אהרון חליוה נראה היום כמו סלקטור במועדון בסן טוריני ומבלה את ימיו בבילויים בחו״ל כמו בטקס הגרדיואיישן של בתו נעה בבוסטון עם זר פרחים וגרושתו שירה מרגלית שנשואה היום לאילן שילוח.
הורי נרצחי הנובה אגב חוגגים את טקס הגרדיואיישן של ילדיהם המתים בניקוי המצבה שלהם והנחת זר עצוב לזכרם.
נשאלתי מה אני מציע. אז נקודה חשובה בעיני:
לא תמיד כ"כ חשוב להבין בדיוק לאן הולכים. אני סולד מדיבורי השמאל על "רגל מדינית מסיימת" ו "היום שאחרי".
מה כן ?
כשיש אצלי אתגר בעסק, מכנסים את כל הצוות נותנים כיוון כללי, מעלים רעיונות מה ניתן לעשות ומתחילים לצעוד. מעבירים את הצוות מ"מצב שגרה" ל "מתח עשיה בריא". מנסים מלא דברים, קצת מצליחים, הרבה טועים, מתקנים מהר וזזים קדימה. באין סוף מקרים זה מצליח והמשפט שאני הכי אוהב בהקשר הזה הוא: "הגענו לאן שרצינו אבל ממש לא בדרך שתיכננו"
לטעמי ההתנהלות צריכה לכוון כעת למצב שלא חוזרים לשגרה עד שמפרקים את חמאס / חיזבאללה. ומכוונים לתפישת שטח. כדי להצליח צריך:
א. לרתום הציבור
ב. מציאת פתרונות לאנשים שנושאים בנטל: תושבי הצפון, המילואימניקים ומשפחותיהם, בעלי העסקים ועוד
ג. בניית לגיטימציה בינלאומית למטרותינו
ד. חיזוק התעשיה הצבאית של ישראל למקרה שדברים יצאו משליטה ונצטרך
ה. חיזוק בריתות: אמירויות, ארה"ב, אירופה, יהדות העולם, הודו, מי שאפשר.
ממשלת ישראל נתנה בעיני כייון אסטרטגי נכון בניגוד לאופוזיציה שרובה (פרט אולי לליברמן ובנט) דוחפים לחזרה ל: "שקט יענה בשקט"
בגזרת הביצוע התוצאות חלשות מאוד: ה "דם יזע ודמעות" שצ'רצ'יל הבטיח לאנגלים במלחמת העולם התחלף אצל ביבי ל "פסע נצחון מוחלט", הלגיטימציה הבינלאומית הסתכמה בברית עם אורבן שנבעט בבעיתת וולה וקשרים עם טראמפ בתקווה שלא יתהפך עלינו בזמן ששאר השחקנים באר"הב מביעים חוסר נוחות כלפי ישראל במקרה הטוב ושנאה יוקדת במקרה הדי נפוץ.
ביבי הקיף את עצמו בעיקר בקונילמלים חסרי יכולת ביצוע, המינויים האחרונים במערכת הבטחון (גופמן וזיני) נראים התחלה של תיקון אבל הרקבון כ"כ עמוק והתרבות הארגונית כ"כ קלוקלת (היוש אוריך/ביסמוט/כץ/<>) שהטקטיקה מפרקת את האסטרטגיה לחתיכות.
וגם בשביל זה חייבים ברית ציונית (בהול)
בשולי הדברים או לא כל כך בשוליים בעצם, מבחינתי עמרי אסנהיים לא עיתונאי כי השאלה הזו והתגובה של בנט - מבויימות. אף אחד בעולם הזה לא יכול למצוא וידאו של משפט מתוך ראיון בתוך 10 שניות ועוד אחרי הצגה של שני אגודלים מקלידים. רמת אמינות: קיבלת שיחה מהבן שלך בעזה באמצע כנס. חייב לענות.
מעטים יודעים שצד״ל היה מורכב ברובו מזיעים.
ערפאת שברח לתוניס, ומשם ביצע פיגועים בכל העולם, הוקם לתחייה בהסכמי אוסלו ע״י יוסי ביילין, רון פונדק ויאיר הירשפלד וכמובן שמעון פרס.
שלושת הכוכבים ניהלו שיחות עם אשף למרות חוק שנחקק ב 1986 שאסר על קיום מגע עם ארגוני טרור ובפרט אשף.
שלושתם לא הועמדו לדין על בגידה, במקום זאת הם הוצגו כנציגי השלום וקיבלו במה וכבוד בכל הארץ.
תספרו לי עוד על קטארפייק.
גידל לו בלורית, מחייך, מטייל, נהנה ועושה חיים. האיש שהיה אחראי לזעוק ולצלצל בכל הפעמונים. ת׳כלס מה אתם רוצים ממנו? זה לא שהוא שם פאצ׳ משיח חלילה וחס. אהרון חליוה. לדיראון עולם