.
למען מטרה אחת: צדק לרוני ואמת לציבור.
מוזמנים לעקוב, לא מבטיח שזה תמיד יהיה קל לעיכול. נעשה את זה יחד.
אחדות לא עושים עם מי שהיה עם יד על ההגה בשבעה באוקטובר ובורח מאחריות.
אחדות לא עושים עם מי שמתנה את האחדות בהקמת ועדת טיוח פוליטית לשבעה באוקטובר.
אחדות לא עושים עם מי ששולח הודעות מחפירות לשירה שפירא.
אחדות זה חשוב, אבל עצם קיומנו פה במדינה זה קצת יותר חשוב מפייק אחדות שעל הפרק.
אפשר להקים ממשלת חירום מחר בבוקר. ראשי מפלגות השינוי, מי שיפספס את ההזדמנות לא נסלח לו
אחריות,
אדוני ראש הממשלה, אחריות.
היא לא מילה שאפשר להשתמש בה רק כשנוח.
אחריות היא לא קריאה לאחדות כשאתה זקוק לאחרים כדי לשאת איתך בנטל.
אחריות היא קודם כול היכולת לעמוד מול עם שלם, להביט לו בעיניים ולומר: הייתי שם. הייתי אחראי. נכשלתי.
במשך שלוש שנים אנחנו, משפחות השכול, מבקשים דבר אחד פשוט, אמת.
אחריות.
ועדת חקירה ממלכתית עצמאית.
לא ביקשתי נקמה, לא ביקשתי טובה.
ביקשתי שמי שהחזיק בהגה המדינה ביום הנורא בתולדותיה יישא באחריות למעשיו ולמחדליו.
זה אתה.
הבת שלי, רוני אשל, הייתה בת 19 ושבעה חודשים כשנפלה בחמ״ל נחל עוז.
רוני וחברותיה הבינו היטב מהי אחריות.
הן נשארו בעמדותיהן עד הרגע האחרון. הן לא חיפשו על מי להטיל אותה. הן פשוט מילאו את חובתן.
והיום, מי שמבקש מאחרים לגלות אחריות לאומית, חייב קודם כול לגלות אחריות אישית.
אחדות אמיתית לא בונים על שתיקה, על טיוח או על מחיקת העבר.
בונים אותה על אמת.
אדוני ראש הממשלה, אתה קורא לאחריות?
תתחיל בלקחת אותה.
כי אחריות אינה מה שאתה דורש מאחרים.
אחריות היא מה שאתה דורש קודם כול מעצמך.
@Mms37072037 כן , ודוקא הוא ,
אמר בקולו שלו שגם הוא כשל , וגם הוא יצטרך להיות מבין אותם קצינים שיחקרו על שבעה באוקטובר .
כן, הוא אמר , ושבועיים לאחר מכן איבד את ילדו .
במשך 3 שנים אמיר אוחנה כיהן כיו״ר חצי כנסת ופיצל בין משפחות שכולות.
היו משפחות שהתקבלו אצלו בכבוד מלכים, היו כאלה - כמוני וכמו רבים אחרים, שחטפו מכות בבית העם.
אני מקווה מאוד שהחלפתו תסמן את תחילת התיקון, כולי תקווה שתוקם ממשלת חירום ללא מי שהיה על ההגה בשבעה באוקטובר ועסוק מאז בלברוח מאחריות
@AvigdorLiberman אני כותב לך בסך הכל שתי מילים ,
תודה , בהצלחה .
הבטחת לי באופן אישי , הבטחת לנו , לכולנו ,
קבל ממני ומשרון את ברכת הדרך כדי שקולה של רוני לא יהיה לשווא.
איל
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
הדרך ארוכה, אבל זהו הצעד הראשון והכרחי בדרך לתיקון הנדרש.
גדי, אני מחבק אותך חזק מאוד - חיבוק של התרגשות עצומה
עמרי, אני רוצה להתייחס לסיפור הזה מהמקום האישי שלי.
אני זוכר היטב את הפרשה סביב איל וולדמן. אב שאיבד את בתו דניאל ב-7 באוקטובר, והעז לומר בקול את מה שחשב על מי שעמד בראש אמ"ן באותו יום. אני זוכר גם את הסערה שהתעוררה סביב הדברים שנכתבו אז ושיוחסו לשירה מרגלית, ואת ההכחשה שלה.
גם אני מקפיד להתבטא בעניין חליווה.
אני מכיר מקרוב את המחיר שמשלמים מי שמעזים לשאול שאלות לא נוחות.
בוא נחזור לעיקר,
האם העובדה שמדובר במתנה בשווי 250 שקלים הופכת את הסיפור לחסר משמעות? וודאי שלא. השאלה אינה כמה עלה הכדור, אלא מי העניק אותו, באילו נסיבות, מה היו הקשרים בין הצדדים ומה משמעות קבלתו בידי מי שעמד בראש אמ"ן.
אני שואל גם שאלה רחבה יותר, מדוע בכל פעם שמישהו מעז לבקר את חליוה או להעלות שאלות על התנהלותו, הדיון גולש מהעובדות אל האדם שמעז לשאול?
איל וולדמן איבד את דניאל. אני איבדתי את רוני. אנחנו לא צריכים לקבל אישור מאיש כדי לשאול שאלות על מי שהיה בעמדות המפתח ביום שבו המדינה שלנו קרסה.
אני לא מבקש הנחות, לא מבקשים נקמה ולא מחפשים אשמים מראש. אנחנו דורשים אמת.
ואם יש מי שחושב שהזמן יעבור, שהשאלות ייעלמו ושמשפחות שכולות יתעייפו ויפסיקו לדרוש תשובות, הוא פשוט לא מכיר אותנו,
אני כאן כדי להיות בטוח שהנושא הזה לא ישכח .
הדרישה לאחריות אינה עניין אישי. היא חוב של המדינה לאזרחיה, ובראש ובראשונה למי שלא שבו הביתה ב-7 באוקטובר.
ולכן אני ממשיך לדרוש ועדת חקירה ממלכתית. בלי הנחות לאיש, בלי טיוח ובלי חסינות.
תמר,
ראשית, אני מעריך את העובדה שחזרת והגבת בצורה מכבדת, ואני בהחלט מעדיף שיח כזה גם כשאנחנו חלוקים באופן עמוק.
תרשי לי להתייחס לכמה מהדברים שכתבת.
את חוסר הנוחות שלך מחלק מהתבטאויותיהם של חברי הכנסת הערבים אני בהחלט יכול להבין. גם אני מתנגד לאמירות המצדיקות טרור, גם אני רואה בחמאס ארגון טרור רצחני, ואין לי שום כוונה לטשטש את ההבדל בין אויבי ישראל לבין אזרחי המדינה.
גם אני עדיין לא שמעתי שחמאס הוא אירגון טרור...
אבל מכאן ועד לקביעה שכל מי שמוכן להקים ממשלה שתישען על תמיכה של מפלגות ערביות הוא מי שמעדיף את חמאס על פני ישראל, המרחק גדול מאוד.
אפשר להתווכח על הרכב הממשלה, על שותפיה ועל המחירים הפוליטיים שלה. אבל אסור להפוך את הוויכוח הזה למבחן פטריוטיות, ובוודאי לא למבחן של נאמנות לשכול.
ולגבי 7 באוקטובר, אני מבקש להזכיר לך עובדה אחת קריטית וחשובה,
האחריות לביטחון אזרחי ישראל הייתה מוטלת על ממשלת ישראל ועל העומד בראשה ביום הטבח. לא על בנט, לא על לפיד ולא על ממשלה שטרם קמה.
אם גם לבנט וללפיד יש אחריות, שתיבדק. אם לחברי הכנסת הערבים יש אמירות או מעשים שמחייבים בדיקה, שגם הם ייבדקו. אני לא מבקש הנחות מאיש.
זה בדיוק העניין.
לגבי ועדת החקירה, כאן אני מבקש לדייק. ועדת חקירה ממלכתית אינה ועדה של השמאל, הימין, הקואליציה או האופוזיציה. היא ועדה עצמאית, שהרכבה נקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, ולא על ידי הפוליטיקאים שאמורים להיחקר.
כשאת כותבת שאת רוצה ועדה שתהיה מוסכמת על כל חלקי העם, אני שואל: האם גם מי שעלולים להיחקר בה יהיו שותפים לקביעת חבריה? האם האמון הציבורי ייבנה מכך שהפוליטיקאים יבחרו את מי שיחקרו אותם?
בעיניי, זה בדיוק הפוך.
ועכשיו, ברשותך, מילה אישית.
כתבת שקשה לך להבין כיצד הורים שכולים יכולים לתמוך בממשלה שתישען על המפלגות הללו. אני מתקשה לקבל את עצם הניסיון לקשור בין השכול שלנו לבין העמדה הפוליטית שאנחנו רשאים להחזיק בה.
אני אבא של רוני. רוני לא נרצחה בגלל ימין או שמאל. היא נשרפה בחיים בידי מחבלי חמאס, במקום שבו מדינת ישראל הייתה אמורה להגן עליה.
אני לא מבקש מאיש להסכים איתי. אני גם לא מבקש שתאמצי את השקפת עולמי. אבל אל תבקשי ממני, או ממשפחה שכולה אחרת, להוכיח את אהבתנו למדינה באמצעות הצבעה למפלגה כזו או אחרת.
אני לא מחפש ממשלה שתשרת את המחנה שלי. אני עדיין מחפש מדינה שתדע להודות בכישלון, לחקור אותו, לקחת אחריות ולהבטיח שלעולם לא נגיע שוב ליום הנורא ההוא.
יש משהו שאני מבקש ממך, והוא פשוט, אל תמדדי את הפטריוטיות שלי לפי מי שאני מוכן לשבת איתו בממשלה, אלא לפי הנכונות שלי להילחם על מדינה טובה יותר, גם כשזה מחייב אותי להיאבק במי ששלטו בה ביום שבו בתי איבדה את חייה.
רוני שלי ראויה לאמת. מדינת ישראל כולה ראויה לאמת.
על זה לא אוותר.
אמנם, לא נבחרתי לכנסת, אך אהיה שם כדי לראות שאכן משהו ישתנה.
תמר, קולה של רוני לא היה לשווא!
איל אשל
אני פונה מכאן לראשי גוש השינוי: אתם דנים עכשיו בפשרות שתידרשו לעשות כדי להקים ממשלה.
אני מבקש מכם לזכור: כל הבטחת בחירות מתגמדת מול ההבטחה החשובה והבסיסית ביותר שהתחייבתם במערכת הבחירות - להחליף את כל מי שהיה עם היד על ההגה בשבעה באוקטובר.
אם תאבדו את המנדט שניתן לכם בגלל הפחד ממה יגידו על פשרות אחרות, ולא תצליחו לקיים את ההבטחה הבסיסית, הציבור לא יסלח לכם. ההיסטוריה לא תסלח לכם.
יש לכם מנדט להקים ממשלה, אין לכם מנדט לפספס את ההזדמנות
גברתי, התבלבלת בכמה דברים.
ראשית, העובדה שבתי נשרפה בחמ"ל בידי חמאס אינה מחייבת אותי לתמוך בממשלה כזו או אחרת, ובוודאי שאינה מחייבת אותי להעניק חסינות פוליטית למי שהיו אחראים על המדינה ביום שבו היא קרסה.
אני יודע היטב מי רצח את בתי. אני גם יודע היטב מי היה אמור להגן עליה, מי התעלם מהאזהרות, מי כשל ומי מאז ועד היום עושה הכול כדי להתחמק מאחריות.
המאבק שלי מעולם לא היה נגד נתניהו בגלל שאני שונא אותו. המאבק שלי הוא נגד תרבות שלטונית שבה ראש ממשלה יכול לעמוד בראש המדינה ביום האסון הנורא בתולדותיה, ובמקום לדרוש חקר אמת ולקיחת אחריות, עסוק בהישרדות פוליטית.
ולגבי בנט ולפיד? אם יש להם אחריות, שתיבדק. בדיוק בשביל זה אני דורש ועדת חקירה ממלכתית. אני לא מחלק תעודות צדיקות לאף אחד, לא לבנט, לא ללפיד, לא לנתניהו ולא לאיש.
אגב, יש הבדל קטן אך מהותי בין ממשלה שאינך אוהבת את הרכבה לבין ארגון טרור שרוצח, אונס, חוטף ושורף בני אדם. הניסיון לערבב בין הדברים כדי להגן על מחנה פוליטי הוא בדיוק השיח שממנו אני מבקש להיחלץ.
ואת יודעת מה ההבדל בינינו? אני לא מחפש ממשלה שתהיה נאמנה למחנה שלי. אני דורש ממשלה שתהיה נאמנה לאזרחיה, ותהיה מוכנה לתת דין וחשבון על היום שבו הפקירה אותם.
אני אבא של רוני. איבדתי את הדבר היקר לי בעולם. אני לא חייב לך נאמנות פוליטית, לא חייב לך הסברים על הכאב שלי, ובוודאי שלא אתן לאיש להשתמש בשכול שלי כדי לסתום לי את הפה.
אני לא מחפש נקמה פוליטית. אני מחפש אמת, צדק ואחריות.
אם זה מפריע לך או למישהו, כנראה שהבעיה אינה אצלי.
אני פונה מכאן לנשיא המדינה ידידי.
אני רואה שאתה מאתגר בשידור חי את כל נציגי המפלגות, תיכף נציגי הליכוד מגיעים אליך לבית הנשיא, אבקש שתשאל אותם את השאלות הקשות הבאות:
1. האם לדעתכם ראוי לעבוד עבור קטאר, מממנת החמאס, בזמן מלחמה?
2. מדוע למרות הודאתו של אוריך שעבד עבור קטאר בזמן מלחמה, הוא לא פוטר מתפקידו?
3. אם אתם לא מכירים בתוצאות הבחירות, למה אתם כאן?
4. מדוע קיימתם קמפיין שטני ומרושע כנגד משפחות חטופים ומשפחות שכולות?
5. מתי תחקרו את הנסיבות שהובילו אותנו לשבעה באוקטובר?
6. מה חלקו של נתניהו במחדל?
7. האם לא הלכתם רחוק מידי עם הקמפיין כנגד ראשי מערכת הביטחון כדי למלט את נתניהו מאחריות?
8. מדוע ראש הממשלה סירב לפגוש משפחות שתומכות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ונפגש רק עם אלו שתמכו בועדה פוליטית?
תודה