🎉Thrilled to finally see it in print! Co-authored w/ @FabioBulfone & @tmrergen in @RegGov_journal
⌨️ We unpack conditionality as an industrial policy instrument and argue it is shaped by a configuration of political economy factors
🔗https://t.co/pCEcjj4Jsf (open access!)
קראתי את הראיון של @Shlomo_Tei עם פרופ׳ אודי ניסן. בעיניי, הוא מזהה בעיה אמיתית, אבל מגיע למסקנה שגויה.
הבעיה היא לא שמדינת הרווחה חזקה מדי. הבעיה היא שמדינת הרווחה בישראל חלשה מדי, והממסד החרדי חזק מדי.
https://t.co/FQhEAUUAFA
המחשבה שאפשר לספק שירותים ציבוריים איכותיים כשהשכר בהם כל כך נמוך ביחס לשכר במגזר העסקי, שגויה.
כשמשהו לא מתפקד במגזר הציבור, תזכרו את הגרף הזה.
@DemocracyIL
2. יתרון נוסף של טאיוואן שלא מרבים לדבר עליו זה היכולת לקיים כלכלת הייטק מתקדמת עם אי-שוויון (יחסית) נמוך. כתבתי על זה בהרחבה בנייר מדיניות של @Yesodotorg. מצרף שרשור גם על זה:
https://t.co/4cc5ffDxGv
עוד אני סוקר את המדיניות התעשייתית העכשווית של 🇹🇼 – מדינה מאוד דומה לישראל שעל אף תהליכי ליברליזציה מסוימים, מצליחה לקיים תעשיית הייטק משגשגת המשלבת בין פיתוח וייצור מתקדם. כך, המדינה שומרת על פערים כלכליים-חברתיים נמוכים באופן יחסי למדינות כמו ישראל
המקום שאפילו לא מוגדר רשמית כמדינה - אבל הכלכלה שלה מניעה את העולם, והבורסה שלה היא החמישית בגודלה בעולם.
בעקבות פוסט מאיר העיניים אתמול על הזינוק המדהים בבורסה של טאיוואן - בקבוצה של ״להבין את סין״ ברשת המתחרה , חשבתי שבאמת יש מקום להרחיב קצת על התופעה הכלכלית המדהימה שהיא טאיוואן.
להזכירכם, טאיוואן לא מוכרת במוסדות הבינ״ל באופן רשמי כמדינה, אבל אם היא היתה כזו - היא היתה מועמדת רצינית ל-G20, עם תמ״ג של כטריליון דולר.
כשבוחנים את את הכלכלה הטאיוואנית במונחי כוח קניה (PPP), התמונה עוד יותר מדהימה. בעוד שהתמ״ג לנפש בטאיוואן (על 23 מליון תושביה) הוא כ-42,100 דולר, הרי שבמונחי PPP הנתון מזנק ל-98,050 דולר לנפש. כלומר כוח הקנייה של האזרח הטאיוואני עוקף כיום את זה של בריטניה, יפן, דרום קוריאה וגרמניה, בזכות שילוב של הכנסות גבוהות ויוקר מחיה נמוך במיוחד.
טאיוואן מציגה בשנתיים-שלוש האחרונות שיעור חסר תקדים של עוצמה כלכלית, ונכון ליוני 2026, היא לא רק נכס אסטרטגי למנוע צמיחה מרכזי של מהפכת ה-AI הגלובלית. הדבר מתבטא לא רק בצמיחה בתל״ג אלא גם בראלי המטורף של הבורסה בטאיוואן (TWSE), שממש לאחרונה הפכה לבורסה ה-5 בגודלה בעולם עם מרקט קאפ כללי המגרד את החמישה טריליון דולר!
כולם מכירים את ענקית השבבים TSMC שהיא כמובן החברה הגדולה בטאיוואן ועם שווי שוק של כ-2 טריליון דולר וצמיחה אדירה מאז תחילת שגעת ה-AI אחרית לכמעט מחצית מגודל הבורסה הטאיוואנית. אבל העוצמה האמיתית של טאיוואן היא האקוסיסטם המקומי השלם שמוטמע היטב בשרשרת הערך של חומרת ה-AI העולמית.
דלתא אלקטרוניקס למשל היא החברה השניה בגודלה בבורסה הטאיוואנית היות והיא מחזיקה בכ-60% משוק מערכות הכוח והקירור הנוזלי לשרתי AI. יברות טאיוואניות אחרות כמו קוואנטה בונות בפועל את השרתים בדאטה-סנטרים של חברות אמריקאיות הגדולות , ASE Group, Elite Material ו-Accton Technology דואגות לאריזת שבבים מתקדמת, מתגי תקשורית ורכיבים וחומרי גלם אחרים לבניית חוות השרתים.
לצידן תמצאו גם את חברות השבבים MediaTek וענקית ייצור האלטרוניקה Foxconn, כששתי היחידות ב-10 החברות הגדולות של הבורסה החמישית בגודלה בעולם שאינן עוסקות בתעשיית ייצור רכיבי אלקטרוניקה הן שתי חברות הפיננסים/ביטוח הגדולות באי.
כשמסתכלים על מבנה המגזרים שמרכיבים את כלכלת האי, מגזר השירותים הוא כמובן הגדול ביותר, אבל מגזר התעשייה והייצור הטכנולוגי מחזיק בנתח חריג של כ-36% מהתמ"ג - שונה משמעותית ממגמת הדה-תיעוש שראינו בכלכלות הגדולות במערב עד לאחרונה.
כשמדברים על ״מגן הסיליקון״ של טאיוואן, אין ספק ש-TSMC היא הרכיב החשוב ביותר - אבל התעשייה הטאיוואנית כולה היא חסרת תחליף בעולם שבו הצמיחה הכלכלית מבוססת על הגידול המהיר שיוצרת הבינה המלאכותית.
1. תמיד כשאני מבקר את זה שההייטק הישראלי נשען יותר מדי על תוכנה ואינטרנט (במקום ייצור) אני נשאל: מה האלטרנטיבה? התשובה היא טאיוואן! גם כלכלת הייטק וגם ייצור מתקדם (המייצר מגוון רחב יותר של משרות ופיתוח לפריפריה) מצרף שרשור ישן על מה היה יכול להיות
https://t.co/8x2q0p4tsF
1. שרשור קצר להתמודד עם הביקורת החשובה של @assafzim. אם אני מבין נכון, השאלה שהוא מעלה היא בעצם שאלת ה-counterfactual, כלומר "מה היה קורה אילו?" במקרה הזה: מה היה קורה אילו ישראל לא הייתה מוותרת על אותן הרגולציות שחייבו חברות שנתמכו ע"י המדינה לייצר בישראל ולשמר כאן את ה-IP >>>
@ZuckermanRoy הסבר מצוין, תודה! יש לי שאלת המשך: בהנחה וזו לא פרקטיקה חדשה, מה קרה בשנה האחרונה שהדינמיקה הזו גרמה להתחזקות השקל? הרי הS&P500 בעלייה כבר שנים רבות. מה גרם לשינוי? האם זה בגלל שהמוסדיים התחילו להשקיע חלק גדול יותר מהתיק בS&P? או משהו אחר?
דברים שאמרתי לרותי לוי ב @TheMarker לגבי הצעת רשות המיסים להחשיב סטארט־אפים שיוקמו על ידי בוגרי יחידה טכנולוגית בשנים שלאחר השחרור כחברה ישראלית לצורכי מס
מפוטרי ההייטק החדשים מגלים בימים אלה בצער כמה נמוכים דמי האבטלה שיקבלו ביחס לשכר שהרוויחו. למעשה "ביטוח האבטלה" לבעלי שכר ממוצע ומעלה הוא לא באמת ביטוח על השכר, אלא יותר קרוב לקצבה שמאפשרת קיום. ההפתעה היא, כנראה, כי זה לא תמיד היה ככה.
דברים שאמרתי לרותי לוי ב @TheMarker לגבי הצעת רשות המיסים להחשיב סטארט־אפים שיוקמו על ידי בוגרי יחידה טכנולוגית בשנים שלאחר השחרור כחברה ישראלית לצורכי מס
דברים שאמרתי לרותי לוי ב @TheMarker לגבי הצעת רשות המיסים להחשיב סטארט־אפים שיוקמו על ידי בוגרי יחידה טכנולוגית בשנים שלאחר השחרור כחברה ישראלית לצורכי מס