הנה כמה נתונים על הפשיעה בחברה הערבית.
זו לא תרבות, זו מדיניות.
במוצ״ש הקרוב, הפגנה ערבית-יהודית ענקית בתל אביב נגד הפשיעה, ולמען העתיד של כולנו.
בואו!
אני כותב את זה ויודע שחצי מהקוראים כבר מכינים את התגובה של ״לך לעזה״. אבל בואו ננשום עמוק ונוציא את הראש מהחול: הגיע הזמן למפלגות ערביות בממשלת ישראל. נקודה.
בואו נדבר רגע על ״האויב מבפנים״. תסתכלו להם בעיניים. לאחמד מטייבה ולנער הגבעות ממאחז ״מעלה עזים״. עם יד על הלב, עם מי יש לי הישראלי החילוני, העובד, השפוי, יותר מכנה משותף?
האזרח הערבי הממוצע קם בבוקר עם אותן דאגות בדיוק כמוני: שהמינוס בבנק יצטמצם, שהכביש לא יהיה פקוק, ושמשאית הזבל תגיע בזמן. אין לו פנטזיות משיחיות על בית מקדש שיורד באש מהשמיים, הוא לא מחפש להבעיר את המזרח התיכון בשביל גאולה, והוא בטח לא רוצה לכבוש מחדש את יפו. הוא גר שם. הוא רק ��וצה לסיים את היום בלי להירצח בפשיעה שהמדינה החליטה להזניח בשיטתיות.
בניגוד לממשלת ״ימין על מלא״ הנוכחית, לאזרח הערבי אין מניות ב-7 באוקטובר. הוא לא העביר מזוודות דולרים לחמאס, הוא לא זלזל בתצפיתניות, והוא לא היה חלק משום קונספציה שהתפוצצה לנו בפנים. באותה שבת שחורה, הוא ננעל בבית ופחד בדיוק כמוני. ההבדל היחיד? כשהוא מתקשר למשטרה, אף אחד לא עונה לו כבר שלוש שנים.
הצביעות הישראלית בשיאה: אנחנו נמחא כפיים לראש הממשלה כשהוא טס ללחוץ יד לשייח׳ בדובאי או בריאד, נראה בזה ״הישג היסטורי״. אבל נקבל שבץ כשרופא ערבי ירצה להשפיע על תקציב הבריאות בכנסת. שלום עם ערבים רחוקים זה גאוני, שותפות עם ערבים שחיים איתנו זו ״בגידה״.
אי אפשר לקרוא לעצמך ״ליברל נאור״ ולהתגזען על 20% מהאוכלוסייה. זה לא עובד ככה. באירופה היינו זועקים לאנטישמיות אם היו פוס��ים מפלגה יהודית, אבל כאן? כאן זה נחשב ציונות.
אז יגידו שאני ״אוהב ערבים״. נו, שיהיה. עדיף לאהוב ערבי שרוצה לחיות בשקט, מחכה לראות בקיץ מונדיאל ולפצח גרעינים, מאשר לאהוב יהודי שמתפלל למלחמת גוג ומגוג על הראש של הילדים שלנו.
הם כאן, הם לא הולכים לשום מקום, והם השותפים הכי נורמליים שנשארו לנו בתוך הטירוף הזה.
תתקדמו.
לכאורה, הם לא היו יושבים יחד לקפה בחיים. שמואל אייזנטל, החרדי מהפלג שרואה במדי צה״ל בגדי טומאה, וצביקה מור, המתנחל שרואה ב-M16 תשמיש קדושה. אבל תקלפו את השכבה החיצונית, את הכיפה השחורה מול הסרוגה, ותגלו שהם האנשים הכי קרובים במדינת ישראל. הם אחים בדם. תרתי משמע.
שניהם משחקים באותו משחק פוקר מטורף, ושניהם מהמרים על אותו ז׳יטון בדיוק: הילדים שלהם.
אייזנטל עומד מעל הקבר הטרי של בנו, שנדרס כי חסם אוטובוס, ואומר בלי למצמץ: עדיף ככה. עדיף מת וטהור מאשר חי ומגוייס. המוות הוא אופציה עדיפה על פגיעה באידיאו��וגיה. ומור? מור מיישר מבט למצלמה ואומר על בנו שבמנהרות: המדינה קודמת. הניצחון המוחלט קודם לנשימה של הילד שלי. שיחכה.
אנחנו עומדים מהצד, החילונים ה״נאיביים״ עם הנטייה המוזרה הזאת לאהוב את הילדים שלנו חיים ונושמים, ולא מבינים שאנחנו הדיסוננס. אנחנו הרעש רקע בסימפוניה המשיחית הזאת. אנחנו תקועים בקונספציה המיושנת שצבא נועד להגן על אזרחים, בזמן שהמדינה מנוהלת על ידי אנשים שעבורם אזרחים הם בסך הכל חומר בעירה ל״תיקון עולם״.
וזה לא בשוליים. זאת הממשלה. זאת הרוח שממלאת חלק מהמפרשים ומשדרת הפיקוד בצה״ל. חלק מהקצינים של הילדים שלנו גדלים על ברכי תורת ההקרבה הזאת. הם לומדים שהחיים הם אמצעי, לא מטרה.
רק בשבוע שעבר קיבלנו תצוגת תכלית בלב משכן הכנסת עשו שם סלקציה לדמעות. הזמנה ל-VIP, אבל רק למשפחות שכולות ש״מרימות״. אלו שמוכנות להפוך את האובדן שלהן לדלק במנוע של הקואליציה. המסר עבר חד וצלול: יש שכול נכון, ויש שכול מיותר. אם המוות של הילד שלכם לא מגיע עם נאום מוטיבציה שמתיישב בול עם דף המסרים אז הוא פשוט לא נספר.
אז עכשיו בואו נעשה רגע חשבון נפש קר ואכזרי: אם אבא אחד מוכן שהבן שלו ימות העיקר שלא יתגייס, ואבא שני מוכן שהבן שלו יירקב בשבי העיקר שלא נעצור את המלחמה, מה נראה לכם שהם חושבים על הילדים שלנו?
אם הדם של בשר מבשרם הוא מטבע עובר לסוחר, כסף קטן בקופה של ״נצח ישראל״ או ״עולם התורה״ כמה שווה בעיניהם הדם של הילד החילוני שלכם מתל אביב?
אנחנו שולחים את הילדים שלנו לצבא כדי שיגנו עלינו מפני האויב מבחוץ, אבל הם מקבלים פקודות מיותר ויותר אנשים שהוכיחו, בקולם ובמעשיהם, שאין להם שום בעיה עם עקדת יצחק. להפך. הם רק מחכים שמישהו יגיש להם את המאכלת. והפעם, אין שום איל שמחכה בסבך.
@idobenbaji הוא אמר אבל לא הבין מה אמר. הרופאים שמשקיעים חצי מהזמן בטיפול בבתי חולים בעורף וחצי מהזמן בטיפול רפואי בשדה הקרב, הם בדיוק אותם אלו שמזהירים שיש גבול לטרלול... ולכן כדאי מאוד להקשיב להם, כי הם מייצגים את ההקרבה ללא גבולות, ודווקא המממשלה מסמנת להם גבול בדמות הפיכה משטרית.
יום אחד המלחמה תגמר
עיתונאים מכל העולם יכנסו לעזה אולי גם עיתונאים ישראלים אמיצים.
יום אחד האמת לא תגיע אלינו מכובסת נקבל הכל מול הפרצוף.
לא נוכל יותר להסתיר אותה בסיורי דובר צה"ל בחשיפת מנהרות אמל"ח ובחיסולים מרשימים.
נראה את ��הרס, את הרעב, את המחלות, את הסבל את ההתעללות
1/
הודעת סולידריות מהזמרת הלבנונית 🇱🇧 קארין בסילי לישראל 🇮🇱 ולעם היהודי, בה היא מבצעת את השיר "גשם של אוקטובר" בערבית. כדאי להאזין ולשתף.
זו הפעם הראשונה ששיר בערבית מוקדש לישראל כמתנת סולידריות.
בסילי החליטה לתרגם את השיר לערבית בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר נגד ישראל, לכבוד 1,200 הישראלים שנרצחו על ידי חמאס ולכבוד 101 הילדים, הנשים, הגברים והקשישים הישראלים שעדיין בשבי עזה בידי חמאס.
בהודעת סולידריות זו מ��טרפים לזמרת @carinebassili דוברים לא יהודים נמרצים ורבי קול מהמזרח התיכון, כמו: @ACTBrigitte 🇱🇧 @JustLuai 🇾🇪 @RawaneOsmane 🇱🇧🇸🇾 @MaryamYounnes 🇱🇧 @lalshareef 🇦🇪 פאטמה אל חרבי 🇧🇭 ואני עצמי יחד עם רבים אחרים שלא יכלו לפרסם את שמותיהם מסיבות ביטחוניות.
הודעת הסולידריות הזו ראויה לשיתוף.
האם חיזבאללה אכן מגדיל טווחי ירי כמו שנסראללה הבטיח?
בעקבות כתבה של @yair_kraus נעשה לי חשק לבדוק את זה.
נעזרתי בנתונים של @yuvharpaz (הנגישים לכולם) והכנתי מפה דינמית.
אז בבקשה.
מפה שמסכמת אזעקות בישובים בצפון לפי חודשים.
מסקנה:
אנחנו הצפרדע בתוך המים, בסיר על הגז של נסראללה.
@DrNirDagan@MaytalYasur@OsherShkalim@IsraelHayomHeb יש ניסיון מצטבר לגבי התמונות מ-138 מדינות, חלקן מאז שנת 2001. לגבי אריזות בצבע אחיד יש ניסיון רב מאירופה, אוסטרליה, ניו זילנד... גם מחקרים סטטיסטיים וגם מחקרים איכותניים
בלב חאן יונס פגשתי את איתן כבל. ח״כ ושר לשעבר, שבגיל 64 ממשיך לעשות מילואים, בלי יח״צ ובלי לעשות עניין. הוא נלחם לצד מילואימניקים שיכולים להיות הנכדים שלו. ותשמעו מה יש לו לספר על דור הפורטנייט
@cabel_eitan
סליחה!
קורא שוב ושוב את ההודעות שלכם, את הזעקה לעזרה, ההודעה האחרונה שאחריה המחבלים נכנסו לבית שלכם וזהו, קורא את ההודעות של אלה שהגבתי להם, של אלה ששלחתי לכו��ות המעטים שהיו בעוטף מיקום וגם את אלה שלא הצלחתי לשלוח אך אחד ואת את אלה שפיספסתי.
מאות הודעות אחת אחרי השניה ואני מנסה, אבל לא מספיק.
כבר 30 יום מרגיש אשם.
מנסה להבין אם יכולתי לעשות עוד משהו כדי להציל עוד אחד, עוד אחת מכם, אם היה זה נכון לעמוד ולזעוק את זעקתכם בשידור, או שהייתי צריך לשדר פחות וללחוץ יותר על הכוחות בשטח. אולי הייתי מצליח לשלוח עוד גיבור/ה שיציל אתכם.
שלושים יום של תחושת מועקה בלתי נגמרת, רצון עז לחזור שוב לבוקר הזה ולנסות משהו אחר. חושב על השניות האחרונות של יניב שבטוח עד הרגע האחרון שהצבא יגיע ועל שחר, ורועי וסמדר, וגיל, ואופיר והרשימה כל כך ארוכה ולא נגמרת. חושב על הילדים שלכם , ורואה את הפנים של הילדים שלי שם ולא מצליח להפסיק לבכות. מרוקן.
מנסה להתנחם באלה שכן ניצלו, בגאולה ששלחתי את המיקום של הילדים שלה והם חולצו, בילדה הקטנה שחולצה מהתופת בזכות ההודעה המצמררת ששלחה לי בת המשפחה שלה, במיכל שבצירוף מקרים נדיר קצין משטרה היה לא רחוק ממנה ונכנס תחת אש ותוך כדי שיחה איתי וחילץ אותה.
אבל מרגיש מרוקן ואשם על אלה שלא.
רוצה לומר לכם, לכל אחד ואחת מכם, שלא נרדם בלילה לפני שחושב עליכם עוד קצת. קורא את ההודעות שלכם שוב ושוב. מנסה לזכור דווקא את הטוב ולהירדם עם חיוך.
מנסה ולא מצליח.
מבקש מכם סליחה שלא עשיתי מספיק, אבל מבטיח לכם שלא אפסיק לצעוק בשידור, עד שהאחים שלכם, הילדים שלכם, החברים שלכם יחזרו הביתה משבי חמאס. ומבטיח לכם עוד דבר אחד, שלנצח אעשה הכל, כל מה שאני יכול, כדי שהמשפחות שלכם, שלנו, יזכו לחיות בבטחון.
אוהב אתכם ומבקש סליחה.
תגידו, אתם השתגעתם?!
רק עכשיו קלטתם את הזוועה?!
24 ימים מאז הטבח הנוראי, יכולתם לרדת לשטח, להריח את הריחות.
יכולתכם להיפגש עם תושבי העוטף לשמוע את סיפורי הזוועה.
אני אזרחית פשוטה. ישבתי היום מול אבא שביתו נשרף כשהבן שלו בפנים והבת ברחה מהחלון ונמצאת היום בעזה. לא התפרקתי, חיזקתי. זה התפקיד שלכם. זה המינימום. לא להתפרק מול המצלמות. תלמדו מההורים, מהילדים, מהסבים והסבתות ששרדו את התופת מה זה חוזק נפשי, מה זה חוזק לאומי. הדמעות שלכם לא עוזרות. להפך. הן אפילו מרתיחות. זהו.
@knessetisrael
מפקד אוגדת עזה לשעבר, האלוף במיל' גדי שמני: "נתניהו משווה את המלחמה למלחמת עצמאות כי הוא מנסה ליצור הפחדה. זו אמירה אומללה. הוא אבי הקונספציה של חיזוק חמאס"
#חדשותהערב@TaliMoreno_