Florence

[Florence @Florence0__0]

מספר לנו על האדמות, על חיפה, על השנים שבהן בנית כאן מקום של מנוחה, מים, אור וסיפורים.
אני לא יודעת עדיין מה נכון לעשות איתו. יש בי פחד לגעת במשהו שהיה שלך, אבל גם פחד גדול יותר לתת לו להיעלם.
שלך,
לוסי
#זהותושימור @DinurSharon

[Florence @Florence0__0]

מכתב מלוסי לאביה, עזיז כיאט: סיפור אישי מדומיין על הבוסתן בוואדי שיח, והקשר שבין זיכרון, משפחה ומקום.

אבא,
חזרתי היום לבוסתן.
לא הייתי פה מאז אותו יום באוקטובר, מאז שנפטרת, ומאז שהמקום הזה עבר אליי כמו אחריות שהשארת לי בידיים.
הדרך לבוסתן הרגישה לי אחרת הפעם.

[Florence @Florence0__0]

שקטות יותר ממה שזכרתי, והתעלות נראות כאילו הן מחכות שמישהו שוב יפתח להן את הדרך.
אבל עם כל זה, אני עדיין מרגישה שאני מכירה את המקום. אני שומעת את הקולות שלנו בסופי השבוע, את המשפחה מגיעה, את ג׳ומעה מסתובב בין העצים, מסדר פרחים, שומר על הגן כאילו היה בן בית. אני זוכרת איך היית

[Florence @Florence0__0]

מבוגרים, ילדים, הורים עם עגלות, ואנשים שפשוט רוצים ללכת בלי לפחד ליפול.
#זהותושימור @DinurSharon

[Florence @Florence0__0]

אני שונאת מדרכות בלויות בעיר, וזה לא רק עניין של אסתטיקה. פעם הלכתי עם סבתא שלי ברחוב, והבנתי כמה דבר שנראה פשוט כמו מדרכה יכול להפוך את ההליכה למשהו מלחיץ. במקום ללכת רגוע ולדבר איתה, מצאתי את עצמי כל הזמן מסתכלת למטה, מחזיקה לה את היד, מזהירה אותה מאריח שבור, מבור קטן,

[Florence @Florence0__0]

משורש שהרים את המדרכה. היא הלכה לאט יותר, ואני הרגשתי שהרחוב לא באמת מאפשר לה להיות בו בביטחון. זה עצבן אותי, כי מדרכה אמורה להיות הדבר הכי בסיסי בעיר, מקום פשוט ללכת בו. כשהיא שבורה, עקומה ומוזנחת, זה גורם לעיר להרגיש כאילו היא לא חושבת על האנשים שהכי צריכים אותה:

[Florence @Florence0__0]

המבנה באמת נותן לך את תחושת המשימה המשותפת ? או שקירות זה קירות מדרגות נשארות מדרגות והמשמעות רק שוקעת בין רצפות הטרצו.
#שימורוזהות @DinurSharon

[Florence @Florence0__0]

לא קורה לי הרבה שאני נכנסת למבנה והוא עושה לי משהו. משאיר בי תחושות, מחשבות שמלוות אותי גם אחרי. אולי זה אומר שאין הרבה אדריכלים טובים. יוחנן רטנר היה אדריכל טוב. אני נכנסת למבנה שלו בטכניון, מבנה הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, והוא מצליח לגרום לי להרגיש דברים.

[Florence @Florence0__0]

עוברת לי בראש מחשבה שרטנר, מי נולד באוקרינה ושירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, אולי זה דווקא הגיוני שהוא מביא את הערכים האלה גם כשהוא מתכנן מבנים. מעניין אם זה עניין רגעי. אני באתי רק לביקור, סיור, מעניין איך מרגיש ללמוד בפקולטה פה, אתה מרגיש חלק ?

[Florence @Florence0__0]

עם הכניסה אני רואה את גרם המדרגות שמוביל לקומת הגלריה המעגלית וישר מרגישה שנכנסתי למשימה, שאני חלק מצוות. משהו בצורת המבנה המעגלית שמזכירה לי חללית גורמת לי לתחושת שייכות, תחושת ביחד, תחושת 'יש לנו מטרה משותפת ואנחנו נשיג אותה ביחד!'. עוברת לי בראש מחשבה שרטנר, מי נולד באוקרינה

[Florence @Florence0__0]

#שימור @DinurSharon

[Florence @Florence0__0]

כשהייתי קטנה, אני מדברת על גילאי חטיבת ביניים, היה רחוב אחד בעיר שלי שתמיד כשעברנו בו דיברנו רק על משהו אחד, הבית בקצה הרחוב. בשנים הראשונות הוא נתפס לי סתם כבית תלת קומתי שידעתי שיש עליו סיפורים, אבל אף פעם לא התעמקתי בהם. ככל שעברו השנים, כל פעם כשהיינו עוברים ברחוב, אחד החברים

[Florence @Florence0__0]

היה מוסיף פרט מעניין על הבית הרדוף, על האנשים שגרו שם, ולמה הם כבר לא גרים שם. לפעמים הגרסאות השתנו, לפעמים זה היה סיפור בהמשכים, אבל מה שתמיד נשאר זה החשש שדלת תפתח, או שמהחלון פתאום מישהו יסתכל עלינו. חוץ מעורבים, שאני בטוחה שהוספתי אותם לזיכרון שלי לפי התחושות- לא ראינו אף אחד

[Florence @Florence0__0]

יום כיפור תמיד היה הזמן הזה בשנה שקלטתי שעברה שנה, משהו בלראות את כל האנשים שגדלתי איתם. כל שנה אני חוזרת בערב לעיר בה גדלתי, ובלי שנתכנן מראש, כולם נמשכים לשם, רחבה צמודה לכביש עם טריבונות ובה יושבים לפי סדר השכבות, האנשים שהיו ילדים שאני רוצה או לא רוצה לראות@DinurSharon #שימור