אתמול היה לי הכבוד להופיע בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין בפאנל "אזהרת מסע: אתגרי המערכה המשפטית הבין-לאומית", עם @GutmanMatan, @RoySchondorf, ו @RichemondBarak. הדיון היה מרתק ומעמיק, ונגע באתגרים המשפטיים חסרי התקדים שעמם ישראל מתמודדת בימים אלו.
הדגשתי את החשיבות הרבה שיש למחויבות שלנו לעקרונות המשפט הבין-לאומי. לא רק שמחויבות זו משתלבת עם ערכי היסוד של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, אלא היא גם מרכיב קריטי בביטחוננו הלאומי.
אנחנו עובדים יום-יום שעה-שעה ללא לאות בהתמודדות בחזית המשפטית בזירה הבין-לאומית.
האתגרים המשפטיים עמם מתמודדת ישראל קשורים קשר הדוק במציאות המורכבת שעמה אנו מתמודדים - לחימה אורבנית מורכבת מול ארגון טרור נפשע שמנצל את מחויבותנו לדין הבין-לאומי, נטמע באוכלוסייה אזרחית ומנצל אותה ניצול ציני לצרכיו.
חמאס עדיין מחזיק ב-58 חטופים, שנלקחו מבתיהם ומוחזקים בתנאים בלתי אנושיים – פשע בין-לאומי מתמשך וחמור כשלעצמו.
ד"ר מתן גוטמן, פרשן משפטי: "יריב לוין הפסיד בקרב הפוליטי ובקרב המשפטי - עכשיו הוא שובר את הכלים כמו ילד קטן"
"מדברים חדשות" עם אלירז שדה, ראשון - חמישי ב-23:00
@elirazsade
אם מבקר המדינה סבור שיש לו בעיה לתחקר את ארועי 7 באוקטובר, אז שיגיד זאת לועדה לביקורת המדינה שיכולה, לפי החוק, להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
לפי חוק מבקר המדינה, אם יש ״ליקויים או פגיעות הנראים למבקר ראויים לדיון הועדה קודם המצאת הדין וחשבון על פי סעיפים 15 ו-20 – בשל זיקתם לבעיה עקרונית, או לשם שמירה על טוהר המידות או מסיבה אחרת״, הוא יכול להמציא לועדה דין וחשבון נפרד אשר יונח על שולחן הכנסת ויפורסם; ואז שהוועדה לביקורת המדינה תחליט על מינוי ועדת חקירה (שעליה חלות הוראות חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, לפי סעיף 14 לחוק מבקר המדינה).
META LOSES CASE IN ISRAEL
A woman wins $1M after she accused Facebook of blocking her from seeing want ads because the employer was only targeting people in a certain age group.
@JakeJakeNY
בן גביר הצביע נגד התקציב וכעת גורלו תלוי בהחלטה ממשלה, שכן דינו כמי שהתפטר לפי הוראות חוק המעבר:
(2) חבר ממשלה שהצביע במליאת הכנסת נגד הצעת הממשלה או נמנע מן ההצבעה, שלא בהסכמתה המוקדמת של הממשלה, דינו כדין מי שהתפטר מהממשלה מן היום שהממשלה תמסור על כך הודעה לפני הכנסת
כבר היום חוק השבות קובע שלא תינתן אשרת עליה לישראל למי שפעל נגד העם היהודי או שהוא מסוכן לביטחון המדינה או שלום הציבור.
צריך להוסיף תיקון ולקבוע שלא תינתן אשרת עולה למי שפעל נגד המדינה, שלל את קיומה או תמך במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
מחשבה לשר הפנים לאחר צפיה בהפגנת היהודים מהגרנד סנטרל בניו יורק ��גד ישראל
ישראל לא יכולה להמשיך להיות ״תעודת ביטוח״ ולהעניק מעמד של אזרח בפוטנציה לכל יהודי באשר הוא, מכוח חוק השבות כנגד מי שבעת הקשה הזו פועל כנגדה.
הראיות החד-משמעיות אודות השימוש הנרחב של חמאס בבית החולים שיפא כמפקדת טרור והאזהרות שניתנו מאפשרות לפי סעיף 19 לאמנת ג’נבה (1949) להסיר את ההגנה מבית החולים לתקוף אותו במטרה להשמיד את מפקדות הטרור המצוית בו. זו תהא תקיפה מותרת בהתאם לדין הבינלאומי.
Brilliant speech on the legality of Israel's fight against Hamas, delivered in British House of Lords by Lord Guglielmo Verdirame KC, professor and barrister in public international law:
“Israel's war aims are consistent with proportionality in the law of self-defence.”