בדיוק כמו שהיה עם חוסר ההבנה של חלק בציבור הישראלי לגבי ההשלכות של ניסיון ההפיכה משטרית שהיו כתובות על הקיר באותיות עצומות שהפכו לנהרות של דם, כך גם יש היום את חוסר ההבנה של אותו הציבור לגבי ההשלכות של המשך המדיניות של הממשלה הנוכחית שתהפוך אותנו בדקה לדרום אפריקה של שנות ה-80
התמונה ברורה.
נתניהו נלחם על חייו. לא הפוליטיים. אלא על חרותו ומקומו בהיסטוריה.
כנגדו:
מדינת ישראל נלחמת גם היא על עצם חייה.
אין שום סיכוי שישראל תשרוד עוד 4 שנים כאלו. פנימית, כלכלית, צבאית, דמוגרפית וכמובן בינ"ל.
זהו.
החלום הציוני מול חרותו של נתניהו ובאמצע האמת על כל מה שקרה
המקרה העצוב של לורנס (יעקב) שינקין (@lizarozovsky הארץ), שגדל בשכונת גולדרס גרין בפרברי לונדון, ושמדינת ישראל מסרבת לאשר לו לעלות לישראל בגלל פעילותו בשמאל, הוא תעודת פטירה של חוק השבות. מנקודת מבט של מי שרואה בארץ הזו ביתם של שני עמים, אין בי כמיהה לפריבילגיה שמעניק החוק ליהודי רק משום שהוא יהודי. אבל יש כאן אירוניה היסטורית שקשה להחמיץ: החוק שנולד על הרעיון שכל יהודי זכאי למצוא כאן בית הופך תחת ממשלת נתניהו לחוק שאומר לא כל יהודי. גם המקרה של האב השכול איציק בונצל, ששלח את שורדת השבי יוכבד ליפשיץ בחזרה למנהרות חמאס ונאלץ להתנצל על דבריו המזוהמים, מגלה נדבך מאותו עולם פוליטי. עולם חתרני שמשתמש בפוליטיקה כדי לפרק את עצם השותפות האנושית כבסיס. בונצל שילם מחיר שאי אפשר למדוד. השכול שלו מצמית, והוא לא זקוק לאישור מאיש. ואולי דווקא בגלל זה קשה כל כך לראות איך הכאב שלו מקבל זהות חדשה, ומתנסח בקודים חדשים. קודים שמשתמשים במתים ובחטופים כאילו היו כדור שאפשר לבעוט בהם לשער של המחנה השני.
זה לא התחיל עכשיו. במשך כמעט שלושים שנה נתניהו והמחנה שבנה סביבו שינו בהדרגה את מעמדו של היריב הפוליטי. השמאל כבר לא רק טועה, הוא ״שכח מה זה להיות יהודי״. אזרחים ערבים שמצביעים הם לא אזרחים שמממשים זכות, הם איום ש״נוהר לקלפיות״. מפגינים נגד הממשלה הם ״אנרכיסטים״. ומשפחות חטופים הן "בוגדות". כך השתנה התחביר שלנו כחברה. יריב פוליטי הוא כבר לא האדם שאתו אני נאבקת על דמותה של המדינה. הוא הפך לאדם שצריך להסביר אם ואיך הוא בכלל שייך אליה. כל מחלוקת מקבלת שאלת נאמנות צמודה אליה. כל ביקורת יכולה להפוך לבגידה.
השיא של השינוי מגיע עכשיו, בימיה של ממשלת נתניהו על שריה וסריסיה. ממשלה שתיזכר כקבוצה בדלנית, קיצונית ומסוכנת שהביאה לנפילת הבית הישראלי כציוויליזציה, כמערכת של נורמות, זיכרונות, גבולות מוסריים, מילים משותפות. אנחנו אולי כבר קהינו ולא נוכל לזהות את השינוי. האנשים שאנחנו נמשיך לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לפגוש חברים, להתווכח בפקקים. חלק מאיתנו ימשיכו לחגוג חגים, לעמוד בצפירה, להניף דגל. הכנסת תתכנס. בתי המשפט ייפתחו, לכאורה, בבוקר. בחדשות ימשיכו לדבר על ״מדינת ישראל״ ו״עם ישראל״. מבחוץ הבית ימשיך לעמוד. בשלב מסוים פתאום נבין שאנחנו עדיין יודעים להגיד מי אנחנו, אבל כבר אין לזה קיום או משמעות. החורבן כבר כאן.
מעניין את הסבתא שלי למי יצביעו תושבי הצפון בבחירות הקרובות, מעניין את הסבתא שלי שלנתניהו יש רוב מצביעים דווקא בקרב האוכלוסיות והישובים שנפגעו בצורה הכי קשה מכהונתו - בפרט בקדנציה הנוכחית.
כל הכתבות שנועדו להראות כי בסיס התמיכה שלו בישובים אלה נותר איתן לצד שאלות הסקרים המונפצות הן תעמולת בחירות עבורו, כל כולן נועדו להראות שלא משנה מה יקרה - טבח, הפקרה, ביזה, תבוסה, המצביעים ימשיכו להצביע לו, ובכך לזרוע איפיון ידיים בצד שכנגד ולהגיד לו - הפסדתם, כשבפועל נתניהו איבד כ-15 מנדטים וזה אומר שהוא איבד אותם גם בישובים אלה.
התקשורת עובדת 24/7 בקמפיין הבחירות של נתניהו וממשיכה להציג אותו כתשובה היחידה לביטחון, מציגה את נאומי התעמולה שלו ואת הבוחרים שלו כעדר רפה שכל שילך אחריו בעיניים עצומות כשהסקרים מראים שלא כך הדבר, הצגה שקרית ומוטה השוטפת את התודעה וספק אם היא נחשבת למותרת.
מה שיפה זה שבניגוד לשקרי התקשורת נתניהו עצמו ומפלגת הפשע מודעים היטב למצב האמיתי, לספינה הטובעת שרק העכברים שאין להם סידור חליפי נשארים בה והיתר נמלטים או מסרבים לשיריון.
התקשורת היתה צריכה להציג 24/7 את התוצאות האמיתיות של שלטון נתניהו - להקריא את שמות הנטבחים, להראות את ההרס בישובים, כן גם באלה בהם התמיכה ברודן לכאורה יציבה, להראות את המצב הכלכלי האמיתי, את המצב בעולם, להציג את ממדי הביזה והשוחד שנתניהו נתן לחרדים וללאומנים ולא להראות כתבות צבע על מובטלים שיושבים בכיכר העיר ומלהגים על זה שאין על נתניהו.
כתבות הצבע האלה אין בהן דבר מלבד תעמולה והן מציגות את המצביעים של נתניהו כעדר חסר בינה כשההצבעה לנתניהו היא רציונלית לחלוטין ונשענת על מנגנון ג׳ובים מסועף ששווה משקלו בזהב לתומכים, תשאלו את אלמוג כהן וטלי גוטליב.
אל תכעסו על הזימון של דרוקר לחקירת משטרה בידי קצינה ושני חוקרים בעוון החזקת טלפון בזמן נהיגה בעקבות דרישה של עורך הדין של הליכוד, אתם צריכים להיות בשלב שאתם שמחים שהוא לא נפל מהמרפסת של קומת הקרקע בדרך אליה בעודכם ממלמלים חרישית שיאיר גולן צדק, אחושרמוטה צדק
1) זה תמיד אותו דפוס. ראש הממשלה שלנו נמצא בקומה (תרדמת). במשך עשרים שנות כהונתו של בנימין נתניהו, הוא קיבל כל מיני התראות ולא עשה דבר. סיכמתי חלק מהמקרים הללו כאן למטה. חשוב להזכיר למי ששכח, ראש הממשלה הוא המנהל של המדינה. יכול להקצות תקציבים, להנחות שרים תחתיו לפעול בנושא, אם זה שנה לפני אסון זה מספיק זמן, יש להורות, לכנס ועדות להשמע להמלצות הדרג המקצועי ולפעול. נתניהו לא עשה אף אחד מהדברים האלה. ו...לא. אין צורך שהוא ישמור בכניסה לניר עוז וכפר עזה.
מפלגת הליכוד הגישה תלונה למשטרה על עבירת תנועה שביצע עיתונאי שמבקר את המשטר. בהתאם לכך, המשטרה זימנה את דרוקר לחקירה באזהרה ולא הסתפקה בדוח. כל זאת במקביל להתעלמות המשטרה מעבירות תנועה מצולמות של שר המשטרה.
אנחנו חיים במדינה עם משטרה פוליטית, זו העובדה
ראיתי שלט של בן גביר עכשיו בכביש.
נזכרתי שהוא התעקש להשאיר את אביגיל בת ה4 במנהרות בעזה.
שני הוריה נרצחו, היא בת 4 (!), ולבד במנהרות, אפשר להחזיר אותה והוא מתנגד. תחשבו על הבת שלכם.
ומרים את ידו בישיבת ממשלה נגד החזרה שלה.
אגב פעימה כמעט הומניטרית, להחזיר ילדה יהודיה שנחטפה במשמרת שלו.
"כל המציל נפש אחת" זה ציווי יהודי ענק. אבל לאאאא. נגד.
האם הוא מתפטר? מה פתאום.
תפקידו רק לייצר רעש ורוע וכאוס. אף פעם לא לקחת אחריות.
דרוקר סיפר ל"הארץ" שצוות של קצינה ושני חוקרים - אני חוזר, קצינה ושני חוקרים - נכחו בחקירתו על החזקת הטלפון הנייד בנהיגה. ניסיון הפחדה של עיתונאי הוא דבר מזעזע וסמן פשיסטי מובהק, אבל מזעזע לא פחות הוא סדר העדיפויות של המשטרה, בשעה שאנשים נרצחים ברחובות
נתניהו משתלח בראש השב״כ לשעבר.
רעייתו טסה לשיחות מדיניות חשאיות.
ראש השב״כ מגיש תלונה נגד חדשות 12 על עבירת צנזורה לכאורה.
עיתונאי מוזמן למשטרה על עבירת תנועה.
השרה להגנת הסביבה מאשרת לעצמה נסיעת עבודה לחו״ל כדי ללקק לנתניהו.
אבל אולי תהיה קואליציה עם הערבים...
אנחנו חוזים בשינוי דה פקטו של חוק השבות, החוק שמגדיר לא רק את יחסיה של ישראל עם העולם היהודי אלא, לכאורה, את מדינת ישראל עצמה (לטוב ולרע): לא עוד מדינה שמשמשת מקלט לכל יהודי באשר הוא באופן אוטומטי וכברירת מחדל, אלא מדינה שבוררת את יהודיה על פי השקפת עולמם. שמאלנים מדי מתבקשים שלא להגיע לכאן.
המדינה הפסיקה את תהליך העלייה של יהודים שהגנו על פלסטינים ממתנחלים
בשני המקרים התבקשו הפעילים, שלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת, למסור את דרכונם לחייל או למתנחל בעת שהיו בפעילות בשטחים. זמן מה לאחר מכן קיבלו הודעת סירוב עלייה מרשות האוכלוסין
כל הפרטים בכתבה שלי כאן:
https://t.co/RTSihR18Zu
אני רוצה לחלוק אתכם רגע על עניין החשיבות של ״לא העירו אותו״ ו״הוא לא הקשיב לאזהרות״. האירוע הוא הרבה יותר חמור ממה שאתם חושבים. נתניהו לא סתם התעלם מאזהרות. האמת היא שעבדו עליו בעיניים. רימו אותו. סינוואר עשה לו בית ספר. בכיר החמאס יצר מלכודת שנתניהו נפל לתוכה כמו פראייר. פתי מוחלט. המדינאי הדגול, ״הליגה האחרת״, לא שם לב מה עושה לו מחבל מתחת לאף. הוא היתל בו עם פתקים, מתווכים, ועשה עליו מניפולציות כאילו הוא ילד בגן. צ׳רצ׳יל היה נופל ככה למניפולציות של היטלר? התשובה היא לא. הנאצים ניסו בכל דרך. שלחו שליחים, הצעות. כלום לא עבד. צ׳רצ׳יל הבין מול מי הוא מתמודד ולא מצמץ לרגע. הוא לא אפשר להיטלר שמינית ממה שנתניהו אפשר לסינוואר.
להציג את נתניהו כראש ממשלה יהיר שרק התעלם מהתמרורים שהציבו ראשי מערכת הביטחון או בעלי בריתנו המצרים והאמירתים זה לתת לנתניהו הנחה אדירה. זה עדיין מציג אותו כמדינאי מתוחכם אבל עם אגו ענק, פרנויה ועם יהירות אין קץ ולא פשוט כשרלטן לא חכם ולא מתוחכם שבחמאס הצליחו לסובב על האצבע. האם יש מצב שלמרות האנגלית שניכס לעצמו בגיל צעיר כיוון שגדל בארה״ב, נתניהו הוא לא באמת הגאון המדיני שעושים ממנו? אולי, רק אולי, מערכת השיווק האדירה של השופרות והיועצים שמציגה אותו כמדינאי הדגול והמבריק בהיסטוריה פשוט מוכרת לכולם לוקש? על זה צריך לדבר. על העובדה שסינוואר עמד על במה ואמר מול כל העולם שהוא יפתח במלחמה מול ישראל ואחרי כמה זמן נתניהו יושב בפטריוטים ואומר ״לאאא, יהיה בסדר״. על כך שראש ארגון פשע טרוריסטי שמתגורר כמה קילומטרים מאשקלון הצליח לסחוט כספי פרוטקשן קטאריים מנתניהו, ובמקום להבין שהוא נסחט על ידי עבריין צמרת הוא אמר לעצמו ״וואלה, הפרוטקשן הזה שיטה טובה אין מצב שזה יוביל לאסון״. אני מזכיר שהאיש עדיין מתגאה במדיניות הסבבים שלו שרק חיזקה את חמאס. מצעד האיוולת קטן עליו. מדובר באיש שמגדיר מחדש את המונח.
רונן בר לא צריך לתבוע את נתניהו. זה לא חשוב עכשיו. גם אם יתבע זה יקח שנים.
רונן בר צריך לומר בקול רם וצלול מאד, מה שהוא יודע. והוא יודע. והוא לא היחיד שיודע.
הבחירות בעוד חודש, כשיש מה לומר, זה הזמן לצעוק.
רונן בר היקר, במקום לתבוע את נתניהו דיבה, בהמשך לכל הפרסומים האחרונים על האתרעות שקיבל נתניהו וההתעלמות מהן, פרסם את כל הידוע לך על נתניהו בהקשר של הטבח, הכל כולל הכל, וחכה שהוא יתבע אותך דיבה.