🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor

זה החשבון הלא תקין פוליטית של יואל מנור המזוייף תלונות יש להפנות ליואל מנור האמיתי. אתאיסט יהודי שלא מאמין באף אחד ולא מתגעגע לשום דבר

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

הלילה נקבע: הרשתות החברתיות ניצחו את התקשורת הישנה - המלכה מתה, יחי הליצנים החדשים - פרועים, ישירים ובלתי ניתנים לשליטה!!!!!

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@Kershahar @EranBenNatan צער בעלי חיים, דוק

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

והרי תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה 26:
94% מתעבים את ליברמן
93% לא סובלים את יאיר גולן
90% נגעלים מבנט
82.5% מקיאים מאייזנקוט
77.5% מחרבנים על נתניהו

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@gadi_eisenkot תחליט אתה ראש האופוזיציה או ראש הקואליציה? מבחינה פורמלית אין ראש אופוזיציה עד להשבעת הממשלה החדשה, אז שלא יעבדו עליך.

[🎗מעצבנת✡︎תודעה🎗 @PhoenixReinhell]

״שלושה לילות ישנתי צמוד לאחי הקטן אחרי שהוא מת, כדי שלא יראו שהוא לא זז. הכינים עזבו אותו ועברו אליי, ככה ידעתי. בבוקר עמדתי בתור למרק עם הקערה שלו ואכלתי את המנה שלו. הייתי בן שש. אבל הכי גרוע היה שאף אחד בעולם לא שם לב שהוא חסר.״

את זה סיפר לי אברהם, ניצול שואה בן 91, אדם שקט ומנומס עד כאב, לפני חודשיים, בזמן שהנחתי לו קופסה עם ארוחה חמה על השולחן.

הוא אמר את זה בשקט, כמו שמספרים על מזג האוויר, חזר לאכול, ומאז לא דיברנו על זה.

אתמול הבנתי למה הוא סיפר לי את זה דווקא ליד הקופסה.

אברהם היה השם האחרון ברשימה שלי באותו יום.
בניין ישן במרכז, מהסוג שעוברים לידו ברחוב ולא שמים לב שהוא קיים,
ארבע קומות בלי מעלית, והשקיות עוד חמות לי בידיים.

כבר בקומה השלישית משהו הרגיש לי לא בסדר.
בכל שבוע אני שומעת את הכיסא שלו זז עוד לפני שאני מגיעה לחלון שבמדרגות.
הפעם היה שקט, שקט של דירה שאף אחד לא זז בה,
ומי שעושה את מה שאני עושה יודעת מה זה יכול להיות.

דפקתי וחיכיתי, ושום דבר לא זז מאחורי הדלת,
דפקתי שוב, חזק יותר, וכבר הוצאתי את הטלפון מהכיס,
עד ששמעתי סוף סוף את המנעול מסתובב לאט מבפנים, כמו מישהו שצריך לנוח באמצע הסיבוב.

הדלת נפתחה, ואברהם עמד שם בחושך.
הוא לא הדליק את האור בדירה, והיה לבוש בחולצה מכופתרת עד הכפתור העליון, כמו שמתלבשים לאורחים.

אמרתי לו בשקט ״אברהם, זאת אני, מיכל, הבאתי לך ארוחות חמות״,
והוא לא ענה, רק הסתכל על השקיות, לא עליי, כאילו הוא צריך לוודא שהן אמיתיות,
ורק אז זז הצידה ונתן לי להיכנס.

פתחתי את המקרר כדי לסדר את הקופסאות.
היו בו חצי עגבנייה עטופה בניילון, צנצנת חמוצים עם מים בלי חמוצים, וקרטון חלב כמעט ריק.

על הדלת של המקרר היה תלוי לוח שנה של קופת חולים, ובו כל יום שלישי מוקף בעט כחול.
השלישי של שבוע שעבר היה מוקף, ומחוק בקו.

שאלתי אותו איך היה לו השבוע.
הוא שתק כמה שניות, ואז אמר בשקט, כמעט מתנצל,
״אף אחד לא הגיע כל השבוע… כבר התחלתי לחשוב שאולי שכחתם לבוא״.
כאילו לחכות לאוכל זה כבר יותר מדי לבקש.

לא היה לי לב להגיד לו את האמת.
לא שכחנו אותו.
בשבוע שעבר הרשימה שקיבלתי הייתה קצרה בשבעה שמות, כי לא היה מספיק אוכל לכולם.
לא ידעתי מי השבעה. עכשיו, מול העיגול המחוק, ידעתי אחד.

הוא ישב שלישי שלם מול הדלת, עם החולצה המכופתרת.

פתחתי לו קופסה ושמתי מולו, והוא משך את הכיסא קרוב לשולחן,
ואז תפס לי את היד בשתי הידיים, חזק,
כמו שמחזיקים מישהו שאסור לו לעצור.

ככה, עם היד שלי בידיים שלו, הוא שאל אותי שאלה שאף אדם בגיל הזה לא אמור לשאול.

״תחזרו בשבוע הבא, נכון?״

אמרתי לו ״בטח, אברהם״.
שיקרתי לו בפנים, כי אני לא יודעת אם יהיה לנו אוכל בשבוע הבא.

ירדתי ארבע קומות, ישבתי באוטו עם השקיות הריקות, ולא הצלחתי להתניע.

והבנתי למה הוא סיפר לי על הקערה דווקא ליד הקופסה.
שמונים וחמש שנים עברו, והדבר הכי גרוע נשאר אותו דבר: ללכת לישון בלי לדעת אם מחר מישהו בכלל יודע שאתה שם,
ולהקיף עוד יום שלישי בעט כחול, בלי לדעת אם תצטרך למחוק אותו.

*

קוראים לי מיכל, אני בת 47, אמא לשלושה,
וכבר שנתיים שאני מחלקת ארוחות חמות לקשישים וניצולי שואה ב״לחיות בטוב״.

אני כותבת את זה כי הרשימה של השבוע הבא עומדת להיסגר, ואני עוד לא יודעת אם אברהם בפנים.

אנחנו קבוצת מתנדבים שיוצאת כל יום מחדש, ויודעת בדיוק מי מחכה לנו מאחורי איזו דלת.
ידיים יש לנו, מה שחסר זה האוכל עצמו.

119,000 ניצולי שואה חיים כאן היום, וכמעט שליש מהם בעוני.
זה לא בספרי היסטוריה, זה בבניין ישן שאתם עוברים לידו בדרך לעבודה.
כרגע יש לנו 150 קשישים וניצולי שואה ברשימת ההמתנה, ואין מספיק אוכל לכולם.

*

שלוש ארוחות חמות, עד הדלת, עולות 81 שקלים. פחות ממשלוח אחד בוולט.
שבוע שלם, שבע ארוחות, 189 שקלים.

תנו לאברהם את השלישי הבא:
https://t.co/SaWJv7awl6

אני יודעת ש-81 שקלים לא מחזירים לו את המשפחה שהוא איבד שם, ולא מדליקים לו את האור בדירה.
אבל הם דואגים שבשלישי הבא מישהו ידפוק לו בדלת,
ושאני לא אצטרך לשקר לו שוב.

אני לא מחפשת אדם אחד שיממן את כל הרשימה.
אני מחפשת 150 אנשים, שכל אחד ייקח קשיש אחד,
ואז אף עיגול כחול בלוח שנה לא יימחק השבוע.

https://t.co/SaWJv7awl6

אפשר לתרום באשראי, ביט, אפל פיי וגוגל פיי.

*

מי שתרם, תכתבו לי כאן בתגובות, אני רוצה להגיד תודה לכל אחד.
ומי שלא, תכתבו לי למה.

מיכל"

[Amalia Ozer @Amalia_Ozer]

"זו לא שאלה של כן ולא" - השיב איש יהודי, ניצב בדימוס במשטרת ישראל, לשאלה האם חמאס, ששחט, אנס ושרף פה אזרחים, הוא ארגון טרור.

לתפוס את הראש ולא להאמין שאלו הם משלנו. מתוכנו. לא ברור מה זה יותר, כואב או מרתיח.

[Itai Cellier @hikelikeme]

מילא שהחלטת לא להתנצל על הפוסט המגעיל שלך על ההופעה שלו אבל למה לסלף? הוא לא ״עבריין מין״ בשום צורה ואופן. למעשה, לא הורשע באף תקיפה מינית ולמרות מה שאודון קרלסון טען - **לא הוגש בכלל כתב אישום בגין תקיפה מינית** אלא רק תקיפה רגילה וכליאה.

נוצר פה מצג שווא וכל הפוסט שלך כולו התרעמות על הפרסונה עבריינית המין לכאורה שלו ואת מוסיפה ומפלפלת פלפולים ומסיתה את הסיפור אלייך כי את כמובן מרכז העניינים פה כ״נפגעת תקיפה מינית בנעוריי וכלוחמת נגד פגיעות מיניות כל חיי הבוגרים״ - כל כולך זעזוע מהטורף המיני הנוראי כביכול שהעז להופיע בישראל וצחקק לו צחקוקים על הבמה.

מאיפה בא כל הארס והזעם והסילוף הזה? אני מקווה מאוד שיתבע אותך דיבה ויחזיר אותך לאנונימיות שממנה הגחת כי הגדשת את הסאה.

מסכן בוי ג׳ורג׳. משלם מחיר יקר אישי וכלכלי על תמיכה בישראל וצריך להתמודד עם, ובכן, יהודים מסוג מאוד ״מיוחד״. בושות.

[עומר כרמון @carmon_omer]

גדי איזנקוט חשף במכתבו את הסיבה לכשל בשבעה באוקטובר...
המכתב ששלח גדי איזנקוט לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הוא מטיל ספק בהחלטותיו הביטחוניות של נתניהו, רומז שראש הממשלה פועל בשל שיקולים זרים ואף מזהיר אותו: "לא להציב את ראשי מערכות הביטחון בספקות באשר לנדרש מהם ולדבר הנכון לעשותו" – הוא ההוכחה לסיבת מידורו של ראש הממשלה בליל השבעה באוקטובר
מי שלא הבין עד היום מדוע לא העירו את ראש הממשלה למרות ההתרעות שהגיעו מעזה? קיבל עכשיו את התשובה. הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט ובכירי מערכת הביטחון בדימוס שעומדים מאחוריו, משוכנעים שלא ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי צריך לקבל את ההחלטות הביטחוניות הנוגעות למדינת ישראל. לתפיסתם, משימה זו מופקדת בידי ראשי מערכת הביטחון בלבד.
ראשי מערכת הביטחון בשבעה באוקטובר 2023, חששו שנתניהו יורה להנחית מכה מקדימה על חמאס ולכן לא העירו אותו. המכתב מלמד שאיזנקוט וחבריו במערכת הביטחון לא הפיקו שום לקח מאירועי השבעה באוקטובר. הם אינם חושבים שטעו בכך שלא העירו את ראש הממשלה ומשוכנעים גם כיום שישראל אמורה להיות מנוהלת בידי זרועות הביטחון ולא בידי ראש ממשלה נבחר. זה מפחיד. המכתב מוכיח לכל מי שהיה לו ספק, אסור שאיזנקוט וחבריו יאחזו בהגה השלטון.

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@moshebs11 @mosheifargan האמת הפשוטה היא שהציבור נגעל מכולכם

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@moshebs11 @mosheifargan הוא קיבל 21 והליכוד 27 והמפלגה תחת שלך 7, אלה המספרים העלובים שלכם ועם זה תחריבו את מדינת ישראל.

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

פתרתי את סמנטעל #1726 ב־35 ניחושים, ובלי רמזים בכלל!
רק 77 פתרו היום את סמנטעל לפני!
https://t.co/dHgQ3HaH24
🟩🟩🟩🟩🟩 35 (1000/1000)
🟩🟩🟩🟩⬜ 34 (987/1000)
🟩⬜⬜⬜⬜ 30 (357/1000)
🟩⬜⬜⬜⬜ 33 (220/1000)
⬜⬜⬜⬜⬜ 13
⬜⬜⬜⬜⬜ 3

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@EfratZiv לי כל גל נושא מזכרת
רותי

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@shay_hausmann @avishaigrinzaig אחד הפודקסטים

[שי האוזמן @shay_hausmann]

היידה 92. אבישי גרינצייג
על מכונת הרעל, ערוץ 14 ועמית סגל
מחכים לכם בכל הפלטפורמות
@avishaigrinzaig

[Itai Cellier @hikelikeme]

חייב רגע להתעכב על משהו כי אני רואה את זה מופיע לא אחת - יש אנשים שחושבים שאני זחוח ומתנשא כי אני משתמש בידע שצברתי בחיים בשיחות. אני לגמרי מבין מאיפה זה בא. ובשילוב עם סגנון שלפעמים קצת עוקצני - כנראה שמתקבלת עבור מספר לא מבוטל של אנשים - תמונה לא מחמיאה שלי.

אני רוצה להרגיע את אותם אנשים - אני ליטראלי **מבועת** מכמות הדברים שאני לא יודע בנושאים שבהם אני מתמחה, בעיקר צרפת ואדריכלות. אני כל הזמן דואג שאני לא מספיק יודע או מבין. אני כל הזמן חושש לצאת אידיוט כי שכחתי משהו או התבלבלתי במושג או תאריך (כמו שקרה לי בפודקאסט גיקונומי). זו חרדה שאיתי כל הזמן.

יש רק תחום אחד שבו אני מרוצה מכמות הידע שלי וזה תחום הטרקים והטיולים ועדיין - אני יודע שיש לי הרבה מאוד מה ללמוד שם אבל בתחום הזה פשוט עשיתי כבר (כמעט) את כל הטעויות האפשריות וכמעט נהרגתי כתוצאה מחלק מהן אז טווחי הביטחון שלי וההתנהלות מאוד ברורים ואני מרגיש בטוח מאוד בעצמי.

גם אם תשימו לב, אני לעתים מאוד מאוד נדירות נחרץ לגבי דברים. אני מבין שהמציאות מורכבת ושיש בה מאות ואלפי פרמטרים שבלתי אפשרי בכלל לקחת בחשבון או קשה מאוד. בגלל זה אני אף פעם לא אומר דברים כמו ״צרפת גמורה״ או ״הלך על אירופה״ ואפילו בעיצומה של מלחמת אזרחים פוטנציאלית שם - לא אומר דבר כזה. [כי קשה מאוד עד בלתי אפשרי ״לגמור״ מדינות במאה ה-21].

אז אם אתם חווים אותי ״זחוח״ - דעו שזה כנראה האופי הגיקי-מנגיש שלי (אני מאוד אוהב לחלוק ידע שאני בטוח לגביו) ושעמוק בפנים אני מאוד מאוד חושש לטעות או לומר איזו שטות או משהו ללא ביסוס.

[גלילאו @gilileoB]

אני בהלם. אין לי מילים.
כמו בעת הסובייטית, עיתונאית נדרשת לדקלם מלל לא לה, כדי לשרת אג'נדה מעוותת.

נורא. נורא ואיום

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@tamnuniter נכון

[התמנון האיטר @tamnuniter]

על מה בדיוק הם מדברים כשהם אומרים "נבטל את חוקי ההפיכה"?
הרי הכל כולל הכל כבר בוטל או הוקפא בדרך לביטול בבג"ץ.

[Rotem M.Sella | רותם מ.סלע 🇮🇱 @rotem_sella]

זה לא משנה אם גנבו פה בחירות, זה משנה מה יעשו היהודים

בשנות החמישים ניטש ויכוח בין בן-גוריון לבין משה שרת, שר החוץ שלו וראש הממשלה השני, לגבי היחס לאומות. הוויכוח נגע לשאלת האקטיביזם הביטחוני ובעומקו לשאלה האם גורלה של ישראל יוכרע בטרקליני האו"ם והמעצמות, או ביכולתה לגבש רצון עצמאי ולפעול גם מול רוח נגדית.

את המשפט המפורסם "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים", אמר בן-גוריון – האקטיביסט בוויכוח – בקונטקסט הזה. הסיבה לחזור לאמירה הזו איננה הביקורת האובססיבית המופנית שוב כלפי ישראל, אלא הנטייה שלנו הישראלים לחשוב כי אם נטפל בבעיות חיצוניות – קלפיות ערביות מפוקפקות למשל – נוכל להימנע מטיפול בבעיה האמיתית: בעיית רצונם של היהודים.

לא מדובר כאן בעמדה פילוסופית או רוחנית, אלא בציון עובדה. השאלה האם הפעולות הלא חוקיות שסייעו לעליית הגוש הפלסטיני יפסלו קלפי אחת או יזיזו שלושה מנדטים, היא שאלה בעלת חשיבות מסוימת, אבל בשלב זה העיסוק בה מפריע – כי הוא מונע מאיתנו התמודדות עם השאלה האסטרטגית: האם אנחנו מסוגלים לעבוד ביחד.

אחרי הכל, אזרחי ישראל לא צריכים את השב"כ, או את תמליל החקירה באזהרה של ח"כ ערבי, כדי להבין שהמפלגות הערביות בתצורתן הנוכחית מחויבות לסילוקנו מכאן.

לראייה, במעמד נשיא המדינה ולעיני המצלמות, לא הצליח מנסור עבאס, ראש רע"מ "המתונה", להיענות לבקשת הנשיא ולהוציא מפיו את המילים: "חמאס הוא ארגון טרור". על פניו זה מוזר. עבאס יודע שזה בנפשנו. הוא יודע שחמאס הפיק טבח סיטונאי בתינוקות ונשים יהודיות לפני פחות מארבע שנים. הוא יודע שהמילים האלו יפרצו בפניו את הדרך לשיתוף פעולה פוליטי ששווה לו עשרות מיליארדי שקלים והשפעה עצומה על כיוון המדינה.

הסיבה שעבאס נמנע עד כה מהתנערות סמלית ושקרית מתנועה שעם דרכה הוא מזדהה, היא שהוא יודע כמה בזול הוא יכול לקנות אותנו.

אחד מהפוליטיקאים החכמים בישראל, שנאם, כתב, הוקלט והצהיר בלא מעט הזדמנויות על מחויבותו להשמדת מדינת ישראל, סבור שהמחלוקת בין היהודים גדולה יותר מהתיעוב שלהם לרוצחי אחיהם – ושהיא תעשה את העבודה.

הוא מחזיק כעת את "גינוי חמאס" כמשחה מאלחשת – פרס ניחומים לפוליטיקאים יהודים שיהיו חייבים לשכוח ולהשכיח את הפעמים שבהן חשף את תוכניותיו האמיתיות.

רק השנה כתב עבאס בפוסט בערבית כי ההכרה בהיותה של ישראל מדינה יהודית היא "מצב קיים שנכפה עלינו" שהתקבל רק למניעת פסילה בבחירות. את הטרוריסטים שמחזיקה ישראל בבתי הכלא הוא כינה "האצילים האלו", ובמסמך בערבית הוא הודה ששיתוף פעולה פוליטי עם הציונים הוא מבחינתו רק עוד דרך "להתעמת עם התזות, המדיניות והתוכניות של הפרויקט הציוני בלב מוסדות המדינה".

בקיצור: ברצונו לקחת חלק בשלטון כדי לפורר את מדינת היהודים מבפנים.

למרבה הצער, למרות השיעור של ה-7 באוקטובר, ההימור שלו מושכל.

בתרחיש סביר מאוד תאווה לשלטון לא מחולק וללא פשרות, חוסר אמון ושנאה בין הצדדים – ובין חלק קטנטן ורועש מקרב מצביעיהם – ימנעו מנתניהו, איזנקוט, בנט וליברמן מציאת נוסחה שתאפשר לשבת ביחד. חוסר ההצלחה הזה, מבין עבאס, יוביל לכך שגוש השינוי ייפול כפרי בשל לזרועותיו.

למעשה, גם אם אחרי פסילה תיאורטית של קלפיות יעמוד הגוש הפלסטיני על שני מנדטים פחות, וגם אם בבחירות נוספות הוא יצטמק בארבעה מנדטים, הרי שהסיכוי שהוא לא יהווה לשון מאזניים במבנה הגושים הפוליטי הנוכחי אפסי.

לכן, בעומק הדברים, הדרך היחידה לצאת מהתסבוכת, ולהימנע משותפות מסוכנת בשלטון עם מבקשי רעתה של מדינת היהודים, היא מבנה כוח חדש של כלל הכוחות הציוניים והלאומיים.

חשוב לציין כי אין פה שיפוט ערכי, אלא התבוננות פשוטה במציאות. דחיקת נתח גדול מהציבור הציוני לברית פוליטית עם אויבי ישראל – שתימשך כמה שנים, עד הטבח הבא שיעיר אותנו – תהיה נגזרת פוליטית מתבקשת, כמעט מתמטית, של חוסר היכולת להגיע לפשרה.

אם זה יקרה, שנות הקרע יתאפיינו בוויכוח רועש וצדקני שבו מצביעי הגוש הלאומי יטענו בצדק כי מטורף לשתף פעולה עם השותפים של רוצחי עמך.

הם לעולם לא יפשפשו במעשיהם שלהם, ויודו כי מנהיגיהם לא היו מוכנים לשלם מחיר ולחלוק שלטון עם המצביעים הציוניים של גוש השינוי, ולבסוף, לא הותירו להם ברירה. אחרי הכל, ציבור כמו אדם לא יכול להסכים לכך שידונו אותו להיות ניצב בסיפור חייו.

עבאס אמנם מכיר אותנו טוב, אבל לא עד כדי כך טוב. כי הרי הוא מנסה אותנו. אם הוא היה תלמיד טוב אפילו יותר של ההיסטוריה, הוא היה יודע שכפי שהיהודים יודעים להתפצל, הם גם יודעים – כשהם עומדים על סף התהום – להתאחד ולפעול.

השאלה איננה אם נתאחד, אלא מתי. האם נצליח כעת ללמוד מהניסיון הקרוב והמדמם, למנוע מאגו, מהרגלים ומבטן מלאה רגשות קשים להכשיל זאת ולמנוע אסון, או שניתן, שוב, למציאות מייסרת ללמד אותנו. בכל מקרה, אלו לא הקלפיות הערביות והחברים של עבאס שיכריעו, זה אנחנו.

גרסא של המאמר הופיע היום בידיעות אחרונות.

[🇮🇱🇮🇱RealFakeYoelManor @FakeYoel]

@orfialkov החלמה מהירה

[יבגני זרובינסקי @ivgiz]

פרסום ראשון: אבו לטיף ראה את ההשבעה של בנט והסגיר את עצמו